צה"ל: כוחות חטיבת גולני הגיעו לנהר הליטני והשיגו שליטה מבצעית באזור
צה"ל התיר לפרסום כי כוחות חטיבת גולני, תחת אוגדה 36, הגיעו למרחב נהר הליטני בדרום לבנון והשיגו בו שליטה מבצעית. הפעולה התבצעה בעומק של כ-10 קילומטרים מהגבול, במטרה ליצור מרחב אבטחה ולפגוע בתשתיות טרור של חיזבאללה.
במהלך המבצע, שהחל לפני כשבוע והובל על ידי סיירת גולני, ניהלו הלוחמים קרבות פנים-אל-פנים עם מחבלי חיזבאללה בשטח סבוך ותלול. לפי הדיווחים, בקרבות אלו חוסלו עשרות מחבלים, מתוכם 15 על ידי לוחמי הסיירת בהיתקלויות מטווח קצר. מספר חיילי צה"ל נפצעו במהלך הפעילות.
הכוחות איתרו והשמידו תשתיות טרור רבות, כולל תוואים תת-קרקעיים, מחסני אמצעי לחימה ומשגרים. הפעולה הקרקעית לוותה בסיוע נרחב של חיל האוויר, שתקף למעלה מ-100 מטרות במרחב.
הפעולה הצבאית בוצעה באזור המוגדר כ-"קו הצהוב", שאותו סימנה ישראל כאזור שתחת שליטתה בתום הלחימה. לפי הדיווחים, הכוחות חצו את נהר הליטני באמצעות כלים כבדים ונגמ"שי "נמר", לאחר ריכוך ארטילרי וסריקות של רובוטים.
כטב"ם ששוגר ממזרח יורט בשמי אילת
חיל האוויר יירט היום (שלישי) כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) ששוגר לעבר ישראל מכיוון מזרח ויורט באזור אילת. לא דווח על נפגעים או נזק, ולא הופעלו התרעות באזור, בהתאם למדיניות צה"ל.
מדובר באירוע היירוט הראשון בגזרה המזרחית מאז כניסת הפסקת האש עם איראן לתוקפה. בצה"ל לא פירטו בשלב זה מה היה יעד כלי הטיס, היכן בדיוק יורט, או מי הגורם שעומד מאחורי השיגור.
הכנסת אישרה חוק להעמדת מחבלי הנוח'בה לדין ברוב מוחלט ובתמיכת האופוזיציה
מליאת הכנסת אישרה אמש (שני) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להעמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה שהשתתפו במתקפת ה-7 באוקטובר. החוק, שיזמו ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), עבר ברוב של 93 תומכים ללא מתנגדים, בשיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה.
החוק מניח את התשתית המשפטית להקמת בית משפט צבאי מיוחד בירושלים, שידון ביותר מ-400 מחבלים. הם יואשמו בפשעים כלפי העם היהודי, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, לרבות רצח, אונס, חטיפה וביזה. המשפטים יחולקו לפי זירות גיאוגרפיות, כמו בארי, ניר עוז ומסיבת הנובה.
אחד הסעיפים המרכזיים בחוק מסמיך את בית המשפט להטיל עונש מוות על עבירות כמו רצח ואונס, בהתאם לחוקים קיימים. בנוסף, נקבע כי מחבלים שיידונו למוות או שיואשמו בעבירה שדינה מיתה, לא יוכלו להשתחרר במסגרת עסקאות עתידיות לשחרור אסירים.
בג"ץ דן במינוי רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד
בית המשפט העליון דן היום (שלישי) בעתירות שהוגשו נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. הדיון, שהתקיים בפני הרכב השופטים דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, עסק בטענות נגד המינוי על רקע מעורבותו של גופמן ב"פרשת אורי אלמקייס".
במוקד העתירות, שהוגשו בין היתר על ידי אלמקייס עצמו והתנועה לטוהר המידות, עומדת הטענה כי בעת שגופמן פיקד על אוגדה, הופעל אלמקייס, שהיה אז קטין, למבצע מודיעיני ללא סמכות. לאחר שנעצר על ידי שב"כ, נטען כי גופמן והאוגדה שבפיקודו התנערו מאחריות ולא סייעו לו. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תומכת בעמדת העותרים וסבורה כי במינוי נפל פגם בטוהר המידות.
במהלך הדיון, הביעו השופטים, ובפרט השופט אלכס שטיין, ספקנות כלפי טענות העותרים. השופט שטיין תהה מדוע מכתבו של ראש המוסד היוצא, דדי ברנע, המתנגד למינוי, רלוונטי לדיון, מאחר שלא עמד בפני הוועדה המייעצת למינויים בכירים. עוד קבע כי לוועדה לא הייתה חובה חוקית לזמן את אלמקייס לעדות, וציין כי ייתכן שהחלטתה שלא "להשחיר את שמו של קצין בכיר" ללא ראיות מספקות היא סבירה.
השופטים הדגישו כי השאלה המרכזית היא האם הוכח שגופמן ידע באופן אישי על העברת חומרים סודיים או על כך שאלמקייס הוא קטין. הם הבחינו בין אחריות פיקודית או רשלנות, לבין פגם בטוהר המידות הדורש כוונה או הסתרת מידע. נציג היועמ"שית, עו"ד ענר הלמן, טען כי יו"ר הוועדה, אשר גרוניס, קבע שגופמן מסר תשובה לא נכונה בבירור שנערך עמו, וכי מצופה מקצין בכיר לברר את נסיבות מעצרו של אדם שהופעל על ידי יחידתו.
בסיום הדיון, הורו השופטים כי כלל החומרים שעמדו בפני הוועדה למינויים בכירים יועברו לעיונם.
משפט נתניהו: הסתיימה החקירה בתיק 4000; החלה עדותו בתיק 2000
הסתיימה היום (שלישי) החקירה הנגדית של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 4000, ומיד אחריה החלה חקירתו בתיק 2000, העוסק בשיחותיו עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס. הדיון קוצר והופסק לבקשת נתניהו, שטען כי עליו להגיע לירושלים מסיבות מדיניות.
בראשית עדותו בתיק 2000, תיאר נתניהו את מוזס ואת קבוצת "ידיעות אחרונות" כגורם הדומיננטי והעוצמתי ביותר בתקשורת הישראלית באותה תקופה, וכמי שהיווה עבורו יריב פוליטי מרכזי. לדבריו, מוזס שלט בקו הפוליטי העוין של העיתון, והוא אף כינה אותו בחקירתו במשטרה "יו"ר הקואליציה". נתניהו הוסיף כי "נוני כשהוא רוצה הוא שולט בכל מה שיש", אך סייג כי יכולתו לשנות את "ה-DNA" של העיתון הייתה מוגבלת.
תיק 2000 מייחס לנתניהו עבירות של מרמה והפרת אמונים, ולמוזס הצעת שוחד. על פי כתב האישום, מוזס הציע לנתניהו לשנות באופן ניכר לטובה את הסיקור עליו ועל משפחתו, בתמורה לכך שנתניהו יקדם חקיקה שתפגע כלכלית במתחרה, "ישראל היום". נטען כי נתניהו, הגם שלא התכוון לקדם את החוק, המשיך לנהל שיח מפורט על ההצעה והציג מצג לפיו ישקול אותה.
בעדותו, אישר נתניהו כי נושא "ישראל היום", והחשש של מוזס מהוצאת מהדורת סוף שבוע, עלה בפגישותיהם. הוא טען כי בדק עבור מוזס מול שלדון אדלסון אם מהדורה כזו אכן מתוכננת, אך שלל כל ניסיון להשפיע על אדלסון. "אף אחד לא יכול לסדר לשלדון כלום. הוא הבן אדם הכי דעתן שפגשתי", אמר נתניהו. הוא טען כי לא הייתה כל עסקה בינו לבין מוזס.
במהלך עדותו טען נתניהו כי תמך בתחרות ובגיוון בתקשורת, והתנגד לסגירת עיתונים, כולל "ישראל היום". הוא הסביר כי הסכים לבחון את טענותיו הכלכליות של מוזס בדבר "דמפינג" (הצפת השוק), אך היה משוכנע שהמניע האמיתי של תומכי החוק נגד "ישראל היום" היה פוליטי. לדבריו, "העיתון ישראל היום הפך את עורו ונגדי". הדיון הופסק מספר פעמים לאחר שהוכנסו מעטפות לראש הממשלה, ובסופו של דבר קוצר לבקשתו.
הכנסת אישרה חוק האוסר על שימוש ב-"בואש" במכת"זיות ומחייב תיעוד כל הפעלה
מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין שני לשלישי) בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק, האוסר על המשטרה להשתמש בנוזל "בואש" או בתוספת צבע במכוניות התזה (מכת"זיות) לפיזור הפגנות. החוק קובע כי מעתה השימוש במכת"זיות ייעשה באמצעות מים נקיים בלבד. ההצעה עברה בתמיכת 11 חברי כנסת וללא מתנגדים.
בנוסף, החוק החדש מחייב את המשטרה לתעד כל הפעלה של מכת"זית בתיעוד וידאו ושמע. את התיעוד יש לשמור לתקופה של שנה לפחות, והחוק מאפשר לאזרח הטוען כי נפגע מהפעלת המכת"זית לקבל לידיו את התיעוד הרלוונטי.
את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר (דגל התורה), ואליה הוצמדו הצעות דומות של ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) וח"כ גלעד קריב (העבודה).
מפקד חטיבת גבעתי ננזף לאחר שהכניס חיילים לדרום לבנון למטרה שאינה מבצעית
מפקד חטיבת גבעתי, אלוף-משנה נתנאל שמכה, קיבל הערה פיקודית ממפקד פיקוד הצפון, אלוף רפי מילוא. הנזיפה נרשמה לאחר שלפני מספר שבועות, הכניס הקצין חייל בשירות סדיר ושלושה חיילי מילואים למרחב הלחימה בבינת ג'בייל שבדרום לבנון למטרה שהוגדרה כלא-מבצעית.
לפי דיווחים בכמה כלי תקשורת, החיילים שהוכנסו לשטח הם בני משפחות שכולות, שיקיריהם נפלו בקרבות בבינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה. בדיווח ב'ישראל היום' צוין כי בין המבקרים היה גם בנו של רס"ן רועי קליין ז"ל. ב-ynet תואר הביקור כ"מחווה" של החטיבה למשפחות.
האירוע הוביל לתחקיר פיקודי, שהוצג לדרגים הבכירים בצה"ל, ובסיומו הוחלט על הצעד המשמעתי נגד המח"ט. מדובר צה"ל נמסר כי "המקרה תוחקר והוצג לדרגים המוסמכים. בסיכומו של התחקיר מפקד חטיבת גבעתי קיבל הערה פיקודית ממפקד פיקוד הצפון".