סמל נהוראי לייזר, בן 19 מאילת, נהרג מפגיעת רחפן נפץ בדרום לבנון
הבוקר הותר לפרסום כי סמל נהוראי לייזר, לוחם הנדסה קרבית בן 19 מאילת, נהרג אתמול (ראשון) בפעילות מבצעית בדרום לבנון. לייזר נפל כתוצאה מפגיעת רחפן נפץ ששיגר חיזבאללה לעבר הכוח. באירוע נפצע לוחם נוסף באורח קשה.
התקרית התרחשה בכפר דבל שבדרום לבנון, כאשר הרחפן פגע בנגמ"ש הנדסי (נמר"ה) בו שהה הכוח. סמל לייזר, ששירת בגדוד 601 של חטיבה 401, הוא החלל ה-23 שנופל בגזרה הצפונית מאז תחילת סבב הלחימה הנוכחי.
פגיעות ישירות של כטב"מים במטולה ובשומרה; על פי דיווחים הרמטכ"ל מבקש לשנות את מדיניות התגובה בלבנון
חיזבאללה שיגר היום (שני) מספר כטב"מים ורחפני נפץ לעבר צפון ישראל, שגרמו לפגיעות ישירות במבנים במטולה ובשומרה. במטולה פגע כטב"ם בגג בית, ובשומרה זוהו שתי נפילות, אחת מהן במבנה בו שהו עובדים זרים. לא היו נפגעים בגוף באירועים, אך אדם אחד טופל כנפגע חרדה. לאורך היום נשמעו אזעקות רבות באצבע הגליל ובגליל המערבי.
בעקבות ההסלמה, הרמטכ"ל אייל זמיר קרא לשינוי מדיניות התגובה. בדיון ביטחוני אמר זמיר כי "אי אפשר לעבוד עם פינצטה" וכי יש לייצר משוואה חדשה מול חיזבאללה, הכוללת פגיעה בבניינים בביירות ובצור כדי להרתיע את הארגון. לפי דיווחים, הרמטכ"ל ביקש מהדרג המדיני לקבל סמכות רחבה יותר לתקוף מרכזי כובד של חיזבאללה, שכן כיום כל תקיפה כזו דורשת אישור פרטני.
על פי הדיווחים, הנושא עורר תגובות שונות בקבינט המצומצם. ראש הממשלה נתניהו דרש מצה"ל לגבש פתרונות מיגון, בעוד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טען כי יש "להוריד עשרה בניינים בדאחייה בתגובה לכל רחפן". השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר קרא "לחזור למלחמה עצימה בלבנון".
בנק ישראל הוריד את הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 3.75%
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה היום (שני) על הורדת הריבית במשק ברבע אחוז, מרמה של 4% ל-3.75%. זוהי הורדת הריבית השנייה מתחילת שנת 2026, לאחר שבשתי החלטותיו הקודמות הבנק הותיר את הריבית ללא שינוי.
ההחלטה התקבלה על רקע מספר גורמים מרכזיים: התייצבות האינפלציה השנתית ברמה של 1.9%, בתוך יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%); התחזקות משמעותית של השקל מול המטבעות הזרים; והערכות כי הסיכונים הגיאופוליטיים פחתו, בין היתר בשל המגעים להסכם בין ארה"ב לאיראן.
ההשפעה המיידית של המהלך היא הוזלה בהחזרי הלוואות ומשכנתאות צמודות לפריים. בשוק ההון נרשמה תגובה חיובית, והבורסה בתל אביב ננעלה בעליות שערים חדות.
ההחלטה עוררה ביקורת מצד שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', וארגוני עסקים, שטענו כי מדובר בצעד של "מעט מדי ומאוחר מדי" וכי המשק זקוק להורדת ריבית חדה יותר כדי לעודד צמיחה. מנגד, בבנק ישראל ציינו כי קיימים עדיין סיכונים לעלייה מחודשת באינפלציה, וכי המשך תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחויות הכלכליות והביטחוניות.
משפט נתניהו: ראש הממשלה העיד; הדיון קוצר שוב
ראש הממשלה בנימין נתניהו המשיך היום (שני) את עדותו בחקירה הנגדית בתיק 2000, ובמרכזה עמדה הצעת החוק להגבלת העיתון "ישראל היום". נתניהו טען כי לא הייתה לו יכולת מעשית לכפות משמעת קואליציונית ולבלום את החוק, והשווה את המצב דאז למאמציו הנוכחיים להעביר את חוק הגיוס. "היום יש לי קואליציה חזקה - ואני לא יכול להעביר את חוק הגיוס", אמר, והוסיף כי חברי כנסת יכולים לומר לו "תקפוץ לי".
התובע, עו"ד יונתן תדמור, הטיח בנתניהו כי מהלכיו, לרבות מתן חופש הצבעה לחברי הקואליציה, תואמו עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס. התביעה הצביעה על שיחות רבות בין ראש הסגל דאז, ארי הרו, לבין מוזס, ועל פגישות שקיים נתניהו עצמו עם מוזס, כהוכחה לתיאום.
נתניהו הכחיש את הטענות מכל וכל. לדבריו, הוא נלחם בחוק, שאותו ראה כ"סכנה לדמוקרטיה", ופגישותיו עם מוזס נועדו ל"איסוף מודיעין" על יריבו הפוליטי. הוא טען כי ההחלטה על חופש הצבעה נכפתה עליו על ידי יו"ר הקואליציה דאז, זאב אלקין, שטען בפניו כי יפסיד בהצבעה בכל מקרה.
במהלך הדיון התעוררו עימותים סביב הצגת ראיות, כאשר ההגנה טענה כי התביעה מציגה מסמכים לא מעודכנים ומתבססת על אמירות של מוזס בחקירתו שהושגו לאחר שהחוקרים הטעו אותו.
גם דיון זה, בדומה לקודמיו, קוצר לבקשת ראש הממשלה בשל "אילוצים מדיניים וביטחוניים", והסתיים בשעה 13:45.
עימותים בירושלים לאחר מעצר חשוד בעריקות
מהומות אלימות פרצו הלילה (בין ראשון לשני) מחוץ לתחנת המשטרה 'עוז' בירושלים, לאחר שהמשטרה הצבאית הביאה למקום צעיר חרדי שנעצר בחשד לעריקות. עשרות מפגינים שהתאספו במקום התעמתו עם כוחות המשטרה, גרמו נזק לצמיגים של שלוש ניידות, ולוחם מג"ב אחד נפצע באורח קל.
הצעיר נעצר בשכונת ארמון הנציב בירושלים ולאחר שסירב להזדהות, הובא לתחנת המשטרה לצורך זיהוי. בעקבות כך, התאספו מאות מפגינים מחוץ לתחנה וניסו למנוע את כניסת הכוחות. המשטרה, בסיוע לוחמי יס"מ ומג"ב, השתמשה בכוח ובאמצעים לפיזור הפגנות על מנת להדוף את המתפרעים. המפגינים טענו כי המשטרה השתמשה באמצעים חריגים, כולל רימוני הלם ואלות.
במקביל, עשרות חרדים המזוהים עם 'הפלג הירושלמי' ניסו להגיע לביתו של קצין המשטרה הצבאית הראשי, תא"ל יובל יאמין, באשקלון. המשטרה, שנערכה לאפשרות זו, הציבה מחסומים בכניסה לעיר ומנעה מהמפגינים להגיע למקום.
בג"ץ דן בעתירה להכיר בחיילים שהתאבדו לאחר שחרורם כחללי צה"ל
בג"ץ דן היום (שני) בעתירה הדורשת להכיר בחיילים ששמו קץ לחייהם לאחר שחרורם מצה"ל כחללי צה"ל. על פי החוק הקיים, חיילים אלה אינם זכאים לקבורה צבאית ולהנצחה רשמית, גם במקרים שבהם משרד הביטחון קובע כי נמצא קשר סיבתי ישיר בין התאבדותם לשירותם הצבאי.
במהלך הדיון, הבהירו השופטים כי ידם כבולה בשל החקיקה הקיימת. השופט דוד מינץ הסביר כי "לא ניתן לפתור את הבעיה במסגרת זו. יש חקיקה שאנחנו לא יכולים לשנות". עם זאת, השופט יחיאל כשר קבע כי "אין ספק שפציעה פיזית ופציעה נפשית הן אותו דבר", אמירה שצוטטה בהרחבה.
העתירה הוגשה על ידי מספר ארגונים בשם משפחות שכולות, הטוענות כי המצב הקיים מהווה אפליה. לטענתן, אין להבחין בין חייל שנפטר מפצעיו הפיזיים לאחר שחרורו, לבין חייל שנפטר מפגיעה נפשית שספג בשירות.
המדינה והצבא התנגדו לעתירה בטענה שיש לשמר את המעמד המיוחד של חללי צה"ל רק למי שנהרג בעת שירות פעיל. כמענה חלקי לסוגיה, הוקמה ועדת אלמוז, שהמליצה להעניק למשפחות ליווי וסממנים צבאיים בהלוויה אזרחית, אך רק במקרים שהתרחשו עד שנתיים מיום השחרור. העתירה הנוכחית מבקשת לעצור את יישום המלצות הועדה ולקבוע הכרה מלאה בנפטרים כחללי צה"ל. העותרים טוענים, בין היתר, כי מגבלת השנתיים שקבעה הוועדה היא שרירותית, שכן פוסט-טראומה יכולה להתפרץ שנים רבות לאחר השירות, וכי נציגי ציבור ומשפחות לא שותפו בעבודתה.
חלטת השופטים תינתן במועד מאוחר יותר.