סמ"ר מיכאל טיוקין, לוחם סיירת גבעתי בן 21, נהרג מפגיעת רחפן נפץ בדרום לבנון
הותר לפרסום הבוקר (ראשון) כי סמל-ראשון מיכאל טיוקין, לוחם בסיירת גבעתי בן 21 מאשקלון, נהרג אמש (שבת) בקרב בדרום לבנון. טיוקין נפל כתוצאה מפגיעת רחפן נפץ ששיגר חיזבאללה. בתקרית נפצעו ארבעה לוחמים נוספים באורח קל.
מתחקיר ראשוני של האירוע עולה כי הרחפן פגע בכוח סיירת גבעתי שפעל סמוך לשעה 22:30 באזור הכפר זוטר א-שרקיה, מצפון לנהר הליטאני. הפעילות התרחשה במסגרת מבצע התקפי רחב של צה"ל באזור, שכלל את כיבוש מבצר הבופור.
סמ"ר טיוקין היה בן יחיד לאמו, ועלה עמה לישראל מאוקראינה בשנת 2020. לפי דיווחים, הוא לא היה חייב בגיוס קרבי אך בחר להתגייס ליחידה לוחמת. לאחר מותו, הוא הועלה מדרגת סמל לדרגת סמל-ראשון.
צה"ל הרחיב את התמרון הקרקעי בלבנון, חצה את הליטני והשתלט על רכס הבופור
צה"ל התיר לפרסום כי במסגרת הרחבת הפעולה הקרקעית בדרום לבנון, כוחות יבשה בפיקוד אוגדה 36 חצו את נהר הליטני והשתלטו על רכס ומבצר הבופור. המבצע, בו משתתפות בין היתר חטיבות גולני, גבעתי וחטיבה 7, מהווה עליית מדרגה משמעותית בלחימה ומגיע 26 שנים לאחר נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון.
מטרת הפעולה, כפי שהוגדרה בצה"ל, היא השגת שליטה מבצעית על שטחים שולטים, השמדת תשתיות טרור של חיזבאללה והרחקת האיום הישיר על יישובי אצבע הגליל. לדברי הצבא, מהרכס שוגרו לאחרונה מאות רקטות לעבר יישובי הצפון. לכניסת הכוחות קדמה מעטפת אש נרחבת שכללה תקיפות אוויריות וירי ארטילרי.
ההסלמה בצפון: רקטות נורו לעבר עכו ונהריה
ירי נרחב בוצע היום (ראשון) מלבנון לעבר צפון הארץ, והאזעקות הופעלו בין היתר בנהריה ובעכו, לראשונה מזה כחודש, וכן ביישובי הגליל המערבי ואצבע הגליל. דובר צה"ל מסר כי זוהו מספר שיגורים שחצו מלבנון, מרביתם יורטו והשאר נפלו בשטחים פתוחים. לא דווח על נפגעים כתוצאה מהירי. שריפה פרצה בכפר גלעדי כתוצאה מנפילת שבר יירוט.
משרד החינוך מבטל ודוחה בגרויות ביישובי הצפון לשבוע הקרוב בשל המצב הביטחוני
משרד החינוך הודיע היום (ראשון) על דחייה וביטול של בחינות הבגרות המתוכננות לשבוע הקרוב בעשרות יישובים בצפון, בעקבות המצב הביטחוני והנחיות פיקוד העורף. שר החינוך, יואב קיש, הצהיר כי מדיניותו היא "אין בגרויות תחת אש", והסביר כי הבחינות נועדו לבחון ידע ולא התמודדות עם חרדה או סיכון ביטחוני.
על פי ההחלטה, שתקפה בין 31 במאי ל-5 ביוני, בחינות הבגרות בהיסטוריה ובערבית לדוברי ערבית יבוטלו ויומרו בציון פנימי בית ספרי. בחינות במקצועות מוגברים (מקצועות הגבר) שתוכננו ליום חמישי יידחו. ההחלטות על המשך תקופת הבחינות יתקבלו על בסיס שבועי, בהתאם להתפתחויות.
ההחלטה התקבלה במקביל לדרישה של הנהגת ההורים הארצית ומועצת התלמידים והנוער הארצית לבטל את כל יתר בחינות הבגרות לתלמידי קו העימות והאזורים המושפעים מהלחימה. במכתב משותף ששלחו לשר החינוך טענו הארגונים כי לא ניתן לצפות מתלמידים, המתמודדים עם אזעקות ופגיעה ברצף הלימודי, להיבחן בתנאים שווים לשאר תלמידי ישראל.
ועדת השרים לחקיקה אישרה את 'חוק המואזין' הקובע קנסות כבדים על הפעלת כריזה ללא היתר
ועדת השרים לחקיקה אישרה ביום ראשון הצעת חוק למניעת רעש ממערכות כריזה במסגדים, המכונה "חוק המואזין". את ההצעה יזם ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), בגיבוי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
על פי הצעת החוק, תיאסר כברירת מחדל הקמה או הפעלה של מערכת כריזה במסגד ללא קבלת היתר מפורש. מתן ההיתר ייבחן לפי קריטריונים כגון עוצמת הרעש, האמצעים להפחתתו, קרבת המסגד לאזורי מגורים והשפעת הרעש על התושבים.
החוק מעניק למשטרה סמכויות אכיפה נרחבות. שוטר יוכל לדרוש הפסקה מיידית של כריזה המפרה את החוק, ובמקרה של המשך ההפרה, להחרים את מערכת הכריזה. בנוסף, יוטלו קנסות כבדים: 50,000 שקלים על הקמה או הפעלה ללא היתר, ו-10,000 שקלים על הפעלה בניגוד לתנאי ההיתר.
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי הרעש מהווה "מפגע בריאותי" וכי אין כיום כלים מספקים להתמודדות עם התופעה.
קצינת משטרה שלישית עתרה נגד השר בן גביר בטענה לעיכוב קידומה במשך תשעה חודשים
רב-פקד רעות רוזנברג, קצינה במערך הייעוץ המשפטי של המשטרה, הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בטענה שהוא מעכב את קידומה לדרגת סגן-ניצב ואת מינויה לתפקיד ראש מדור נזיקין במשך למעלה מתשעה חודשים.
ההחלטה על קידומה של רוזנברג התקבלה על ידי מפכ"ל המשטרה וסגל הפיקוד הבכיר כבר באוגוסט 2025. לפי העתירה, מאז ההחלטה מונחת על שולחנו של השר בן גביר, אשר לא חתם עליה ולא מסר נימוק לעיכוב. רוזנברג היא הקצינה היחידה מבין כלל הקצינים שקידומם אושר באותה ישיבה שמינויה טרם נחתם.
רוזנברג היא הקצינה השלישית שעותרת נגד השר בנסיבות דומות. קדמו לה רפ"ק רינת סבן, שקודמה בהוראת בית המשפט, וסנ"צ רותי האוסליך, שבן גביר אישר את קידומה לאחר שהוגשה עתירה. בעתירתה של רוזנברג נטען כי בניגוד למקרים הקודמים, במקרה שלה אין בפי השר "ולו ראשית טענה בדבר דופי או פגם" בהתנהלותה שיכול להצדיק את העיכוב.
העתירה טוענת כי הימנעותו של השר מלחתום ללא נימוק מהווה "ביטול דה-פקטו" של המלצות הדרג המקצועי במשטרה, לוקה ב"חוסר סבירות קיצוני" ועומדת בניגוד למסמך עקרונות שקיבל תוקף שיפוטי, המחייב הנמקה במקרה של דחיית המלצת המפכ"ל.
מלשכת השר בן גביר נמסר בתגובה כי השר "אינו חותמת גומי", וכי עניינה של הקצינה "ייבחן באופן מקצועי וסדור". עוד נמסר כי "השיטה של קצינים לשלוח מכתבי עורכי דין ובמקביל לרוץ להתבכיין בתקשורת - לא עובדת על השר", וכי מינויים ייעשו על בסיס שיקולים מקצועיים ולא בשיטת "חבר מביא חבר".
שר האוצר לשעבר משה כחלון הורשע בעבירת דיווח במסגרת הסדר טיעון
בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את שר האוצר לשעבר, משה כחלון, בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך, במסגרת הסדר טיעון שאליו הגיע עם הפרקליטות. כחלון, שכיהן כיושב ראש חברת האשראי החוץ-בנקאי הציבורית יונט קרדיט, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן.
על פי כתב האישום, בתחילת שנת 2022 עודכן כחלון בדבר אי-סדרים מהותיים שהתגלו בסניף נצרת של החברה. למרות זאת, הוא לא פעל כנדרש בחוק להבאת מלוא המידע לידיעת דירקטוריון החברה וציבור המשקיעים. המידע הוצג לדירקטוריון ודווח לציבור רק כחמישה חודשים לאחר שהובא לידיעתו של כחלון.
במסגרת הסדר הטיעון, גזר בית המשפט על כחלון מאסר על תנאי, קנס בסך 180 אלף שקלים, והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים. זמן קצר לאחר חשיפת הפרשה, כחלון התפטר מתפקידו כיו"ר החברה.