סמ"ר אדם צרפתי, לוחם מגלן בן 20, נהרג מפגיעת רחפן נפץ בדרום לבנון
הותר לפרסום הבוקר (שני) כי סמל-ראשון אדם צרפתי, לוחם ביחידת מגלן בן 20 מראש העין, נהרג הלילה בקרב בדרום לבנון. האירוע התרחש כתוצאה מפגיעת רחפן נפץ ששיגר ארגון חיזבאללה. בתקרית נפצעו שלושה לוחמים נוספים, אחד מהם באורח קשה ושניים באורח קל. הפצועים פונו במסוק לקבלת טיפול רפואי.
התקרית אירעה סמוך לשעה 01:00 בלילה, כאשר הרחפן פגע בנקודה שבה פעל כוח מצוות הקרב של חטיבת גולני. לפי דיווחים, הכוח פעל באזור רכס הבופור, שנכבש מחדש על ידי צה"ל, ובאזור הכפר יחמור.
נתניהו וכץ הורו לתקוף בדאחייה; ירי נרחב לצפון, אזעקות הופעלו עד טבריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ הורו הבוקר (שני) לצה"ל לתקוף מטרות של חיזבאללה ברובע הדאחייה בביירות. ההחלטה התקבלה, לפי הודעתם, "בעקבות ההפרות החוזרות ונשנות של הפסקת האש בלבנון על ידי ארגון הטרור חיזבאללה והמתקפות נגד ערינו ואזרחינו".
ההנחיה מגיעה על רקע הסלמה חריפה בירי מלבנון. במהלך הלילה והבוקר הופעלו אזעקות ביישובים רבים בצפון, ולראשונה מאז החלה הפסקת האש ב-17 באפריל נשמעו אזעקות גם באזור טבריה. מצה"ל נמסר כי זוהו שני שיגורים לכיוון טבריה, שאחד נפל בשטח פתוח והשני סמוך לכוחות צה"ל בדרום לבנון. לאורך היום נמשך הירי לאזורים נרחבים בגליל ובגולן, כולל כרמיאל, וצה"ל יירט מספר רקטות וכטב"מים.
בעקבות ההנחיה, פרסם דובר צה"ל בערבית אזהרת פינוי לתושבי הדאחייה, בה נכתב כי צה"ל יגיב בתקיפת יעדים באזור אם חיזבאללה ימשיך בירי לעבר ישראל. כלי תקשורת בלבנון דיווחו על תנועת תושבים העוזבים את הרובע מחשש לתקיפות, עוד לפני פרסום האזהרה הרשמית.
במקביל, מתקיימים מאמצים דיפלומטיים לבלום את ההסלמה. לפי דיווח ב'אקסיוס' המצטט מקור אמריקאי, שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו מקדם יוזמה שלפיה חיזבאללה יפסיק את התקיפות וישראל תימנע מתקיפות בביירות.
בג"ץ דחה את העתירות ואישר את מינוי רומן גופמן לראש המוסד
בית המשפט העליון דחה ברוב דעות את העתירות שהוגשו נגד מינוי האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד, וסלל את הדרך לכניסתו לתפקיד שצפויה להתקיים מחר. ההחלטה התקבלה ברוב של שניים, השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, מול דעת המיעוט של השופטת דפנה ברק-ארז.
בפסק הדין המרכזי קבע השופט גרוסקופף כי התנהלותו של גופמן בפרשת הפעלת אורי אלמקייס אינה מטילה בו "דופי ערכי" שיש בו כדי לפסול אותו מהתפקיד. לפי דעת הרוב, הטענות כי גופמן הפעיל במודע קטין או הטעה במכוון גורמי חקירה לא בוססו בראיות, והטענה כי "הפקיר" את אלמקייס היא שגויה. השופטים ציינו כי אמנם נפלו "כשלים" בהתנהלותו של גופמן, שבגינם ננקט נגדו צעד משמעתי, אך אלה אינם נוגעים לתחום טוהר המידות.
בדעת מיעוט, סברה השופטת ברק-ארז כי היה מקום להוציא צו על תנאי שיעכב את המינוי על מנת להשלים את הבדיקה. לשיטתה, נותרו שני "סימני שאלה משמעותיים" שלא נבדקו עד תום: שאלת אמירת האמת מצד גופמן בבירור שנערך עמו, ו"שאלת העמידה מנגד" לאחר שנודע לו על מעצרו של אלמקייס.
ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שביקשה לפסול את המינוי. בעקבות הפסיקה, הודיעה היועמ"שית כי היא מכבדת את החלטת בית המשפט ותסייע לגופמן בתפקידו. ראש המוסד היוצא, דדי ברנע, שהתנגד למינוי, שיגר איגרת לעובדי הארגון ובה קרא להם "לעמוד לימינו של האלוף גופמן" ולהבטיח את הצלחתו. במערכת הפוליטית בירכו בקואליציה על ההחלטה ותקפו בחריפות את היועמ"שית.
ועדת הכנסת אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיזור הכנסת
ועדת הכנסת אישרה הבוקר (שני) את הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-25 לקריאה ראשונה, וההצעה צפויה לעלות להצבעה במליאה עוד היום. אישור החוק בוועדה התקבל ברוב של שמונה תומכים מול ארבעה נמנעים.
בשלב זה, הצעת החוק אינה קובעת תאריך מוסכם לבחירות, אלא מגדירה טווח תאריכים אפשרי בין 8 בספטמבר ל-20 באוקטובר. יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, הבהיר כי התאריך הסופי ייקבע רק לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית, וכי גם הטווח שצוין אינו מחייב.
אחר אישור החוק בקריאה ראשונה במליאה, הוא צפוי לחזור לוועדת הכנסת להכנה לקראת שתי הקריאות הנוספות, שאישורן יהפוך את פיזור הכנסת לרשמי ויקבע את מועד הבחירות.
היועמ"שית הודיעה על שלילת הטבות מס מעמותות בהם לומדים מי שלא הסדירו מעמדם בצה"ל
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה כי יישללו הטבות מס מתרומות לעמותות ומוסדות תורניים שבהם לומדים חייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם בצה"ל. ההחלטה התקבלה בהמשך לפסיקת בג"ץ מהחודש שעבר, שקבעה כי יש לעצור את המימון הישיר והעקיף למוסדות אלה. משמעות המהלך היא ביטול זיכוי המס בשיעור 35% לתורמים (לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה), צעד שצפוי להפחית משמעותית את היקף התרומות.
ההחלטה תיושם באמצעות מנגנון פיקוח חדש. רשות המיסים תפרסם הנחיות בתוך שבוע, ומוסדות תורניים יידרשו להגיש תצהירים ורשימות של כלל תלמידיהם, שיצליבו עם נתוני צה"ל כדי לוודא את מעמדם החוקי. כמו כן, יוקם צוות בין-משרדי למניעת יצירת ערוצי מימון עוקפים.
מהומות בבית שמש וברחבי הארץ בעקבות מעצרי עריקים; ראשי הרשויות החרדיות: מפסיקים את שיתוף הפעולה עם המשטרה
מהומות אלימות פרצו הלילה (בין ראשון לשני) בתחנת המשטרה בבית שמש, לאחר שצעיר חרדי שעוכב בגין עבירת תנועה זוהה כעריק והועבר לידי המשטרה הצבאית. מאות מפגינים פרצו למתחם התחנה, הציתו צמחייה ויער סמוך, יידו אבנים וחסמו צירי תנועה. כוחות משטרה ומג"ב שהוזעקו למקום השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות, ושמונה חשודים נעצרו בחשד להתפרעות ותקיפת שוטרים. השמונה שוחררו היום לאחר שבדיון בבית המשפט עלה שאין ראיות ישירות נגדם.
בעקבות האירוע, התקיימו הפגנות וחסימות כבישים במוקדים מרכזיים ברחבי הארץ, ביניהם הכניסה לירושלים, כביש 4 במחלף גנות, כביש בגין וכביש 25 בנתיבות. כמו כן, נרשמו עימותים מחוץ לביתו של ראש אגף התנועה במשטרה. המחאות מגיעות על רקע שינוי מדיניות המשטרה, לפיה כל עריק שייתקל בשוטר יעוכב ויועבר לטיפול צה"ל.
בצעד חסר תקדים, פורום ראשי הרשויות החרדיות הודיע למפכ"ל המשטרה על הפסקה מוחלטת של שיתוף הפעולה עם המשטרה. במכתב חריף טענו כי "המשטרה הפכה לאויב המגזר החרדי" וכי הם יבטלו את כל ההסכמים הקיימים, כולל הקצאת מבנים לתחנות משטרה ופעילות השיטור הקהילתי.
חילופי אש במפרץ לאחר הפלת כטב"ם אמריקני; איראן עצרה את המגעים עם ארה"ב על רקע הלחימה בלבנון
איראן הודיעה היום (שני) על הפסקת חילופי המסרים עם צוות המשא ומתן האמריקני, וזאת על רקע התקיפות הישראליות בלבנון ובעזה. לפי דיווחים בסוכנויות ידיעות איראניות, השיחות לא יחודשו עד שייענו דרישותיה של טהרן להפסקת הפעולות הצבאיות של ישראל ונסיגת כוחותיה מדרום לבנון.
המשבר הדיפלומטי מתרחש במקביל להסלמה צבאית חריפה. במהלך סוף השבוע, צבא ארה"ב ביצע תקיפות בתוך שטח איראן, בין היתר באי קשם ובעיר גורוק. לפי פיקוד המרכז האמריקני (סנטקום), התקיפות הוגדרו כ"הגנתיות ומדודות" ובוצעו בתגובה להפלת כטב"ם אמריקני מסוג MQ-1 שטס במרחב האווירי הבינלאומי. מטרות התקיפה כללו מערכות הגנה אווירית, אתרי שליטה ובקרה של כטב"מים ושני רחפנים איראניים שהיוו איום על שיט באזור.
בתגובה, משמרות המהפכה באיראן הודיעו כי תקפו בסיס אווירי המשמש את ארה"ב. במקביל, הופעלו מערכות ההגנה האווירית של כווית ויירטו מתקפת טילים וכטב"מים. פיקוד המרכז האמריקני אישר כי יירט שני טילים בליסטיים ששוגרו מאיראן לעבר כוחות אמריקניים בכווית. לא היו נפגעים לכוחות ארה"ב.
בכירים איראנים, בהם שר החוץ עבאס עראקצ'י, הבהירו כי הפסקת האש בלבנון היא חלק בלתי נפרד מכל הסכם עם ארה"ב, וכי הפרה בחזית אחת מהווה הפרה בכל החזיתות. במקביל, איראן מאיימת לחסום כליל את מצר הורמוז ולהפעיל חזיתות נוספות, כמו מצר באב אל-מנדב. ההתפתחויות מגיעות לאחר שדווח כי נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ביקש להכניס תיקונים לטיוטת ההסכם ולהקשיח תנאים, בעיקר בנוגע לסילוק האורניום המועשר שבידי איראן.
שר המורשת שלח הודעת וואטסאפ לשופט עליון שדן בעתירה נגדו; השופט: "דרך לא נאותה"
שר המורשת עמיחי אליהו שלח הודעת וואטסאפ ישירה לשופט בית המשפט העליון, יחיאל כשר, בעניין עתירה שהוגשה נגד מינוי מנכ"לית רשות העתיקות, אסתר שרייבר, שאותו מקדם השר. הפנייה החריגה נעשתה בזמן שהשופט כשר דן בעתירה.
בעקבות הפנייה, השופט כשר חשף את תוכן ההודעה במסגרת החלטה רשמית, נזף בשר והבהיר כי מדובר בדרך לא נאותה להגשת עמדה לבית המשפט. "למותר לציין כי פנייה באופן המתואר לעיל אינה הדרך הנאותה להגשת עמדה לבית המשפט, ומשכך בכוונתי להתעלם ממנה", כתב השופט.
בהודעה ששלח מניו יורק, כתב השר אליהו לשופט כי המועמדת עומדת בסטנדרטים וכי מינויה נבחן על ידי "ועדת דותן". הוא טען כי "מאן דהוא בחר לשפוך את דמה" וכי עצירת המינוי תפגע ביכולת הממשלה "לתקן ולו במעט את התאגידים הממשלתיים". השר סיים בבקשה מהשופט: "אבקש מכבודו לסייע לזכותנו ולחובתנו לממש את המדיניות לשמה נבחרנו".
למרות האירוע, השופט כשר החליט בשלב זה שלא להוציא צו ביניים לעיכוב המינוי. הוא הורה למדינה ולמשיבים הנוספים להגיש את תגובתם לעתירה עד אמצע יולי. העתירה הוגשה על ידי קבוצה של למעלה מ-60 ארכיאולוגים בכירים, הטוענים נגד כשירותה של שרייבר לתפקיד.
תושב אלעד הורשע במגע עם סוכן זר
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד הרשיע את דניאל כי טוב, תושב אלעד, בשתי עבירות של מגע עם סוכן חוץ במהלך מלחמת "חרבות ברזל". על פי הכרעת הדין, כי טוב קיים קשר ממושך עם שני סוכנים זרים וביצע עבורם עשרות משימות בתמורה לתשלום כספי, תוך שהיה מודע לכך שמעשיו עלולים לפגוע בביטחון המדינה.
במסגרת פעילותו, כי טוב ריסס כתובות גרפיטי ותלה שלטים במקומות ציבוריים ומרכזיים ברחבי הארץ, כולל על אנדרטה של צה"ל. לאחר ביצוע המשימות, הוא תיעד את מעשיו בסרטונים ותמונות ושלח אותם לסוכנים.
עוד עולה מהכרעת הדין כי כי טוב הציע מיוזמתו לבצע משימות נוספות, בהן צילום ביתו של בני גנץ. הוא התבקש גם לצלם בסיסים צבאיים ולמסור מידע על טייסי חיל האוויר וראש השב"כ, אך לא ביצע משימות אלה. הוא גם סירב לבקשות לבצע פעולות חמורות יותר, כמו שריפת מכוניות.
השופטת מיכל ברק נבו ציינה בהכרעת הדין כי הנאשם הודה בחקירתו שידע שהוא מתכתב עם סוכן איראני. היא קבעה כי העובדה שסירב לבצע מעשים חמורים יותר אינה מסירה ממנו את האחריות למעשים שכן בחר לבצע. הפרקליטות מסרה כי מדובר בתופעה חמורה ומדאיגה. עונשו של כי טוב ייגזר במועד מאוחר יותר.