הסלמה בצפון: צה"ל הורה על פינוי חריג בצור; מחבל חמוש חדר לשטח ישראל וחוסל
צה"ל הרחיב את פעילותו בדרום לבנון והורה בהודעת פינוי חריגה לתושבי העיר צור, כולל תושבי הרובע הנוצרי שעד כה נותר מחוץ לאזהרות, להתפנות צפונה מנהר הזהראני. לפי הודעת דובר צה"ל, ההחלטה התקבלה בעקבות פעילות טרור של חיזבאללה מתוך השכונה. ההוראה לוותה בגל תקיפות נרחב באזור, ובלבנון דווח על נפגעים.
הפעולה מגיעה על רקע הצהרות הדרג המדיני בישראל, לאחר סבב הלחימה עם איראן, כי נוצרה "משוואה חדשה" לפיה "דין הדאחייה כדין יישובי הצפון". ראש הממשלה ושר הביטחון הבהירו כי ישראל לא תקבל קישור בין הזירה הלבנונית לזו האיראנית, וכל ירי של חיזבאללה לעבר ישראל ייענה בתקיפה במעוז הארגון בביירות.
במקביל, אירעה תקרית ביטחונית חמורה בגבול הצפון, כאשר מחבל חמוש חדר מלבנון לשטח ישראל באזור רכס רמים. המחבל פתח באש לעבר כוח צה"ל, שהשיב בירי וחיסל אותו. לא היו נפגעים לכוחות צה"ל. בעקבות האירוע, תושבי היישובים הסמוכים, בהם מרגליות, מנרה ומשגב עם, הונחו להסתגר בבתיהם למשך שעות בזמן שכוחות ערכו סריקות נרחבות.
המחבל הצליח לחצות את גדר המערכת ולהתקדם בשטח ישראל בטרם זוהה ונוטרל. בצה"ל פתחו בתחקיר האירוע, ובודקים כיצד הצליח המחבל לחדור, כאשר בין היתר נבדקה האפשרות שיצא ממנהרה.
חיל האוויר יירט כטב"ם ששוגר מתימן; אזעקה הופעלה באילת לראשונה זה חודשיים
חיל האוויר יירט הלילה (בין שני לשלישי) כלי טיס בלתי מאויש ששוגר מתימן לעבר אילת. מעט לאחר חצות הופעלה בעיר אזעקה, לראשונה זה חודשיים, בעקבות זיהוי הכטב"ם. האירוע הסתיים ללא נפגעים או נזק.
זהו השיגור השני של החות'ים לעבר ישראל ביממה האחרונה. בעיריית אילת אישרו כי היירוט בוצע מעל מימי המפרץ, והזכירו לתושבים כי בניגוד לירי טילים, התגוננות מפני חדירת כלי טיס צריכה להיות מיידית.
מסוק אפאצ'י אמריקני התרסק במצר הורמוז; טראמפ מאשים את איראן בהפלה ומאיים בתגובה
מסוק קרב אמריקני מסוג אפאצ'י התרסק אתמול (שני) סמוך למצר הורמוז. שני אנשי הצוות שהיו על סיפונו חולצו בשלום. בתחילה, נסיבות ההתרסקות לא היו ברורות ונבדקו מספר אפשרויות, בהן תקלה מכנית או הפלה מאש איראנית.
בהמשך, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ האשים באופן ישיר את איראן באחריות לתקרית. בפוסט שפרסם ברשת החברתית Truth Social, טען טראמפ כי "האיראנים הפילו אחד ממסוקי האפאצ'י המתוחכמים ביותר שלנו". הנשיא הוסיף כי למרות שהטייסים חולצו ללא פגע, "ארצות הברית חייבת, מכורח הנסיבות, להגיב למתקפה הזו".
ההצהרה האמריקנית גררה תגובה חריפה מטהרן. יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד באקר קאליבאף, פרסם מסר מאיים ובו כתב: "אנו מעדיפים את שפת הדיפלומטיה, אבל אנו דוברים שפות אחרות בזריזות רבה יותר. הפרו את התחייבויותיכם, ואנו נעבור לדבר במה שאנו יודעים הכי טוב".
צרפת אסרה את כניסת סמוטריץ' לשטחה; סנקציות מתואמות של 6 מדינות נגד גורמים ביו"ש
קואליציה של שש מדינות, הכוללת את צרפת, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורווגיה, הודיעה על הטלת סנקציות מתואמות נגד אישים וארגונים ישראליים הקשורים, לדבריהן, לאלימות וקידום התנחלויות ביהודה ושומרון. במסגרת הצעדים, הודיע שר החוץ הצרפתי, ז'אן-נואל בארו, על איסור כניסתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשטח צרפת.
בנימוק להחלטה נגד סמוטריץ', הסביר שר החוץ הצרפתי כי השר "מקדם באופן פעיל את סיפוח הגדה המערבית, הקמת התנחלויות חדשות, התיישבות מחדש בעזה וקריסה כלכלית של הרשות הפלסטינית". לדבריו, זוהי מדיניות שאינה מתקבלת על דעת הקהילה הבינלאומית, הנאמנה לפתרון שתי המדינות.
הסנקציות כוללות, בנוסף לסמוטריץ', גם איסור כניסה לצרפת על ארבעה מנהיגי ארגוני התיישבות ו-21 תושבי יו"ש נוספים. בריטניה הודיעה על סנקציות נגד שש ישויות ואדם אחד, ביניהם עמותות כמו "ארצנו" ו"איגוד החוות ביהודה ושומרון", והמליצה לעסקים בריטיים להימנע מפעילות בהתנחלויות. בהצהרה משותפת של המדינות נמסר כי הן מוכנות לנקוט צעדים נוספים אם ממשלת ישראל לא תפעל בדחיפות לטיפול במצב.
משרד החוץ הישראלי דחה בתוקף את הצעדים וכינה אותם "מבישים". בהודעת המשרד נטען כי מדובר בניסיון לכפות עמדה פוליטית בנוגע לזכותם של יהודים לחיות בארץ ישראל, המוסווה כצעד נגד אלימות. עוד נמסר כי ממשלות אלו "נכשלו במלחמה באנטישמיות השולטת במדינותיהן" וכי מדיניות זו "מזינה אנטישמיות".
הכנסת אישרה את החוק להגבלת שכר טרחה לנכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה
מליאת הכנסת אישרה ביום שלישי בקריאה שנייה ושלישית את החוק להגבלת שכר הטרחה שניתן לגבות מנכי צה"ל, כוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה. החוק נועד להגן על זכאים מפני גביית סכומים מופרזים מעורכי דין בעת מימוש זכויותיהם מול אגף השיקום במשרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי.
החוק החדש קובע תקרות תשלום מדויקות. דמי פתיחת תיק הוגבלו לסכום של 2,000 שקלים. בתביעות שהובילו לקביעת נכות של 20% ומעלה, יעמוד שכר הטרחה על 16,000 שקלים עבור 20% הנכות הראשונים, בתוספת של 800 שקלים לכל אחוז נכות נוסף. עוד נקבע כי התשלום יתפרס על פני 60 תשלומים חודשיים לפחות, ללא ריבית והצמדה.
בנוסף, החוק מאפשר השבת כספים באופן רטרואקטיבי למי שחתמו על הסכמים מאז 7 באוקטובר 2023 ושילמו סכומים הגבוהים מהתקרות שנקבעו. ההגבלות יחולו גם על תביעות בגין החמרת מצב, נכות מוסבת והליכי ערעור.
ועדת הכספים אישרה את "חוק המעונות" לקריאה ראשונה; סעיף חדש לטובת משרתי מילואים עורר עימות
ועדת הכספים אישרה היום (שלישי) את "חוק המעונות" לקראת הבאתו להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. מטרת הצעת החוק, שיזמו חברי כנסת מהמפלגות החרדיות, היא לקבוע כי הזכאות לסבסוד מעונות יום תיבחן על פי מצבה התעסוקתי של האם בלבד, ובכך לעקוף פסיקה קודמת שמנעה את ההטבה ממשפחות שבהן האב הוא אברך שאינו משרת בצה"ל.
במהלך הדיון נוסף לחוק סעיף, על פי דרישת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', המעניק קדימות בקבלה למעונות ובגובה הסבסוד למשרתי מילואים. בציונות הדתית הסבירו כי הם "מחויבים ללוחמינו הגיבורים ולהמשך שמירת המחנה הלאומי".
התוספת עוררה את זעמן של המפלגות החרדיות. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, תקף את המהלך וכינה אותו "ניסיון נואש של סמוטריץ' לקושש קולות" ו"מגוחך ומנותק מהמציאות", בטענה שהעדפה למשרתי מילואים כבר קיימת. לדבריו, "הציבור הישראלי אינטליגנטי הרבה יותר מכפי שבציונות הדתית סבורים".
דיון בוועדת הכנסת על מתן חסינות לחברת הכנסת גוטליב
הדיון השני בבקשת החסינות של ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) התנהל באווירה סוערת, וכלל מתקפות חריפות מצידה ומצד חברי קואליציה נוספים נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. גוטליב האשימה את היועמ"שית והייעוץ המשפטי כי הם "מתנהגים כמו ארגון פשע" וכי הם רודפים אותה ואת הימין. הדיון הסתיים לאחר שעות ארוכות ללא החלטה.
במהלך הדיון מיעטה גוטליב להתייחס לאישום המרכזי נגדה - חשיפת זהותו של איש שב"כ בניגוד לחוק. במקום זאת, היא הציגה תיאוריות קשר בנוגע לאירועי 7 באוקטובר, כולל סרטון עם הכותרת "הייתה בגידה", ותקפה את מערכת אכיפת החוק על נושאים אחרים.
כשהגיע תורה לדבר הבהירה היועמ"שית בהרב-מיארה כי כתב האישום נגד גוטליב מבוסס על חוות דעת מקצועית ו"סודית ביותר" של השב"כ. לדבריה, חוות הדעת קובעת כי חשיפת זהות הלוחם על ידי גוטליב יצרה סיכון ממשי לחייו ולחיי משפחתו מצד גורמי טרור. היא הדגישה כי המעשה בוצע "במכוון" ו"בתכנון", וכי חסינות פרלמנטרית אינה נועדה לאפשר לחברי כנסת לבצע עבירות פליליות.
משפט נתניהו: רה"מ העיד על שיחותיו עם מוזס
ראש הממשלה בנימין נתניהו המשיך היום (שלישי) את עדותו בתיק 2000, שהתמקדה בפגישתו החמישית והמוקלטת עם מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, שהתקיימה לאחר פיזור הכנסת לקראת הבחירות. הדיון קוצר והסתיים בשעה 14:00.
התובע, עו"ד יונתן תדמור, טען כי נתניהו ניסה להשאיר את מוזס "לא כועס" באמצעות דיון על "חוק מרוכך" להגבלת "ישראל היום" שניתן יהיה לקדם לאחר הבחירות, וזאת במטרה להבטיח סיקור אוהד. נתניהו דחה את הטענה מכל וכל. לדבריו, "הסיקור מעניין אותי כקליפת השום", ומטרתו היחידה הייתה "להציל את ישראל היום" מסגירה במקרה שלא ינצח בבחירות באופן משכנע.
נתניהו טען כי לא ניסה לרצות את מוזס, אלא להיפך – "הוריד עליו נבוט" כשהבהיר לו שהחקיקה אינה אפשרית בתקופת הבחירות. הוא הגדיר את השיח כדיון פוליטי לגיטימי על תרחישים עתידיים עם מי שהיה מבחינתו "יושב ראש האופוזיציה".
במהלך הדיון אירע עימות חריף ויוצא דופן בין ראש הרכב השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, לבין סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד. לאחר שחדד טען שהתביעה מסתירה מידע ופנה לשופטת באמירה "גבירתי סניגורית מצוינת לתביעה", השופטת הגיבה בזעם: "אדוני חצוף! אדוני ישמור על הכבוד של בית המשפט. אדוני ישב". לאחר הפסקה קצרה, עו"ד חדד התנצל.
דוחות מבקר המדינה: מחסור במקומות כליאה הוביל לשחרור עצורים ביטחוניים; נחשפה הזנחה מתמשכת בתחום הסייבר
דוחות חריפים של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חושף כשלים חמורים בהיערכות צה"ל ושב"ס למעצר המוני של מחבלים לאחר 7 באוקטובר, וכן הזנחה מתמשכת של הדרג המדיני בתחום הגנת הסייבר. הדוחות, שחלקים מהם נותרו חסויים, מצביע על שורת ליקויים שהיו להם השלכות ביטחוניות ותודעתיות.
במוקד הדוח הראשון עומדת מצוקת הכליאה החריפה שנוצרה לאחר ה-7 באוקטובר, אז זינק מספר האסירים הביטחוניים בכ-92% והגיע לכ-10,000 כלואים. המבקר קובע כי צה"ל ושב"ס לא נערכו לתרחיש מלחמה ולא הכינו תשתיות מתאימות, מה שהוביל למשבר כליאה לאומי. כתוצאה ממחסור במקומות, שוחררו ביולי 2024 כ-19 עצורים ביטחוניים, בהם מנהל בית החולים שיפא, למרות שנשקף מחלקם סיכון ביטחוני. המבקר רואה בחומרה את העובדה שראש הממשלה לא עודכן ולא אישר את השחרור.
ממצא חמור נוסף הוא שעד למועד סיום הביקורת, טרם הועמד לדין אף אחד מהמחבלים שהשתתפו במתקפת ה-7 באוקטובר. לדברי המבקר, "מיצוי הדין עם המחבלים הוא בעל חשיבות מכרעת, מהבחינה המשפטית, המוסרית והציבורית", והעיכוב בכך פוגע בעשיית הצדק ובהרתעה.
הדוח על תחום הסייבר חושף כי במשך כעשור הקבינט המדיני-ביטחוני לא קיים דיונים ייעודיים בנושא, והצעת חוק הסייבר לא קודמה. הזנחה זו הותירה את המשק חשוף למתקפות סייבר, שהנזק הכלכלי המצטבר מהן מוערך בכ-12 מיליארד שקלים בשנה. המבקר מצא ליקויים במוכנות של תשתיות מדינה קריטיות וגופים חיוניים.