ארה"ב ואיראן הכריזו על הסכם לסיום המלחמה
ארצות הברית ואיראן הודיעו על השגת הסכם מסגרת לסיום המלחמה ביניהן, בתיווך פקיסטן וקטאר. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, וראש ממשלת פקיסטן, שהבז שריף, הכריזו כי ההסכם כולל הפסקת אש מיידית וקבועה בכל החזיתות, לרבות לבנון, הסרת המצור הימי האמריקני על איראן, ופתיחה מחדש של מצר הורמוז. טקס חתימה רשמי על מזכר ההבנות צפוי להתקיים ביום שישי בשווייץ.
מזכר ההבנות הנוכחי מהווה שלב ראשון, שלאחריו יתקיים משא ומתן בן 60 יום לגיבוש הסכם קבע. המשא ומתן צפוי לעסוק בסוגיות הליבה, ובראשן עתיד תוכנית הגרעין האיראנית והיקף הסרת הסנקציות הכלכליות מעל טהרן. אם המגעים על הסכם קבע ייכשלו, טראמפ איים שיחדש את התקיפות הצבאיות.
בישראל, ההסכם התקבל בביקורת חריפה מקיר לקיר. שרים בקואליציה, בהם איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', כינו אותו "הסכם רע" והדגישו כי הוא אינו מחייב את ישראל, במיוחד בכל הנוגע להפסקת הלחימה בלבנון. שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע כי צה"ל לא ייסוג מהשטחים שתפס. גם באופוזיציה תקפו את ההסכם ואת ראש הממשלה, ויו"ר "ישר!" גדי איזנקוט הגדיר אותו "תוצאה עגומה של ממשלה כושלת".
במקביל, נרשם עימות פומבי וחריף בין נשיא ארה"ב טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו. בראיונות לכלי תקשורת אמריקניים, טען טראמפ כי תקיפה ישראלית בביירות (דאחייה) "כמעט טרפדה את ההסכם", וכינה את נתניהו "אדם קשה מאוד" שצריך להיות "אסיר תודה" לארה"ב. לפי דיווח ב-ynet, התקיפה הישראלית גרמה לטראמפ להאיץ את המגעים ולהציע לאיראן תנאים משופרים כדי למנוע הסלמה.
סוגיית הגרעין נותרה עמומה. בעוד טראמפ מבטיח שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני, הוא אמר ל"ניו יורק טיימס" כי ייתכן שטהרן תוכל להמשיך להעשיר אורניום "ברמות נמוכות ולא למטרות צבאיות". גורל מאגר האורניום המועשר שבידי איראן וכן מנגנוני הפיקוח על התוכנית, נותרו סוגיות פתוחות למשא ומתן העתידי.
רגיעה בגבול לבנון לאחר ההסכם בין ארצות הברית לאיראן; ישראל מבהירה: "לא ניסוג מאזורי הביטחון"
הסכם מסגרת שנחתם בין ארצות הברית לאיראן, הכולל הבנות להפסקת אש בזירה הלבנונית, הביא לרגיעה משמעותית בלחימה בגבול הצפון. גורם רשמי בחיזבאללה הודיע כי הארגון נצר את האש מאז ההכרזה, וכי המשך השקט תלוי במחויבותה של ישראל. בשטח, עוצמת הלחימה פחתה באופן ניכר, אם כי צה"ל ממשיך בפעילות מוגבלת באזורים שבהם הוא מחזיק בדרום לבנון.
חרף הרגיעה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ הודיעו באופן נחרץ כי ישראל אינה רואה עצמה מחויבת לסעיף הלבנוני בהסכם. בשיחה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הבהיר נתניהו כי צה"ל לא ייסוג מלבנון וימשיך לפעול נגד חיזבאללה. בהודעה משותפת, הצהירו נתניהו וכ"ץ כי צה"ל יישאר ב"אזורי הביטחון" שיצר בלבנון, סוריה ועזה "ללא הגבלת זמן" כדי להגן על יישובי הגבול.
חיזבאללה בירך על ההסכם והגדיר אותו "הישג גדול" לאיראן, תוך שהוא מצהיר כי "לא תהיה חזרה למצב שלפני 2 במרץ". במקביל, גורמים רשמיים בלבנון, בהם יו"ר הפרלמנט נביה ברי, בירכו על ההסכם ומקווים שיוביל ליציבות, אך הדגישו כי העדיפות מבחינתם היא נסיגה ישראלית מלאה מהשטחים שנתפסו, כתנאי לחזרת התושבים ופריסת צבא לבנון.
בשטח, אלפי תושבים לבנונים החלו לחזור לכפרים בדרום המדינה, למרות אזהרות מצד הרשויות המקומיות. במקביל, כוחות צה"ל ממשיכים להחזיק בקו עמדות שכונה "הקו הצהוב", ומונעים חזרת אזרחים לאזורים שבשליטתם. גורמים בצה"ל ציינו כי הם ממתינים להנחיות ברורות מהדרג המדיני לגבי המשך הפעולה.
ועדת הכנסת אישרה להעניק חסינות לח"כ טלי גוטליב; ההכרעה תעבור למליאה
ועדת הכנסת אישרה היום את בקשת החסינות של ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) מפני כתב האישום שהוגש נגדה בגין חשיפת זהותו של איש שב"כ. ההחלטה התקבלה ברוב של 11 תומכים מול 3 מתנגדים, בתום שלושה ימי דיונים סוערים. ההכרעה הסופית תעבור כעת להצבעה במליאת הכנסת, הצפויה להתקיים ביום רביעי.
ההחלטה התקבלה בשתי עילות, כפי שדיווחה דוברות הכנסת: הטענה כי המעשה בוצע במסגרת מילוי תפקידה כחברת כנסת, והטענה כי כתב האישום הוגש נגדה "שלא בתום לב או תוך אפליה". ח"כ גוטליב טענה לאורך הדיונים כי פעלה "בכוונת מכוון" וכי החסינות היא "קודש".
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, התנגדה למתן החסינות, והבהירה כי החקירה נפתחה בעקבות פנייה של שירות הביטחון הכללי בשל הסיכון שנוצר ללוחם ולמשפחתו. לדבריה, הפרסום של גוטליב פוגע בערכים המוגנים על ידי החוק, וקבלת בקשת החסינות תפגע קשות בשוויון בפני החוק ובאינטרס הציבורי.
ההצבעה עוררה עימות חריף בין הקואליציה לאופוזיציה. חברי האופוזיציה טענו כי מדובר בהחלטה פוליטית שנועדה להגן על חברת קואליציה והופכת את הכנסת ל"גן עדן לעבריינים". מנגד, יו"ר הוועדה אופיר כץ טען כי אין משמעת קואליציונית בנושא. במהלך הדיונים, גוטליב המשיכה להפיץ תיאוריות קשר בנוגע לאירועי 7 באוקטובר, כולל טענות על "בגידה מבפנים".
השופט בדימוס יוסף אלרון מצטרף לעתירות ודורש לפסול את בחירת מיכאל ראבילו למבקר המדינה
שופט בית המשפט העליון בדימוס, יוסף אלרון, שהתמודד על תפקיד מבקר המדינה, הצטרף לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד. בתגובה שהגיש לבית המשפט, תומך אלרון בטענות בדבר "אי חוקיות ההצבעה השנייה" שנערכה בכנסת, ומצטרף לבקשה להוציא צו ביניים שיקפיא את כניסתו של ראבילו לתפקיד עד להכרעה בעתירות.
העתירות, שהוגשו בין היתר על ידי התנועה לאיכות השלטון ומפלגות אופוזיציה, מתמקדות בטענה כי עקרון חשאיות ההצבעה הופר באופן מהותי. לפי הנטען, במהלך סבב ההצבעה השני נדרשו חברי כנסת מהקואליציה לצלם את פתק ההצבעה שלהם מאחורי הפרגוד, כמבחן נאמנות. היועצת המשפטית לכנסת קבעה כי הנחיה זו אינה חוקית, אך למרות זאת, חברי כנסת תיעדו את הצבעתם.
עתירות נוספות שאוחדו לתיק טוענות לניגוד עניינים מצד עו"ד ראבילו, ששימש כעורך דינו הפרטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מניסוח תגובתו של אלרון עולה שאינו מצטרף לטענה זו, אותה הוא לא מזכיר.
עו"ד ראבילו נבחר לתפקיד בסבב הצבעה שני ברוב של 61 ח"כים, מול 57 שהצביעו לאלרון. בסבב הראשון, איש מהמועמדים לא השיג את הרוב הדרוש של 61 קולות. בג"ץ צפוי לדון בעתירות ביום חמישי הקרוב.
שגרירות סומלילנד נפתחה בירושלים
שגרירות סומלילנד נפתחה היום (שני) בירושלים, במסגרת ביקורו הרשמי הראשון בישראל של נשיא סומלילנד, אבדירחמן מוחמד עבדילאהי. זוהי השגרירות השמינית שנפתחת בבירה, והיא מצטרפת לנציגויות של ארה"ב, גואטמלה, הונדורס, קוסובו, פפואה גינאה החדשה, פרגוואי ופיג'י.
במהלך פגישה במשרד החוץ, חשף שר החוץ גדעון סער כי לכינון היחסים הדיפלומטיים קדמו מגעים חשאיים, וכי נשיא סומלילנד ביקר בישראל בדיסקרטיות כבר באוקטובר 2025, חודשים לפני ההכרה הישראלית הרשמית. לדברי סער, דיאלוג רציף בין הצדדים התקיים לאורך כל שנת 2025.
הסיעות החרדיות הודיעו על החרמת הצבעות לאחר שהקואליציה משכה את 'חוק המעונות' מסדר היום
הקואליציה הודיעה היום (שני) כי לא תעלה להצבעה בקריאה ראשונה את 'חוק המעונות', שנועד לאפשר סבסוד מעונות יום למשפחות אברכים שאינם משרתים בצה"ל. ההחלטה התקבלה על רקע היעדר רוב לאישור החוק, בשל התנגדות של חברי כנסת מתוך סיעות הליכוד והציונות הדתית.
בתגובה, סיעות ש"ס ויהדות התורה פרסמו הודעה משותפת בה הודיעו כי יחרימו את כל ההצבעות הקואליציוניות במליאת הכנסת. ח"כ משה גפני, יו"ר דגל התורה, מסר: "אם אין רוב לחוק הזה אין רוב לשום דבר אחר. אם לא מביאים אותו להצבעה אפשר לסגור את המליאה. אנחנו לא נצביע עם הקואליציה".
כתוצאה מהחרם של הסיעות החרדיות, הקואליציה נאלצה למשוך את כל הצעות החוק שתכננה להעלות להצבעה מסדר היום של המליאה. בכך, למעשה, שותקה פעילות החקיקה הממשלתית להיום.
הצעת החוק המדוברת אושרה בקריאה טרומית בחודש שעבר, ומבקשת לקבוע כי הזכאות לסבסוד מעונות תיקבע על פי מצבה התעסוקתי של האם בלבד. מתנגדי החוק טוענים כי הוא מעודד השתמטות משירות צבאי, בעוד תומכיו רואים בו מהלך למניעת פגיעה כלכלית בנשים עובדות במגזר החרדי.
משרד הבריאות והמשטרה חוקרים חשד להימצאות חומרי הרדמה במחית תינוקות 'פרינוק' לאחר אשפוז פעוטות
משרד הבריאות ומשטרת ירושלים פתחו בחקירה משותפת בעקבות אשפוזם של מספר תינוקות ופעוטות שהציגו תסמיני טשטוש, ישנוניות ואפאטיות. החקירה החלה לאחר שהתברר כי המשותף לילדים שאושפזו הוא צריכת מחית פירות לתינוקות של המותג "פרינוק".
בבדיקות דם שנערכו לחלק מהילדים בבית החולים הדסה עין כרם, נמצאו שרידים של בנזודיאזפינים, חומרים המשמשים בתרופות הרגעה, תרופות פסיכיאטריות וכדורי שינה. חקירה אפידמיולוגית ראשונית העלתה כי כל התינוקות שבדמם נמצא החומר צרכו את המחית.
לפי דיווחים, המוצרים נרכשו בסניפים של רשת "זול בגדול". הילדים שאושפזו שוחררו לביתם במצב יציב. טרם נחקרו חשודים בפרשה.
ממשרד הבריאות נמסר כי בשלב זה לא ניתן לקבוע בוודאות אם קיים קשר ישיר בין המקרים לבין המוצר. עם זאת, המשרד פרסם אזהרה להורים שהאכילו את ילדיהם במוצר, וביקש מהם לשים לב לשינויים בהתנהגות כמו ישנוניות, תשישות או דיבור מבולבל, ולפנות במקרה כזה לרופא הילדים ולמוקד משרד הבריאות.
כתב אישום נגד 17 מפגינים שפרצו לבית קצין המשטרה הצבאית הראשי באשקלון
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד 17 נאשמים, בהם ארבעה קטינים, בגין התפרעות, הסגת גבול והיזק בזדון. האירוע המדובר התרחש לפני כחודש וחצי, במהלך הפגנה נגד גיוס בני ישיבות מחוץ לביתו של קצין המשטרה הצבאית הראשי (קמצ"ר) באשקלון.
לפי כתב האישום, עשרות מפגינים התאספו מחוץ לבית, ובשלב מסוים חלקם פרצו את שער הכניסה הנעול ונכנסו לחצר. עשרות מהם הגיעו עד למרפסת ולמדרגות הכניסה, שם ישבו, עמדו, שרו שירי מחאה וקראו קריאות גנאי נגד הקצין ונגד צה"ל.
בזמן ההתפרעות שהו בבית אשתו של הקצין ושניים מילדיו. על פי האישום, בני המשפחה חשו פחד, נעלו את דלת הבית, הגיפו את התריסים והזעיקו את המשטרה. בכתב האישום צוין כי המפגינים למעשה כיתרו את הבית, ובני המשפחה היו נצורים בתוכו ללא יכולת לצאת.
כתוצאה מהאירוע נגרם נזק למנגנון הנעילה של השער, לחומת הבית, למרצפות ולצמחייה. הנזק הכולל נאמד באלפי שקלים. כוחות משטרה שהוזעקו למקום פיזרו את ההתקהלות ועצרו את החשודים.
ביתני תעשיות ביטחוניות ישראליות נחסמו בתערוכת הנשק "יורוסטורי" בפריז
הנהלת תערוכת הנשק "יורוסטורי" בפריז חסמה הלילה (בין ראשון לשני) באמצעות לוחות עץ את ביתני התעשיות הביטחוניות הישראליות המשתתפות באירוע. מדובר בפעם השנייה ברציפות שבה ננקט צעד מסוג זה נגד המציגים הישראלים בתערוכה.
החסימה בוצעה למרות שהחברות הישראליות, ביניהן התעשייה האווירית, רפאל ואלביט, עמדו בדרישת ממשלת צרפת והציגו בתערוכה אמצעי לחימה הגנתיים בלבד. צעד זה מגיע כשבועיים לאחר שממשלת צרפת הודיעה על איסור השתתפות רשמית של מדינת ישראל בתערוכה, כולל הקמת ביתן לאומי.
משרד הביטחון הישראלי הגיב בחריפות וכינה את המהלך "צעד ציני, לא שוויוני ולא מפתיע", שנועד להדיר את הטכנולוגיה הישראלית מהתערוכה. בהודעת המשרד נמסר כי הוא רואה בכך ניסיון "להסתיר מהעולם את העליונות הטכנולוגית הישראלית".
עוד נמסר ממשרד הביטחון כי הוא ימשיך לקדם את הייצוא הביטחוני הישראלי בעולם "לשיאים חדשים", חרף הניסיונות הצרפתיים לפגוע בהשתתפות התעשיות הישראליות.