סרן דוד חזות, מפקד מחלקה בגולני, נהרג בהיתקלות עם מחבל בדרום לבנון
הותר לפרסום כי סרן דוד חזות, בן 21 מאשקלון, מפקד מחלקה בגדוד 12 של חטיבת גולני, נהרג הלילה (בין שבת לראשון) בקרב בדרום לבנון. באירוע נפצע לוחם נוסף באורח קל ופונה לקבלת טיפול רפואי.
התקרית אירעה בסביבות השעה 02:00 לפנות בוקר, כאשר כוח לוחמים מצוות הקרב החטיבתי של גולני פעל במרחב דיר סיראן, סמוך לנבטיה. במהלך כניסה למבנה או לאיתור חשוד, נתקל הכוח במחבל חיזבאללה שפתח לעברם באש מטווח קרוב, ככל הנראה ממארב.
סרן חזות נפגע מהירי ונהרג. הכוח השיב באש, ולאחר ההיתקלות פתחו הכוחות בסריקות אחר המחבל. במקביל, צה"ל תקף מטרות במרחב בירי ארטילרי ובאמצעות חיל האוויר. המאמץ לאתר את המחבל נמשך.
דוד חזות, שהיה בן יחיד, איבד את אביו בגיל 16. למרות זאת, הוא התעקש על שירות קרבי בגולני, ואמו חתמה על אישור לגיוסו. הוא הותיר אחריו אם ואחות.
בג"ץ דן בעתירות נגד מינוי מבקר המדינה
בית המשפט העליון דן היום (ראשון) בהרכב מורחב של חמישה שופטים בעתירות הדורשות לבטל את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. הדיון התקיים לאחר שהכנסת דחתה הצעה קודמת של בג"ץ לקיים הצבעה חוזרת, ובעקבות זאת הוציא בית המשפט צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא תיפסל הבחירה.
נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, הבהיר בפתח הדיון כי הוא יתמקד אך ורק בסוגיית הפגיעה בחשאיות ההצבעה, ולא בטענות לניגוד עניינים. העתירות טוענות כי ההליך זוהם לאחר שחברי כנסת מהקואליציה צילמו את פתקי ההצבעה שלהם מאחורי הפרגוד, לכאורה בהתאם להנחיה.
נציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, טען כי במועד הבחירות לא הייתה נורמה מפורשת האוסרת על צילום עצמי מאחורי הפרגוד, וכי אין לבטל את תוצאות הבחירות בדיעבד. בנוסף , טען עו"ד אילן בומבך, המייצג את הליכוד וראש הממשלה, כי "אין בדל של ראיה" לקיומה של הנחיה שניתנה לחברי הכנסת לצלם את הצבעתם.
השופטים הקשו על טיעונים אלה. השופטת רות רונן העלתה את האפשרות כי נוצרה "אווירה חברתית" של לחץ, שבה "מי שלא יצלם את עצמו הופך לחשוד". השופטת דפנה ברק-ארז והנשיא עמית הוסיפו כי עצם עקרון החשאיות אוסר על כל פעולה שעלולה לזהות את המצביע, גם אם היא אינה אסורה במפורש בחוק, בדומה לאיסור להציץ להצבעה של אחר.
ארה"ב ואיראן החליפו מהלומות במצר הורמוז
ארצות הברית תקפה יעדים צבאיים באיראן במשך שני לילות רצופים (שישי ושבת), בתגובה לתקיפות איראניות נגד ספנות מסחרית במצר הורמוז. פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM) מסר כי התקיפות כוונו, בין היתר, נגד תשתיות מעקב, מערכות הגנה אווירית ומתקני אחסון כטב"מים, ובוצעו לאחר שכטב"ם איראני פגע במכלית הנפט "M/T Kiku", שנשאה דגל פנמה.
וושינגטון רואה בתקיפת המכלית הפרה של הסכם הפסקת האש, וטוענת כי נתנה לאיראן הזדמנות לכבד את ההסכם לאחר תקיפה קודמת על ספינת המשא "M/V Ever Lovely", אך טהרן בחרה להמשיך בתוקפנות.
בתגובה לתקיפות האמריקניות, משמרות המהפכה של איראן שיגרו טילים וכטב"מים לעבר בסיסים אמריקניים בכווית ובבחריין. מערכות ההגנה האווירית בשתי המדינות הופעלו, ולא דווח על נפגעים או נזק משמעותי.
ההסלמה לוותה בחילופי איומים חריפים. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הזהיר: "ייתכן שיגיע שלב שבו ניאלץ להשלים צבאית את העבודה שהתחלנו... אם זה יקרה - הרפובליקה האסלאמית של איראן תחדל מלהתקיים". מנגד, במשמרות המהפכה איימו כי "כל תוקפנות אויב תיענה בתגובה מוחצת" וכי הבסיסים האמריקניים באזור "יחוו גיהינום".
שני הצדדים מאשימים זה את זה בהפרת מזכר ההבנות. איראן טוענת כי התקיפות האמריקניות מפרות את ההסכם, וכי ניהול התנועה במצר הוא בסמכותה הבלעדית.
הממשלה מקדמת הוראת שעה להקפאת מעצרי עריקים חרדים
הממשלה מקדמת מהלך לחקיקת הוראת שעה שתקפיא את האכיפה הפלילית ומעצרם של תלמידי ישיבות עריקים למשך שלושה חודשים. שר הביטחון, ישראל כ"ץ, פנה הבוקר (ראשון) ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, בבקשה לכנס דיון דחוף בוועדה כדי לקדם את החקיקה.
המהלך קיבל תנופה לאחר שמזכיר הממשלה, יוסי פוקס, שלח מכתב רשמי לביסמוט בשם הממשלה. במכתבו טען פוקס כי מדיניות המעצרים הנוכחית "מרחיקה גיוס" ואינה תורמת להגדלת מספר המתגייסים החרדים. הוא הוסיף כי המשך המעצרים יוצר קרע עמוק עם הציבור החרדי וטומן בחובו "חשש ממשי לקריעת החבל עם הציבור החרדי עד כדי הגעה חלילה למלחמת אחים".
על פי ההצעה, הקפאת המעצרים תחול רק על מי שיוכח כי הוא "תלמיד ישיבה שתורתו אומנותו" ותלווה ב"פיקוח אפקטיבי". שר הביטחון כ"ץ הדגיש במכתבו כי על הוועדה להגדיר את התנאים והקריטריונים לכך.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לנושא במסיבת עיתונאים, וטען כי המהלך מגיע, בין היתר, בעקבות פנייה של ראשי ישיבות הסדר חרדיות, בה ביקשו להקפיא את המעצרים בטענה שהם יוצרים "תחושת רדיפה" ופוגעים במאמצים לשלב חרדים בשירות. הוא תיאר תרחיש של מעצרים בתוך ישיבות, אך לפי דיווחים ב-ynet, לא ידוע על מקרים כאלה, וטענה זו גם לא הופיעה במכתבם של ראשי הישיבות.
הממשלה אישרה פה אחד: ישראל מכירה רשמית ברצח העם הארמני
ממשלת ישראל אישרה היום (ראשון) פה אחד את הצעתו של שר החוץ גדעון סער להכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני. "זה לעולם לא מאוחר מדי לעשות את הדבר הנכון", אמר סער בישיבת הממשלה, והוסיף: "זאת בעיניי החובה המוסרית שלנו כיהודים ובוודאי כמדינת העם היהודי".
ההחלטה קובעת כי על יסוד "החובה המוסרית וההיסטורית", ישראל מכירה ברצח העם שבוצע בבני העם הארמני בשלהי תקופת האימפריה העות'מאנית. עוד נקבע כי יש לגנות כל ניסיון להכחשה, מזעור או עיוות של האמת ההיסטורית בנושא. רצח העם החל ב-1915 והוביל למותם של כ-1.5 מיליון ארמנים.
ההכרה מהווה שינוי מדיניות ישראלית רבת שנים. עד היום, ישראל נמנעה מלאשר הכרה רשמית, בין היתר בשל הרצון שלא לפגוע ביחסים עם טורקיה וכן בשל הקשרים האסטרטגיים עם אזרבייג'ן, המתנגדת למהלך.
ההחלטה הנוכחית התקבלה על רקע שפל חמור ביחסים עם טורקיה והתבטאויותיו החריפות של נשיאה, רג'פ טאיפ ארדואן, נגד ישראל. המהלך צפוי להוביל להחרפה נוספת במתיחות בין ירושלים לאנקרה. שר החוץ סער טען כי ההכרה אינה "פעולת תגמול" נגד טורקיה, אך הדגיש כי העובדה שטורקיה "מקדמת נראטיבים שקריים נגד ישראל - לא נותנת לה חסינות מהאמת ההיסטורית".
כתב אישום הוגש נגד סגן ראש עיריית באר יעקב, נועם ששון, בגין שחיתות, מרמה ואיומים
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום נגד סגן ראש עיריית באר יעקב, נועם ששון, ושישה נאשמים נוספים, בגין שורה של עבירות ובהן מרמה והפרת אמונים, איומים והטרדת עד.
על פי כתב האישום, ששון ניצל את תפקידיו הציבוריים, בהם יו"ר ועדת המכרזים ומחזיק תיק ההנדסה, כדי לקדם אינטרסים כלכליים של מקורביו בניגוד עניינים חריף. האישומים המרכזיים עוסקים בהטיית מכרזים עירוניים בהיקף של מיליוני שקלים.
באישום המרכזי נטען כי ששון ושותפו העסקי זכו במכרז הסעות של המועצה, שנאמד ביותר מ-20 מיליון שקלים, לאחר שהציגו מצג כוזב על פירוק שותפותם העסקית. זאת, בעקבות קביעה של הוועדה למניעת ניגוד עניינים שאסרה על השתתפותם במכרז. על פי הפרקליטות, חברתם קיבלה מהמועצה למעלה מ-20.2 מיליון שקלים בין השנים 2020–2022.
רעידות האדמה בוונצואלה: מניין ההרוגים עלה ל-1,430; חשש כבד לחיי עשרות אלפי נעדרים
מניין ההרוגים הרשמי ברעידות האדמה העוצמתיות שפקדו את ונצואלה בשבוע שעבר עומד על 1,430 בני אדם, לצד למעלה מ-3,200 פצועים. שני רעשים עוקבים בעוצמה של 7.2 ו-7.5 גרמו להרס חסר תקדים, בעיקר באזור יארקוי ולה גוואירה. החיפושים אחר ניצולים הופכים נואשים, לאחר שחלון הזמן הקריטי לחילוץ לכודים, 72 שעות, כבר חלף.
היקף האסון ההומניטרי רחב, כאשר מספר הנעדרים המדווח נע בין 50,000 ליותר מ-68,000, לפי הערכות שונות. ארגון יוניסף העריך כי כ-1.8 מיליון בני אדם, מתוכם 680 אלף ילדים, זקוקים לסיוע הומניטרי דחוף. האו"ם אומד את הנזק הפיזי הישיר בכ-6.7 מיליארד דולר.
מאמצי החילוץ, בהם משתתפים צוותים מיותר מ-24 מדינות, נתקלים בקשיים לוגיסטיים חמורים. שיירות סיוע של אזרחים ומתנדבים יצרו פקקי ענק בכביש המהיר היחיד המוביל לאזור האסון, ובכך מעכבות הגעת אמבולנסים וכוחות הצלה רשמיים.
גל חום קיצוני באירופה: כ-1,000 מקרי מוות עודפים בצרפת, שיבושים נרחבים ושיאי טמפרטורה היסטוריים
גל חום קיצוני פוקד את אירופה וגורם להשלכות קשות, ובראשן משבר בריאותי חמור בצרפת. רשויות הבריאות במדינה דיווחו על כ-1,000 מקרי מוות עודפים שנרשמו מאז אמצע השבוע שעבר, נתון ראשוני שצפוי עוד לעלות. על פי הדיווחים, רוב הנפטרים הם בני 65 ומעלה, וזינוק משמעותי נרשם במקרי מוות בבתים.
הטמפרטורות ברחבי היבשת שברו שיאים היסטוריים. בגרמניה נמדדה טמפרטורת שיא של כל הזמנים (41.5 מעלות), ושיאים לאומיים נשברו גם בדנמרק ובצ'כיה. שיאי חום לחודש יוני נרשמו בבריטניה (37.3 מעלות) ובשווייץ, וטמפרטורות קיצוניות של מעל 40 מעלות נמדדו גם בספרד, איטליה, פולין והונגריה.
לצד הפגיעה בחיי אדם, גל החום גרם לשיבושים נרחבים בתשתיות. תנועת הרכבות בגרמניה צומצמה, תפוקת תחנת כוח גרעינית בהונגריה הופחתה עקב התחממות מי הקירור מנהר הדנובה, ובצרפת עשרות אלפי משקי בית נותרו ללא חשמל בעקבות סופות שפגעו ברשת החשמל לאחר ימי החום הכבד. באיטליה, נהר הפו מתייבש, ומאפשר חדירת מי ים ליבשה.
מפלגת "הדמוקרטים" פרסמה את רשימת 51 המתמודדים בפריימריז שייערכו ב-20 ביולי
מפלגת "הדמוקרטים" בראשות ח"כ יאיר גולן פרסמה את רשימת 51 המועמדים שיתמודדו בבחירות המקדימות (פריימריז) של המפלגה, אשר יתקיימו ב-20 ביולי. כ-85 אלף מתפקדים, הכוללים את חברי מפלגות העבודה ומרצ וכן מתפקדים חדשים, יהיו זכאים להצביע. המתמודדים ייאבקו על כ-10 מקומות הנחשבים ריאליים ברשימה לכנסת, על פי הסקרים.
ברשימת המתמודדים נכללים חברי כנסת מכהנים כמו נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן, חברי כנסת לשעבר בהם גבי לסקי, מוסי רז ורם שפע, וכן דמויות בולטות מהמחאה נגד הממשלה, ביניהן משה רדמן ומורן זר קצנשטיין. יו"ר מפלגת העבודה לשעבר, ח"כ מרב מיכאלי, אינה מתמודדת. עוד ברשימה נמצא דניאל אלגרט, אחיו של איציק אלגרט שנרצח בשבי חמאס.
לפי תקנון המפלגה, הרשימה לכנסת תורכב במתכונת "ריצ'רץ'" (שיבוץ לסירוגין של גברים ונשים), וליו"ר המפלגה, יאיר גולן, המשובץ במקום הראשון, תהיה שמורה הזכות לשריין שני מועמדים נוספים ברשימה. במפלגה הציגו את מספר המתפקדים הגבוה כעדות להתחזקותה.
ועדת החוקה של הליכוד תתכנס להכריע בכללי הפריימריז והרכבת הרשימה לבחירות
ועדת החוקה של הליכוד צפויה להתכנס הערב (ראשון) כדי לדון בכללי הבחירות המקדימות (פריימריז) לרשימת המפלגה לכנסת. במוקד הדיונים, המתקיימים על רקע מאבק כוחות פנימי, עומדות שתי סוגיות מרכזיות: מספר המקומות שישוריינו ליו"ר המפלגה, בנימין נתניהו, ומספר המקומות שיוקצו לנציגי המחוזות.
לפי הדיווחים, נתניהו דורש לקבל עשרה שריונים עד המקום ה-30 ברשימה, בעוד שבכירים במפלגה, ובהם חיים כץ ודוד ביטן, מוכנים לאפשר לו שישה שריונים בלבד. העימות בין הצדדים החריף, ובסביבת נתניהו הופץ קמפיין התוקף את ביטן. לפי הדיווחים, מטרתו של נתניהו היא להרכיב רשימה מאוזנת שתפנה גם לימין המתון וגם לבסיס התומכים של המפלגה.
בצל המחלוקת, רעיון ביטול הפריימריז והחלפתם בוועדה מסדרת, שנטען כי נתניהו העלה בעבר, ירד מסדר היום. עם זאת, נתניהו הגביר את מעורבותו האישית ועל פי חלק מהדיווחים הודיע כי ייתכן ויגיע בעצמו לישיבת הוועדה אם לא יושגו הסכמות, במטרה להפעיל לחץ על חבריה. גורם בליכוד צוטט באחד המקורות כמעריך כי גם אם יגיע, "יהיה רוב נגד נתניהו".
בנוסף לסוגיית השריונים, על הפרק עומד גם המעבר להצבעה אלקטרונית בפריימריז, וכן התאריך הסופי לקיומם, שצפוי להיות בתחילת חודש אוגוסט. אם לא יושגו הסכמות בוועדת החוקה, ייתכן שההכרעה בסוגיות השנויות במחלוקת תעבור לוועידת הליכוד.
כוחות ביטחון עיראקיים פשטו על האזור הירוק בבגדאד ועצרו בכירים בחשד לשחיתות
כוחות ביטחון מיוחדים של עיראק, בסיוע הצבא, פתחו במבצע מעצרים נרחב ב"אזור הירוק" המבוצר בבגדאד במהלך הלילה. הכוחות, שכללו טנקים וכלי רכב משוריינים, סגרו את הכניסות והיציאות למתחם, המאכלס משרדי ממשלה, שגרירויות ובתי בכירים, ופשטו על בתיהם של פוליטיקאים ואישי ציבור.
לפי הדיווחים, המבצע מכוון נגד גורמים החשודים בפרשות שחיתות רחבות היקף, כולל מעילות, ביזה וניצול סמכות. לפי דיווחים, נעצרו לפחות 20 בני אדם, בהם פוליטיקאים, חברי פרלמנט מכהנים, בכירים מהממשלה הקודמת ואנשי עסקים. הפשיטות בוצעו על בסיס צווי בית משפט, ובמקרים מסוימים לאחר שהוסרה מראש חסינותם הפרלמנטרית של החשודים.
ראש ממשלת עיראק החדש, עלי אל-זיידי, מפקח באופן אישי על המבצע, שמתואר כאחד הנרחבים ביותר נגד השחיתות במדינה ומהווה יישום של הבטחותיו בנושא. בין העצורים, לפי דיווחים, נמצא מות'נא א-סאמראאי, מנהיג מפלגת "אל-עזם" ואחד הפוליטיקאים הבכירים בעדה הסונית.
נכון לעכשיו, ממשלת עיראק וגורמי הביטחון טרם פרסמו הודעה רשמית המאשרת את פרטי המבצע או את רשימת העצורים.