תושב לוד נורה למוות על ידי שוטר; המשטרה: "חשד לניסיון פיגוע", משפחתו: "מתמודד נפש"

תושב לוד בן 28, סמי ג'עסוס, נורה למוות היום (רביעי) על ידי לוחם יס"מ בעיר. האירוע החל לאחר שאזרחית דיווחה למשטרה על אדם חשוד האוחז סכין סמוך לבית ספר. על פי המשטרה, שוטרים שהגיעו למקום זיהו את ג'עסוס וקראו לו לעצור, אך הוא נמלט. במהלך מנוסתו, נתקל בלוחם יס"מ, רץ לעברו ועל פי החשד ניסה לדקור אותו. הלוחם ירה בו והרג אותו. לא היו נפגעים לכוחות המשטרה.


המשטרה חוקרת את האירוע בחשד לניסיון פיגוע על רקע לאומני, והחקירה מתנהלת בשיתוף השב"כ. בהודעות המשטרה נמסר כי הלוחם חש סכנה ממשית לחייו, וכי לג'עסוס היה עבר פלילי שכלל עבירות של החזקת נשק וסמים, שבגינן ריצה עונש מאסר.


מנגד, משפחתו של ג'עסוס טוענת כי הוא היה מוכר כמתמודד נפש ואף אושפז בעבר במרכז לבריאות הנפש אברבנאל. קרוביו מתחו ביקורת על השימוש בירי קטלני וטענו כי היה ניתן לנטרל אותו באמצעים אחרים, למשל באמצעות ירי לרגליו, בפרט לאור היכרותה של המשטרה עם מצבו, לדבריהם.

בג"ץ הקפיא את מינוי מיכאל ראבילו למבקר המדינה; המשרד צפוי להישאר ללא ראש החל מסוף השבוע

בית המשפט העליון הוציא היום (רביעי) צו ביניים המקפיא את כניסתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. לפי ההחלטה, המינוי מושהה עד למתן פסק דין סופי בעתירות שהוגשו נגד חוקיות הליך בחירתו בכנסת.


הצו הוצא ימים ספורים לפני סיום כהונתו של מבקר המדינה הנוכחי, מתניהו אנגלמן, ביום שישי. כתוצאה מכך, החל מסוף השבוע צפויה ישראל להישאר ללא מבקר מדינה מכהן עד להכרעת בג"ץ. השופטים ציינו בהחלטתם כי פסק הדין יינתן "בהקדם האפשרי" וכי הצו נועד למנוע מצב בלתי הפיך שבו ראבילו יתחיל בתפקידו ובחירתו תבוטל לאחר מכן.


העתירות מתמקדות בטענות לפגיעה בעקרון חשאיות ההצבעה, לאחר שמספר חברי כנסת מהקואליציה צילמו את פתקי ההצבעה שלהם מאחורי הפרגוד. בית המשפט כבר הבהיר בדיונים קודמים כי הוא אינו מתכוון להתערב בטענות הנוגעות לניגוד עניינים אפשרי של ראבילו.


ההחלטה התקבלה בברכה על ידי העותרים וגורמים באופוזיציה, שטענו כי הליך הבחירה "זוהם". מנגד, גורמים בקואליציה תקפו את ההחלטה בחריפות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טען כי בג"ץ "חוצה קווים אדומים", וח"כ חנוך מילביצקי קרא "להתעלם מההחלטה הלא חוקית".

לפרסום אצלנו
מודעה

חוק המואזין להגבלת כריזה במסגדים אושר בטרומית; ש"ס תמכה, יהדות התורה נעדרה

מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית את "חוק המואזין", ברוב של 50 תומכים מול 36 מתנגדים. הצעת החוק, שיזם ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), מבקשת לאסור על הקמה והפעלה של מערכות כריזה במסגדים אלא באמצעות היתר שיינתן בכפוף לקריטריונים הנוגעים למניעת רעש.


יוזמי החוק טוענים כי מטרתו אינה לפגוע בחופש הדת, אלא לטפל במפגע רעש הפוגע באיכות חייהם ובריאותם של תושבים רבים. ח"כ פוגל הדגיש כי יש לאכוף את חוקי הרעש באופן שוויוני על כלל בתי התפילה, בדומה לאכיפה על עסקים ואולמות אירועים. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הוסיף כי מדובר בצעד של משילות ואמר כי "שנים על גבי שנים הייתה השתוללות".


מנגד, מתנגדי החוק טוענים כי מדובר בחקיקה גזענית המכוונת נגד הציבור המוסלמי. יו"ר רע"מ, ח"כ מנסור עבאס, כינה את החוק "גזעני ואנטי-דתי" והביע אכזבה מתמיכתה של מפלגת ש"ס, שלדבריו מצופה ממנה לנהוג אחרת כמפלגה דתית. לטענת המתנגדים, קיימים כבר כלים בחוק להתמודדות עם מפגעי רעש ואין צורך בחקיקה ייעודית.


ההצבעה חשפה פיצול במפלגות החרדיות: בעוד ש"ס תמכה בחוק, חברי סיעת יהדות התורה נעדרו מהמליאה. היעדרות זו מתרחשת על רקע דיווחים על "דיל" לא רשמי בין יהדות התורה למפלגות הערביות, שלפיו הן לא יפריעו לקידום חוקים החשובים למגזר החרדי בתמורה להתנגדות לחוק המואזין. עם זאת, קיומו של דיל רשמי הוכחש בעבר על ידי הצדדים.

ישראל החרימה ארנקי קריפטו בשווי 24 מיליון שקל ששימשו את משמרות המהפכה באיראן

שר הביטחון, ישראל כ"ץ, חתם על צו המטיל סנקציות על 37 ארנקים דיגיטליים ששימשו את משמרות המהפכה באיראן. בארנקים שהוחרמו אותרו מטבעות קריפטוגרפיים בשווי כולל של למעלה מ-24 מיליון שקלים.


המהלך בוצע בעקבות חשיפת תשתית מימון טרור מבוססת קריפטו על ידי המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) במשרד הביטחון. על פי החקירה, התשתית שימשה להעברת כספים לארגוני טרור הנתמכים על ידי איראן, ובראשם חיזבאללה. עוד עלה כי לאורך השנים הועברו דרך רשת זו עשרות מיליוני דולרים.


במערכת הביטחון מציינים כי הצורך של חיזבאללה במקורות מימון גבר בעקבות "הפגיעה האנושה שספג במהלך הלחימה מול ישראל".


שר הביטחון כ"ץ מסר כי "המערכה נגד איראן אינה מתנהלת רק בשדה הקרב - אלא גם במאבק על הכסף שמניע את הטרור. כל דולר שנמנע ממשמרות המהפכה הוא דולר שלא יגיע לחיזבאללה, לחמאס, לחות’ים ולשלוחי הטרור של איראן".

לחצו לשדרוג למסלול
מודעה

ישראל הוציאה משלחת סיוע רשמית לוונצואלה; בכיר ישראלי שוחח עם שר החוץ המקומי

ישראל הוציאה משלחת סיוע רשמית לוונצואלה בעקבות רעידת האדמה ההרסנית שאירעה במדינה. המשלחת, המשותפת למשרד החוץ, צה"ל ופיקוד העורף, המריאה בהנחיית ראש הממשלה ושר החוץ. בראשה עומדים השגריר יועד מגן ממשרד החוץ וראש מטה פיקוד העורף, תת-אלוף אלעד אדרי.


בניגוד למשלחות סיוע קודמות, משימתה של המשלחת לא תתמקד בחילוץ והצלה, אלא בסיוע הנדסי ובשיקום. לפי דיווח ב-ynet, ההחלטה התקבלה בעקבות שיחת טלפון ישירה בין השגריר מגן לשר החוץ של ונצואלה, יבאן גיל, שביקש למקד את הסיוע הישראלי בהערכת מצבם של מבנים שניזוקו, כולל תשעה בתי חולים, כדי לקבוע אם ניתן לחזור ולהשתמש בהם. שר החוץ הוונצואליאני ציין בפניו כי "החילוץ די מאחורינו" וכי הבעיה המרכזית כעת היא הטיפול בחסרי הבית.


השיחה בין מגן לגיל מהווה מגע ישיר ראשון בין בכיר ישראלי לבכיר בממשלת ונצואלה מזה שנים, מאז ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין המדינות בשנת 2009. לדברי מגן, ההחלטה על שליחת הסיוע התקבלה מיידית, אך היעדר יחסים וערוצי קשר פורמליים גרם לעיכוב בתיאומים.


המשלחת מונה 28 אנשים, מתוכם שמונה מהנדסים מפיקוד העורף, וצפויים להצטרף אליה מומחים נוספים. באופן רשמי, משרד החוץ מדגיש כי מדובר במשימה הומניטרית בלבד, אך בישראל מקווים שהסיוע יפתח דף חדש ביחסים בין המדינות.

יו"ר ועדת הבחירות הורה להסיר זמנית סרטון שפרסם נתניהו בעניין החטופים

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הוציא צו זמני המורה לראש הממשלה בנימין נתניהו להסיר סרטון שפורסם הן בחשבונות הרשמיים של משרד ראש הממשלה והן בחשבונותיו האישיים-פוליטיים. ההוראה ניתנה בעקבות עתירה של עמותת "בוחרים בישראל", שטענה כי מדובר בתעמולת בחירות אסורה המהווה שימוש לרעה בנכסי ציבור.


הסרטון המדובר מכיל קטע מדברי ראש הממשלה במהלך הערכת מצב רב-זירתית עם פורום הפיקוד הבכיר של צה"ל. בקטע, נתניהו מתייחס ללחצים שהופעלו עליו, לדבריו, לשחרר את החטופים במועד מוקדם יותר מזה שבו שוחררו בפועל.


בהחלטתו, ציין השופט סולברג כי הפרסום המקביל של הסרטון בשני סוגי החשבונות – הרשמי והאישי – מעורר קושי. לדבריו, אם מדובר בתעמולת בחירות, אין לפרסמה בחשבונות רשמיים, ואם אין זו תעמולת בחירות, לא ברורה התועלת בפרסומה גם בחשבון האישי-פוליטי.


הצו להסרת הסרטון הוא זמני, והוא ניתן בלי להכריע בשלב זה בטענה המהותית אם אכן מדובר בתעמולת בחירות אסורה. הסרטון יוסר מכלל החשבונות עד לסיום הדיון בעתירה.

לחצו לשדרוג למסלול
מודעה

Keep Reading