
בג"ץ ביטל את בחירת מבקר המדינה והורה על קיום הצבעה חוזרת בכנסת
בית המשפט העליון, בהרכב של חמישה שופטים, הורה היום (חמישי) פה אחד על ביטול תוצאות סבב ההצבעה השני לבחירת מבקר המדינה, וקבע כי על הכנסת לקיים את ההצבעה מחדש. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירות שטענו לפגמים בהליך בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו.
בפסק הדין, שכתב המשנה לנשיא נעם סולברג, נקבע כי בהליך הבחירה נפל "פגם מהותי במישור חשאיות ההצבעה". הפגם נבע מכך שמספר חברי כנסת תיעדו את הצבעתם בווידאו, לאחר שיו"ר הכנסת אמיר אוחנה הכריז כי הדבר מותר. השופטים קבעו כי חשאיות ההצבעה אינה זכות אישית שחבר כנסת רשאי לוותר עליה, אלא עיקרון יסוד שנועד להבטיח כי כלל חברי הכנסת יוכלו להצביע לפי צו מצפונם, ללא לחצים חיצוניים. לפי הפסיקה, קיימת "אפשרות ממשית" שהפגיעה בחשאיות השפיעה על תוצאות הבחירות.
ההחלטה עוררה סערה במערכת הפוליטית. באופוזיציה בירכו על הפסיקה וראו בה ניצחון לשלטון החוק. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד מסר כי "העתירה הצילה את כבודה של הכנסת ואת מוסד מבקר המדינה".
מנגד, בקואליציה תקפו את ההחלטה בחריפות. השר איתמר בן גביר טען כי "בג"ץ רומס את הכנסת בהתנהלות אנטי דמוקרטית", וח"כים נוספים קראו שלא לציית לפסיקה. לפי דיווח ב-ynet, בסביבת ראש הממשלה ובלשכת יו"ר הכנסת מתקיימות התייעצויות בשאלה אם לקיים את פסק הדין.
בעקבות הפסיקה, ולנוכח סיום כהונתו הקרוב של מבקר המדינה המכהן, מתניהו אנגלמן, מדינת ישראל צפויה להישאר ללא מבקר מדינה מכהן, לפי דיווח ב'כאן חדשות', לראשונה בתולדותיה.
צה"ל חיסל מחבל חיזבאללה שיצא מפיר מנהרה ברכס עלי טאהר בדרום לבנון
כוחות צה"ל חיסלו היום (חמישי) מחבל חיזבאללה שיצא מפיר של תשתית תת-קרקעית ברכס עלי טאהר שבדרום לבנון. על פי צה"ל, המחבל זוהה על ידי לוחמי יחידת אגוז, הפועלים תחת אוגדה 36, והוגדר כאיום מיידי על הכוחות במרחב.
בעקבות הזיהוי, הכווינו הכוחות בשטח מטוסי קרב של חיל האוויר שתקפו וחיסלו את המחבל. הפעולה מהווה חלק ממאמץ מתמשך של צה"ל להטיל מצור על תשתיות הטרור התת-קרקעיות של חיזבאללה ברכס ולמנוע ממחבלים לצאת מהן ולנוע במרחב.
בצה"ל מעריכים כי עשרות מחבלים של הארגון עדיין לכודים בתוך המנהרות באזור. לפי גורם צבאי שצוטט ב'מעריב', חיזבאללה פועל בימים האחרונים לחלץ את אנשיו הלכודים.
עוד נמסר כי חיזבאללה נמנע כעת מתקיפת כוחות צה"ל באזור, מחשש שתגובה צה"לית תסכן את המחבלים הנצורים במנהרות.
כתב אישום נגד שלושה אזרחים ישראלים בגין סיוע למחבל בפיגוע הירי בשרון
פרקליטות מחוז מרכז הגישה לבית המשפט המחוזי בלוד כתב אישום נגד שלושה אזרחים ישראלים, תושבי טייבה ובאקה אל-גרבייה, בגין סיוע למחבל עומר מונדר יאסין, שביצע את פיגוע הירי ב-7 ביוני 2026. בפיגוע, שהתפרס על פני מספר זירות באזור השרון, נרצח חיים קלומיטי ז"ל ונפצעו חמישה אזרחים נוספים. המחבל חוסל על ידי כוחות המשטרה.
על פי כתב האישום, שניים מהנאשמים היו מודעים לכוונתו של יאסין לבצע פיגוע טרור אך לא פעלו כדי למנוע אותו. לפי הפרקליטות, אחד הנאשמים הודה בחקירתו שידע על כוונת המחבל אך נמנע מלדווח על כך לרשויות הביטחון.
הנאשם השלישי מואשם בכך שמכר למחבל את רובה ה"קרלו" ששימש אותו במסע הרצח. שני הנאשמים האחרים מואשמים בסיוע לרכישת הנשק, כאשר אחד מהם השתתף במימון העסקה והשני הסיע את המחבל ברכבו לביצועה. מכתב האישום עולה כי בין השלושה למחבל הייתה היכרות מוקדמת על רקע סחר בסמים ובנשק.
בנוסף, הנאשמים היו מעורבים בעסקאות נשק נוספות עם המחבל בימים שקדמו לפיגוע, כולל החלפת סם מסוג חשיש ברובה קלצ'ניקוב, אותו הסתירו עבורו. הפרקליטות ביקשה לעצור את השלושה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
חוק יסוד: לימוד תורה אושר בקריאה ראשונה על רקע אזהרות מערכת הביטחון ממחסור בכוח אדם
מליאת הכנסת אישרה אמש (רביעי) בקריאה ראשונה את "חוק יסוד: לימוד תורה" ברוב של 63 תומכים מול 53 מתנגדים. החוק, שיזמו המפלגות החרדיות, נועד לעגן את לימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל, במטרה להוות בסיס חוקתי שיאפשר הכשרה של חוקי פטור מגיוס עתידיים.
ההצבעה התקיימה במסגרת הסכם פוליטי בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למפלגות החרדיות, ולשם הבטחת רוב של מעל 61 ח"כים, נתניהו הגיע למליאה במיוחד. תומכי החוק, בהם ח"כ משה גפני ויו"ר ש"ס אריה דרעי, הגדירו אותו כ"תיקון היסטורי" שנועד "להחזיר את כבוד התורה למקומה הראוי".
מנגד, באופוזיציה תקפו את המהלך בחריפות וכינו אותו "חוק יסוד ההשתמטות" ו"ביזוי התורה". הם טענו כי מדובר בפגיעה קשה בעקרון השוויון ובביטחון המדינה. גם בתוך הקואליציה נרשמה התנגדות, וארבעה חברי כנסת הצביעו נגד.
אישור החוק מגיע על רקע אזהרות חריפות מצד בכירי מערכת הביטחון על מחסור חמור בכוח אדם בצה"ל ועומס כבד על משרתי המילואים. יום לאחר ההצבעה, התייחס הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, למצב ואמר כי "ראוי ונכון שהחיילים יהיו הראשונים בסדר העדיפויות". קצין מילואים ראשי, תא"ל (מיל') בני בן ארי, הוסיף כי צה"ל זקוק ליותר מ-10,000 לוחמים נוספים וכי הארכת שירות החובה היא הכרחית.
המשטרה והשב"כ מנהלים מצוד אחר חשוד בירי בשפרעם, פרסמו את תמונתו ומזהירים כי הוא חמוש
כוחות הביטחון מנהלים מצוד נרחב במחוזות חוף והצפון אחר חשוד שעל פי החשד ביצע ירי הלילה באזור שפרעם ונמלט. בהודעה משותפת למשטרה ולשב"כ, פורסמה תמונתו של החשוד והציבור הוזהר כי הוא עלול להיות חמוש.
לפי דיווח ב-ynet, אירוע הירי התרחש בתוך מסגד בעיר, ככל הנראה על רקע פלילי ובמטרה להעביר מסר מאיים לאחד המתפללים. לא היו נפגעים באירוע. עוד דווח כי כוחות הביטחון כרזו לחשוד וקראו לו לצאת, אך הוא נמלט מהמקום.
במסגרת המצוד נפרסו כוחות משטרה גדולים ויחידות מיוחדות, והם מבצעים סריקות נרחבות. הציבור התבקש לגלות ערנות, להימנע ממגע עם החשוד אם יזוהה, ולדווח באופן מיידי למוקד 100 על כל מידע שעשוי לסייע באיתורו.
האירוע מגיע על רקע גל רציחות ואלימות בימים האחרונים באזור הצפון ובמקומות אחרים בארץ. פרסום תמונת חשוד באירוע על רקע פלילי, בטרם מעצרו, תואר בכלי התקשורת כצעד חריג.
אזרח טג'יקיסטן נעצר בחשד לריגול למען איראן; הצהרת תובע הוגשה לקראת כתב אישום
הוגשה הצהרת תובע נגד בהרוז סובירגון, אזרח טג'יקיסטן המחזיק בדרכון רוסי, בחשד שריגל למען איראן. סובירגון נעצר בחודש יוני 2026 בפעילות משותפת של גופי ביטחון, וצפוי להיות מוגש נגדו כתב אישום חמור בימים הקרובים.
על פי ממצאי החקירה, מאז ינואר 2026 ניהל סובירגון קשר עם סוכן חוץ איראני. נטען כי עיקר פעילותו הביטחונית התרחשה במהלך מבצע "שאגת הארי", במטרה לסייע לאיראן להשיג הישגים מבצעיים ולקדם את מטרותיה נגד ישראל. עוד עלה בחקירה כי הפנייה הראשונית אליו הייתה במסווה של הצעת עבודה, אך הוא המשיך בקשר עם המפעיל האיראני גם לאחר שהבין את זהותו.
במסגרת פעילותו, החשוד ביצע מספר משימות עבור מפעיליו. בין היתר, הוא מואשם בתיעוד והעברת מיקומים של נפילות טילים איראניים במהלך המבצע, העברת נקודת ציון של מגדלי עזריאלי, צילום נמל חיפה וניסיון לצלם מתקן ביטחוני רגיש בצפון הארץ.
בנוסף למשימות התיעוד, החקירה העלתה כי סובירגון סייע באופן אקטיבי בניסיונות לגייס אנשים נוספים לטובת ביצוע משימות עבור גורמים איראניים.
לשכת עורכי הדין עתרה לבג"ץ נגד חוק מח"ש החדש בדרישה להקפיא את יישומו
לשכת עורכי הדין הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה לעצור את יישום החוק החדש המפריד את המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מהפרקליטות. העתירה דורשת לקיים דיון דחוף ולהוציא צו ביניים שיקפיא את כל הצעדים ליישום החוק, לרבות הליך מינוי ראש מח"ש חדש.
לטענת הלשכה, החוק הופך את מח"ש לגוף פוליטי במקום עצמאי, בין היתר באמצעות קביעה כי שר המשפטים ימנה "ממונה" שיכריע במחלוקות על העברת תיקים לחקירת מח"ש. העותרים מציינים כי היועץ המשפטי לממשלה התנגד בעבר לחוק והזהיר כי הוא עלול לאפשר עצירת חקירות שאינן נוחות לשלטון.
הטיעון המרכזי והדחוף בעתירה מתמקד בעיתוי יישום החוק, בתקופת בחירות. לטענת הלשכה, הדבר עלול לפגוע בטוהר הבחירות ובאמון הציבור במערכת אכיפת החוק. צוין כי חלק מהוראות החוק כבר נכנסו לתוקף, והחלו הליכים להקמת ועדת איתור לראש מח"ש.
העתירה נסמכת באופן נרחב על התבטאויות פומביות של יוזם החוק, ח"כ משה סעדה. לטענת העותרים, התבטאויות אלה חושפות את התכלית הפוליטית של המהלך, וכוללות קריאות למינוי "אנשי שלומנו" ומשפטנים המזוהים עם הימין, מתוך כוונה "לבוא חשבון" עם גורמים במערכת.
צה"ל חוקר תיעוד של עצור פלסטיני שנקשר למשטח עץ על ידי חיילים ברצועת עזה
צה"ל פתח בתחקיר פיקודי בעקבות תמונה שהופצה ברשתות החברתיות, ובה נראה עצור פלסטיני קשור למשטח עץ ברצועת עזה. בתיעוד נראה העצור שוכב על בטנו כשעיניו מכוסות, ידיו כפותות באזיקונים, והוא קשור בחבלים למשטח. התמונה, שלצדה נכתב "בוקר טוב", הופצה ככל הנראה על ידי חייל.
לאחר בדיקה, איתר צה"ל את האירוע וזיהה את המעורבים, שלפי ההערכות משתייכים לצוות קרב גדודי של חטיבת "נצח יהודה" הפועלת בצפון הרצועה. מדובר צה"ל נמסר כי "המעורבים יטופלו בהתאם לממצאים שיעלו", וכי המעשה אינו עומד בערכי ובפקודות צה"ל.
לפי דיווח ב"ישראל היום", התחקיר הראשוני העלה כי מפקד הכוח המעורב לא דיווח על האירוע למפקדיו. עוד דווח שם כי בתגובה ראשונית הכחיש דובר צה"ל קשר של האירוע לגדוד נצח יהודה.
משרד הדתות ביטל את החלטת מנכ"ל הרבנות להכיר בכשרות צהר; מועצת הרבנות: "ההליך לא אושר"
משרד הדתות ביטל היום (חמישי) את ההחלטה להעניק לארגון רבני צהר אישור רשמי לפעול כגוף נותן כשרות. הביטול הגיע זמן קצר לאחר שמנכ"ל הרבנות הראשית, יהודה כהן, העניק את האישור, וזאת בטענה כי ההליך לא אושר כנדרש על ידי מועצת הרבנות הראשית.
האירוע החל כאשר פורסם כי מערך הכשרות של צהר קיבל אישור רשמי מהרבנות הראשית, מהלך שהתקבל בברכה על ידי הארגון. אולם, זמן קצר לאחר מכן, מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, דרש לבטל את ההחלטה בטענה כי "האישור ניתן שלא כדין".
בעקבות זאת, גם מועצת הרבנות הראשית פרסמה הודעה ובה הבהירה כי היא אינה מאשרת בשלב זה את מתן הרישיון. לדברי המועצה, מנכ"ל הרבנות לא עדכן אותה בנוגע לכוונתו להעניק את הרישיון, והנושא כלל לא עלה לדיון בפניה או בפני ועדת הכשרות שלה.
מארגון צהר נמסר, לפי דיווח ב'כאן חדשות', כי למנכ"ל משרד הדתות אין סמכות בנושא, וכי הסמכות היחידה למתן רישיון כזה נתונה בידי מנכ"ל הרבנות, שאכן נתן את האישור.
עשרות הרוגים ופצועים במתקפת טילים וכטב"מים רוסית נרחבת על קייב
רוסיה פתחה הלילה (בין רביעי לחמישי) במתקפה נרחבת של טילים וכטב"מים על קייב, בירת אוקראינה, שגרמה להרוגים, פצועים והרס רב. לפי הרשויות באוקראינה, לפחות 17 בני אדם נהרגו ועשרות נפצעו. בנייני מגורים ותשתיות אזרחיות נפגעו קשות, וחלקם קרסו. אלפי תושבים בילו את הלילה במקלטים ובתחנות הרכבת התחתית.
לפי צבא אוקראינה, המתקפה כללה 74 טילים וכמעט 500 כטב"מים מסוגים שונים. נמסר כי מערכות ההגנה האווירית יירטו את רובם, אך לפי דיווח ב-ynet, 25 טילים בליסטיים ו-12 כטב"מים הצליחו לפגוע בעשרות מוקדים ברחבי הבירה.
משרד ההגנה הרוסי לקח אחריות על המתקפה, וטען כי מדובר ב"מתקפת תגמול" על תקיפות אוקראיניות בשטח רוסיה. במוסקבה טענו כי התקיפות כוונו ל"מתקני צבא ואנרגיה" ודחו את הטענות על פגיעה מכוונת באזרחים. דובר הקרמלין הוסיף כי הנשיא פוטין עודכן בפרטים, וכי רוסיה תגביר את הלחץ על אוקראינה עד להשגת כל מטרותיה.
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, קטע את ביקורו באירלנד ושב לארצו. שר החוץ האוקראיני, אנדריי סיביה, כינה את האירועים "לילה של אימה" וקרא למדינות המערב לספק מערכות הגנה אוויריות נוספות, בפרט סוללות פטריוט.
