הממשלה הודיעה שלא תציית לפסיקת בג"ץ בעניין מועצת הרשות השנייה
הממשלה אישרה פה אחד הצהרה רשמית לפיה לא תכיר בתוקפן של החלטות שיתקבלו במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. ההחלטה, שהובלה על ידי שר המשפטים יריב לוין ושר התקשורת שלמה קרעי, מהווה תגובה ישירה לפסיקת בג"ץ מה-17 ביוני, שהתירה למועצה להמשיך לפעול למרות שמספר חבריה ירד מתחת לרף שנקבע בחוק.
לטענת הממשלה, פסיקת בג"ץ "סותרת באופן חזיתי את לשון החוק המפורשת", המחייבת רוב של שני שלישים מחברי המועצה לקיומה. בהחלטה שאישרה נכתב כי שלטון החוק מחייב את כל הרשויות, כולל בית המשפט, וכי פסיקה המנוגדת לחוק אינה יכולה להקנות סמכות. לפיכך, הממשלה הודיעה כי כל פעולה או החלטה של המועצה בהרכבה הנוכחי תיחשב מבחינתה כחסרת תוקף.
השר לוין מסר כי "כאשר פסיקה עומדת בניגוד חזיתי ללשון החוק, אין זו ביקורת שיפוטית אלא פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות". השר קרעי הוסיף כי "שלטון החוק אינו שלטון השופטים" והגדיר את החלטות המועצה כ"שוות כקליפת השום". ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נכח בחדר בעת אישור ההחלטה.
במערכת הפוליטית ובארגוני החברה האזרחית הגיבו בחריפות, והגדירו את המהלך כמשבר חוקתי. באופוזיציה טענו כי מדובר ב"ממשלה עבריינית" שאיבדה לגיטימיות. יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן טען שהממשלה "מנהלת מלחמה על שלטון החוק" כהכנה אפשרית לאי-קבלת תוצאות הבחירות. התנועה לאיכות השלטון הודיעה שתפנה לבג"ץ בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט נגד השרים.
לקראת פיזור הכנסת: הקואליציה מקדמת במרתון חקיקה חוקים ביניהם צמצום סמכויות היועמ"ש
לקראת סיום כהונתה של הכנסת בעוד כשבועיים, ב-17 ביולי, הקואליציה מנהלת מרתון חקיקה במטרה להעביר מספר חוקי דגל. המהלכים המרכזיים כוללים קידום גרסה מצומצמת של החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ואישור סופי של "חוק יסוד: לימוד תורה".
בשל לוח הזמנים הדוחק, יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הודיע על פיצול הצעת החוק העוסקת ביועמ"ש. במקום החוק המלא המונה כ-500 סעיפים, יקודמו בשלב זה רק הסעיפים העוסקים במעמד חוות הדעת של היועץ, באופן הייצוג המשפטי של הממשלה, ובפיקוח על היועץ. לפי הסעיפים המקודמים, חוות דעתו של היועמ"ש לא תחייב את הממשלה, והממשלה תוכל להחליט על ייצוג עצמי בבתי משפט גם בניגוד לעמדתו.
במקביל, ועדות הכנסת מקדמות את "חוק יסוד: לימוד תורה" לקראת אישורו הסופי. מטרת החוק היא לעגן את לימוד התורה כערך יסוד, ובכך ליצור בסיס חוקתי שיאפשר להכשיר בעתיד חוקי פטור מגיוס, מול טענות לפגיעה בעקרון השוויון.
מהלכי החקיקה מתקיימים על רקע מה שתואר בכלי התקשורת כ"דיל" בין ראש הממשלה למפלגות החרדיות, שנועד להבטיח את תמיכתן בחוקים החשובים לקואליציה. לצד חוקים אלו, מקודמים גם חוק להקפאת מעצרים של תלמידי ישיבות עריקים, ביטול רפורמת הכשרות וחוק התקשורת.
האופוזיציה וגורמים משפטיים מתנגדים בחריפות למהלכים. המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, הזהיר בדיון בוועדה כי הפיכת חוות הדעת ללא מחייבת "תנרמל הפרה שיטתית של החוק" ותהפוך את היועמ"ש ל"עו"ד פרטי של הממשלה". חוק לימוד התורה עורר ביקורת מצד הדרג המקצועי במשרד האוצר, שהזהיר מפני פגיעה כלכלית משמעותית. חברי האופוזיציה כינו את המהלך "מכירת חיסול של ערכי היסוד שלנו בעבור הישרדות פוליטית".
צה"ל חיסל שני פעילי חמאס ברצועת עזה, בהם מפקד מחלקת נוח'בה
דובר צה"ל הודיע כי כוחות הצבא חיסלו בשבוע שעבר שני מחבלים מארגון חמאס בשתי תקיפות נפרדות ברצועת עזה. על פי ההודעה, השניים היו מעורבים בקידום מתווי טרור והיוו איום על הכוחות הפועלים במרחב.
המחבלים שחוסלו הם מוחמד נגיב עאשור, שהוגדר כמפקד מחלקת נוח'בה בזרוע הצבאית של חמאס, ותאמר סעיד אבו נחל, ששימש כראש חולייה בארגון.
לפי צה"ל, החיסולים בוצעו בתקיפות מדויקות. עוד נמסר כי הכוחות ימשיכו לפעול להסרת כל איום מיידי.
רעול פנים ניפץ את דלתות הכניסה לבניין חדשות 12 בתל אביב
אלמוני רעול פנים ניפץ הלילה (ראשון) את דלתות הזכוכית בכניסה לבניין מערכת חדשות 12 בתל אביב. בתיעוד ממצלמות האבטחה נראה החשוד משליך לבנים לעבר הדלתות ונמלט מהמקום. המשטרה פתחה בחקירה בחשד לגרימת נזק לרכוש, וטרם נעצר חשוד.
האירוע מגיע לאחר שבשבועות האחרונים רוססו כתובות גרפיטי מאיימות בסביבת הבניין ונגד עיתונאים. בחברת חדשות 12 מסרו בתגובה כי הם "מזועזעים, אך לא מופתעים מהאלימות, ששוב חוצה גבול מסוכן".
בהודעת חדשות 12 נטען כי "ממשלת ישראל ושר התקשורת צריכים לחדול מהשתלחויות מסיתות וחסרות רסן בתקשורת החופשית, שמובילות גם למעשים חמורים". עוד נמסר כי החברה ועיתונאיה לא יירתעו. גם ארגוני עיתונאים וגופי תקשורת נוספים גינו את המעשה, ותיארו אותו כחציית קו אדום ופגיעה בחופש העיתונות.
יישובי קו העימות פנו לבג"ץ ולממשלה בדרישה לקדם את הטבות המס שהובטחו
הנהגות היישובים בקו העימות בצפון פנו לראש הממשלה ולשר האוצר וכן עתרו לבג"ץ בדרישה לקדם באופן מיידי את החקיקה להטבות מס, אשר אושרו בהחלטת ממשלה לפני כשלושה שבועות אך טרם יושמו.
בפנייתם מזהירים נציגי היישובים כי העיכוב בקידום החקיקה עלול להוביל לדחיית המהלך או לביטולו עם התפזרות הכנסת הקרובה, ודורשים להשלים את החקיקה בתוך כשבועיים.
לטענת התושבים, נוצרה אפליה בינם לבין אזורים אחרים. בעתירה לבג"ץ, שהוגשה על ידי פורום קו העימות, נדרשת השוואה של הטבות המס לאלו הניתנות ליישובי עוטף עזה. במקביל, במכתב לממשלה צוין כי בעוד שהטבות מס ליישובי יהודה ושומרון כבר קודמו, הטיפול ביישובי הצפון מתעכב.
לפי הפנייה, החלטת הממשלה בנושא כללה הקצאת תקציב ייעודי של כ-300 מיליון שקלים. התושבים מדגישים כי הטבות המס אינן "מותרות" אלא מהוות "כלי מרכזי" שנועד לחזק את ההתיישבות, לעודד את חזרת התושבים ולסייע בשיקום הכלכלה המקומית.
הממשלה אישרה את מינוי אל"מ (מיל') אופיר לוי למשנה לראש המל"ל
הממשלה אישרה את מינויו של אלוף-משנה (במיל') אופיר לוי לתפקיד המשנה לראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל), במקומו של גיל רייך שסיים את כהונתו. המינוי אושר בהמלצת ראש המל"ל, שמואל בן עזרא, ובהצעת ראש הממשלה.
ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה המליצה פה אחד על לוי, וציינה כי "ניסיונו המבצעי העשיר" ויכולתו להשלים את ניסיונו של ראש המל"ל בתחום התמרון היבשתי הופכים אותו למועמד המתאים. ראש המל"ל בן עזרא ציין במכתבים כי ניסיונו שלו אינו כולל ניסיון מבצעי צבאי מובהק, ולכן נדרש לו משנה בעל היכרות עמוקה עם הפעלת כוחות יבשה, במיוחד בתקופת המלחמה.
עם זאת, הליך המינוי לווה בקושי משפטי משמעותי, כפי שעלה מחוות דעת של היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה. לפי חוות הדעת, לא בוצע הליך מלא כנדרש לאיתור מועמדות נשים לתפקיד, בניגוד לנוהל שנקבע בעקבות פסיקת בג"ץ בנושא ייצוג הולם. למרות זאת, הוחלט שאין מניעה משפטית לאשר את המינוי בשל הדחיפות באיוש התפקיד בתקופת הלחימה וניסיונו הייחודי של לוי.
במסגרת הליך המינוי, ציין לוי כי התפקד למפלגת הציונות הדתית וכי בנו משמש עוזר פרלמנטרי לח"כ צבי סוכות מהמפלגה. הוועדה קבעה כי אין בכך זיקה פוליטית פסולה, ולוי חתם על הסדר למניעת ניגוד עניינים.
הלוויית עלי חמינאי בטהרן: מפגן כוח וקריאות נקמה, על רקע היעדרותו של יורשו מוג'תבא
טקסי ההלוויה של מנהיג איראן לשעבר, עלי חמינאי, נערכים בטהרן בהשתתפות מאות אלפי בני אדם, בכירי המשטר ושלושה מבניו. האירועים ההמוניים משמשים את ההנהגה האיראנית כמפגן כוח שנועד לשדר אחדות ויציבות כלפי פנים וכלפי חוץ.
עם זאת, במרכז תשומת הלב עומדת היעדרותו הבולטת של המנהיג העליון החדש, מוג'תבא חמינאי, שלא נראה בציבור מאז התקיפה בה נהרג אביו. על פי דיווחים שונים, מוג'תבא נפצע באותה תקיפה והוא שוהה במקום מסתור מחשש לניסיון חיסול נוסף.
לצד מסרי היציבות השלטונית, טקסי ההלוויה הפכו לבמה לקריאות נקמה חריפות נגד ארצות הברית וישראל. במהלך האירועים נשמעו קריאות "מוות לאמריקה" ו"מוות לישראל", וכן קריאות מפורשות מעל הבמה המרכזית להרוג את נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. ברחובות נתלו כרזות עם מסרים דומים.
דוח חושף: פעילות נמשכת במתקן גרעין איראני תת-קרקעי, בעוד אתרים מרכזיים נותרו מושבתים
ניתוח תצלומי לוויין מסוף יוני 2026 שפרסם המכון למדע וביטחון בינלאומי (ISIS) מצביע על פעילות מתמשכת במתקן הגרעין התת-קרקעי המסתורי "הר פיקאקס" (או "הר המכוש") הסמוך לנתנז. זאת, בניגוד לאתרי הגרעין המרכזיים של איראן בנתנז, פורדו ואספהאן, שנותרו ברובם מושבתים ועם נזקים מתקיפות קודמות.
במתחם "הר פיקאקס", שלא נפגע בתקיפות בשנה האחרונה, זוהתה תנועת כלי רכב וכן עבודות לחיזוק הכניסות למערכת המנהרות התת-קרקעית. לפי הערכת המכון, העבודות בתוך המתקן עצמו נמשכות.
לפי הדיווח בערוץ 14, פעילות זו עשויה לעמוד בניגוד למזכר ההבנות בין טהרן לוושינגטון, שלפיו איראן התחייבה לשמור על "סטטוס קוו" בפעילות הקשורה לתוכנית הגרעין שלה. המתקן נחשב לאחד המסתוריים בתוכנית האיראנית, ופקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מעולם לא ביקרו בו.
במקביל, באתרים האחרים נצפתה פעילות מצומצמת בלבד. בנתנז, נקודות הגישה לאולמות ההעשרה התת-קרקעיים הרוסות וטרם שוקמו. בפורדו ובאספהאן, פתחי המנהרות נותרו מכוסים בעפר, ואמצעי הגנה כמו סוללות עפר וסלעים שהוצבו בעבר נותרו במקומם.
השרה מירי רגב אישרה לראשונה: ישראל העבירה מערכות כיפת ברזל לאיחוד האמירויות
שרת התחבורה וחברת הקבינט המדיני-ביטחוני, מירי רגב, אישרה לראשונה באופן רשמי כי ישראל העבירה סוללות של מערכת "כיפת ברזל" לאיחוד האמירויות. הדברים נאמרו בראיון לגלי צה"ל, ומסיימים תקופה שבה גורמים רשמיים בישראל ובאמירויות שמרו על עמימות בנושא.
הסיוע הביטחוני נועד לסייע לאיחוד האמירויות בהתמודדות עם איומים אוויריים מאיראן. לדברי רגב, "הם הבינו שהטילים הבליסטיים זה אחד האתגרים הגדולים. האמירויות נעזרים בנו".
האישור הפומבי של רגב מגיע כחודשיים לאחר ששגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, חשף את דבר העברת המערכות וציין כי המהלך התאפשר בזכות "הסכמי אברהם".
לפי דיווח בוואלה, מדובר באירוע חסר תקדים המהווה שיא בשיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות. עוד דווח שם כי יחד עם הסוללה נשלחו גם כמה עשרות אנשי צבא ישראלים כדי לתפעל אותה, וכי זו הפעם הראשונה שישראל פורסת את המערכת במדינה זרה, למעט ארצות הברית.