הכנסת אישרה את חוק יסוד: לימוד תורה ואת הקפאת מעצרי עריקים, במקביל להארכת שירות החובה
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את "חוק יסוד: לימוד תורה" ברוב של 63 תומכים מול 52 מתנגדים, וכן את החוק להקפאת מעצרם של עריקים חרדים ברוב של 58 מול 54. במקביל, ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה סופית את הארכת שירות החובה בצה"ל ל-32 חודשים. המהלכים, שקודמו בימי סיום מושב הכנסת, הם חלק מהסכמות פוליטיות בין הקואליציה למפלגות החרדיות.
חוק יסוד: לימוד תורה מעגן את לימוד התורה כ"ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". החוק להקפאת מעצרים קובע הסדר מיוחד, שיהיה בתוקף עד 30 בנובמבר, לפיו לא ייאכפו הליכי מעצר נגד תלמידי ישיבות שיוגדרו כ"תורתם אומנותם". הצעת החוק אינה כוללת יעדי גיוס או סנקציות כלכליות.
בצעד חריג, הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, שלח מכתב לראש הממשלה ולשר הביטחון ובו הביע התנגדות נחרצת לחוק הקפאת המעצרים. לטענתו, החוק "מעניק תמריץ לאי-התייצבות לשירות צבאי", יפגע באמון המשרתים וייצור "שבר עמוק". זמיר התנגד במיוחד לסעיף המטיל על ועדה של קצינים בכירים לקבוע את מעמד תלמידי הישיבות, וטען כי לצה"ל אין את הכלים לכך וכי המשימה תסיט קשב ממשימות מבצעיות בעיצומה של מלחמה.
במקביל לחקיקה זו, קידום הארכת שירות החובה נומק על ידי נציגי צה"ל בצורך מבצעי דחוף ובמחסור חמור בכוח אדם. בדיון בוועדה, תא"ל שי טייב הזהיר כי המערך הסדיר ומערך המילואים הגיעו ל"קצה גבול היכולת" וחלק מהיחידות עלולות לקרוס. לדבריו, גם הארכת השירות ל-32 חודשים אינה נותנת מענה מלא לצרכי הצבא, שדורש 36 חודשי שירות.
באופוזיציה תקפו את החקיקה בחריפות וכינו אותה "מכירת חיסול של המדינה" ו"בגידה בחיילי צה"ל". מספר חברי כנסת מהקואליציה, בהם יולי אדלשטיין, דן אילוז ושרן השכל מהליכוד, ומשה סולומון מהציונות הדתית, הצביעו נגד חלק מהחוקים. ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר מההצבעות.
חסידי ברלנד נכנסו לכפר פלסטיני ללא תיאום; שניים נפצעו בעימותים וחמישה עוכבו לחקירה
עשרות מחסידיו של אליעזר ברלנד נכנסו הלילה (בין שני לשלישי) לכפר הפלסטיני כיפל חארס שבשומרון, ללא תיאום עם כוחות הביטחון, במטרה לבקר בקברי יהושע בן נון וכלב בן יפונה. במקום התפתח עימות בין החסידים לתושבים פלסטינים, שכלל יידוי אבנים.
כתוצאה מהעימות נפצעו שני חסידים באורח קל. כמו כן, לפי הודעת צה"ל ודיווחים מהמקום, נגרם נזק לרכוש פלסטיני, כולל כלי רכב. חמישה מהחסידים עוכבו או נעצרו לחקירה על ידי המשטרה.
לפי דיווחים, חלק מהחסידים נמנעו מפנייה לכוחות המשטרה וההצלה מחשש שייעצרו, מכיוון שחלקם עריקים משירות צבאי. אחד מהם צוטט ב-ynet כאומר: "רוב החבר'ה שהיו שם הם עריקים, לכן גם כשהתפתחה קטטה לא רצינו להתקשר למשטרה או למד"א - כדי לא להיעצר".
בצה"ל התייחסו לאירוע בחומרה, ומסרו כי "עשרות אזרחים ישראלים נכנסו ללא תיאום למרחב הכפר... מדובר במעשה המסכן את האזרחים ופוגע בפעילות המבצעית של כוחות הביטחון במרחב".
הממשלה אישרה בחשאי הקמת 34 יישובים חדשים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן
הקבינט המדיני-ביטחוני אישר בחודש מרץ האחרון הקמה של 34 יישובים חדשים ביהודה ושומרון ובקעת הירדן, במהלך שנשמר בסוד עד כה. החלטה זו מתווספת לאישורם של 69 יישובים קודמים, ומביאה את מספר היישובים הכולל שאושר בקדנציה הנוכחית ל-103.
היישובים החדשים יוקמו, בין היתר, בתשעה מוקדים בשומרון, שבעה בבנימין, ארבעה בהר חברון, שבעה בבקעת הירדן ושישה בגוש עציון. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מיוזמי המהלך, הגדיר זאת כחלק מ"מהפכת התיישבות" וכ"החלטה ביטחונית ואסטרטגית משמעותית", שמטרתה למנוע הקמת מדינה פלסטינית.
לצורך יישום ההחלטה, הקבינט אישר בחודש יוני תקציב של כ-1.3 מיליארד שקלים להקמת "שכונות חלוץ" ביישובים החדשים, כדי לאפשר אכלוס מהיר. בנוסף, הממשלה צפויה לאשר תקציב נוסף של כ-1.075 מיליארד שקלים לסלילת כבישים ודרכי גישה ליישובים.
ארה"ב תקפה באיראן באמצעות כלי שיט בלתי מאוישים; טראמפ הכריז על מצור ו'מס' של 20% במצר הורמוז
ארצות הברית פתחה בגל תקיפות נרחב נגד איראן, זו הלילה השלישי ברציפות, ובפעם הראשונה עשתה שימוש מבצעי בכלי שיט בלתי מאוישים. פיקוד המרכז האמריקני הודיע כי שלושה כלי שיט מסוג זה, המכונים "סירות מתאבדות", פגעו במתקן תחזוקה של צוללות וכלי שיט בבסיס הצי האיראני בבנדר עבאס. התקיפות כוונו גם למערכות הגנה חופיות, אתרי טילים וכטב"מים במוקדים נוספים, בהם בושהר, האיים קיש וקשם.
ההסלמה מגיעה לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז כי מזכר ההבנות עם איראן היה "מבחן" שבו היא לא עמדה. טראמפ איים כי בכוונתו "להכות בעוצמה" באיראן ושהפעולות הצבאיות עשויות להימשך שבועיים-שלושה. במקביל, הודיע על הטלת מצור ימי על כל חופי איראן, ועל מהלך חסר תקדים של גביית "מס מעבר" בשיעור 20% מערך כל מטען שיחצה את מצר הורמוז תחת אבטחה אמריקנית.
איראן הגיבה בתקיפות נרחבות משלה. משרד ההגנה של איחוד האמירויות דיווח כי שתי מכליות נפט לאומיות נפגעו מטילי שיוט איראניים במים הטריטוריאליים של עומאן; בתקיפה נהרג איש צוות הודי ושמונה נפצעו. משמרות המהפכה לקחו אחריות וטענו שהמכליות "התעלמו מאזהרות". בנוסף, איראן שיגרה טילים וכטב"מים לעבר בסיסים אמריקניים בכווית ובבחריין, וכן לעבר ירדן, שם יורטו הטילים.
במקביל לחילופי המהלומות, טראמפ איים לתקוף את מתקן הגרעין התת-קרקעי המבוצר "הר המכוש" (פיקאקס) ליד נתנז. גורם ביטחוני בכיר בטהרן הזהיר בתגובה כי אם האיום ימומש, איראן תגיב ב"תגובה הרסנית", שהמחיר עליה "ישולם על ידי חיילים אמריקנים ושותפותיה של ארה"ב באזור".
השרה רגב הורתה לעצור נחיתת מתדלקים אמריקניים בנתב"ג
שרת התחבורה מירי רגב הורתה היום (שלישי) לרשות שדות התעופה שלא לאפשר נחיתה של מטוסי תדלוק צבאיים אמריקניים נוספים בנמל התעופה בן גוריון, זאת בשל חשש כבד לשיבושים בטיסות האזרחיות בשיא עונת הקיץ. למרות ההנחיה, שעה קלה לאחר פרסומה נחת בנתב"ג מטוס מתדלק אמריקני נוסף.
המשבר נוצר בשל מחסור חמור בעמדות חניה למטוסים בנתב"ג, כאשר לפי דיווחים חונים כעת בשדה 32 מתדלקים אמריקניים, מעבר למספר של 20 מטוסים שסוכם ואושר בקבינט המדיני-ביטחוני. ברקע הדברים, חשש כי העומס יוביל לביטול טיסותיהם של עשרות אלפי ישראלים שכבר רכשו כרטיסים לחופשת הקיץ.
מלשכתה של השרה רגב נמסר בתגובה כי המתדלק שנחת עשה זאת לצורכי תדלוק בלבד ולא לחנייה, וכי הדבר תואם את הנחייתה. בהודעה הודגש כי השרה מחויבת "לאזרחי מדינת ישראל, לרציפות תעופתית לצד שמירה על ביטחון אזרחי ישראל".
הצורך האמריקני בהימצאות המטוסים בנתב"ג נובע מהמתיחות הביטחונית הגוברת מול איראן. לפי דיווח ב'מעריב', ההוראה של רגב עוררה זעם בקרב גורמים אמריקניים, וגורמים בצה"ל מתחו ביקורת על המהלך בטענה שהוא נועד לצבור אהדה פוליטית. עוד דווח כי משרד הביטחון פועל מול האמריקאים להעביר חלק מהמטוסים לבסיסי חיל האוויר.
שר הביטחון כ"ץ תומך בבקשת החנינה של אלאור אזריה; הרמטכ"ל וצמרת צה"ל מתנגדים
שר הביטחון ישראל כ"ץ פנה לנשיא המדינה יצחק הרצוג בבקשה להעניק חנינה לאלאור אזריה, באמצעות קיצור תקופת מחיקת הרישום הפלילי שלו. אזריה הורשע לפני כעשור בעבירת הריגה לאחר שירה במחבל מנוטרל בחברון, וריצה את עונש המאסר שנגזר עליו.
בפנייתו לנשיא, נימק כ"ץ את תמיכתו בכך שחלף עשור מהאירוע, שאזריה היה לוחם מצטיין, וכי הוא שילם מחיר כבד ופועל להשתקם. השר הוסיף כי אירועי 7 באוקטובר ושחרור מחבלים במסגרת עסקת חטופים, מקשים להצדיק את המשך הפגיעה ביכולתו של אזריה להתפרנס ולהשתלב בחברה.
מנגד, צה"ל מתנגד לבקשת החנינה. בחוות דעת שהוגשה לנשיא, הביעו הרמטכ"ל אייל זמיר וראש אכ"א התנגדות למתן החנינה. הנימוק המרכזי להתנגדות, כפי שדווח, הוא שאזריה נמנע מהבעת חרטה או לקיחת אחריות על מעשיו, וכי מתן חנינה הוא צעד חריג.
האירוע שבגינו הורשע אזריה התרחש במרץ 2016, אז ירה במחבל ששכב פצוע על הקרקע לאחר שביצע פיגוע דקירה בחברון. הוא נידון ל-18 חודשי מאסר, אותם ריצה במלואם ושוחרר בשנת 2018. הבקשה הנוכחית אינה עוסקת בעצם ההרשעה, אלא ברישום הפלילי הנלווה לה.
הבקשה הוגשה במקור על ידי אזריה, ובהתאם לנוהל, הועברה לקבלת חוות דעת ממערכת הביטחון. כעת, לאחר קבלת חוות הדעת הסותרות של שר הביטחון ושל צה"ל, נשיא המדינה צפוי לשקול את הבקשה ולקבל החלטה.