מת מפצעיו מיכאל כץ, שנפצע אנושות מפגיעת טיל איראני בחיפה לפני שלושה חודשים
מיכאל כץ, בן 82 מחיפה, מת היום (רביעי) מפצעיו, יותר משלושה חודשים לאחר שנפצע באורח אנוש מפגיעת טיל בליסטי איראני בבניין מגוריו. הפגיעה הישירה אירעה ב-5 באפריל, במהלך מבצע "שאגת הארי". כץ חולץ מההריסות ומאז נאבק על חייו בבית החולים.
באותה פגיעה, שהוגדרה כקשה ביותר שידעה חיפה במלחמה, נהרגו ארבעה משכניו של כץ, בני משפחת גרשוביץ. עם פטירתו, עלה לחמישה מניין הנספים באירוע זה.
כץ עבד במשך עשרות שנים ברפאל, תרם לביטחון המדינה ואף זכה ב"פרס רפאל". הוא הותיר אחריו את רעייתו נינה, שני בנים, איתמר ויואב, ושישה נכדים.
צה"ל הודיע על חיסול המחבל שהשתתף בחטיפת אל"ם אסף חממי ושני לוחמיו ב-7 באוקטובר
צה"ל הודיע כי חיסל אתמול (שלישי) בדרום רצועת עזה את חסאם שאפעי, מחבל חמאס שלקח חלק בחטיפתם של אלוף-משנה אסף חממי ז"ל, סמל-ראשון תומר אחימס ז"ל וסמל קיריל ברודסקי ז"ל. השלושה נפלו בקרב בקיבוץ נירים ב-7 באוקטובר וגופותיהם נחטפו לרצועת עזה.
אל"ם חממי שימש כמפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, וסמ"ר אחימס וסמל ברודסקי היו לוחמים בחפ"ק שלו. בבוקר מתקפת הטרור, קפץ הצוות לקיבוץ נירים ונהרג בקרב מול מחבלים. לפי דיווח ב'ישראל היום', המחבל שחוסל, שאפעי, השתייך לגדוד מזרח חאן יונס וקידם מתווי טרור נגד כוחות צה"ל לאורך המלחמה.
מצה"ל נמסר כי "חיסולו של המחבל מהווה סגירת מעגל חשובה". עוד צוין כי החיסול התאפשר בזכות איסוף מודיעיני והכוונה של מרכז האש של אוגדת עזה (143) – האוגדה שבה שירתו חממי, אחימס וברודסקי.
בג"ץ הקפיא את החוק למניעת מעצר עריקים חרדים פחות מיממה לאחר אישורו בכנסת
בית המשפט העליון הוציא היום (רביעי) צו ארעי המשהה את כניסתו לתוקף של החוק להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות עריקים, פחות מיממה לאחר שהחוק אושר בכנסת. השופט עופר גרוסקופף נענה לעתירות שהוגשו נגד החוק והוציא גם צו על תנאי, המורה למדינה ולכנסת לנמק מדוע החוק לא יבוטל. הדיון בעתירות יתקיים בהקדם בפני הרכב מורחב.
בהחלטתו, ציין השופט את "פסיקתו ארוכת השנים של בית משפט זה בנושא גיוס תלמידי הישיבות", את "המשמעות של הקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה ביחס לחלקים מסוימים בלבד מהאוכלוסייה", ואת "הטענות כבדות המשקל" שהעלו העותרים, ביניהם מפלגות האופוזיציה והתנועה לאיכות השלטון.
ההחלטה עוררה סערה פוליטית. יו"ר ש"ס, אריה דרעי, תקף את בג"ץ וטען כי ההחלטה היא "ביטוי נוסף לשכרון הכוח של האקטיביזם השיפוטי", וכי בית המשפט "דורס את הדמוקרטיה" ו"מדרדר את המדינה למלחמת אחים". שר התקשורת שלמה קרעי וח"כ מאיר פרוש קראו שלא לציית לצו, בטענה שהוא ניתן ללא סמכות חוקית וכי על גורמי האכיפה לציית לחוק שאושר בכנסת.
מנגד, באופוזיציה וארגוני העותרים בירכו על ההחלטה. התנועה לאיכות השלטון מסרה כי "בית המשפט עצר את החרפה" וכי "החסינות שהקואליציה ניסתה להעניק למשתמטים... לא נכנסת לתוקף". יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד מסר: "בית המשפט אומר לממשלה את מה שכולנו ידענו – לערוק מצה"ל בזמן מלחמה זה בניגוד לחוק".
הכנסת אישרה סופית את ביטול רפורמת הכשרות; הסמכות הבלעדית שבה לרבנות הראשית
מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין שלישי לרביעי) בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק איסור הונאה בכשרות, המבטל את הרפורמה שפתחה את שוק הכשרות לתחרות. החוק עבר ברוב של 46 תומכים מול 41 מתנגדים, ובכך בוטלה האפשרות של גופי כשרות פרטיים להעניק תעודות כשרות.
החוק החדש מחזיר את הסמכות הבלעדית למתן תעודות כשרות למועצת הרבנות הראשית לישראל, לרבנים מקומיים שהוסמכו לכך ולרבנות הצבאית. בכך הוא מבטל למעשה את הרפורמה שקידם השר לשעבר מתן כהנא, אשר אפשרה גם לרבנים שאינם עובדי ציבור לקבוע תקני כשרות ולהפעיל מערכי השגחה פרטיים.
בדברי ההסבר לחוק נטען כי השארת מערך הכשרות בידי גורמים ציבוריים נדרשת כדי לשמור על שקיפות, אובייקטיביות ואחריות ציבורית. עוד נכתב כי הפרטת התחום עלולה להוביל לניגודי עניינים ולהשפעת שיקולים כלכליים מתעשיית המזון על מתן ההכשרים.
בנוסף לביטול הרפורמה, החוק החדש מסדיר היבטים נוספים במערך הכשרות, בהם קביעת תקני כשרות, הסדרת פעילות המשגיחים וניתוק הזיקה הכלכלית בין המשגיח לבין העסק המושגח.
שר העלייה והקליטה אופיר סופר הודיע שלא יתמודד לכנסת הבאה על רקע הפערים עם מפלגתו בסוגיית הגיוס
שר העלייה והקליטה, אופיר סופר (הציונות הדתית), הודיע היום (רביעי) כי לא יתמודד בבחירות הבאות לכנסת. סופר, שימשיך לכהן בתפקידו עד לסיום הקדנציה, הבהיר כי החלטתו מגיעה לאחר חודשים של פערים הולכים ומעמיקים בינו לבין הקו שהובילה מפלגתו.
במרכז המחלוקת עמדה סוגיית חוק הגיוס. סופר, קצין צנחנים במילואים שנפצע בשירותו, היה מהקולות הבולטים בקואליציה שדרשו שוויון בנטל וגיוס משמעותי של חרדים. הוא הבהיר בעבר כי לא יתמוך בחוק שלא יספק מענה אמיתי לצורכי צה"ל, ואף הצהיר כי יתנגד לו גם במחיר פיטוריו מהממשלה.
לפי דיווחים, סופר הזהיר בשיחות סגורות כי קידום חוק גיוס חלש יפגע באמון ציבור המשרתים ועלול לגרום ל"התרסקות הימין" בבחירות. עם זאת, בהודעת הפרישה הרשמית נמנע מביקורת ישירה, הודה ליו"ר מפלגתו בצלאל סמוטריץ' ולראש הממשלה בנימין נתניהו, והתמקד בקריאה ל"שיח של אחדות, סולידריות ושותפות".
יו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', מסר בתגובה כי קיבל את ההחלטה "בצער". הוא תיאר את סופר כ"חבר ושותף לדרך" ו"קול חשוב בעם ישראל ובציונות הדתית", והוסיף כי הוא סמוך ובטוח שסופר ימשיך לתרום למדינה.
סגנית שר החוץ שרן השכל התפטרה מהממשלה במחאה על חוק העריקים
סגנית שר החוץ, ח"כ שרן השכל (הימין הממלכתי), התפטרה מתפקידה בממשלה אמש (שלישי), דקות לאחר שמליאת הכנסת אישרה סופית את החוק להקפאת מעצרם של עריקים חרדים. השכל, שהצביעה נגד החוק, הותירה על שולחנו של יו"ר מפלגתה, שר החוץ גדעון סער, מכתב התפטרות חריף בכתב יד.
במכתבה הקצר כתבה השכל לסער: "שיקרת לי, שיקרת לעם ישראל. אני מתפטרת מתפקידי כסגניתך". בהצהרה שמסרה, נימקה את החלטתה בכך שאינה יכולה עוד להיות חלק מממשלה המקדמת חקיקה "המנוגדת לערכי הימין" ופוגעת בביטחון המדינה, במשרתים ובחיילי צה"ל.
במקביל להתפטרותה, הגישה השכל בקשה לוועדת הכנסת להתפלג מסיעתה ולהקים סיעת יחיד. מהלך זה, אם יאושר, יאפשר לה לשמור על מימון מפלגות שיכול לשמש אותה בחיבורים פוליטיים עתידיים.
במפלגת הימין הממלכתי תקפו את השכל בחריפות, וטענו כי המניע למהלכיה הוא כלכלי ולא עקרוני. "הסיבה היחידה להשתוללות של סגנית השר השכל היא כשלון ניסיונה לסחוט כספי מימון מפלגות", נמסר מהמפלגה, שם כינו את ניסיונה להתפלג "מופרך, חצוף וכפוי טובה".
חייל צה"ל נידון ל-5 שנות מאסר לאחר שהעביר לסוכן איראני סרטוני יירוטים
בית הדין הצבאי גזר חמש שנות מאסר בפועל על חייל צה"ל בשירות סדיר, שהורשע על פי הודאתו במגע עם סוכן חוץ ובמסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב. בנוסף לעונש המאסר, החייל הורד לדרגת טוראי ונקנס ב-1,000 שקלים.
על פי כתב האישום, במהלך שנת 2025 קיבל החייל הודעות בחשבון הטלגרם שלו מגורמים שזוהו עם איראן, אשר כללו הצעות עבודה. סוכן איראני פנה אליו והציע לו כסף בתמורה למשימות צילום. בעקבות זאת, החייל שלח לסוכן שני סרטונים שצילם בעצמו ממקומות אזרחיים במהלך מבצע "עם כלביא", ובהם נראו יירוטי טילים. הוא קיבל תשלום עבור אחד הסרטונים. בנוסף, הוא שלח סרטונים נוספים, כולל תיעוד של פגיעת טילים שאיתר באינטרנט.
לאחר זמן מה, בעקבות לחץ שחש, החייל עדכן גורם ביחידתו על הקשר עם הסוכן האיראני. הוא נעצר על ידי שב"כ למחרת הדיווח. חקירתו נוהלה במשותף על ידי המשטרה הצבאית, יאחב"ל ושב"כ.
במסגרת הטיעונים לעונש, התביעה הצבאית ביקשה לגזור על החייל שבע שנות מאסר, תוך הדגשת חומרת המעשים והסיכון הביטחוני. בית הדין הצבאי התייחס בגזר הדין לחומרת העבירות, לעובדת היותו של הנאשם חייל ולמצב המלחמה, אך מנגד נתן משקל משמעותי לכך שהחייל לא מסר מידע צבאי מסווג שהגיע אליו מתוקף תפקידו, וכן לכך שהוא זה שקטע את הקשר ודיווח עליו למפקדיו.
השר זאב אלקין העיד במשפט נתניהו בתיק 2000; עימות בין התביעה להגנה סביב זימונו
השר זאב אלקין העיד היום (רביעי) מטעם ההגנה במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת תיק 2000. נתניהו, שהיה פטור מהתייצבות, בחר להגיע לדיון.
טרם תחילת העדות התפתח עימות חריף בין התביעה להגנה. התובע, עו"ד אלון גילדין, התנגד לאפשר להגנה לחקור את אלקין במתכונת של חקירה נגדית, בטענה כי העד "מזוהה לחלוטין עם הנאשם" וכי קיימת "תלות בנקודת זמן הזו של הקריירה של העד בנאשם", ברקע הפריימריז והוועדה המסדרת. סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הגיב בזעם, האשים את התביעה ב"תרגילים" ואיים להפסיק לעדכן מראש על עדי הגנה. בית המשפט פסק כי החקירה תחל במתכונת של חקירה ראשית.
בעדותו, תיאר אלקין את מערכת היחסים בין פוליטיקאים לתקשורת כ"עולם של קח ותן". לדבריו, "המפגש בין הרגולטור הפוליטי לכלי התקשורת הוא כזה שזה ברור שאם אתה עוזר לו הוא עוזר לך. זאת הייתה אווירה, אף אחד לא חשב שיש פה משהו פלילי". הוא הוסיף כי אין פוליטיקאי שאינו מקיים יחסים כאלה, וכי מנכ"לים ומו"לים של כלי תקשורת פונים לפוליטיקאים כדי לקדם את ענייניהם.
אלקין העיד כי נתניהו לקח לעצמו את תיק התקשורת מכיוון ש"באמת האמין שאחד הדברים האסטרטגיים שחשובים לימין זה להביא לגיוון התקשורת" והטיל ספק ביכולתם של שרי ליכוד אחרים לעמוד מול ה"לחץ והפיתוי מצד כלי תקשורת עוצמתיים". לחץ זה, הסביר, כלל הבטחות לסיקור אוהד בתמורה לעזרה, ואיומים בכתבות שליליות במקרה של סירוב.
בפתח דבריו, הביע אלקין אי נוחות מהצורך להעיד על משאים ומתנים פוליטיים, ואמר כי מדובר ב"פליליזציה של הפוליטיקה" שפוגעת בחסינות הפרלמנטרית ובעבודת חברי הכנסת. הוא ציין כי שיתף בחששות אלה את היועץ המשפטי לכנסת לאחר חקירתו במשטרה.
גבר נורה למוות על ידי שוטרים בסולם לאחר שירה לעבר בית; אדם נוסף נפצע
גבר בן 26, ראמי שלבי, נורה למוות הלילה (שלישי) על ידי שוטרים בכפר סולם שליד עפולה. האירוע התרחש במהלך פעילות משטרתית על רקע סכסוך בין משפחות ביישוב. על פי דיווחי המשטרה, כוח משטרה זיהה את שלבי יורה לעבר בית מגורים ופתח במרדף אחריו לאחר שניסה להימלט רגלית.
לפי הודעת המשטרה, במהלך המרדף החשוד המשיך לירות, והשוטרים השיבו באש ונטרלו אותו. שלבי פונה לבית החולים העמק בעפולה, שם נקבע מותו. במהלך האירוע נפצע אדם נוסף באורח קל-בינוני, ונסיבות פציעתו נבדקות.
מחקירה ראשונית עולה כי הירי שביצע שלבי קשור לאירוע שהתרחש מוקדם יותר באותו היום, בו נורתה ונפצעה אישה כבת 64 או 74. בעקבות אותו אירוע נעצרו חמישה חשודים, ולפי החשד, הבית לעברו ירה שלבי שייך לחלק מהעצורים.
עימותים וניסיון פריצה ללשכת הגיוס בתל השומר במחאה על גיוס חרדים
הפגנות של מאות חרדים התקיימו היום (רביעי) מול לשכות הגיוס בתל השומר ובירושלים, על רקע גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל. המוקד המרכזי והסוער היה בבסיס תל השומר, שם כ-100 מפגינים מהפלגים הקיצוניים ניסו לפרוץ לשטח הבסיס והתעמתו עם כוחות הביטחון, שהדפו אותם.
המחאות נערכו במקביל לגיוס של כ-140 צעירים חרדים למסלולים ייעודיים לתומכי לחימה. לפי הדיווחים, המתגייסים מתמודדים עם לחצים חברתיים ומשפחתיים כבדים, ולעיתים אף ניתוק קשרים מהקהילה והמשפחה.
ההפגנות התקיימו יממה לאחר שהכנסת אישרה חוק להפסקת מעצרי עריקים חרדים. למרות זאת, בחוגים קיצוניים, בהם "העדה החרדית", הגדירו את יום הגיוס כ"גזירת שמד" וקראו לציבור להגיע ולמנוע אותו. המפגינים נשאו שלטים וקראו קריאות כמו "נמות ולא נתגייס".
כוחות משטרה וצבא פעלו בשני המוקדים כדי לשמור על הסדר הציבורי, למנוע את פריצת הגדרות ולהדוף את המפגינים שחסמו לסירוגין צירי תנועה. במשטרה הגדירו את האירועים כ"הפרת סדר בלתי חוקית".
ארה"ב חידשה את המצור על איראן ותקפה עשרות יעדים; טראמפ מאיים בהסלמה נוספת
ארצות הברית חידשה את המצור הימי על נמלי איראן וביצעה גלי תקיפות נרחבים בשטחה במשך מספר לילות רצופים, וכן תקיפה באור יום. על פי פיקוד המרכז האמריקני (סנטקום), התקיפות, שאחת מהן נמשכה שבע שעות, כוונו נגד עשרות מטרות צבאיות, כולל אתרי טילים וכטב"מים ויכולות ימיות, במטרה לפגוע ביכולתה של איראן לאיים על נתיבי שיט מסחריים.
בתגובה, משמרות המהפכה שיגרו טילים וכטב"מים לעבר ירדן, כוויית ובחריין, שם ממוקמים בסיסים אמריקניים. איראן הודיעה כי מצר הורמוז יישאר סגור עד שארה"ב תפסיק את פעולותיה, והצהירה כי "או שכל המדינות באזור מייצאות נפט וגז, או שאף אחת מהן לא עושה זאת".
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הציב אולטימטום לטהרן ואיים בריאיון לרשת "פוקס ניוז" כי אם לא תשוב לשולחן המשא ומתן, וושינגטון תתקוף בשבוע הבא תשתיות אזרחיות, בהן גשרים ותחנות כוח. טראמפ לא שלל מבצע קרקעי ואף רמז לאפשרות של כיבוש האי האיראני חארג, תוך שהוא מדגיש כי מטרת הלחץ הצבאי היא להביא את איראן להסכם.
צילומי לוויין שפורסמו חושפים נזקים שנגרמו לשני הצדדים: פגיעות נראו בבסיסים אמריקניים בקטאר ובבחריין, וכן בבסיס של משמרות המהפכה באיראן. גורמים רשמיים באיראן דיווחו על יותר מ-260 פצועים בתקיפות האמריקניות האחרונות.