בעקבות הפרת הפסקת האש: צה"ל תקף בלבנון והוציא אזהרת פינוי
צה"ל פתח היום (רביעי) בגל תקיפות ממוקדות בדרום לבנון והוציא אזהרת פינוי דחופה לתושבי הכפר אל-מנצורי. מדובר צה"ל נמסר כי הפעולה בוצעה בתגובה להפרה בוטה של הסכם הפסקת האש מצד ארגון חיזבאללה, וכי הצבא נאלץ לפעול בעוצמה.
דוברת צה"ל בערבית הורתה לתושבי אל-מנצורי להתפנות מבתיהם באופן מיידי ולנוע צפונה למרחק של לפחות אלף מטרים. גורם צבאי הבהיר כי הכפר נמצא בתוך המרחב הביטחוני שבשליטת צה"ל, וטען כי האזרחים הלבנונים הגיעו למקום בחסות מחסום שהקים צבא לבנון בניגוד להסכמים, ולכן פונו כדי להגן על ביטחונם.
זמן קצר לאחר אזהרת הפינוי, החל צה"ל לתקוף מתחמים ומחסני אמצעי לחימה באזור באמצעות ארטילריה ותקיפות מהאוויר. כלי תקשורת בלבנון דיווחו כי בתקיפה נוספת שבוצעה לעבר מבנה בעיירה תבנין, נהרג אדם אחד ונפצעו בין תשעה ל-12 בני אדם.
ההסלמה בשטח מתרחשת במקביל לסבב שיחות שמתקיים בימים אלה ברומא, בתיווך אמריקני. הדיונים עוסקים באפשרות להרחיב את "אזורי הפיילוט" שבהם ייפרס צבא לבנון, כאשר המשלחת הלבנונית הציעה לכלול במתווה את הערים בינת ג'בייל ואל-חיאם.
חיילי צה"ל במרדף אחר נערות ישראליות שחצו את הגבול לדרום לבנון
כוחות צה"ל ומשטרה מנהלים מרדף אחר קבוצת קטינות ישראליות שחצו את הגבול אל תוך שטח דרום לבנון, בניסיון להחזירן לשטח ישראל. לפי דיווח ב"ישראל היום", מדובר בקבוצה של עשר נערות שחצו את הגבול ממרחב הכפר ע'ג'ר.
הנערות שחצו את הגבול הסבירו כי מטרתן היא להקים יישוב בשטח שבו שוהה כעת צה"ל. לדבריהן, ההתיישבות בשטח הכרחית כדי לנצח במלחמה וכדי למנוע מצב שבו הישגיה יורדים לטמיון וחוזרים למציאות שהייתה בעבר בלבנון ובעזה.
האירוע החריג מתרחש במקביל למתיחות ביטחונית גוברת באזור. באותה העת, צה"ל פתח בגל של תקיפות ממוקדות בדרום לבנון, בתגובה למה שהוגדר על ידי הצבא כהפרה בוטה של הפסקת האש מצד ארגון חיזבאללה.
בג"ץ הוציא צו ארעי המקפיא את רוב ההעברות התקציביות שאישרה ועדת הכספים
שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין הוציא היום (רביעי) צו ארעי המעכב את ביצוען של כמעט כל ההעברות התקציביות שאושרו אתמול בוועדת הכספים של הכנסת. ההקפאה חלה על כספים המיועדים, בין היתר, למגזר החרדי ולמשרד ההתיישבות, אך מחריגה במפורש העברות שעניינן הוצאות חירום אזרחיות.
ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה שהגישו ח"כ נעמה לזימי ועמותת חדו"ש. השופט שטיין נימק את מתן הצו ב"פגמים הפרוצדורליים שלכאורה נפלו בקיום הדיון של ועדת הכספים". עוד נקבע כי העתירה תובא בהקדם לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים, וכי על המדינה להגיש את תגובתה המקדמית עד 48 שעות לפני הדיון.
העותרים טענו כי עצם קיום ישיבת הוועדה בתקופת פגרת הבחירות מנוגד לחוק ולהחלטת הכנסת, וכי על סדר היום הועלו בקשות להעברות קואליציוניות שלא נדונו טרם היציאה לפגרה. ח"כ לזימי בירכה על החלטת בג"ץ, וטענה כי מדובר בהישג מול "ניסיון לרוקן את הקופה הציבורית עבור מקורבים ומשתמטים" רגע לפני הבחירות.
מנגד, החלטת בג"ץ עוררה ביקורת חריפה בקואליציה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, תקף אישית את השופט שטיין, קבע כי "לבג"ץ אין תקנה" וקרא לסגור את בית המשפט העליון ולהקים תחתיו בית משפט לחוקה. גורמים נוספים בקואליציה כינו את ההחלטה "השתוללות חסרת רסן" ו"דיקטטורה משפטית", וטענו כי בממשלות קודמות הותרו העברות תקציביות דומות סמוך לבחירות ללא התערבות משפטית.
נתניהו הודיע לבג"ץ: אין עילה משפטית להדיח את השר בן גביר
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש ביום רביעי את עמדתו המעודכנת לבג"ץ במסגרת העתירות הדורשות את הדחתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתפקידו. תגובתו של נתניהו הוגשה לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, עדכנה לאחרונה את בית המשפט כי נכשלו המגעים לגיבוש נהלים שיגבילו את התערבות השר בעבודת המשטרה.
בתגובתו הבהיר נתניהו כי מינויו של בן גביר נעשה כדין ואושר בממשלה ובכנסת, וכי אין כל עילה מנהלית או שיפוטית להדחתו. לטענת ראש הממשלה, עמדתה של היועצת המשפטית נשענת על בסיס ראייתי רעוע, תוך ניסיון "לנפח" אירועים בודדים לכדי תשתית המצדיקה את סיום כהונתו של שר מכהן.
הממשלה טענה בתשובתה כי השר בן גביר מעולם לא הסתייג מעקרון עצמאות המשטרה, וכי העתירה אינה המסגרת המתאימה לבחינת החלטותיו המנהליות. בנוסף, נטען כי הדחה שיפוטית של שר בכיר בתקופת בחירות היא צעד קיצוני וחריג, וכי בעת הזו נדרש בית המשפט לנהוג באיפוק ובריסון מיוחד. לפי דיווח ב-ynet, נתניהו אף טען כי מדובר בסוגיה שאינה שפיטה.
השר בן גביר בירך על תגובתו של ראש הממשלה ותקף בחריפות את הייעוץ המשפטי. בתגובתו מסר השר כי לפקידים אין סמכות להדיח שרים, והצהיר: "אחרי הבחירות, נדיח אנחנו את פקידי הדיפ סטייט". בנוסף, כינה את בהרב-מיארה בשם "היועמ"שית העבריינית".
צה"ל הציג את תחקיר הפיגוע סמוך לכפר תל: כשלים מבצעיים, עיכוב בפינוי וחשד לירי דו-צדדי
צה"ל פרסם את ממצאי התחקיר המבצעי של הפיגוע שאירע בחודש יולי סמוך לכפר תל בשומרון. באירוע נהרגו רב-סרן יובל עזרא ז"ל, מפקד פלוגה, וסרן (במיל') בניהו מלט ז"ל, חבר כיתת הכוננות של חוות גלעד. התחקיר הוצג למשפחות השכולות ולרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר.
האירוע החל כאשר קבוצת מטיילים גדולה יצאה לסיור במרחב ללא תיאום ואישור מראש מצד גורמי הביטחון. לאחר שתצפיתניות זיהו יידוי אבנים לעבר המטיילים, הוקפצו למקום כוחות צבא. במהלך הניסיון להפריד בין הפלסטינים לישראלים, מחבל חטף את נשקו של רכז הביטחון המקומי ופתח באש.
בתגובה לירי, רס"ן עזרא ומלט הסתערו לעבר המחבלים וחתרו למגע. עזרא הרג מחבל ונהרג בעצמו במהלך חילופי האש. באשר למלט, התחקיר קבע כי לא ניתן להכריע בוודאות אם נהרג מאש המחבלים או כתוצאה מירי אגבי של כוחות צה"ל שנועד לנטרל את האיום. בסך הכל חוסלו באירוע ארבעה מחבלים.
התחקיר הצביע על שורת כשלים מבצעיים ופיקודיים, בהם הגעת כוח מצומצם מדי ביחס להיקף האירוע, ואי-גיבוש תמונת מצב על ידי שאר הכוחות בגזרה. הכשל החמור ביותר שאותר התרחש בשלב הפינוי הרפואי: בעוד עזרא פונה מהזירה, מלט נותר פצוע בשטח למשך דקות ארוכות כשהוא מטופל על ידי חובש אזרחי בלבד, ללא נוכחות כוח צבאי. בצה"ל הגדירו זאת ככשל ערכי ומקצועי.
הרמטכ"ל זמיר אימץ את מסקנות התחקיר, שיבח את גבורתם של הקצינים שהגנו על האזרחים, ואישר להעלות את מלט לדרגת סרן לאחר מותו. בנוסף, קבע הרמטכ"ל כי חל איסור מוחלט על חיילים בשירות סדיר ובמילואים להשתתף בטיולים שאינם מאושרים ביהודה ושומרון.
התפרעויות מחוץ לכנס גיוס חרדים בירושלים: עופר וינטר ומארגן האירוע הותקפו
עשרות מפגינים מהפלג הירושלמי הקיצוני התפרעו הערב (שלישי) מחוץ לכנס חשיפה למסלולי גיוס לצה"ל המיועדים לחרדים, שנערך במתחם שערי צדק הישן בירושלים. המחאה האלימה פרצה בעקבות הודעות שהופצו בקווי העדכונים של ארגוני המחאה, בהן נקראו הפעילים להגיע ולמחות נגד האירוע, שהוגדר על ידם כ"דוכנים לשמד".
תת-אלוף (במיל') עופר וינטר, שהרצה בפני צעירים חרדים בכנס, הותקף מילולית בצאתו מהמבנה כשהוא מלווה בקצין משטרה. המפגינים הקיפו אותו וקראו לעברו קריאות גנאי, בהן "בוגד בעם היהודי", "כופר" ו"אין לך חלק ביהדות". בתגובה לאירועים, וינטר שיבח את הצעירים שהגיעו להתעניין בשירות, ציין כי הפורעים הם "קומץ קיצוני הזוי שלא מייצג את החרדים", והמליץ למשטרה הצבאית לגייס אותם.
אלימות פיזית קשה הופנתה כלפי יועץ התקשורת רפי פרלשטיין, ממארגני הכנס. לדבריו, הוא ספג מכות ויריקות, והמפגינים חטפו את כיפתו וניסו לגנוב את מחשבו. כוחות משטרה או מג"ב חילצו אותו לתוך מונית, אולם המפגינים חסמו את הרכב במשך דקות ארוכות, בעטו בו והשחיתו אותו, בעוד בתוכו נמצא גם בנו של הנהג, ילד עם צרכים מיוחדים. פרלשטיין סיפר כי המפגינים אף הציעו לנהג כסף כדי שיוציא אותו מהרכב, אך הנהג הגן עליו בגופו.
כוחות משטרה פעלו במקום כדי לפזר את המפגינים ולפתוח גישה לכנס, ועצרו חשוד אחד שניסה לחסום את נסיעת המונית. בעקבות האירועים, גינה יו"ר מפלגת המילואימניקים יועז הנדל את האלימות, ותקף את שרי הממשלה באומרו כי "משתמטים מקבלים גיבוי, מי שמתגייס מקבל כתף קרה".
הפריימריז בליכוד: עתירה למחוזי נגד איסור התמודדות ח"כים במחוזות
חבר הכנסת עפיף עבד הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד החלטת בית הדין של הליכוד, שאסרה על חברי כנסת ושרים מכהנים להתמודד על משבצות המחוזות בפריימריז הקרובים. ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט שלא להגיש עתירה נפרדת בשם המפלגה, אלא להתבסס על פנייתו של עבד ולמסור את טיעוניו כאחד הצדדים בהליך.
המאבק המשפטי מגיע לאחר שבית הדין של הליכוד ביטל את "סעיף המחוזות", שאושר קודם לכן בוועידת המפלגה ברוב דחוק של חמישה קולות ואפשר לנבחרי ציבור מכהנים להתמודד במחוזות. נשיא בית הדין, מיכאל קליינר, קבע כי התמודדות ח"כים במחוזות נוגדת את החוקה ופוגעת בעקרון השוויון, והסביר כי המחוזות היו מאז ומעולם "שמורת טבע" שנועדה להצמיח מנהיגות חדשה.
בעתירתו, טוען ח"כ עבד כי בית הדין הפנימי אינו מוסמך "להחליף את הריבון" – כלומר את ועידת הליכוד – ולייצר דין חדש. בנוסף, עבד טוען כי ההחלטה לא צריכה לחול עליו אישית, שכן הוא נכנס לכנסת רק לאחרונה במסגרת החוק הנורווגי (לאחר התפטרות יואב גלנט), ולכן אינו נהנה מהחשיפה הציבורית והיתרון המובנה של חבר כנסת ותיק.
מנגד, מבקרי המהלך המקורי ומועמדים חדשים בירכו על פסילת הסעיף בבית הדין. ח"כ דוד ביטן, שהיה בין העותרים לבית הדין של המפלגה, מסר כי ההחלטה שומרת על הדמוקרטיה הליכודית ומאפשרת התמודדות הוגנת. מתנגדי הסעיף טענו כי התמודדות של שרים וח"כים במחוזות מעניקה להם יתרון בלתי הוגן ופוגעת אנושות בסיכוייהם של מועמדים חדשים מהשטח להיבחר.
הפעילה החברתית לילי בן עמי מצטרפת למפלגת ישראל ביתנו
לילי בן עמי, מייסדת "פורום מיכל סלה", הודיעה על הצטרפותה למפלגת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. בן עמי הקימה את הפורום למניעת אלימות במשפחה בעקבות רצח אחותה, מיכל סלה ז"ל, בשנת 2019.
במסגרת פעילותה הציבורית בעבר, שיתפה בן עמי פעולה עם חבר הכנסת עודד פורר מישראל ביתנו. השניים קידמו יחד חקיקה לשלילת אפוטרופסות מהורה שהורשע ברצח, ניסיון רצח או אונס בתוך המשפחה.
בן עמי נימקה את החלטתה להצטרף למפלגה באומרה כי היא רואה בליברמן "מנהיג חזק, בעל ניסיון רב, אומץ, חשיבה מחוץ לקונספציה ויכולת ביצוע מוכחת". לדבריה, המדינה זקוקה למנהיגות המחוברת לשטח ומקבלת החלטות. היא הוסיפה כי היא מבקשת להשמיע את קולן של נשים מאוימות מתוך המערכת הפוליטית, לאחר שהרגישה כי הגיעה ל"תקרת זכוכית" בפעילותה במסגרת העמותה.
חבר הכנסת איתן גינזבורג מצטרף למפלגת "ביחד" בראשות נפתלי בנט
חבר הכנסת ושר התקשורת לשעבר, איתן גינזבורג, הודיע על הצטרפותו לרשימת מפלגת "ביחד" בראשות נפתלי בנט לקראת הבחירות לכנסת ה-26. ההודעה מגיעה כשלושה חודשים לאחר שגינזבורג הודיע על פרישתו ממפלגת כחול לבן בראשות בני גנץ.
גינזבורג נימק את המעבר בכך שלממשלה הבאה "לא יהיו רגעי חסד" וכי אין זמן לניסוי וטעייה. הוא הוסיף כי בעקבות עבודתו המשותפת עם בנט בממשלת השינוי, הוא משוכנע כי בנט הוא האיש המתאים והמנוסה ביותר להוביל את תיקון הנזקים של ארבע השנים האחרונות ולהחזיר את המדינה למסלול.
יו"ר המפלגה, נפתלי בנט, בירך על המהלך ומסר כי גינזבורג הוא "נבחר ציבור מקצוען, מסור ומוכשר במיוחד" עם יכולת ביצוע מוכחת. בנט הוסיף כי הצירוף מעיד על כך שהמפלגה מתכוונת להתחיל לפעול ולתקן את המדינה מיד, ללא צורך בדקת חסד.
בעת שעזב את כחול לבן בחודש מאי, השמיע גינזבורג ביקורת חריפה על המצב הפוליטי וטען כי הכנסת הידרדרה לתהומות וכי הממשלה הנוכחית דורסת את מי שלא חושב כמותה. הוא ציין אז כי יכולתה של מסגרת כחול לבן להמשיך ולחולל את השינוי הנדרש פחתה, ולכן יש למצוא מסגרת אחרת.
הותר לפרסום: דודי אפל, מיכאל קליינר והאחים דיין נחקרו בחשד להברחת נכסים
בית המשפט התיר לפרסם את שמותיהם של החשודים שעוכבו לחקירה השבוע בלהב 433 בחשד להברחת נכסים. החשודים הם הקבלן ואיש העסקים דודי אפל, נשיא בית הדין של הליכוד וחבר הכנסת לשעבר מיכאל קליינר, ואנשי העסקים האחים יפה ויצחק דיין.
על פי החשד, אפל, המצוי בהליכי פשיטת רגל משנת 2012 בגין חובות של עשרות מיליוני שקלים, פעל להסתרת זכויותיו בנכסי נדל"ן והבריח נכסים שהיו בשליטתו. המשטרה והממונה על הליכי חדלות פירעון חושדים כי קליינר והאחים דיין סייעו לו, באמצעות עסקאות נדל"ן מורכבות, להרחיק את הנכסים מהליך פשיטת הרגל, וזאת על מנת להסתיר את הזכויות ולגרוף סכומי עתק.
בתום חקירתם ביחידה הארצית לחקירות פשיעה כלכלית (יאל"כ), שוחררו הארבעה בתנאים מגבילים. במסגרת המעבר לחקירה גלויה, תפסה המשטרה רכוש רב במטרה לחלטו בהמשך ההליך המשפטי. מעורב נוסף בפרשה, השוהה מחוץ לישראל, צפוי אף הוא להיחקר.
עורך דינו של אפל מסר בתגובה כי מדובר בפרשה ישנה שנחקרה כבר לפני כ-14 שנים, וכי מדובר ברדיפה של מרשו לאחר שההליך בעניינו מוצה. עורכי דינם של האחים דיין, לפי דיווח ב-ynet, מסרו כי השניים הם אזרחים שומרי חוק, וכי החקירה עוסקת באירועים מלפני למעלה מעשור מבלי שקיימת ראיה לביצוע מעשה פסול.
עבדול אל-סייד ניצח בפריימריז המפלגה הדמוקרטית לסנאט במדינת מישיגן
ד"ר עבדול אל-סייד ניצח בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית לסנאט במדינת מישיגן, וגבר על חברת בית הנבחרים המתונה היילי סטיבנס. לאחר ספירת רוב הקולות ומרוץ צמוד, רשתות התקשורת בארצות הברית הכריזו על ניצחונו, וסטיבנס התקשרה אליו כדי לברך על ההישג ולהודיע על תמיכתה בו.
המרוץ במישיגן היווה מבחן כוח בולט בין אנשי המרכז-שמאל למחנה הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית. אל-סייד, המזוהה עם השמאל העמוק ונתמך על ידי בכירי המחנה, מתנגד לסיוע צבאי לישראל ומרבה לתקוף את מדיניותה. מנגד, סטיבנס ייצגה את הזרם המתון, זכתה לתמיכת הממסד המפלגתי ונתמכה על ידי שדולת איפא"ק וארגונים פרו-ישראליים.
ניצחונו של אל-סייד הושג חרף פער כלכלי ניכר. לפי הדיווחים, קמפיין הבחירות של סטיבנס ותומכיה השקיע למעלה מ-60 מיליון דולר - מתוכם כ-32 מיליון הגיעו מאיפא"ק - בעוד אל-סייד השקיע כ-2.1 מיליון דולר בלבד. קמפיין הבחירות שלו התמקד בהתנגדות להשפעת תאגידים ומיליארדרים בפוליטיקה, וכלל טענה כי במקום לממן את המלחמה בעזה, יש להפנות את כספי המסים האמריקניים לתשתיות ולמערכת הבריאות המקומית.
בבחירות הכלליות בנובמבר צפוי אל-סייד להתמודד על המושב בסנאט מול המועמד הרפובליקני מייק רוג'רס. מישיגן נחשבת למדינה מתנדנדת בעלת חשיבות עליונה בארצות הברית, והבחירות הקרובות יבחנו את יכולתו של מועמד פרוגרסיבי ואנטי-ישראלי לנצח בקרב הכללי במדינה מסוג זה.