ישראל אישרה את התקיפה בסוריה; ארה"ב מזהירה מעימות ישראלי-טורקי
לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו אישרה בהודעה רשמית באנגלית כי ישראל תקפה את בסיס חיל האוויר אבו א-דוהור שבצפון-מערב סוריה. על פי ההודעה, התקיפה בוצעה מכיוון שסוריה עמדה לאפשר לכוחות טורקיים להיפרס בבסיס, מהלך שהפר את הסטטוס-קוו הביטחוני שהוסכם. בישראל הדגישו כי דמשק הוזהרה שוב ושוב מפני הצעד, אך בחרה להתעלם מהאזהרות, וכי ישראל לא תסבול איומים על ביטחונה.
הפעולה הישראלית ספגה ביקורת פומבית מצד ארצות הברית. השליח האמריקני לסוריה ושגריר ארה"ב בטורקיה, טום ברק, כינה את התקיפה 'הסלמה מיותרת', והזהיר כי טורקיה לא קיבלה התרעה מוקדמת לפני הגעת המטוסים הישראליים. ברק ציין כי הכוחות הטורקיים היו עלולים לפרש את התנועה כמתקפה עליהם ולהגיב צבאית. בעקבות האירועים, הודיע ברק כי וושינגטון פועלת להקמת מנגנון תיאום רשמי למניעת עימותים ותקלות תקשורת בין ישראל, סוריה וטורקיה.
בטורקיה ובסוריה דחו את הטענות הישראליות. לשכת נשיא טורקיה כינתה את ההודעה הישראלית 'שקרית', וטענה כי מטרתה היא להצדיק תקיפות בלתי חוקיות המשרתות את צרכיו הפוליטיים של נתניהו. במקביל, גורם דיפלומטי במשרד החוץ הסורי הכחיש קיום של כוחות זרים בבסיס, ואילו שר החוץ הסורי הבהיר כי ארצו תמשיך לדבוק במגעים דיפלומטיים.
על רקע המתיחות, סייר הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, באוגדה 210 שבדרום סוריה וקיים הערכת מצב מבצעית. זמיר מסר כי צה"ל עוקב אחר השינויים בחזית הסורית ויצר מרחב הגנה קדמי המשמש חציץ מעבר לגבול. הוא הבהיר כי ישראל לא תאפשר לכוחות עוינים להתבסס בגבולותיה, ותדע להפעיל את כוחה באופן מדויק היכן ומתי שיידרש.
צה"ל חיסל מפקדים בחמאס בעזה, בהם מחבל שהשתתף בטבח ב-7 באוקטובר
בסדרה של תקיפות אוויריות שבוצעו בהפרש של פחות מחצי שעה, צה"ל ושב"כ חיסלו כמה מפקדים ופעילי חמאס בשני מוקדים ברצועת עזה. באזור מחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז הרצועה הותקף מפקד מחלקה בזרוע הצבאית של חמאס, שלפי הודעת צה"ל חדר לישראל והשתתף בטבח ב-7 באוקטובר. זמן קצר לאחר מכן, הותקפו במרחב דרג' תופאח שבעיר עזה מפקד נוסף בארגון ומחבלים שפעלו לצידו. בצה"ל הסבירו כי התקיפה השנייה בוצעה משום שהמחבלים תכננו להוציא לפועל מתווי טרור נגד כוחות הצבא הפועלים ברצועה.
על פי דיווחים בכלי תקשורת פלסטיניים וערביים, יעד התקיפה בעיר עזה היה תחנת משטרה עירונית. משרד הפנים הפלסטיני בעזה דיווח על הרוגים ופצועים, כאשר הנתונים בכלי התקשורת השונים נעים בין שישה ל-11 הרוגים, בנוסף למספר פצועים. עוד דווח כי בין ההרוגים בתקיפה קצין בכיר במשטרת חמאס בדרגה המקבילה לתת-אלוף, אבו אכרם ג'נדיה, וכן מספר קציני משטרה נוספים.
ברקע לפעולות אלו, צה"ל הבהיר כי כוחות פיקוד הדרום ממשיכים להיות פרוסים במרחב בהתאם להסכמים, וימשיכו לפעול להסרת איומים מיידיים. עם זאת, לפי דיווח ב"מעריב", גורמים במערכת הביטחון טענו כי הדרג המדיני בלם לפחות ארבע דרישות קודמות לסיכול מחבלים מאז שובו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מארצות הברית, וכי הסיכולים הנוכחיים יצאו לפועל בהתאם למדיניות שקבע הדרג המדיני ורק לאחר שהתקבל אישורו של נתניהו.
צה"ל אטם שני תוואים תת-קרקעיים באורך של יותר משני קילומטרים ברצועה
כוחות צה"ל, בהם לוחמי החטיבה הדרומית ויחידת יהל"ם, אטמו שני תוואים תת-קרקעיים של ארגון חמאס ברצועת עזה. הפעילות, שהתבצעה בפיקוד יחידת ההנדסה של אוגדת עזה, נערכה מזרחית ל"קו הצהוב", במרחב מחנות המרכז ובדרום הרצועה. אורך התוואים שנאטמו עולה על שני קילומטרים בסך הכל.
המהלך בוצע כחלק מהמאמצים של הצבא לנטרל את רשת המנהרות של ארגוני הטרור השונים הפועלים ברצועה. מדובר צה"ל נמסר כי הכוחות בפיקוד הדרום פרוסים במרחב בהתאם למתווה הסכם הפסקת האש, וכי הם ימשיכו לפעול במטרה להסיר כל איום מיידי על הכוחות.
חד"ש, תע"ל ובל"ד חתמו על הסכם לריצה משותפת בבחירות
המפלגות חד"ש, תע"ל ובל"ד הגיעו להסכמות על ריצה משותפת בבחירות הקרובות, ובכך יקימו מחדש את "הרשימה המשותפת". בראש הרשימה יעמוד יו"ר חד"ש יוסף ג'בארין, שהחליף בתפקיד את איימן עודה. במקום השני יוצב יו"ר תע"ל אחמד טיבי, שישמש גם כיו"ר הסיעה, ובמקום השלישי יוצב יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה. האישור הסופי של ההסכם כפוף עדיין להחלטת מוסדות ההנהגה של שלוש המפלגות.
ההסכם הושג לאחר משבר בין המפלגות סביב מיקום נציגי תע"ל ברשימה, ובמיוחד סביב דרישתו של טיבי לשפר את המיקום של הנציג השני של מפלגתו. הפשרה שהושגה כוללת מנגנון רוטציה, במסגרתו המקומות השישי והתשיעי יחולקו בין חד"ש לתע"ל. במקום הרביעי יוצב ג'עפר פרח מחד"ש, ובמקום החמישי נציג של בל"ד.
מספר 2 בחד"ש, ג'עפר פרח, בירך על ההסכם וטען כי מול "ממשלה גזענית וכהניסטית" אין פריבילגיה לרוץ בנפרד ולסכן קולות, וקרא לציבור הערבי והיהודי להצביע לרשימה. במקביל, ח"כ וליד טאהא ממפלגת רע"מ – שתתמודד בנפרד – בירך גם הוא על הקמת הרשימה המשולשת, קרא למפלגות לחתום על "אמנת כבוד" כדי למנוע השמצות הדדיות, והציע לחתום עמן על הסכם עודפי קולות.
סולברג פסל תיעוד חיילים מסרטון של בנט; עתירה נגד נתניהו
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, קיבל חלקית עתירה של מפלגת הליכוד נגד נפתלי בנט ומפלגת "ביחד". סולברג הורה להם להסיר מסרטון תעמולה קטעים המציגים חיילי צה"ל וכלי נשק, וחייב אותם בהוצאות משפט בסך 2,000 שקלים. העתירה הוגשה נגד סרטון שעסק בסוגיית הגיוס ובו ביקר בנט את השתמטות החרדים מול שירותם של החיילים.
בהחלטתו קבע סולברג כי חיילים במדים ותותח יורה מזוהים בבירור עם צה"ל, ושילובם לצד מסרים פוליטיים מהווה שימוש אסור בנכסי ציבור. הוא נימק כי הדבר פוגע בשמירת נכסי הציבור מפני שימוש פוליטי ובדימויו הא-פוליטי של הצבא, ודחה את טענת בנט כי מדובר בחומרים פומביים שנועדו להמחשה בלבד. עם זאת, השופט התיר להחליף את הקטעים האסורים ולא פסל את הסרטון במלואו.
במקביל להחלטה זו, הגישה מפלגת "ישר!" בראשות גדי איזנקוט עתירה לוועדת הבחירות בדרישה להורות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולליכוד להסיר עשרות פרסומים מחשבון הפייסבוק של נתניהו. נטען כי בפרסומים אלו, הכוללים בין היתר את תמונת הנושא של נתניהו וסרטונים ממפגשים עם טירונים, נעשה שימוש חוזר ובולט בחיילי צה"ל במדים, בקצינים ובתיעוד פעילות מבצעית.
בעתירתה טוענת מפלגת "ישר!" כי לא מדובר בהופעה מקרית של חיילים ברקע, אלא בדפוס נרחב כחלק מתעמולת בחירות. המפלגה דורשת להחיל על הליכוד ונתניהו את אותה אמת מידה שהליכוד עצמו דרש וקיבל בעתירות קודמות נגד שימוש בחיילי צה"ל, וטוענת כי יש לקיים מערכת בחירות שבה הכללים חלים על כולם באופן שווה.
צה"ל פרסם ממצאים על תקריות חריגות בעזה: שתי חקירות מצ"ח ייפתחו
צה"ל פרסם את החלטות הפרקליטות הצבאית בנוגע לחמישה אירועים מבצעיים חריגים ורגישים שהתרחשו ברצועת עזה. על פי ההחלטות, בשתי תקריות הוחלט לפתוח בחקירות פליליות של מצ"ח, בעוד שבשלוש התקריות האחרות נקבע כי אין חשד סביר לביצוע עבירה פלילית המצדיק חקירה.
האירוע הראשון שיועבר לחקירת מצ"ח הוא מותה של הילדה הינד רג'אב, בני משפחתה ושני פרמדיקים. ההחלטה לפתוח בחקירה התקבלה בעקבות גילוי כשלים לכאורה בתיאום תנועת האמבולנס של הסהר האדום, שנפגע מפגז לאחר שנשלח לחלץ את הילדה שנותרה בחיים לאחר ירי לעבר רכב משפחתה.
האירוע השני שייחקר פלילית התרחש בתל א-סולטן, שם נהרגו 15 פלסטינים, בהם אנשי רפואה ועובד או"ם. כוח צה"ל במארב פתח באש לעבר כלי רכב, שהתבררו בדיעבד ככבאית, אמבולנסים ורכב או"ם. לאחר הירי, מחץ הכוח את הרכבים וכיסה את הגופות ברשת ברזל. הפרקליטות קבעה כי הירי מעלה חשד סביר לביצוע עבירה, זאת לאחר שורת צעדים פיקודיים שכבר ננקטו, בהם הערה למפקד חטיבה 14 וסיום תפקידו של סגן מפקד סיירת גולני.
מנגד, הוחלט לסגור את התיק בנוגע לתקיפת שיירת ארגון הסיוע WCK בדיר אל-בלח, בה נהרגו שבעה עובדים. התובע הצבאי הראשי קבע כי למרות הכשלים והזיהוי השגוי של הנוסעים כחמושים, החלטות המפקדים לא חצו את הרף הפלילי לנוכח רצף הסימנים המחשידים והנסיבות המבצעיות. החלטה זו מגיעה לאחר שורת הדחות ונזיפות בדרג הפיקודי הבכיר.
בשני מקרים נוספים, הנוגעים לארגון "רופאים ללא גבולות", נקבע כי לא תיפתח חקירה פלילית. באירוע שבו נורה פגז לעבר מבנה הארגון בחאן יונס נשקלת נקיטת צעדים פיקודיים עקב כשלים בתהליך התקיפה, ובאירוע של ירי הרחקה לעבר שיירת הארגון בעיר עזה נקבע כי לא בוצע ירי ישיר לעבר הרכבים ועל כן אין חשד לעבירה.
היועמ"שית לבג"ץ: יש להותיר את ההכרעה על ועדת חקירה לממשלה הבאה
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה לבג"ץ את עמדתה בנוגע לעתירות הדורשות הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. בעמדתה המליצה היועמ"שית לבית המשפט שלא להכריע כעת בסוגיה, אלא לאפשר לממשלה שתקום לאחר הבחירות לקבל את ההחלטה בנושא.
בהרב-מיארה שבה והדגישה כי ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי המשפטי הייעודי והמתאים ביותר, והזהירה כי העיכוב הממושך בקבלת החלטה - כשנתיים ועשרה חודשים מפרוץ המלחמה - מעורר קושי רב ועלול לגרום לנזק ראייתי ולפגוע באפקטיביות החקירה. עם זאת, היא נימקה את בקשת הדחייה בכך שישראל מצויה כעת בתקופת בחירות, ועל כן חלים על הממשלה היוצאת כללי איפוק וריסון המחייבים להותיר החלטות כבדות משקל לממשלה הבאה.
המלצה זו מצטרפת לבקשת הממשלה מהחודש שעבר לדחות את ההכרעה לאחרי הבחירות. עם זאת, נימוקי הממשלה היו שונים: הממשלה טענה כי אופן חקירת האירועים מצוי בלב מחלוקת פוליטית, ולכן ראוי שבית המשפט ינהג באיפוק ולא יתערב בסוגיה בתקופה רגישה זו.
עמדת היועמ"שית ספגה ביקורת משני צידי המתרס. העותרים, ובהם התנועה לאיכות השלטון ו"מועצת אוקטובר", תקפו את הסתירה לכאורה בדבריה, וטענו כי לא ניתן להזהיר מנזק לראיות ובמקביל לבקש דחייה נוספת של חודשים. מנגד, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן תקף את בהרב-מיארה, וטען כי היא ובג"ץ מונעים מהממשלה להקים ועדת חקירה כנדרש, וכי היא גובה שכר כדי לייצג את הממשלה אך מציגה עמדה מנוגדת.
קצין המשטרה איציק אלפסי עתר נגד השר בן גביר בשל עיכוב מינויו
סגן-ניצב יצחק (איציק) אלפסי הגיש עתירה מנהלית נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לאחר שהשר נמנע מלאשר את מינויו לתפקיד דובר אגף החקירות והמודיעין (אח"מ) ולהב 433. אלפסי, ששימש בתפקיד בעבר, נבחר אליו שוב במסגרת הליך השיבוצים לאחר שסיים קורס פיקוד ומטה (פו"מ), וזכה להמלצת המפכ"ל דני לוי ופורום סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה.
בעתירה, שהוגשה על ידי עורכי הדין דב גלעד כהן ועמיר ברטל, נטען כי השר מסרב לחתום על המינוי ללא הליך מנהלי תקין, מבלי למסור החלטה כתובה ומנומקת, ובניגוד לעמדת גורמי המקצוע. לטענת העותר, הצטברות הנסיבות מעלה חשש ממשי כי החלטת השר התקבלה משיקולים זרים, וכי היא פוגעת בעצמאות המשטרה.
לפי הנטען בעתירה ובמכתב מקדים שנשלח לפני כחודשיים לשר ולמפכ"ל, קיים חשש כי עיכוב המינוי קשור לדברים שאמר לכאורה אלפסי בדיונים מקצועיים במהלך קורס פו"מ, או להנחה שאינו "מיישר קו" עם עמדות השר. במסמכים נטען כי במפגש עם חניכי הקורס הדגיש בן גביר בפני קציני הדוברות את האיסור להביע דעות פוליטיות וציין כי הוא "שומע את כל מה שמדברים".
אלפסי מבקש מבית המשפט להתערב בהחלטת השר ולהורות על השלמת הליך המינוי. בעתירה צוין כי העיכוב המתמשך מותיר את הקצין נושא דרגה ללא תפקיד מתאים ופוגע בקידומו, ובמקביל מותיר את אחד האגפים הרגישים והמרכזיים במשטרה ללא דובר קבוע.
טראמפ עצר את השיחות עם איראן; איחוד האמירויות מנתקת קשרי סחר
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הורה לשליחיו הבכירים לעצור לחלוטין את שיחות המשא ומתן עם איראן. לפי דיווחים, הממשל בוושינגטון משנה את האסטרטגיה מגישה של תקיפה צבאית מהירה למדיניות של "חניקה הדרגתית" לאורך זמן, הכוללת את המשך המצור הימי וצפי להטלת סנקציות כלכליות כבדות בקרוב. טראמפ טען כי מצר הורמוז פתוח וכי כל המוקשים הימיים בו נוטרלו, אך בפועל התנועה בנתיב נותרה דלילה והמתיחות במקום נמשכת.
במקביל לשינוי המדיניות האמריקני, הודיעה איחוד האמירויות על ניתוק כל קשרי המסחר, החליפין והעסקאות הפיננסיות עם איראן. ההחלטה, שהתקבלה שעות לאחר שיחת טלפון בין טראמפ לנשיא האמירויות מוחמד בן זאיד, מגיעה על רקע דיווחים על תקיפות איראניות נגד מכליות נפט של אבו דאבי ושיגור טילים לעבר מטרות ימיות במפרץ, אירועים שטהרן הכחישה את מעורבותה בהם.
ניתוק הקשרים צפוי להנחית מכה קשה על הכלכלה האיראנית, שכן איחוד האמירויות שימשה שער מרכזי לייבוא סחורות ממדינות שלישיות, והיקף הסחר בין המדינות עמד בשנת 2024 על כ-28 מיליארד דולר. זמן קצר לאחר הודעת האמירויות, השתלטו משמרות המהפכה במצר הורמוז על מכלית הנפט "אמארה", המקושרת לאיחוד האמירויות, והיא שינתה את מסלולה לכיוון העיר האיראנית בנדר עבאס.
על רקע הקיפאון המדיני ופקיעת הדד-ליין למזכר ההבנות בין הצדדים, מדווח העיתון "פייננשל טיימס" כי איראן בוחנת את הרחבת מעגל התקיפות גם לאירופה אם ארה"ב תסלים את המלחמה. לפי הדיווח, הכוחות האיראניים ביצעו הערכות לגבי פגיעה ביעדים צבאיים אמריקניים בבולגריה ובקפריסין, וכן שוקלים פגיעה בכבלי תקשורת אופטיים תת-ימיים. בתגובה, הבהירו בברית נאט"ו כי הם ערוכים להתמודד עם כל איום על בעלות הברית.