כוחות הביטחון פינו בנייה בלתי חוקית בשומרון תוך עימותים עם מתיישבים
כוחות הביטחון פעלו הלילה לפינוי מבנים בלתי חוקיים שהוקמו על ידי אזרחים ישראלים בשטח B באזור דיר איסתיא שבשומרון. הפינוי בוצע בהתאם לצו שעליו חתם מפקד פיקוד המרכז, האלוף אבי בלוט, על בסיס מדיניות הדרג המדיני ובסיוע המנהל האזרחי.
במהלך הפינוי ולאחריו התפתחו עימותים אלימים. נוכחים במקום חסמו צירים, השליכו אבנים לעבר הכוחות ולעבר כלי רכב, וניסו למנוע מהכוחות לבצע את משימתם תוך ניסיון להשתלט על ציוד שהוחרם. בתגובה, הכוחות השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות, החרימו ציוד, ועיכבו ועצרו מספר חשודים שהועברו לחקירת משטרה.
הפעילות הנוכחית מגיעה לאחר מספר שבועות שבהם נמנעה מערכת הביטחון מפינוי מאחזים שהוקמו ברחבי יהודה ושומרון. בצה"ל הסבירו כי ההתמודדות מול עשרות הנקודות החדשות מותחת את יכולות הצבא ומסיטה משאבים ומשימות ממאבק בטרור הפלסטיני, מה שאף הוביל לאחרונה לתיעדוף ודחייה של מעצרי חשודים בטרור.
על רקע העומס המבצעי, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע כי הנחה לגבש תוכנית להעברת סמכויות האכיפה על אזרחים ישראלים לידי המשטרה. השר נימק זאת בכך שתפקיד הצבא הוא להגן על הגבולות ולא לאכוף נושאים אזרחיים, עמדה שזכתה לגיבוי מצד הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, שטען באחת מישיבות הקבינט כי לא ראוי שחיילי צה"ל ירדפו אחרי קומץ שמוציא שם רע להתיישבות.
איום בריטי בסנקציות בעקבות פרסום המכרז ב-E1; סער דוחה הביקורת
משרד השיכון פרסם מכרז לבניית 1,234 יחידות דיור באזור E1, הממוקם בין ירושלים למעלה אדומים. המועד האחרון להגשת הצעות נקבע ל-19 באוקטובר, ימים ספורים לפני הבחירות. בעקבות הצעד, שר החוץ של בריטניה, אד מיליבנד, פרסם הודעת גינוי חריפה, דרש לעצור את התוכנית באופן מיידי וזימן את נציג ישראל בלונדון לשיחת נזיפה.
מיליבנד טען כי הבנייה ב-E1 תנתק את הגדה המערבית ממזרח ירושלים ותהרוס את פתרון שתי המדינות, והתריע כי בריטניה תנקוט סנקציות נגד המעורבים בהרחבת ההתנחלויות. במקביל, מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, גינה את המהלך והגדיר אותו כאיום קיומי על פתרון שתי המדינות.
שר החוץ גדעון סער דחה את ההצהרה הבריטית וכינה אותה מתנשאת. הוא טען כי לבריטניה, שעדיין שולטת בשטחים קולוניאליים, אין זכות להטיף לישראל, והזכיר כי ההחלטה על פיתוח האזור התקבלה כבר בשנת 2025. ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, גיבה את המהלך וטען כי התוכנית כוללת השקעה בתשתיות שדווקא יאפשרו תנועה פלסטינית רציפה.
בזירה המקומית, עמותות שמאל ותושבים פלסטינים הגישו בקשה דחופה לבית המשפט המחוזי בירושלים להוצאת צו ביניים שיקפיא את המכרז. העותרים טוענים כי המדינה פתחה את המכרז מבלי לעדכן אותם מראש, בניגוד להתחייבותה, מה שעלול ליצור עובדות בלתי הפיכות בשטח בטרם תוכרע העתירה נגד התוכנית.
ישראל וקולומביה סיכמו על פטור הדדי מאשרות כניסה לתיירים
ישראל וקולומביה סיכמו על פטור הדדי מאשרות כניסה (וויזות) לתיירים, שייכנס לתוקפו ב-1 בספטמבר. ההחלטה התקבלה במסגרת מגעים מדיניים שניהל שר החוץ גדעון סער עם הנהגתה החדשה של קולומביה, בראשה הנשיא הנכנס אבלרדו דה לה אספרייה.
המשמעות המעשית של ההסדר היא שאזרחי שתי המדינות המבקשים לבקר במדינה השנייה לצורכי תיירות לא יידרשו עוד להגיש בקשה מראש לוויזה. הפטור מאפשר שהייה של עד 90 יום ואינו מעניק אישור עבודה, כאשר הכניסה נותרת כפופה לתנאי המדינה ולביקורת הגבולות המקומית.
המהלך מהווה נדבך נוסף בשיקום היחסים בין המדינות, לאחר נתק דיפלומטי חריף של למעלה משנתיים שהחל בתקופת נשיאותו של גוסטבו פטרו. במסגרת ההבנות מול הנשיא החדש, סוכם על חידוש מלא של היחסים הדיפלומטיים והכלכליים בין ירושלים לבוגוטה.
לצד ביטול חובת הוויזות, סוכמה שורת צעדים משמעותיים נוספים הכוללים מינוי מיידי והדדי של שגרירים, פתיחת שגרירות קולומביאנית בירושלים, והודעתה האחרונה של קולומביה על הכרה רשמית בריבונות ישראל ברמת הגולן.
אוסטרליה זימנה את שגריר ישראל לשיחת נזיפה בעקבות סגירת תיק עובדי הסיוע
ממשלת אוסטרליה זימנה את שגריר ישראל בקנברה, ד"ר הלל ניומן, לשיחת נזיפה. הזימון התרחש בעקבות החלטת הפרקליטות הצבאית בישראל שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד חיילי וקציני צה"ל שהיו מעורבים בתקיפה ברצועת עזה, שבה נהרגה עובדת הסיוע האוסטרלית זומי פרנקום ושישה מעמיתיה לארגון WCK.
שרת החוץ של אוסטרליה, פני וונג, הביעה זעם על ההחלטה והבהירה כי היא אינה מספקת את רמת האחריותיות שדרשה מדינתה. וונג תיארה את המצב כ"זמנים קשים" ביחסים בין המדינות, ציינה כי ממשלתה שוקלת את צעדיה הבאים, והנחתה את השגריר האוסטרלי בישראל להעביר מסר דומה לדרגים הישראליים.
השגריר ניומן הגן בתוקף על תוצאות ההליך הישראלי וטען כי התקיימה חקירה יסודית. הוא הסביר כי על פי הממצאים, אנשי הארגון צירפו חמושים לכוח האבטחה והשיירה סטתה מהנתיב המתואם מבלי לעדכן את צה"ל, מה שהוביל לחשד שגוי כי חמאס השתלט עליה. ניומן הבהיר כי למרות שמדובר בטעות בדיעבד, לא נמצאה כוונה פלילית, והוסיף כי אין לתקוף ממצאים רק משום שאינם תואמים "אג'נדה פוליטית של מישהו".
חקירת צה"ל הראשונית קבעה כי התקיפה נבעה מזיהוי שגוי ומכשל ביישום נהלים, ובעקבותיה הודחו שני קצינים וננקטו צעדים משמעתיים נגד בכירים נוספים. עם זאת, ההחלטה שלא לנקוט בהליכים פליליים הובילה את ארגון WCK לדחות את המסקנות ולדרוש חקירה עצמאית.
שיבושים כבדים בנתב"ג: הופסקו ההמראות והנחיתות עקב מחלוקת בין הנהלה לעובדים
שיבושים כבדים נרשמו היום (חמישי) בנמל התעופה בן גוריון, בשיאה של עונת הנסיעות. במסגרת האירועים, נסגרו עמדות הצ'ק-אין, הופסקה העברת המזוודות למיון, ובסביבות השעה 14:00 הוקפאו זמנית הנחיתות וההמראות. כתוצאה מכך, עשרות אלפי נוסעים חוו תורי ענק, צפיפות רבה ועיכובים משמעותיים בטיסות.
לאחר מספר שעות של כאוס, הודיעה הנהלת רשות שדות התעופה כי החל מהשעה 15:00 מתחדשת הפעילות בנמל בהדרגה. חזרת העובדים לפעילות מלאה סוכמה לאחר מגעים מול ועד העובדים, שבהם הוחלט כי ייעשה מאמץ משמעותי להגדיל את היקף כוח האדם ולתת מענה לצרכים התפעוליים. עם זאת, ברשות הבהירו כי יידרש זמן לשחרור הלחץ נוכח העומס שנצבר.
האירוע לווה בחילופי האשמות חריפים. בהנהלת רשות שדות התעופה ובמשרד התחבורה האשימו את ועד העובדים בקיום שביתת פתע איטלקית, וטענו כי הוועד אף נעל את הכניסות לחניונים. ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לאירוע ואמר כי נתב"ג ימשיך לעבוד, והוסיף כי "מי שיעמוד בדרך - יעוף הביתה". שרת התחבורה מירי רגב הנחתה את ההנהלה לפנות לבית הדין לעבודה במידת הצורך.
מנגד, בוועד העובדים, בראשות פנחס עידן, ובהסתדרות הכחישו בתוקף כי מדובר בשביתה מתוכננת. לטענתם, מקור הכשל הוא במצוקת כוח אדם חמורה מתמשכת ובעומס פיזי קיצוני המוטל על הסבלים, שאינם יכולים לעבוד משמרות של 13 שעות בחום הכבד. נציגי העובדים הדגישו כי התריעו בפני ההנהלה על החוסר בעובדים עוד בחודש יוני, אך אזהרותיהם לא זכו למענה, והעובדים פשוט קרסו תחת העומס לאחר סיום משמרותיהם.
צה"ל ושב"כ חושפים: חמאס מפעיל מתקן חקירות בבית החולים נאצר
צה"ל ושב"כ חשפו מידע מודיעיני שלפיו ארגון חמאס מפעיל מתחמי חקירות ועינויים בתוך בית החולים "נאצר" שבח'אן יונס. על פי המידע, פעילי ביטחון הפנים והמודיעין הצבאי של הארגון פועלים במספר מוקדים במתחם הרפואי, ומשתמשים בו גם לצרכים שלטוניים שאינם קשורים לפעילות רפואית, כגון גביית כספים.
בהודעת מערכת הביטחון הוסבר כי המהלך נובע מכך שחמאס מזהה שחיקה בתמיכה בו בקרב תושבי רצועת עזה. בעקבות החשש מאובדן אחיזתו באוכלוסייה, הארגון מגביר את פעילות מנגנוני הביטחון שלו ומנסה לכפות את שלטונו באמצעות הפחדה וענישה של התושבים.
לפי הנתונים שפורסמו, החקירות מתקיימות בין היתר בקומה השנייה של מרפאות החוץ במבנה "יאסין", וכן במבנה נוסף ששימש בעבר כקפיטריה ובהמשך הוסב לבית תפילה. מטופלים ואנשי צוות במקום העידו על נוכחות קבועה של פעילי חמאס, שחלקם מסתובבים רעולי פנים ברחבי בית החולים.
בצה"ל ובשב"כ הדגישו כי השימוש שעושה חמאס בבית החולים מייצר אווירת פחד ופוגע במטופלים ובצוותים הרפואיים, וכי פעולות אלו מהוות הפרה של הדין הבינלאומי האוסר על שימוש צבאי בבתי חולים. בנוסף, צה"ל פרסם אזהרה לתושבי הרצועה, לפיה חמאס מנצל מתקנים אזרחיים ופוגע במרחבים שנועדו לשרת את האוכלוסייה בשל פחדו מאובדן השליטה.
נציב התלונות קבע כי תלונות נגד השופטת מיכל אגמון-גונן מוצדקות
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, קבע כי תלונות שהוגשו נגד שופטת בית המשפט המחוזי מיכל אגמון-גונן נמצאו מוצדקות. התלונות הוגשו בגין חברותה הפעילה בקבוצת וואטסאפ של "שדולת הנשים" המונה למעלה מ-500 משתתפות, שבמסגרתה פרסמה השופטת מודעה מטעמה והמליצה על עורך דין המופיע בפניה.
לפי החלטת הנציב, חברותה של שופטת מכהנת בפורום המזוהה עם גוף המעורב בייזום הליכים משפטיים ובנושאים השנויים במחלוקת ציבורית, אינה מתיישבת עם חובות האיפוק והריסון המוטלות עליה. על פי דיווח במעריב, השופטת דחתה את הטענות נגדה והסבירה כי מדובר בפורום מקצועי וסגור של משפטניות, וכי ההמלצה על עורך הדין הייתה אמורה להישלח כהודעה פרטית ונשלחה לקבוצה עקב טעות טכנית.
חרף קבלת התלונות, קבע הנציב כי הפגמים שנמצאו בהתנהלותה של השופטת אינם מצדיקים נקיטת הליך משמעתי. תחת זאת, הוא המליץ לגבש כללים ברורים באשר להשתתפות שופטים ברשתות חברתיות ובפורומים מקוונים, וכן בנוגע למתן המלצות על עורכי דין.
טראמפ הכריז על מבצע כלכלי נגד איראן; טהרן מאיימת בפרישה מאמנת הגרעין
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז על מערכה כלכלית חדשה נגד איראן, שאותה כינה "D-Day כלכלי". המהלך מגיע לאחר שפקע חלון הזמנים של 60 הימים להגעה להסכם בין המדינות. בהודעה שפרסם ברשת החברתית "Truth Social", טראמפ קבע כי מדובר במבצע הכלכלי המוחץ ביותר שננקט אי פעם נגד מדינה כלשהי, אשר נועד לבודד את המשטר בטהרן ולמנוע ממנו להשיג נשק גרעיני.
במסגרת המהלך, טראמפ איים בהשלכות כלכליות כבדות על כל מדינה, מוסד פיננסי, נמל תעופה או עסק שימשיכו לשתף פעולה עם איראן או לספק לה "חבל הצלה". הוא הבהיר כי בכוונת ארצות הברית לעצור לחלוטין הברחות נפט, העברות מזומנים, חלפנויות ושימוש בחברות קש, וקרא לבעלות בריתה של ארצות הברית להצטרף למאמץ לשתק את יכולתה של איראן לממן טרור.
באיראן דחו את ההכרזה ולעגו לה. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, טען כי המהלך הוא הסחת דעת מהמשבר הכלכלי, מהחובות ומעלויות הריבית של ארצות הברית עצמה. הוא כינה את המהלך "טרור כלכלי" והזהיר כי הוא יביא לתבוסה נוספת של ארצות הברית ולהגברת העוינות מצד האיראנים.
לצד הגינויים המדיניים, בטהרן השמיעו איומים חריפים. חבר הוועדה לביטחון לאומי בפרלמנט האיראני, איבראהים ראזי, איים כי התגובה הטובה ביותר ללחץ האמריקני היא פרישה של איראן מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT). במקביל, דובר משמרות המהפכה, חוסיין מוחבי, הזהיר כי אם תפרוץ מלחמה חדשה, איראן תעשה שימוש באמצעי לחימה הרסניים, מדויקים ומתקדמים יותר מבעבר.