צעיר נפצע בינוני בפיגוע דקירה סמוך לכפר עוג'ה; המחבל נלכד
צעיר בן 24, משרת קבע בצה"ל, נפצע הבוקר (ראשון) באורח בינוני בפיגוע דקירה סמוך לכפר עוג'ה שבבקעת הירדן. הפיגוע התרחש סמוך לשעה 09:00, כאשר הצעיר עצר במרכז קניות בכביש 90 כדי לרכוש סיגריות, בעת שהיה בדרכו לנופש משפחתי.
על פי הדיווחים, בעודו מחוץ לרכב, התנפל עליו מאחור מחבל פלסטיני בן 16 מיריחו ודקר אותו בפלג גופו העליון. בין השניים התפתח מאבק, שבסיומו השליך המחבל את הסכין ונמלט מהזירה. בזמן התקיפה שהו ברכב אשתו ההרה של הפצוע, שתי בנותיו וחמיו.
צוותי מד"א, בשיתוף כוח רפואה צבאי, העניקו לפצוע טיפול רפואי ראשוני בשטח ופינו אותו לבית החולים שערי צדק בירושלים כשהוא בהכרה מלאה ומצבו יציב. מיד לאחר הפיגוע, פתחו כוחות רבים של צה"ל, משטרה ושב"כ במצוד נרחב שכלל פריסת מחסומים והפעלת חיל האוויר. כעבור מספר שעות (כשמונה שעות לפי חלק מהדיווחים), ובהכוונת מודיעין, נלכד המחבל והועבר לחקירה.
לוחם צה"ל חיסל מחבל שניסה לחטוף את נשקו בבנימין
מחבל ניסה היום (ראשון) לחטוף את נשקו של לוחם צה"ל בכיכר רימונים שבחטיבת בנימין. בתגובה לניסיון, הלוחם פעל במהירות, ירה לעבר המחבל וחיסל אותו, מבלי שנפגע בעצמו באירוע.
בעקבות ניסיון חטיפת הנשק הוקפצו לנקודה כוחות צה"ל נוספים. מפקדיו של הלוחם שיבחו אותו לאחר התקרית על הערנות שגילה ועל תגובתו המהירה, אשר מנעה את חטיפת הנשק. נסיבות האירוע ממשיכות להיבדק.
שר הביטחון הנחה לפעול בעוצמה בעקבות חדירת עפיפונים לעוטף
בשבוע האחרון שוגרו מספר עפיפונים מרצועת עזה לעבר יישובי עוטף עזה. על פי הערכות צה"ל, העפיפונים, שאותרו ללא חומרי נפץ או בערה, מופרחים על ידי נערים וילדים הפועלים בהכוונת גורמים בחמאס. גילוי העפיפונים עורר ביקורת חריפה בקרב תושבים וראשי רשויות באזור, שהזהירו מפני חזרה לדפוסי ההכלה שאפיינו את התקופה שקדמה ל-7 באוקטובר ודרשו תגובה צבאית נחרצת.
בתחילה, גורמים במערכת הביטחון ביקשו להרגיע את הציבור והבהירו כי בשלב זה לא מדובר באיום משמעותי, תוך שהם מדגישים את שליטת צה"ל ברוב שטח הרצועה ואת האכיפה הקשיחה לאורך "הקו הצהוב". בפיקוד הדרום ציינו כי הם עוקבים אחר התופעה, ואם תסתמן מגמה של הסלמה או שימוש בחומרי נפץ - יישקלו צעדי התגובה בהתאם.
עם זאת, בעקבות הלחץ הציבורי ואיתור עפיפונים נוספים במהלך סוף השבוע, חל שינוי במדיניות. שר הביטחון ישראל כ"ץ כינס הערכת מצב מיוחדת עם הרמטכ"ל וצמרת הצבא, והנחה לפעול באופן מיידי ובעוצמה נגד התופעה. כ"ץ קבע כי כל שיגור ייחשב כפעולה מלחמתית, והורה לנקוט צעדים חריפים, בהם סיכול הגורמים האחראים בחמאס, פינוי שכונות שמהן מתבצעים השיגורים ופגיעה בתשתיות טרור.
החמרת הנהלים הגיעה על רקע לחץ פוליטי בתוך הממשלה. לפי דיווח ב"ישראל היום", שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דרש פגישה דחופה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבה הזהיר מניסיונות חמאס לאתגר את ישראל ודרש לקבוע תג מחיר גבוה לכל אירוע. בעקבות פגישה זו, שוחח נתניהו עם שר הביטחון, מה שהוביל להוצאת ההנחיות החדשות לפעולה.
יו"ר ועדת הבחירות הורה לש"ס להסיר סרטון תעמולה המציג חייל
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הורה למפלגת ש"ס וליו"ר המפלגה אריה דרעי להסיר סרטון תעמולת בחירות מכל חשבונותיהם ברשתות החברתיות. הצו הארעי ניתן בעקבות עתירה שהגישה מפלגת "ישר!" בראשות גדי איזנקוט, וש"ס נדרשה להשיב לה בתוך יומיים.
הסרטון, שכותרתו "חיים של אבא", מציג צעיר חרדי החוזר לביתו מהצבא בערב שבת, מלווה בכיתוב לפיו מעל 30,000 חיילים ואנשי קבע הצביעו לש"ס, ובסיומו מופיע פתק הצבעה עם אותיות המפלגה. השופט סולברג קבע כי סיכויי העתירה מצדיקים מתן צו, בשל הפרה לכאורה של שני איסורים: שימוש בצה"ל בתעמולת בחירות באופן היוצר זיהוי עם המפלגה, ושימוש באותיות הרשימה לפני 42 הימים שלפני יום הבחירות.
בעתירתה טענה מפלגת "ישר!" כי הסרטון יוצר רושם מוטעה שצה"ל מזדהה עם ש"ס. במפלגתו של איזנקוט תקפו בחריפות את דרעי, וטענו כי מדובר בצעד מקומם שכן אי אפשר לקדם מדיניות של השתמטות, להתגאות בבני משפחה שאינם משרתים, ובמקביל להשתמש בחיילי צה"ל כתפאורה לתעמולה.
מנגד, בש"ס דחו את הטענות ומסרו כי בסרטון לא נעשה שימוש בסמל צה"לי, וכי הוא נועד להפריך את התעמולה השקרית לפיה המפלגה תומכת בהשתמטות. בתגובתם תקפו את איזנקוט בטענה שהוא עסוק ב"הכשרת מנסור עבאס", וביקרו את השופט סולברג שלטענתם מיהר להיענות למפלגת השמאל, תוך שהם מגדירים את ההליך כרדיפה משפטית נגד הימין ושומרי המסורת.
השב"כ קבע כי גדי איזנקוט לא יאובטח; יו"ר ועדת הבחירות: הסמכות אינה בידי
שירות הביטחון הכללי החליט שלא להצמיד אבטחה ממלכתית ליו"ר מפלגת 'ישר!', הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט. ההחלטה התקבלה לאחר פניות חוזרות מצד מטה המפלגה, שדרש להעניק לו מענה אבטחתי לקראת הבחירות.
בעקבות הפניות, עדכן ראש השב"כ דוד זיני את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, כי נכון לעת הזו אין מידע מודיעיני או התרעות על כוונה לפגוע באיזנקוט. זיני הבהיר כי הגורם המקצועי קבע שאין סיבה נראית לעין לכנס את ועדת השרים לענייני שב"כ. במקביל, הבהיר השופט סולברג כי אינו הגורם המוסמך להכריע בסוגיה זו, וכי על פי חוק, השב"כ מאבטח אישים כפי שקובעת הממשלה. סולברג ביקש מהשירות לעדכן אותו במידה ויחול שינוי בהערכת מצב האיומים.
במפלגת 'ישר!' מתחו ביקורת על ההחלטה. ראש מטה המפלגה טען בפניותיו כי האווירה הציבורית מתלהטת וכי האיום הפיזי על איזנקוט גובר, בין היתר משום שהוא מסתמן בסקרים כמועמד מוביל מול ראש הממשלה בנימין נתניהו. נטען כי איזנקוט מאובטח כיום על ידי חברת אבטחה פרטית ולא חמושה בלבד, מענה שלטענת המפלגה אינו תואם את רמת האיום הנשקפת לו בשטח וברשתות החברתיות.
יהונתן פולארד מצטרף למפלגת "ישראל תחילה" בראשות שרן השכל
יהונתן פולארד הודיע על הצטרפותו למפלגת "ישראל תחילה" בראשות חברת הכנסת שרן השכל. ההכרזה הפומבית התקיימה במסגרת הצהרה משותפת שצולמה בסמוך לכותל המערבי בירושלים.
פולארד, יהודי-אמריקני שעבד בעבר באגף המודיעין של הצי האמריקני בוושינגטון, נעצר בשנת 1985 והורשע בריגול ובהעברת מידע מסווג לישראל. הוא ריצה 30 שנות מאסר בארצות הברית בטרם שוחרר ועלה לישראל, וממפלגתה של השכל נמסר כי מחויבותו לעם היהודי נותרה עמוקה חרף המחיר האישי הכבד ששילם ואובדן חירותו.
בהצהרתו הסביר פולארד כי בחירתו לתמוך בח"כ השכל נובעת מאמונתו שישראל זקוקה להנהגה ציונית, לאומית ואמיצה, אשר מציבה את הביטחון בראש סדר העדיפויות. לדבריו, מנהיגות זו צריכה להאמין בזכותו של העם היהודי על ארצו ולא להתנצל על היותה של ישראל מדינה יהודית.
יו"ר המפלגה, ח"כ שרן השכל, בירכה על הצטרפותו ומסרה כי קבלת האמון מפולארד ליד הכותל המערבי היא זכות ואחריות גדולה. היא הוסיפה כי מפלגתה דוגלת בישראל חזקה ומשגשגת, שמגנה על עצמה, מחזקת את ההתיישבות, שומרת על ירושלים ואינה מתנצלת על בניית עתיד העם היהודי בארצו.
פנחס עידן לא יערער על הדחתו מהליכוד בעקבות הכאוס בנתב"ג
יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה, פנחס עידן, הודיע כי אין בכוונתו לערער על החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו להדיחו משורות מפלגת הליכוד, בעקבות השיבושים הכבדים בנתב"ג בשבוע שעבר. במכתב לאב בית הדין של התנועה כתב עידן כי אם ראש הממשלה החליט שהוא "הגורם הזדוני", הוא קטון מלערער על כך, אך המשיך להכחיש בתוקף כי נתן את ההוראה להפסיק את הפעילות בנמל.
החלטת ההדחה הגיעה לאחר שנתניהו הגיש עתירה לבית הדין של הליכוד, בטענה כי מדובר ב"שביתה פרועה ולא חוקית" שנועדה לפגוע בממשלה ובמפלגה לקראת הבחירות. הצעד נשען גם על אירועי השביתה של מרץ 2023 ("ליל גלנט"), שלאחריהם נמנעה הדחתו של עידן רק לאחר שהתחייב שלא להשבית שוב את נתב"ג מסיבות פוליטיות.
מנגד, עידן וועד העובדים טוענים כי המשבר נבע מעומס חריג וממצוקת כוח אדם חמורה, הכוללת חוסר של 400 עד 500 עובדים. לטענתם, סבלים נדרשו לעבוד משמרות של 12 שעות ופשוט קרסו מעייפות. עידן אף הצהיר כי אם יוכח שנתן הוראה להוריד את השאלטר – יתפטר מתפקידו ויוותר על הפנסיה שלו. לשם בירור האירועים, תוקם ועדת בדיקה פנימית ברשות שדות התעופה, ובמקביל שרת התחבורה מירי רגב הנחתה להקים ועדת בדיקה חיצונית.
כעת, נתב"ג חזר לפעילות שוטפת, וההנהלה יחד עם הוועד גיבשו צעדים להקלת העומס, ובהם שילוב עובדי מטה והנהלה במשמרות בשטח. עם זאת, עידן מזהיר כי אם לא יגויסו עובדים חדשים באופן מיידי, צפוי כאוס דומה גם בתקופת חגי תשרי.
מועצת הרבנות הראשית קבעה רף מינימום ומקסימום לסכומי הכתובה
מועצת הרבנות הראשית לישראל אישרה החלטה תקדימית הקובעת רף אחיד לסכום הכתובה הנרשם בטקסי הנישואין. על פי ההחלטה, סכום הכתובה לא יפחת מ-36 אלף שקלים ולא יעלה על 360 אלף שקלים.
המהלך, שיזם נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב דוד יוסף, נולד בעקבות דיונים בבתי הדין סביב תופעת הכתובות המופרזות. במקרים אלו, חתנים התחייבו בכתובה לסכומים גבוהים באופן קיצוני, ללא שום כוונה או יכולת ריאלית לעמוד בהם בבוא היום.
התופעה עוררה שאלה הלכתית סביב "גמירות הדעת" ותוקפה של התחייבות כספית שאין מאחוריה יכולת מימוש. נשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב קלמן מאיר בר, הסביר כי התחייבות לסכומים דמיוניים פוגעת במשמעות ההלכתית של המסמך. עם זאת, הוא הבהיר כי לא ניתן להותיר את הנושא ללא רף תחתון, משום שהכתובה נועדה להעניק לאישה ביטחון כלכלי אמיתי. לדבריו, מטרת ההחלטה היא להחזיר לכתובה את מעמדה כמסמך בעל משמעות, ולא כהצהרת כוונות ריקה מתוכן.
דיווח: האקרים איראנים השביתו תחנת כוח בבריטניה למשך ארבעה ימים
על פי דיווח בעיתון הבריטי "הטלגרף", האקרים המזוהים עם המשטר האיראני הצליחו להשבית תחנת כוח בבריטניה למשך ארבעה ימים באמצעות מתקפת סייבר. מדובר בפעם הראשונה שבה גורמים הקשורים לטהרן מצליחים להביא לעצירה מוחלטת של מתקן אנרגיה מסוג זה בממלכה.
הרשויות בבריטניה סירבו לחשוף את זהות תחנת הכוח שנפגעה משיקולי אבטחה. עם זאת, הובהר כי מדובר במתקן קטן יחסית, וכי להשבתתו לא הייתה כל השפעה על מערך ייצור האנרגיה הרחב או על אספקת החשמל הכללית במדינה. בעקבות האירוע, הממשלה תדרכה את מנכ"לי חברות החשמל, העבירה הנחיות לעסקים, ודיווחה על התקרית למרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC).
גורמים המעורים בפרטים העריכו כי מטרת המתקפה לא הייתה לגרום נזק ממשי לאזרחים, וככל הנראה הציבור הרחב כלל לא הבחין בה. לפי ההערכות, הפעולה נועדה לאותת ולהוכיח כי קבוצות סייבר הקשורות למשמרות המהפכה מסוגלות לחדור למערכות רגישות בבריטניה ולהשבית אתרי תשתית.
בתגובה לפרסום, דובר מטעם ממשלת בריטניה ניסה להרגיע את החששות ומסר כי מערכת האנרגיה הבריטית עמידה וחסינה ביותר. הדובר הדגיש כי התקרית השפיעה על יצרן אנרגיה בקנה מידה קטן בלבד, ובשום שלב לא נשקפה סכנה למערכת האנרגיה הארצית.