לוחמי ימ"מ עצרו בשכם מבוקש שהשתייך להתארגנות "גוב האריות"
בפעילות לילית בשכם (בין ראשון לשני), עצרו לוחמי הימ"מ מבוקש בן 37 החשוד במעורבות בפעילות טרור. המבצע נערך באופן חשאי ובהכוונה מודיעינית של שירות הביטחון הכללי.
על פי הודעה משותפת של המשטרה וצה"ל, המבוקש השתייך בעבר להתארגנות הטרור "גוב האריות". הוא היה דרוש למעצר מאז שנת 2022, אז פעלו כוחות הביטחון לסיכול התשתית. על פי החשד, לאורך התקופה מאז המשיך המבוקש לקדם פעילות טרור וניסה להוציא לפועל פיגועים נגד אזרחי ישראל.
לצורך ביצוע המעצר, הגיעו הכוחות באופן סמוי לביתו של המבוקש בעיר, הפתיעו ועצרו אותו במקום. הפעולה הסתיימה ללא נפגעים בקרב הלוחמים, והחשוד הועבר להמשך חקירה בשב"כ.
חמישה מתקני התפלה הושבתו עקב עכירות בים; שיבושים באספקת המים הארצית
חמישה מתוך שישה מתקני התפלה גדולים בישראל הושבתו זמנית, בעקבות גשמים עזים וסערה שגרמו לעכירות חמורה במי הים התיכון. העכירות פוגעת בתהליך הסינון וסותמת את הממברנות של המתקנים. בעקבות גל שמועות, מערך הסייבר הלאומי הבהיר רשמית כי הפסקת הפעילות נובעת מתנאי מזג האוויר ואינה תוצאה של מתקפת סייבר.
בעקבות הירידה החדה בתפוקת המים, הורתה רשות המים על צמצום מיידי של אספקת המים השפירים לחקלאות ולגינון הציבורי, בעיקר באזור הדרום והנגב המערבי, כדי להבטיח מים לשימוש ביתי. חקלאים בדרום נאלצו לצמצם משמעותית את השקיית הגידולים חרף עומס החום, אך הביעו תקווה כי חזרה מהירה לפעילות תמזער את הנזק ליבולים.
ההשלכות של עצירת ההתפלה התפשטו במהירות גם למרכז הארץ. רשויות מקומיות ותאגידי מים בערים כמו תל אביב, גבעתיים, ראשון לציון וירושלים, קראו לתושבים לחסוך במים ולהשתמש בהם לצרכים חיוניים בלבד. בתל אביב הופסקה זרימת המים למקלחות ולברזים בחופי הים, ובחלק מהאזורים, דוגמת היישוב כרמי יוסף, דווח על הפסקת מים מוחלטת.
כדי להתמודד עם המחסור, חברת "מקורות" החלה לתגבר באופן מיידי את שאיבת המים באמצעות קידוחים ואמצעי הפקה חלופיים. נכון לעכשיו, מתקן ההתפלה "שורק א'" כבר חזר לפעילות, וברשות המים מעריכים כי שאר המתקנים ישובו לעבוד בהדרגה, בהתאם למיקומם הגיאוגרפי ולעומקי היניקה, ברגע שרמת העכירות בים תרד.
חבר הכנסת מאיר כהן הודיע כי לא יתמודד בבחירות ברשימת "ביחד"
חבר הכנסת והשר לשעבר מאיר כהן (יש עתיד) הודיע כי לא יתמודד בבחירות הקרובות לכנסת במסגרת הרשימה המאוחדת "ביחד", בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד. בעקבות החלטתו, כהן צפוי להתמנות ליושב ראש ונשיא ועידת מפלגת יש עתיד.
כהן, שהיה ממקימי המפלגה, הסביר את צעדו בכוונתו לפנות את מקומו לדור הבא של המפלגה, לאחר 25 שנים במערכת החינוך ו-23 שנים בפוליטיקה. יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, מסר כי ביקש מכהן לרוץ במקום גבוה גם בבחירות אלו, אך כהן בחר להעניק הזדמנות לחברי כנסת חדשים. לפיד כינה את כהן "אחי הבכור" והדגיש כי ימשיך להיות אחד מעמודי התווך של המפלגה.
החלטתו של כהן מצטרפת לגל של עזיבות ופרישות בשורות יש עתיד בתקופה האחרונה. בחודשים האחרונים פרשו או עברו למפלגות אחרות דמויות בכירות וותיקות, בהן יואב סגלוביץ', אלעזר שטרן, בועז טופורובסקי ורון כץ.
על פי הדיווחים ב'ynet' וב'ישראל היום', הסיבה המרכזית לתחלופה הגבוהה נעוצה באיחוד בין לפיד לבנט, שיצר עומס של מועמדים על מספר מצומצם של מקומות ריאליים ברשימה. נטען כי במסגרת ארגון מחדש של הרשימה, הועברו מסרים לחברי כנסת ותיקים כי מקומם אינו מובטח והם עשויים להידחק לאחור, מה שהוביל חלק מהם להתפטר.
מאות צעירים חרדים התגייסו לצה"ל בצל עימותים וחסימות סמוך לתל השומר
הבוקר (שני) נמשך גל הגיוס של צעירים מהמגזר החרדי בבסיס הקליטה והמיון בתל השומר. לצד התייצבותם של מאות מתגייסים המיועדים למסלולי לחימה ותומכי לחימה, עשרות מפגינים קיצוניים המתנגדים לגיוס הגיעו למקום במטרה למנוע את כניסתם לבסיס ולשבש את התנועה באזור. חלק מהמוחים העבירו את הלילה במגרש החנייה הסמוך על גבי מזרנים ושקי שינה כדי להקדים את הגעתם.
המפגינים חסמו את כבישי הגישה לבסיס, בהם רחוב יעקב דורי בקריית אונו, קראו קריאות נגד המתגייסים והתעמתו עם נהגים ועם כוחות הביטחון. כוחות משטרה ומג"ב שהגיעו למקום כרזו כי מדובר בהפגנה בלתי חוקית, פעלו להדיפת המוחים והסיטו את התנועה לדרכים חלופיות. לפי דיווח ב-'וואלה', אחד המפגינים אף נשכב מתחת לגלגלי משאית, ועל פי הדיווח ב-'מעריב', עד כה נעצר מפגין אחד בלבד.
המתגייסים הטריים עתידים להשתלב במסלולים ייעודיים לחרדים, כגון גדוד "נצח יהודה", חטיבת "חשמונאים", פלוגת "ח"ץ" בצנחנים ופלגת "הנגב" בחיל האוויר. נתוני צה"ל מצביעים על מגמת עלייה בנכונות לגיוס: בשנת הגיוס 2025 התגייסו 4,298 חרדים – עלייה של כ-53% לעומת השנה הקודמת.
ההתנגדות לגיוס לוותה בקריאות "נמות ולא נתגייס", הנשענות בין היתר על מכתב חריף שפרסם בית הדין צדק של העדה החרדית, אשר קרא לציבור למחות ולשכנע צעירים שלא להתגייס. מנגד, תומכי הגיוס שהגיעו למקום שרו "עם ישראל חי". מתגייסים שיתפו כי בחרו להתגייס כדי לתרום למדינה ולהגן עליה בצל המלחמה, וציינו כי מי שאינו יכול לשבת וללמוד תורה כל היום צריך לתרום בשירות צבאי.
בעקבות הנחיות המשטרה: תוגברה האבטחה סביב יו"ר ועדת הבחירות
משטרת ישראל הנחתה בימים האחרונים לתגבר את האבטחה סביב יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית והמשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג. ההחלטה התקבלה לאור הערכת מצב שבוצעה בשבועיים האחרונים, ויישומה החל בפועל לקראת מערכת הבחירות הקרובה.
הגברת האבטחה אינה נובעת מאיום קונקרטי יחיד, אלא נשענת על מכלול שיקולים הכוללים מידע מודיעיני, צרכים ביטחוניים ושיח ברשתות החברתיות. מטעם ועדת הבחירות המרכזית נמסר בתגובה כי השופט מאובטח בהתאם להנחיות המשטרה, וכי לא יימסרו פרטים נוספים לגבי מתכונת האבטחה.
סולברג הוגדר כבר בתחילת יוני כאישיות מאוימת ברמה 4, בעקבות התפרעות אלימה של עשרות מפגינים חרדים מחוץ לביתו ביישוב אלון שבות. ההפגנה, שכללה גרימת נזק לביתו ולרכבו של השופט, נערכה על רקע פסיקות בג"ץ בנושא גיוס חרדים, והובילה בשעתו לעיכובם של עשרות חשודים ולגינויים פומביים מצד ראש הממשלה ושר המשפטים.
משרדי הביטחון של ישראל ויוון חתמו על עסקת ענק להגנה אווירית
משרד הביטחון הישראלי ומשרד ההגנה היווני חתמו על עסקת ענק ביטחונית בהיקף של כ-3 מיליארד אירו (יותר מ-10 מיליארד שקלים). במסגרת ההסכם, שזכה ביוון לכינוי "מגן אכילס", תקים ישראל עבור אתונה מערך הגנה אווירית רב-שכבתי. על העסקה חתמו בתל אביב מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, וראש מנהל הרכש היווני, יאניס בוראס.
המערך שיוקם מבוסס כולו על טכנולוגיות ישראליות ויכלול, בין היתר, את מערכות היירוט "קלע דוד" ו"ספיידר" של חברת רפאל, מערכת "BARAK MX" ומכ"מים מתוצרת התעשייה האווירית, וכן מערכת שליטה ובקרה לאומית. המערך נועד לספק מענה שלם מפני מגוון איומים, החל מטילים בליסטיים ותקיפות אוויריות ועד לכלי טיס בלתי מאוישים. ברקע לעסקה עומדת המתיחות הגיאופוליטית הגוברת במזרח הים התיכון, בדגש על האיום מצידה של טורקיה.
במשרד הביטחון ציינו כי מדובר בעסקת הייצוא הביטחוני הגדולה ביותר בין המדינות, ומהגדולות אי פעם בתולדות ישראל. שר הביטחון ישראל כ"ץ מסר כי המדינות חולקות אינטרסים משותפים ומתמודדות עם אתגרים אזוריים דומים, והדגיש כי העמקת שיתוף הפעולה נחוצה מול גורמים בעלי שאיפות הגמוניות המבקשים לערער את היציבות במרחב.
לצד ההסכם המרכזי, נחתמה עסקה משלימה בהיקף של כ-26 מיליון אירו למכירת מערכות "Drone Dome" (כיפת רחפן) של רפאל, להגנה על אתרים אסטרטגיים מפני מל"טים ורחפנים. שר ההגנה היווני, ניקוס דנדיאס, תיאר את המהלך כמעבר מאוסף של כלי נשק למערכת הרתעה הוליסטית, המשלבת פלטפורמות שונות תחת מערכת פיקוד ושליטה מאוחדת.
כוחות ארצות הברית תקפו משגרים באיראן; טהרן הגיבה בירי לעבר בסיסים אמריקניים
כוחות של צבא ארצות הברית תקפו שני משגרי טילים של משמרות המהפכה באי לאראק הסמוך למצר הורמוז. לפי פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (סנטקום) ובכירים אמריקנים, התקיפה נועדה לסכל איום מיידי, לאחר שהכוחות האיראניים נצפו נערכים לשגר טילים נושאי מוקשים ימיים לעבר נתיבי השיט. במקביל, הודיעה וושינגטון כי השלימה את פינוי המוקשים מהנתיבים הבינלאומיים במצר במטרה להגן על הסחר החופשי.
בתגובה לתקיפה, שיגרה איראן טילים בליסטיים לעבר שני בסיסים בירדן שבהם מוצבים כוחות אמריקניים, וטענה כי תקפה באמצעות כטב"מים גם בסיס אמריקני באיחוד האמירויות. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ והצבא הירדני מסרו כי כמעט כל הטילים ששוגרו לירדן יורטו ללא נזק משמעותי. איחוד האמירויות הכחישה כי בסיס בשטחה נפגע, וציינה כי יירטה כטב"ם איראני בשטחה האווירי, צעד שגרר גינוי חריף מצד אבו דאבי.
במשמרות המהפכה דיווחו על הרוגים ופצועים כתוצאה מהתקיפה האמריקנית באי לאראק, ואיימו כי ארצות הברית תשלם מחיר כלכלי וצבאי כבד על "טעות אסטרטגית וקטלנית". נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, הבהיר מנגד כי ארצו אינה מחפשת מלחמה ועדיין פועלת להשגת הסכם, אך הדגיש כי לא תשב בחיבוק ידיים מול תוקפנות והאשים את ארצות הברית באי-עמידה בהתחייבויותיה.
בעקבות ההסלמה, איים הנשיא טראמפ כי ארצות הברית "תכה חזק" בתגובה לירי לעבר בסיסיה. במקביל למערכה הצבאית, הכריז שר האוצר האמריקני סקוט בסנט על החרפת הלחץ הכלכלי, עם כוונה להטיל מדי שבוע סנקציות משניות חדשות על מוסדות פיננסיים ברחבי העולם שיקיימו קשרים עם איראן.