נתניהו ביקש את תמיכת לפיד לפתיחת תקציב הביטחון; לפיד דורש קיצוץ בכספים הקואליציוניים
ראש הממשלה בנימין נתניהו נועד עם ראש האופוזיציה יאיר לפיד לעדכון ביטחוני, שבו השתתף גם ראש אגף התכנון בצה"ל, וביקש את תמיכתו בפתיחת חוק התקציב לטובת העברת כספים למערכת הביטחון. הפנייה ללפיד נדרשה משום שפתיחת התקציב בתקופת בחירות מחייבת הסכמה רחבה ואישור של האופוזיציה בכנסת.
לפיד הביע תמיכה עקרונית בהעברת הכספים הדרושים לחיזוק צה"ל, אך התנה זאת במקור התקציבי שממנו יילקחו. הוא דרש כי המימון יגיע מביטול הכספים הקואליציוניים והתקציבים המועברים למימון המגזר החרדי, והבהיר כי לא יתמוך במהלך שמשמעותו העלאת מיסים למעמד הביניים ולמשרתי המילואים.
בליכוד דחו בתוקף את דרישותיו של לפיד, טענו כי הכנסות המדינה הגבוהות מאפשרות להגדיל את תקציב הביטחון ללא העלאת מיסים כלל, והאשימו אותו בהפקרת ביטחון המדינה משיקולים פוליטיים. שר הביטחון ישראל כ"ץ קרא ללפיד לתמוך בבקשה הדחופה של צה"ל באמצעות חקיקה מוסכמת, והדגיש כי הכספים קיימים בקופת האוצר ואינם מצריכים העלאת מיסים, אלא חקיקה פורמלית בלבד.
ברקע לפגישה ניצב משבר תקציבי חמור במערכת הביטחון, שנוצר בעקבות שנות הלחימה העצימות במספר זירות. למרות שראש הממשלה קבע בעבר כי יועברו 40 מיליארד שקלים כדי לגשר על הפערים שנוצרו, הכספים טרם הועברו במלואם. בצה"ל מתריעים מזה חודשים כי העיכוב התקציבי פוגע בכשירות המבצעית, מרוקן את מחסני החימושים, ומעמיד בסכנה את קווי הייצור של התעשיות הביטחוניות.
צה"ל והדרג המדיני במתקפה נגד יוצרי הסרט "נז"א"; הרמטכ"ל בוחן צעדים משפטיים
הסרט התיעודי הישראלי "נז"א" (נזק אגבי), בבימויים של יובל אברהם ורחל שור, זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל ונציה ועורר סערה חריפה בישראל. הסרט מציג עדויות אנונימיות של 24 חיילים ואנשי מודיעין, שלכאורה שירתו ביחידה 8200, הטוענים כי צה"ל פגע במכוון באזרחים, השתמש בבינה מלאכותית לבחירת יעדים, ובאחד המקרים אישר לכאורה תקיפה שבה צפו פגיעה ב-500 אזרחים.
בצה"ל דחו בתוקף את הטענות והגדירו אותן "שקר מוחלט". דובר צה"ל הבהיר כי מעולם לא אושרה תקיפה עם צפי ל-500 הרוגים אזרחים, וכי החלטות תקיפה מתקבלות על ידי גורם אנושי בלבד ולא בידי בינה מלאכותית. הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, קיים התייעצות מיוחדת, הגדיר את הסרט כ"עלילת דם" וכניסיון מסוכן לשלול את הלגיטימציה של ישראל, וטען כי מדובר במהלך נגד המדינה המאמץ נרטיבים של שונאיה.
בעקבות הדיון, הנחה הרמטכ"ל על שורת צעדים: בחינת אפשרויות משפטיות נגד הסרט והמעורבים בו על ידי הפרקליטות הצבאית, חקירת היבטי ביטחון מידע לבדיקה אם הודלפו חומרים מסווגים על ידי המרואיינים, והקמת צוות רב-ארגוני לגיבוש דרכי פעולה מול טענות שקריות כלפי הצבא.
בזירה הפוליטית, שר התרבות והספורט מיקי זוהר קרא לשלול את אזרחותם של יוצרי הסרט, האשים אותם בבגידה ופנה לבדוק כיצד הושגו החומרים. ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם סרטון תגובה שבו הגדיר את המצב "בלתי נסבל", וטען כי הסרט הוא חלק משרשרת הכפשות המגיעה מתוך המערכת הפוליטית בישראל.
מנגד, יוצרי הסרט טוענים כי יצירתם, שהופקה בשיתוף עיתון "הגרדיאן" הבריטי וצולמה על גגות תל אביב, חושפת את המערכות שמאחורי פגיעה מחושבת בפלסטינים. לאחר הזכייה, הצהירו היוצרים כי מטרתם היא להשמיע את עדויות החיילים לציבור בישראל כדי לעורר מודעות למציאות ברצועת עזה, תוך ביקורת על פוליטיקאים ועיתונאים שתוקפים את הסרט מבלי שצפו בו.
משרד החוץ הנורווגי מקדם חוק: מאסר לסוחרים עם התנחלויות
משרד החוץ של נורווגיה מקדם הצעת חוק שתאפשר להטיל עונש של עד שלוש שנות מאסר על אזרחים או חברות במדינה שיסחרו עם התנחלויות ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. שר החוץ הנורווגי, אספן בארת' איידה, העריך כי החוק עשוי לעבור בפרלמנט המקומי בסתיו הקרוב, כאשר מועד סיום השימוע להצעה נקבע ל-19 בספטמבר.
המהלך, שמצטרף להכרזות דומות של 12 מדינות מערביות נוספות על הגבלות סחר עם ההתנחלויות, מקודם לטענת ממשלת נורווגיה בשל ההידרדרות במצב בשטח. שר החוץ איידה הסביר לתקשורת המקומית כי הטיעונים בעד החוק התחזקו בעקבות מה שמוגדר באוסלו כהחמרה באלימות מצד מתנחלים.
חרף חומרת העונש המוצע, היקף הסחר הישיר בין נורווגיה להתנחלויות נחשב למצומצם, ומתמקד בעיקר בתוצרת חקלאית כגון יין ושמן זית, וכן בשירותי בנייה ותשתית. מומחים בנורווגיה העריכו כי מדובר בשלב זה בצעד פוליטי וסמלי בעיקרו, שנועד להעביר מסר מדיני ולפיו נוכחות ישראל מעבר לקו הירוק לא אמורה להשתלם כלכלית, וציינו כי מדובר ברף הנמוך ביותר של סנקציות פוטנציאליות.
לדברי השר איידה, תגובת הממשל האמריקני למהלך הייתה מאופקת, מדודה ומבינה, נתון שהפתיע את נורווגיה לנוכח הציפייה לגיבוי אמריקני אוטומטי לישראל. מנגד, לפי דיווח ב-ynet, שגרירות ישראל בנורווגיה גינתה את המהלך בחריפות, כינתה אותו "פעילות אנטי-ישראלית אובססיבית", וטענה כי אוסלו מקריבה את היחסים הדו-צדדיים לטובת רטוריקה עוינת המנותקת מהמציאות.
החות'ים תקפו בסיסים בסעודיה; דיווח: ישראל מעבירה לריאד סיוע מודיעיני
המורדים החות'ים בתימן תקפו באמצעות עשרות טילים וכטב"מים את בסיס חיל האוויר הסעודי "המלך חאלד" שבח'מיס מושייט, וכן בסיס צבאי בשרורה. מתקפות אלו מצטרפות לפגיעה חמורה בתחנת שאיבה של צינור הנפט הסעודי "מזרח-מערב", המהווה נתיב עוקף למצר הורמוז. דובר החות'ים, יחיא סריע, הצהיר כי המתקפות בוצעו בתגובה למאות תקיפות אוויריות של סעודיה בתימן, ואיים בהמשך הפעולות בעומק הממלכה עד להסרת המצור.
במקביל ללחימה מול סעודיה, החות'ים רשמו הישגים משמעותיים בחוף המערבי של תימן, הכוללים את כיבוש עיר הנמל מוח'א, האי פרים שבמצר באב אל-מנדב, ואיי חניש. בעקבות כך, כוחות הממשלה התימנית פתחו במתקפת נגד והאשימו את משמרות המהפכה של איראן במעורבות ישירה בלחימה ובהכוונתה. מנגד, משרד החוץ האיראני הכחיש כל קשר למתקפה על צינור הנפט או למעורבות בתימן, וטען כי החות'ים פועלים באופן עצמאי לחלוטין.
על רקע ההסלמה, נפגש יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן עם מפקד פיקוד המרכז של ארצות הברית (CENTCOM), אדמירל בראד קופר. לפי דיווח ב-וואלה, ישראל ניהלה מגעים עם סעודיה בתיווך אמריקני, שבמסגרתם העבירה לריאד סיוע מודיעיני אודות פריסת הכוחות החות'יים, מתוך חשש אזורי משותף מפני המשך התוקפנות.
למרות הלחץ הסעודי לפעולה צבאית נחרצת, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הבהיר כי וושינגטון אינה מתערבת ישירות, והצהיר כי החות'ים העבירו מסר שלפיו הם אינם מעוניינים להילחם בארצות הברית ומנסים למנוע עימות ישיר מולה.
עומאן הודיעה על דחיית הפסגה האזורית לפתיחת מצר הורמוז
עומאן הודיעה על דחיית הפסגה האזורית שהייתה אמורה להתקיים בשטחה, ואשר נועדה לקדם הסדר זמני לחידוש תנועת השיט המסחרי במצר הורמוז. שר החוץ העומאני, בדר אל-בוסעידי, נימק את ההחלטה בצורך "להכשיר את התנאים המתאימים לדיאלוג בונה" ולבסס הבנות יציבות. במקביל, גורם רשמי באיראן טען כי הדחייה התקבלה כהחלטה משותפת של טהרן ומוסקט, בעקבות בקשה מצד כמה ממדינות האזור.
המפגש, שבו היו אמורים להשתתף נציגים מאיראן וממדינות המפרץ, עסק בניסיון למצוא מנגנון שיאפשר מעבר בטוח של מכליות נפט לאחר חודשים של שיבושים. על הפרק עמדו הצעות לפשרה, בהן קביעת נתיבי שיט מוסכמים ומנגנון תשלומים וולונטריים עבור שירותי בטיחות והגנה סביבתית, זאת כמענה לדרישתה של איראן לגבות אגרה מספינות העוברות במצר.
עוד לפני ההודעה על דחיית הפסגה, היוזמה נתקלה בקשיים. בחריין הודיעה מראש כי תחרים את הדיונים, ונימקה זאת בהיעדר יחסים דיפלומטיים עם טהרן ובתקיפות שכוונו כלפי תשתיות אזרחיות בשטחה. במקביל, איראן הבהירה כי כל הבנה שתושג לא תוביל לפתיחה מיידית של המצר, וכי הסרת המצור מותנית בוויתורים אמריקניים, הכוללים הקלה בסנקציות ושחרור נכסים מוקפאים - דרישות שממשל ארה"ב מסרב לקבל ללא התחייבות לריסון תוכנית הגרעין האיראנית.
ברקע למאמצים הדיפלומטיים נמשכת ההסלמה הביטחונית שפוגעת בחלופות למצר הורמוז. החות'ים השתלטו לאחרונה על איים ונקודות אסטרטגיות במצר באב אל-מנדב, ובמקביל צינור נפט סעודי מרכזי, ששימש נתיב עוקף ליצוא, הושבת לאחר שהותקף באמצעות כטב"מים. לצד זאת נמשכות התקריות הימיות, כאשר איראן דיווחה על הרוג וארבעה פצועים מפגיעת טיל בספינה מסחרית איראנית סמוך לאי קשם.