בתום הדיון על פסילת אבו שחאדה - שיא העליון המליץ לו למשוך את מועמדותו

הרכב מורחב של תשעה שופטי בית המשפט העליון דן בעתירות נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה, את ח"כ עופר כסיף ורשימות נוספות מלהתמודד בבחירות לכנסת. במהלך הדיון בעניינו של אבו שחאדה, הציע לו נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, להסיר את מועמדותו ביוזמתו, לאחר שהבהיר לו כי מסתמן בקרב השופטים רוב לאישור פסילתו.


הדיון התמקד במאמר שפרסם אבו שחאדה ב-8 באוקטובר 2023, בו התייחס למתקפת חמאס כאירוע בעל משמעות אסטרטגית. נציג היועצת המשפטית לממשלה טען כי המאמר מלמד על תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה בעיתוי חמור, וכי היעדר הסתייגות מפורשת בימים שאחרי הטבח מוכיח שלא מדובר במעידה חד-פעמית. השופטים מתחו אף הם ביקורת חריפה על הטקסט, כשאחת השופטות כינתה אותו "מזעזע" ומבטא "ניתוק ברמה האנושית".


מנגד, אבו שחאדה ועורך דינו טענו כי כוונת המאמר הייתה להזהיר את ישראל מהידרדרות לאלימות נוספת, וכי היו בעיות בתרגום הדברים מערבית לעברית. אבו שחאדה גינה בדיון את הפגיעה באזרחים, התחייב לכבד את החוק, וטען כי לא היה מודע בזמן אמת לממדי הזוועות ואם היה יכול – היה מוריד את המאמר.


הצעת הפרישה העמידה את מפלגת בל"ד בפני דילמה פוליטית ומשפטית: משיכת הערעור תמנע יצירת תקדים משפטי שיקל על פסילת מועמדים בעתיד, ותעלה במקומו את המועמד הבא ברשימה. עם זאת, המהלך עשוי להתפרש כהודאה. מנגד, יוזמי הפסילה, ובהם השר איתמר בן גביר וח"כ שמחה רוטמן, מתחו ביקורת על הצעת בית המשפט, דרשו כי יינתן פסק דין חלוט, וטענו כי מתן אפשרות לפרישה מרצון היא רחמנית מדי ופוגעת בדמוקרטיה.

צה"ל חיסל מחבלים מ-7 באוקטובר והשיק אתר החושף מחבלים שהתחזו לעיתונאים

כוחות צה"ל ושב"כ חיסלו לאחרונה מהאוויר שורת מחבלים שהשתתפו במתקפת 7 באוקטובר. בין המחוסלים, מפקד חוליה בחמאס מחמד גמאל מחמוד אבו אלשער, אשר פשט לקיבוץ בארי ולקח חלק בחטיפת שישה מבני משפחות הרן, שהם ואביגדורי. מחבל נוסף שהשתתף בטבח וחוסל הוא מצעב עבד אלגליל סאכב בלביסי, מפקד בג'יהאד האיסלאמי. על פי צה"ל, המחבלים קידמו מתווי טרור נגד כוחות הצבא ואזרחי ישראל, תוך הפרה שיטתית של הפסקת האש, וחוסלו כדי להסיר את האיום.


במקביל, צה"ל השיק אתר ייעודי באנגלית החושף עזתים שהוצגו בעולם כעיתונאים, אך בפועל שימשו כמחבלים בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי. באתר נחשפו עשרת המקרים הראשונים של מחבלים שעבדו במקביל בכלי תקשורת שונים, בהם סוכנות "רויטרס". כמו כן חוסל אתמול המחבל מחמד עבד אלעזיז מחמד נגאר, שהשתתף בטבח 7 באוקטובר, ולאחר מותו הוצג על ידי הפלסטינים כעיתונאי תוך השמטת שיוכו לחמאס.


פעולות אלו מצטרפות לסיכום נתוני הפעילות של חיל האוויר בחודש האחרון, שבהם הותקפו יותר מ-500 מטרות – למעלה מ-370 מטרות של חיזבאללה בלבנון ויותר מ-140 מטרות של חמאס ברצועת עזה. בחודש ספטמבר חוסלו בעזה 70 מחבלים, בהם שלושה מפקדי חטיבות, שני מפקדי גדודים ו-17 "מחבלי ניל'י" שהיו מעורבים בפשיטה ובהחזקת חטופים.


בנוסף, מפקד אוגדת עזה, תת-אלוף לירון בטיטו, חשף בפודקאסט צבאי כי צה"ל מחזיק כיום בשליטה על 63% משטח הרצועה והקים בה כמעט 40 מוצבים חדשים. בטיטו הבהיר כי השליטה במעברים מונעת מחמאס להכניס ציוד כבעבר, וכי הצבא קודח ברחבי הרצועה כדי למפות ולהשמיד את התשתיות התת-קרקעיות של ארגון הטרור, שצמרתו הצבאית סוכלה כמעט במלואה.

בריטניה: "אינדיקציות חזקות" למעורבות איראן בפיגוע שסוכל; חשוד נעצר

ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם הצהיר כי קיימות "אינדיקציות חזקות" למעורבות איראנית בתקרית הביטחונית שאירעה סמוך לבסיס חיל האוויר פיירפורד, המשמש את הכוחות האמריקניים. במקביל להצהרה זו, משטרת בריטניה ללוחמה בטרור הודיעה על מעצרו של אדם בעל אזרחות בריטית-איראנית כפולה במסגרת החקירה. צעד זה מגיע לאחר שחמישה חשודים קודמים, אזרחים בריטים, שוחררו בערבות משום שברכביהם לא נמצאו מטעני חבלה אלא בנזין בלבד.


ההערכות לגבי מעורבות איראנית נשענות על כך שבסיס פיירפורד שימש בחודשים האחרונים מפציצים אמריקניים שהשתתפו בתקיפות בשטח איראן. בעקבות אותן תקיפות, משמרות המהפכה האיראניים פרסמו אזהרה שלפיה כל בסיס שממנו יוצאות תקיפות נגדם ייחשב ל"מטרה לגיטימית" עבור כוחותיהם.


בזירה המדינית, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מתח ביקורת על ההחלטה הבריטית לשחרר את החשודים הראשונים, והבטיח כי לארצות הברית תהיה תשובה מהירה נגד טהרן. מנגד, שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י דחה את ההאשמות ולעג להן, כשטען כי עצם שחרורם של החשודים מוכיח שאין לטענות כל בסיס.


בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו טען בריאיון לרשת "פוקס ניוז" כי ישראל העבירה לארצות הברית ולבריטניה מודיעין מקדים על כוונה להוציא לפועל פיגוע בחסות איראנית. נתניהו מתח ביקורת חריפה על הממשל הבריטי, וטען כי כמעט מיד לאחר מסירת המידע הביטחוני, בריטניה החליטה להטיל סנקציות על ישראל.

מחוקקים דמוקרטים מקדמים סנקציות על התנחלויות

שישה חברי המפלגה הדמוקרטית בבית הנבחרים האמריקאי, בתמיכת 34 מחוקקים נוספים, מקדמים הצעת חוק להטלת סנקציות על יחידים וגופים המעורבים בהקמה ובהרחבה של התנחלויות ומאחזים ביהודה ושומרון ובעזה. הצעת החוק, המכונה "חוק עצירת ההתנחלויות", מבקשת לאסור לחלוטין ייבוא לארצות הברית של מוצרים המיוצרים באזורים אלו, החל מ-30 בספטמבר 2026.


לפי נוסח ההצעה, הסנקציות יכללו חסימת נכסים, ביטול אשרות ואיסור כניסה לארצות הברית. העיצומים מכוונים כלפי גורמים זרים המעורבים בתכנון, בנייה, הקמת תשתיות (כולל באזור E1) והעברת אוכלוסייה, ועשויים לחול גם על בכירים ישראלים, שרים וראש הממשלה, בכפוף להחלטת נשיא ארצות הברית. אזרחים אמריקאים מוחרגים מתחולת החוק.


במקביל למהלכים בארצות הברית, דיפלומט אירופי בכיר אמר כי רמת הזעם באירופה כלפי ישראל הגיעה לשיא בעקבות אלימות מתנחלים והמשך הבנייה. הדיפלומט, שצוטט בעילום שם, טען כי מדינות באיחוד האירופי נמנעו עד כה מצעדים חריפים בשל הבחירות בישראל, אך הזהיר מפני "צונאמי של סנקציות" שיופעל מיד אחריהן.


הדיפלומט האירופי מתח ביקורת חריפה על צעדי התגובה שהוביל שר החוץ גדעון סער נגד בריטניה והולנד, ובפרט על סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים בהתרעה של חודש בלבד. הוא טען כי מדובר בצעד שאינו מקובל בקוד הדיפלומטי, והזהיר כי יכולתה של אירופה להזיק לישראל גדולה בהרבה מיכולתה של ישראל להזיק לאירופה, תוך שהוא מדגיש כי ישראל מבודדת מתמיד.

ארה"ב שולחת נושאת מטוסים למזרח התיכון ברקע מבוי סתום בשיחות המו"מ עם איראן

ארצות הברית שולחת למזרח התיכון את נושאת המטוסים "תאודור רוזוולט" יחד עם דיוויזיית נחתים נוספת. פריסת הכוחות באזור מתרחשת על רקע כישלון מאמצי התיווך הקטאריים להביא לפריצת דרך דיפלומטית לסיום המלחמה בין המדינות, הנמשכת מזה כשבעה חודשים, ובצל הערכות כי גוברת הסבירות לעימות צבאי מחודש.


המגעים בתיווך קטאר התמקדו בהצעת פשרה שנועדה להסיר את המצור הימי האמריקני בתמורה לוויתורים איראניים בסוגיית הגרעין, אך הצדדים לא הגיעו להסכמות. בעקבות חוסר ההתקדמות במשא ומתן, הורה שר החוץ האמריקני מרקו רוביו למשלחת האיראנית ששהתה באו"ם לעזוב באופן מיידי את שטחה של ארצות הברית – צעד הנחשב להחרפה דיפלומטית משמעותית.


על פי ההערכות, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עשוי להורות על חזרה ללחימה נרחבת לאחר בחירות האמצע שייערכו בנובמבר. טראמפ התייחס למצב, הבהיר כי לא יאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני וטען כי מצבה של טהרן "גרוע מאוד" וכי היא תיאלץ לוותר. מנגד, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, מוחסן רזאי, תקף את הממשל האמריקני וטען כי טראמפ "לכוד בביצה" ואינו מסוגל לקבל החלטה על מלחמה או על משא ומתן.

יש לכם בקשות, הצעות או רעיונות לשיפורים? נשמח שתשתפו אותנו! לחצו להעברת הודעה