תלמיד נהרג ו-24 נפצעו מפיצוץ נפל של פצצת מצרר בטיול שנתי בצפון
תלמיד בן 14 נהרג ו-24 תלמידים ומורים נפצעו בדרגות שונות מפיצוץ נפל תחמושת במהלך טיול שנתי ברכס רמים שבאזור הגליל העליון. הנפגעים, שפונו לבתי החולים באזור, הם מהישיבה התיכונית "אורט מעלות" שטיילו במסלול שביל ישראל סמוך לגבול לבנון.
מדובר צה"ל נמסר כי על פי תחקיר ראשוני, הפריט שהתפוצץ הוא ככל הנראה פצצת מצרר של ארגון הטרור חיזבאללה שנותרה בשטח. מפרטי החקירה והעדויות עולה החשד כי קבוצת תלמידים מצאה את הנפל, ואחד מהם הכניס אותו לתיקו. בשלב מסוים הפצצה הופעלה והתפוצצה בקרבתם.
סביב קיום הטיול באזור התעוררה מחלוקת. במשרד החינוך הצהירו כי הטיול היה מוסדר, קיבל את אישור חדר המצב ופעל תחת פיקוח והנחיות צה"ל. מנגד, בצה"ל עדיין בודקים האם ניתן אישור מסודר לעבור בתא השטח הספציפי, ששימש כשטח כינוס צבאי וספג ירי בעבר. בנוסף, צוין כי בכניסה למקום מוצב שלט של קק"ל האוסר על כניסה ליער בשל נזקי המלחמה.
בעקבות האסון, מפכ"ל המשטרה דני לוי הגיע לזירה וציין כי ייתכן שיוחלט לאסור על קיום אירועים דומים בתקופה הקרובה כדי למנוע הישנות של מקרים כאלה. במקביל, כוחות סילוק פצצות של צה"ל והמשטרה ממשיכים בסריקות במרחב לשלילת הימצאות נפלים נוספים, בעוד שרי הממשלה עודכנו בסטטוס פינוי הפצועים.
עדות מנדלבליט במשפט נתניהו סביב אישורי החקירה ותרגילי החוקרים
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, מעיד בימים אלו כעד הגנה במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. מוקד העדות עוסק בשאלה האם המשטרה והפרקליטות פעלו ללא אישורו המוקדם והנדרש בחוק בעת פתיחת החקירות נגד נתניהו, ובפרט בתיק 4000.
במהלך עדותו, אישר מנדלבליט כי חלק מפעולות החקירה אכן לא הובאו לאישורו. הוא מתח ביקורת על תרגיל החקירה שהופעל נגד עד המדינה ניר חפץ, אותו הגדיר כ"פסול", וחשף כי הורה להפסיק באופן מיידי האזנת סתר שבוצעה ללא ידיעתו למקורבו של נתניהו, נתן אשל. עם זאת, מנדלבליט הבהיר כי דרש לאשר רק את הפעולות המרכזיות, דחה את הטענה כי לא אישר את חקירת החשדות עצמם, וציין כי לא השתכנע שהחוקרים פעלו מאחורי גבו במכוון.
הדיונים באולם לוו בעימותים חריפים בין סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, לבין התובעת עו"ד יהודית תירוש. חדד הציג מסמכים שמהם עולה לטענתו כי חומרים נאספו חודשים לפני שניתן אישור רשמי לחקירה באוקטובר 2017, והאשים את הפרקליטות כי הסתירה זאת ממנדלבליט והפילה אותו בפח. תירוש התנגדה בתוקף לדברים, טענה כי ההגנה מטעה, ודרשה למחוק מהפרוטוקול האשמות אישיות שהוטחו בה, מה שהוביל למהומה שאילצה את השופטים להכריז על הפסקה.
בעקבות הדברים שנחשפו בעדות, גורמים במערכת הפוליטית הגיבו בחריפות. במפלגת הליכוד דרשו לעצור את המשפט ולפתוח בחקירה פלילית נגד בכירי מערכת אכיפת החוק, ואילו יו"ר הכנסת אמיר אוחנה פנה לנשיא המדינה בקריאה להעניק לנתניהו חנינה.
היועמ"שית אישרה לחקור באזהרה את ח"כ יצחק קרויזר בחשד לתקיפת שוטר
היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה אישרו לחקור באזהרה את חבר הכנסת יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) בחשד לתקיפת שוטר. ההחלטה התקבלה בעקבות תקרית אלימה שאירעה לפני כשבוע וחצי במצפה יריחו, אשר החלה כאשר כוח בילוש ניסה לעצור חשוד, שעל פי החשד נמלט לתוך מתחם שבו נערכה אזכרה לחללי צה"ל. במהלך ניסיון המעצר התפתחו עימותים שבמהלכם הותקפו כוחות המשטרה ושלושה שוטרים נפצעו, בהם לוחם יס"מ ששבר את אפו ושוטר סיור ששבר את ידו. בעקבות ההחלטה על חקירת חבר הכנסת, הועבר התיק מידי מחוז ש"י לטיפול יחידת להב 433 של המשטרה.
מנגד, ח"כ קרויזר ומנכ"ל "עוצמה יהודית" איתיאל ניימן מכחישים כל מעורבות באלימות נגד השוטרים. לטענתם, הם אמנם הביעו תרעומת על ביצוע המעצר במהלך האזכרה, אך השוטרים הם אלו שהפעילו כוח בלתי סביר כלפיהם. קרויזר פרסם תמונות המציגות חבלות ושריטות על גופו, וטען כי הכוח המשטרתי ריסס גז פלפל לעברו ולעבר תינוקת. בנוסף, חבר הכנסת הגיש תלונה נגד השוטרים במח"ש, אך לטענתו היועצת המשפטית לממשלה הנחתה את חוקרי מח"ש שלא לגבות ממנו את העדות כדי להפוך אותו מקורבן לחשוד.
החלטת החקירה הובילה למתקפה חריפה מצד קרויזר והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. השניים גינו את ההחלטה וכינו אותה "מסע ציד" ו"רדיפה פוליטית דורסנית" לקראת הבחירות. קרויזר ובן גביר טענו כי המערכת נוקטת אכיפה בררנית וכינו את הייעוץ המשפטי לממשלה "מערכת שאיבדה את המצפן" ואת היועמ"שית "עבריינית". מנגד, מפכ"ל המשטרה דני לוי הבהיר בתגובה לאירועים כי המשטרה נחושה למצות את הדין עם המתפרעים, וכי לא יתאפשר לאיש לתקוף שוטרים, ללא קשר לדרגתו או למעמדו.
ראש עיריית כפר סבא ורעייתו נעצרו בחשד לשוחד
בית משפט השלום בראשון לציון האריך בשמונה ימים את מעצרם של ראש עיריית כפר סבא, רפי סער, ורעייתו מיטל. השניים נעצרו יחד עם מנכ"ל החברה הכלכלית בעירייה, שגיא חן, וכ-20 חשודים נוספים, בחשד לעבירות שחיתות ציבורית, קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, והלבנת הון. המעצרים בוצעו בתום חקירה סמויה של להב 433, בחשד להטיית מכרזים עירוניים בתמורה לכספים.
על פי החשד, רעייתו של ראש העיר פעלה כ"ציר מרכזי" וקיבלה חבילות מזומנים מאנשי עסקים ומגורמים עברייניים, בתמורה לקידום זכייתם במכרזים שונים, כגון ניקיון, חינוך ותחבורה. המשטרה חושדת כי כאשר התעוררו קשיים במכרזים, הועבר הטיפול לחברה הכלכלית העירונית, תוך תיאום עם המנכ"ל כדי להבטיח את זכייתם של הגורמים המשלמים. בנוסף, נבדק חשד כי גורמים עברייניים סייעו לסער להיבחר כקבלני קולות והפעילו לחץ על מתמודדים אחרים.
במסגרת החיפושים שערכה המשטרה, אותרו כמויות גדולות של כסף מזומן שהוסתרו בארונות, בתיקים וברכבים. נציגי המשטרה טענו בדיון כי בני הזוג ניהלו אורח חיים ראוותני, שכלל רכישת רכבי יוקרה, שעונים יקרי ערך, מותגים ונסיעות לחו"ל, אשר מומנו לכאורה מכספי השוחד. בדיון הארכת המעצר קבע השופט כי החומר מלמד על קבלת כספים בלתי מוסברים לידיה של מיטל סער ועל מעורבות עמוקה מצידה בענייני העירייה, אף שאינה נושאת בתפקיד רשמי.
מנגד, סנגורו של רפי סער הכחיש את החשדות, טען כי קיימת הפרדה רכושית בין בני הזוג, והדגיש כי ראש העיר לא לקח כסף ולא הטה מכרזים, וייתכן שרעייתו פעלה באופן עצמאי. נציגי המשטרה דחו טענה זו וטענו כי סער היה מודע ושותף מלא למעשים. עורכת דינה של מיטל סער ציינה כי היא כופרת בחשדות, ומתחה ביקורת קשה על כך שהמעצר בוצע בביתם לעיני בנותיהם הקטינות.
בעקבות זיהום חריג במתחם בזן: מוסדות חינוך נסגרו ומניית החברה צנחה
רמות חריגות של בנזן, חומר הידוע כמסרטן, נמדדו בימים האחרונים סביב מתחם בתי הזיקוק (בזן) במפרץ חיפה. החריגות נרשמו ברקע עבודות תחזוקה תקופתיות ושיקום נזקי מלחמה שבוצעו במתחם המפעל.
בעקבות הממצאים, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה הורו על סגירת שני בתי ספר בקריית אתא - "ארזים" והתיכון החברתי - והעברת התלמידים לאתרים חלופיים. כמו כן, פורסמה המלצה לתושבים השוהים ברדיוס של עד קילומטר מהמתחם, ובמיוחד לילדים ונשים בהריון, להימנע משהייה שלא לצורך בחוץ, ולעובדים באזור התעשייה הומלץ לסגור חלונות ולהפעיל מזגנים.
המשרד להגנת הסביבה הורה להפסיק לאלתר את עבודות התחזוקה במתחם בזן, והציב תנאי לחידושן הכולל הגשת תוכנית מפורטת למניעת חריגות נוספות. מנגד, מחברת בזן נמסר כי בבדיקות שערכו לא אותרו דליפות כלשהן.
האירוע עורר ביקורת חריפה מצד ראשי הרשויות באזור. ראש עיריית חיפה, יונה יהב, כינה את האירוע "אזעקת אמת", טען כי התושבים והילדים אינם "שפני ניסיונות", ודרש את סגירת בתי הזיקוק עד שנת 2029. ראש עיריית קריית אתא, יעקב פרץ, דרש גם הוא את הפסקת העבודות עד להבטחה מוחלטת של איכות האוויר. במקביל לאירועים ולהנחיות, רשמה מניית בזן ירידות שערים חדות בבורסה בתל אביב.
טראמפ הכריז על הפסקת אש בתחום האנרגיה; רוסיה המשיכה לתקוף תשתיות באוקראינה
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז במפתיע כי רוסיה ואוקראינה הסכימו ל"הפסקת אש בתחום האנרגיה" שתיכנס לתוקף באופן מיידי. חרף ההכרזה, הלחימה נמשכה בפועל, כאשר רוסיה תקפה תחנות כוח ותשתיות אנרגיה בערים קייב וחרקוב. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הבהיר כי ההכרזה היא "חדשות בשבילו" והוא ממתין לפרטים מצד ארצות הברית, בעוד שמוסקבה טרם אישרה את קיומן של ההבנות.
ברקע להכרזה, מדווח כי ממשל טראמפ הפעיל לחץ כבד על קייב. לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", ארצות הברית איימה להפסיק לספק לאוקראינה אמצעי לחימה ולשתף עמה מידע מודיעיני, אם לא תחדול מתקיפותיה על בתי זיקוק ונכסי אנרגיה בעומק רוסיה. זלנסקי מצדו הבהיר כי ארצו תהיה מוכנה לעצור את התקיפות רק אם הצעד יהיה הדדי ורוסיה תפסיק להפציץ את תשתיות האנרגיה האוקראיניות, תוך דרישה לערבויות ממשיות.
הלחץ האמריקני נובע מהעלייה במחירי הדלק והסולר בעולם, שלטענת טראמפ נגרמת גם בגלל התקיפות האוקראיניות. עליות המחירים מכבידות על האזרחים בארצות הברית ועלולות לפגוע ברפובליקנים לקראת בחירות האמצע לקונגרס. כחלק מניסיונותיו לפתור את משבר הדלק, חתם טראמפ על עסקת סולר עם רוסיה, שתסיר ממנה סנקציות. זלנסקי מתח ביקורת חריפה על ההסכם, וטען כי הוא יכניס כסף רב לקופתה של מוסקבה ויאפשר לה לממן את המשך המלחמה.
נוסף לדרישות הביטחוניות, טראמפ קרא להחליף את ההנהגה באוקראינה ולקיים בחירות חדשות, בטענה שהגיע הזמן למצוא מנהיג שיוכל להגיע לעסקת שלום. זלנסקי הגיב כי העם האוקראיני הוא היחיד שיקבע מי ינהיג אותו, וציין כי החוק אוסר על קיום בחירות תחת משטר צבאי. עם זאת, הוא הציב תנאי שלפיו הוא מוכן לארגן בחירות אם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין יסכים מראש להפסקת אש מוחלטת של 60 יום.
בריטניה מאשימה רשמית את איראן בהכוונת ניסיון הפיגוע בבסיס פיירפורד
ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם, האשים באופן ישיר את איראן ואת משמרות המהפכה בתכנון ובהכוונה של ניסיון הפיגוע שאירע בחודש שעבר סמוך לבסיס חיל האוויר פיירפורד (RAF Fairford). הבסיס הבריטי שימש את חיל האוויר האמריקני, וממנו המריאו בעבר מפציצים שהשתתפו בתקיפות בשטח הרפובליקה האיסלאמית.
בהצהרה בפרלמנט אמר ברנהאם כי קיימת סבירות גבוהה שהתוכנית תואמה באיראן וכמעט בוודאות נוהלה על ידי משמרות המהפכה, והדגיש כי בריטניה לא תסבול איומים כאלה על אדמתה. בעקבות ההצהרה, משרד החוץ הבריטי זימן את שגריר איראן בלונדון לשיחת נזיפה, וממשלת בריטניה הכריזה על הטלת סנקציות חדשות שנועדו להגביל את יכולתה של טהרן לפעול נגדה.
מנגד, איראן דחתה את ההאשמות מכל וכל. שגריר איראן בבריטניה הכחיש כל מעורבות של מדינתו במזימה נגד הבסיס, ובטהרן הגדירו את הטענות הבריטיות כספקולציות זדוניות וחסרות בסיס.
לפחות 12 הרוגים מפגיעת טיל חות'י בנמל התעופה בריאד; הפעילות הושבתה
לפחות 12 בני אדם נהרגו ויותר מ-300 נפצעו מפגיעת טיל בליסטי ששיגרו המורדים החות'ים לעבר נמל התעופה הבינלאומי "המלך חאלד" בריאד, בירת סעודיה. בעקבות המתקפה, ופגיעה נוספת שהתרחשה לאחריה, הושעתה הפעילות בנמל התעופה לפחות עד 17 באוקטובר, רוב הטיסות בוטלו לחלוטין, ומטוסים נמנעים ממעבר במרחב האווירי של הבירה.
המתקפות מבוצעות כחלק מהצהרת החות'ים על אכיפת "מצור אווירי" על סעודיה, בתגובה להפצצות האוויריות שמבצעת הקואליציה הסעודית בתימן. לפי דיווח ב-ynet, מחקירה ראשונית בסעודיה עולה כי החות'ים שיגרו תחילה נחיל כטב"מים כדי לפלס דרך לטילים, מה שהוביל לכך שמערכות ההגנה האווירית לא סיפקו התרעה מוקדמת ונוסעים באולם ההמתנה נפגעו ללא אזעקה.
בצל ההסלמה, ב-ynet דווח כי מפקד פיקוד המרכז של ארצות הברית (סנטקום) והרמטכ"ל הישראלי אייל זמיר שוחחו על האפשרות שישראל תתקוף בתימן. הרמטכ"ל הזהיר כי צעד כזה עלול להוביל להסלמה ולדחיית הבחירות בישראל המתוכננות לסוף אוקטובר. במקביל, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לא שלל אפשרות של התערבות אמריקנית בלחימה, וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו פרסם גינוי חריף למתקפה, שאותה כינה "מתקפת טרור מזעזעת".
בזירה הדיפלומטית, יועצו של נשיא איחוד האמירויות קרא לפעולה משותפת של מדינות המפרץ נגד איראן ושלוחיה. מנגד, שר החוץ האיראני שוחח עם מקבילו הסעודי, הזהיר מפני הסתמכות על פתרון צבאי, והביע נכונות איראנית לסייע בהתנעת דיאלוג מדיני בין הצדדים.
סוכנים פדרליים פשטו על ביתה של חברת הקונגרס אילהן עומאר בחשד להונאת הגירה
סוכנים של מחלקת החקירות לביטחון המולדת בארצות הברית פשטו ביום שני בבוקר על ביתה שבוושינגטון של חברת הקונגרס הדמוקרטית אילהן עומאר. משרד המשפטים האמריקני אישר כי הפשיטה בוצעה מתוקף צו חיפוש שאושר על ידי שופט, כחלק מחקירה פלילית פדרלית מתמשכת הנוגעת לעבירות הגירה.
החקירה מתמקדת במסמכי ההגירה שמילא אביה המנוח של עומאר, שהיגרה לארצות הברית מסומליה כשהייתה בת 12. הרקע לחקירה נשען על טענות שמעלים גורמים רפובליקניים מזה שנים, לפיהן עומאר נכנסה למדינה תחת שם בדוי, או שנישאה לאחיה כדי לסייע לו לקבל אשרת שהייה והלוואות סטודנטים.
עומאר דחתה בתוקף את החשדות נגדה וכינתה את הטענות "שקרים מעוררי גועל" ונטולי בסיס. בתגובה לפשיטה, טענה חברת הקונגרס כי מדובר בניסיון לפגוע ביריבים פוליטיים ולהפוך את רשויות החוק הפדרליות לנשק. היא האשימה את הנשיא דונלד טראמפ ברדיפה פוליטית, ובכך שהוא מנהל נגדה מסע הכפשות והפחדה מזה כעשור.
הפשיטה מתרחשת כשלושה שבועות בלבד לפני בחירות אמצע הכהונה בארצות הברית, שבהן מתמודדת עומאר על כהונה חמישית בבית הנבחרים. לפי דיווח ב-"ynet" בשם רשת CNN, ביצוע מהלך חקירתי כה אגרסיבי נגד מועמדת לתפקיד ציבורי סמוך כל כך לבחירות נחשב לצעד חריג ביותר מצד משרד המשפטים.
יש לכם בקשות, הצעות או רעיונות לשיפורים? נשמח שתשתפו אותנו! לחצו להעברת הודעה