נפתחה ההצבעה בצה"ל לכנסת: מאות קלפיות נפרסו בבסיסים ובגזרות הלחימה
ההצבעה לכנסת ה-26 יצאה היום (רביעי) לדרך בקרב חיילי צה"ל בבסיסים, במוצבים ובגזרות המבצעיות השונות. מדובר צה"ל נמסר כי כ-850 קלפיות צבאיות נפרסו ברחבי הארץ במטרה לאפשר למשרתי הסדיר ולמערך המילואים הפעיל לממש את זכות ההצבעה.
כדי להגיע לחיילים הנמצאים במשימות מבצעיות ובמוצבים מרוחקים, כרבע מכלל הקלפיות הצבאיות שהוקצו הן קלפיות ניידות. הליך ההצבעה המוקדמת בצה"ל יימשך עד לסגירת הקלפיות ביום הבחירות הכללי, ומועד הפעלת כל קלפי נקבע בהתאם למיקום הכוחות, לצרכים המבצעיים ולמצב הביטחוני בשטח.
עם פתיחת הקלפיות, קצינת הבחירות של צה"ל, אלוף-משנה ורד בן יהודה, הבהירה כי המשימה המרכזית היא לאפשר לכלל המשרתים לממש את זכותם להצבעה חשאית, גם במהלך פעילות מבצעית ולחימה מעבר לגבולות המדינה. היא הדגישה כי הצבא יעשה את כל הנדרש כדי לאפשר את קיום הבחירות כסדרן.
בסיום הליך הבחירות בצה"ל, כל הקלפיות יועברו כשהן נעולות לידי ועדת הבחירות המרכזית במשכן הכנסת, תחת השגחתם של קציני בחירות אזוריים. תהליך פתיחת הקלפיות וספירת הקולות יתבצע באופן בלעדי על ידי אנשי ועדת הבחירות, ללא כל מעורבות צבאית.
עדות מנדלבליט במשפט נתניהו: חשדתי בהדלפות שנועדו ללחוץ עליי
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, המשיך את עדותו בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. במהלך חקירתו הנגדית על ידי סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, התייחס מנדלבליט לשלבים המוקדמים של פתיחת החקירות נגד ראש הממשלה ולאישורים שניתנו לביצוען.
בעדותו אישר מנדלבליט כי בזמן אמת חשד שגורמים בפרקליטות ובמשטרה מדליפים מידע חסוי לתקשורת. להערכתו, מטרת ההדלפות הייתה להפעיל עליו לחץ ציבורי ותקשורתי לאשר את זימונו של נתניהו לחקירה ולהתקדם בתיקים. בתגובה לשאלת השופט משה בר-עם האם נענה ללחצים אלו, השיב מנדלבליט "הפוך", והדגיש כי פעל בזהירות ועל פי הראיות והדין בלבד.
במהלך הדיון, טען עו"ד חדד כי המשטרה הפעילה את העיתונאי בן כספית כדי לאסוף מידע על נתניהו ללא אישור היועמ"ש, וכי מקורותיו של כספית היו נהגיו של ראש הממשלה שהעבירו מידע בסתר. מנדלבליט השיב כי לא ידע על כך בזמן אמת, אך ציין כי חש תחושה לא נוחה ולפיה כספית "מפעיל את המשטרה" במקום שהמשטרה תחקור. הוא הבהיר כי שוטר אינו רשאי להפעיל עיתונאי כזרועו הארוכה. בנוסף, מנדלבליט אישר כי לא עודכן בזמן אמת על כך שהחוקר הבכיר אבי רוטנברג, שפעל בתיקי נתניהו, ניהל קשר זוגי עם ג'ודי ניר מוזס, וציין כי אם הדבר נכון היה צריך להוציא אותו מהחקירה.
סוגיה נוספת שעלתה בדיון נגעה לשיחות רקע עם התקשורת. מנדלבליט אישר כי קיים שיחת רקע בתיאום עם דוברו עם עיתונאית חדשות 12 דנה ויס, שבה מסר פרטים על התהליך שהוביל לחקירות. עו"ד חדד מחה על כך בחריפות, בטענה שההגנה מנהלת מאבקים בבית המשפט כדי לקבל פרוטוקולים מדיונים פנימיים שפרטים מהם נמסרו לתקשורת. מנדלבליט הגן על המהלך והסביר כי מדובר בפרקטיקה לגיטימית שנועדה להסביר תהליכים, כל עוד אינה עוסקת בניתוח ראיות.
לגבי החשדות בתיק 4000, אישר מנדלבליט כי האזהרה המקורית שניתנה לנתניהו לא כללה במפורש את המילה "שוחד". לדבריו, הוא בחר להשתמש בנוסח של "עבירות מתחום טוהר המידות" על מנת להשאיר לעצמו שיקול דעת עתידי בין אישום בשוחד לבין הפרת אמונים.
ועדת החקירה לפרשת הצוללות תפתח בשלב העדויות; נתניהו ובכירים יעידו
ב-1 בנובמבר תחל ועדת החקירה הממלכתית לעניין הצוללות וכלי השיט את שלב חקירת העדים, במסגרת בירור האזהרות האישיות שנשלחו למעורבים בפרשה. הדיונים צפויים להתקיים בדלתיים סגורות ולהתמקד בהיבטים האישיים ובתשתית הראייתית הנוגעת לאזהרות.
במהלך החודשים נובמבר ודצמבר יעידו בפני הוועדה שורה של בכירים, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שצפוי למסור את עדותו ב-7 בדצמבר, הרמטכ"ל אייל זמיר, נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין, שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון וראש המוסד לשעבר יוסי כהן.
הרקע לשלב זה הוא חמש הודעות אזהרה שהוועדה שלחה בחודש יוני 2024 לגורמים שעלולים להיפגע מחקירתה: נתניהו, יעלון, כהן, מפקד חיל הים לשעבר רם רוטברג ועובד המל"ל לשעבר אבנר שמחוני. בשלב שליחת האזהרות, הוועדה ייחסה לנתניהו פגיעה בביטחון המדינה, שיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה, ופגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים של ישראל.
לקראת שלב חקירת העדים, ניתנה למוזהרים האפשרות לבקש לזמן עדים מטעמם. מרבית המוזהרים הגישו רשימות עדים, ושלושה מהם אף ביקשו לזמן את נתניהו עצמו לעדות. עם זאת, נתניהו בחר שלא להגיש רשימת עדים מטעמו.
מחאת חרדים עקב מעצר עריק: חסימות ועימותים באזור רעננה
עשרות מפגינים חרדים חסמו היום (רביעי) את התנועה בכביש 4 באזור צומת רעננה והתגודדו מחוץ לתחנת המשטרה בכפר סבא. המחאה, שכללה שיבושי תנועה ממושכים, פרצה בעקבות הסגרתו של צעיר חרדי לידי המשטרה הצבאית בגין עריקות משירות בצה"ל.
האירוע החל יום קודם לכן, כאשר הצעיר עוכב לאחר שנתפס נוהג ללא לוחית רישוי וללא רישיון נהיגה. הוא שוחרר וזומן להמשך חקירה בתחנת המשטרה למחרת. רק במהלך התייצבותו בתחנה, התברר לכוחות כי הוא מוגדר כעריק, ובעקבות כך הוא הועבר לידי הרשויות הצבאיות.
עם מעצרו, הופעלה מערכת ההתרעה הקולית של מוקד "צבע שחור" המזוהה עם הפלג הירושלמי, אשר הזעיקה עשרות פעילים למקום במטרה למנוע את ההסגרה. המפגינים חסמו את צירי התנועה, ולאחר זמן מה שבו נמשכה המחאה, התפתחו עימותים בין המוחים לבין כוחות המשטרה, שהחלו בביצוע מעצרים.
השרה מאי גולן נחקרה באזהרה בלהב 433 במסגרת "פרשת הכספים"
השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה, מאי גולן (הליכוד), התייצבה היום (רביעי) לחקירה באזהרה במשרדי יחידת להב 433. גולן נחקרת במסגרת "פרשת הכספים", וחשודה בשורת עבירות הכוללות קבלת שוחד בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף והגשת תצהיר כוזב.
החקירה הנוכחית מתקיימת כהשלמת חקירה שביקשה הפרקליטות. אף שביוני האחרון הודיעה המשטרה כי סיימה את חקירתה והעבירה את התיק לפרקליטות עם תשתית ראייתית שלטענתה מבססת כתב אישום, הוחלט לזמן את השרה לתשאול נוסף. מטרת הזימון הייתה לעמת אותה עם הראיות שהצטברו ולאפשר לה למסור את גרסתה בטרם תתקבל החלטה סופית על העמדה לדין.
עד להתייצבותה כעת, סירבה גולן להגיע לחקירות והתחמקה למרות שזומנה מספר פעמים. לפי דיווח ב-"כאן חדשות", ההערכה היא שהשרה בחרה להתייצב כעת משום שחסינותה הפרלמנטרית צפויה להסתיים בקרוב, מה שהיה מעמיד אותה בסכנת מעצר.
החקירה נגד גולן ומקורביה מתמקדת בחשד לפיו עובדי משרדה וגורמים נוספים השתמשו במערכות ממשלתיות ובעמותות כדי להוציא כספי ציבור שלא כדין לצרכים פרטיים, תוך הסתרת מקורות מימון והעסקה פיקטיבית. כשהחקירה הפכה גלויה נעצרו שישה ממקורביה של השרה, אשר טענה אז כי כל חטאם הוא קרבתם אליה.
בית המשפט האריך את מעצרם של קבלנים בפרשת ההונאה בעזה
בית משפט השלום בבאר שבע האריך את מעצרם של מספר קבלנים החשודים במעורבות בפרשת הונאה ועוקץ של מיליוני שקלים, שהתרחשה במסגרת עבודות תשתית ברצועת עזה. הפרשה, שנחקרת במשותף על ידי יחידת אכ"ל דרום בלהב 433, המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) ורשות המסים, כוללת 21 עצורים, בהם קבלנים אזרחיים ונגדים בצה"ל. במקביל, הובאו הנגדים לדיון בהארכת מעצרם בבית הדין הצבאי.
על פי החשד, הקבלנים שהגיעו לבצע עבודות עבור משרד הביטחון באמצעות ציוד מכני הנדסי, ניפחו את היקפי העבודות שביצעו בפועל, הגישו חשבוניות פיקטיביות וגנבו דלקים ושמנים של צה"ל. הנגדים המעורבים חשודים כי שימשו כגורם המקשר בשטח וקיבלו שוחד בתמורה לאישור הנתונים הכוזבים ואספקת הדלקים.
נציגי המשטרה והפרקליטות טענו בדיונים כי החשודים ניצלו את תקופת המלחמה ואת הכאוס ברצועה כדי להונות את מוסדות המדינה ולהרוויח הון עתק. מנגד, סנגוריהם של חלק מהקבלנים הכחישו את המיוחס למרשיהם, טענו כי אין נגדם חשד סביר, והדגישו כי בעלי החברות לא נכחו בשטח ולא היו מודעים לעבירות שבוצעו לכאורה.
שופט בית משפט השלום דחה את בקשות הסנגורים לשחרר את החשודים למעצר בית, וקבע כי קיים חשד סביר לביצוע עבירות רבות וחשש לשיבוש חקירה. עם זאת, השופט לא נעתר לבקשת המשטרה להאריך את המעצר ב-13 ימים, והסתפק בהארכת מעצרם של החשודים המרכזיים בשלושה ימים.
ארקיע עוצרת את הטיסות למרקש בעקבות דרישת גורמי ביטחון
חברת התעופה "ארקיע" הודיעה על עצירת הטיסות והקפאת מכירת הכרטיסים למרקש שבמרוקו עד להודעה חדשה. המהלך מתבצע בעקבות אילוצים ודרישה מפורשת מצד גורמי ביטחון.
בעקבות ההחלטה, החברה נמצאת בקשר עם הרשויות וגורמי הביטחון במטרה לבחון את המשמעויות עבור הלקוחות שכבר רכשו כרטיסים לטיסות המתוכננות. במקביל, החברה בוחנת חלופות שונות להפעלת הקו מחדש בעתיד, ובהן האפשרות להפעלתו באמצעות שותפים מסחריים זרים, ותעדכן את הציבור בהתאם.
יש לכם בקשות, הצעות או רעיונות לשיפורים? נשמח שתשתפו אותנו! לחצו להעברת הודעה