תום סבב ההתייעצויות: 67 ממליצים לאיזנקוט, יהדות התורה נמנעה
נשיא המדינה יצחק הרצוג סיים את סבב ההתייעצויות עם סיעות הכנסת לקראת הטלת המנדט להרכבת הממשלה. בסיום הסבב, יו"ר מפלגת "ישר!" גדי איזנקוט זכה ל-67 ממליצים (ישר!, ביחד, הדמוקרטים, ישראל ביתנו, רע"ם והרשימה המשותפת), בעוד שיו"ר הליכוד בנימין נתניהו זכה ל-46 ממליצים (הליכוד, עוצמה יהודית, ש"ס, הציונות הדתית וזהות).
סיעת יהדות התורה החליטה שלא להמליץ על אף אחד מהמועמדים. נציגי הסיעה הבהירו לנשיא כי אינם מחויבים לאף גוש, והציבו כתנאי לתמיכתם את הסדרת מעמדם של לומדי התורה בחקיקה, ללא יעדים וללא מכסות, תחת ההסדר של "תורתו אומנותו".
סיעות רע"ם והרשימה המשותפת המליצו שתיהן על איזנקוט. יו"ר רע"ם, מנסור עבאס, קרא לאיזנקוט להקים "ממשלת בזק" הכוללת גם את החרדים. ברשימה המשותפת הסבירו כי תמיכתם באיזנקוט אינה נובעת מהסכמה מלאה לדרכו, אלא מתוך מטרה להרחיב את הפער בינו לבין נתניהו, ובכך למנוע הקמת ממשלת אחדות שתשאיר את נתניהו בשלטון.
נציגי עוצמה יהודית והליכוד, שהמליצו על נתניהו, העלו טענות קשות במהלך הדיונים. בעוצמה יהודית טענו כי "הבחירות נגנבו" באמצעות כספים שהועברו למצביעים, ודרשו מהנשיא לפעול לחקר האמת. הנשיא הרצוג דחה את הטענות בשלב זה בשל היעדר ראיות, ותהה אם שיעורי ההצבעה הגבוהים במגזר הערבי הם תגובה להתנהלות המפלגה ויו"ר המפלגה איתמר בן גביר. מהליכוד קראה השרה מירי רגב להקים ממשלת אחדות, והזהירה מפני העברת השלטון ל"גוש אסון", אמירה שעליה נזף בה הנשיא.
מנגד, במפלגות גוש השינוי דחו לחלוטין את הרעיון של ממשלת אחדות עם הליכוד. נציגי "הדמוקרטים" ו"ביחד" הבהירו לנשיא כי מטרתם היא לסיים את שלטונו של נתניהו ולהחליף את מדיניותו. ח"כ מירב כהן מ"ביחד" אף המשילה את הרעיון לשבת עם מתנגדיה הפוליטיים בממשלה למשל על הצפרדע והעקרב.
שב"כ החל להעביר חומרים למשטרה לאחר העימות מול היועמ"שית
שירות הביטחון הכללי והיחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה קיימו פגישה ראשונה להקמת צוות משותף שיחקור חשדות למעורבות זרה ושוחד במערכת הבחירות. הצעד מגיע לאחר עיכוב שנוצר בעקבות מחלוקת חריפה בין ראש השב"כ דוד זיני ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. כעת, החל השב"כ להעביר את החומרים המודיעיניים לידי המשטרה בפעימות.
העימות בצמרת מערכת אכיפת החוק פרץ לאחר שראש השב"כ דרש לחקור באזהרה חברי כנסת מהמפלגות הערביות, בטענה כי גורמים זרים, בהם קטאר וטורקיה, העבירו עד 100 מיליון שקלים כדי להשפיע על הבחירות. היועמ"שית סירבה לאשר את החקירות, בנימוק כי השב"כ לא הציג בסיס ראייתי המקים "חשד סביר". לפי דיווח ב-ynet, במהלך עימות קולני בין השניים, השיב זיני ליועמ"שית: "תני לחקור ואז יהיה חשד סביר", בעוד שראש אגף החקירות במשטרה, ניצב בועז בלט, הזהיר כי התנהלות לא נכונה של השב"כ עלולה לפגוע בדמוקרטיה. נשיא המדינה יצחק הרצוג התערב במשבר, ועדכן בהמשך נציגים מטעם הליכוד כי המחלוקת בין זיני ליועמ"שית נפתרה.
במשטרה מבהירים כי בשלב זה, עד לניתוח מלא של החומרים שיתקבלו מהשב"כ, אין כוונה לזמן לחקירה חברי כנסת ערבים. למרות זאת, ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת) החליט להקדים את חזרתו לישראל מחופשה בחו"ל, במטרה להבהיר כי אינו נרתע מהדרישה לחקור אותו, תוך שמקורביו טוענים כי מדובר ברדיפה פוליטית.
השתלשלות האירועים עוררה סערה במערכת הפוליטית. ראשי האופוזיציה והמפלגות הערביות תקפו את ראש השב"כ, האשימו אותו כי הפך לכלי פוליטי בשירות נתניהו בניסיון לערער על תוצאות הבחירות, וטענו כי מדובר במסע דה-לגיטימציה. מנגד, במפלגת הציונות הדתית גיבו את זיני ותקפו את היועמ"שית על סיכול החקירה לטענתם, בעוד שבליכוד הגישו מאות תלונות לוועדת הבחירות בטענה לאי-סדרים בקלפיות.
ראשי גוש השינוי דורשים להחליף את יו"ר הכנסת ביום ההשבעה
ראשי מפלגות גוש השינוי שלחו מכתבים ליו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, בדרישה לקיים הצבעה על החלפתו כבר בישיבת ההשבעה של הכנסת ה-26 ביום שלישי הקרוב. המהלך, שמקודם בין היתר על ידי מפלגות "ישר!", "ישראל ביתנו", "ביחד", "הדמוקרטים" ו"הרשימה המשותפת", נועד להעניק לגוש שליטה בסדר היום ובחקיקה עוד בטרם הקמת הממשלה. יו"ר "ישר!", גדי איזנקוט, הסביר כי המטרה היא לממש את הרוב הפרלמנטרי נגד בנימין נתניהו בכנסת ולהתחיל בעבודה פרלמנטרית.
בתגובה לדרישה, הבהיר אוחנה כי המועד המקובל לבחירת יושב ראש הוא בעת הרכבת הממשלה, אך ציין כי אם יוגש לו מכתב החתום על ידי 61 חברי כנסת לפחות, הוא יקבע דיון בנושא בתוך שבוע לכל המאוחר. אוחנה הצהיר כי לא ינסה למנוע את החלפתו, תוך שהוא קורא להפסיק עם "תיאוריות קונספירציה" ומדגיש כי "לא תהיה שום היאחזות בקרנות המזבח".
על אף הדרישה המשותפת, בתוך גוש השינוי טרם הגיעו להסכמה לגבי זהות המועמד שיחליף את אוחנה, כאשר השמות שעלו הם איזנקוט, יאיר לפיד ונפתלי בנט. עם זאת, מסתמנת הבנה בין ראשי הגוש כי המחלוקת לא תכשיל את המהלך. לפיד כבר הודיע לאיזנקוט כי יקבל כל החלטה שיקבל, וההכרעה הסופית לגבי המועמד צפויה להתקבל עד יום שני.
החלפת יושב הראש היא חלק מתוכנית רחבה יותר של איזנקוט להשתלטות על תפקידי מפתח בכנסת. לפי דיווח ב-'ynet', איזנקוט נערך להקים מספר ועדות מיוחדות לתיקוני חקיקה, כשאחת ההחלטות הראשונות צפויה להיות הקמת ועדה שתקדם חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר, שלא מתוקף החלטת ממשלה. בנוסף, מתכננים בגוש לבטל את חוקי המהפכה המשפטית ולאייש ועדות מרכזיות כמו ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים.
השופטים שוקלים לזמן את היועמ"שית לדיון על התקדמות משפט נתניהו
במהלך דיון במשפט נתניהו, סניגורי ראש הממשלה ושאול אלוביץ' – עורכי הדין עמית חדד וז'ק חן – ביקשו לזמן את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לדיון על המשך התנהלות המשפט. בתגובה לבקשה, הפתיעו השופטים כשהבהירו כי שקלו מהלך זה מיוזמתם עוד בטרם הוגשה הבקשה. השופט עודד שחם ציין בפני הסניגורים כי הם "התפרצו לדלת פתוחה", והוסיף כי ההרכב שקל את הדברים למרות התנגדות קודמת מצד הפרקליטות.
מטרת הזימון האפשרי אינה הבאתה של בהרב-מיארה לעדות – שכן כתב האישום הוגש בתקופת קודמה בתפקיד, אביחי מנדלבליט – אלא קיום "דיאלוג תכליתי" וישיר עמה על המשך ניהול התיק. בקשת ההגנה, שכללה גם הצעה מצד עו"ד חן לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, הועלתה ברקע טענות הסניגורים לפגמים חמורים בחקירות ולפעולות שבוצעו לכאורה ללא אישורים. במהלך הדיון טען עו"ד חדד כי בשלה העת לסיים את המשפט מטעמי "הגנה מן הצדק".
נציגת הפרקליטות, עו"ד ניצן וולקן, התנגדה נחרצות למהלך והביעה תמיהה מכוח איזו סמכות תזומן היועצת המשפטית לפגישה לא פורמלית, תוך שהיא מדגישה כי התובעים באולם הם שלוחיה. בתגובה ענתה ראש ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "למה אי אפשר לזמן אותה? בתיק הזה יש הרבה דברים לא רגילים". השופט שחם הבהיר כי טרם התקבלה החלטה סופית, אך ציין כי סבר שניהול דיאלוג מול מי שאחראית מלמעלה על ניהול ההליך צריך להתנהל בצורה ישירה יותר.
המהלך של השופטים מתרחש לאחר שבעבר הם המליצו לפרקליטות לשקול את משיכת סעיף השוחד בתיק 4000, המלצה שנדחתה על ידי התביעה. בנוסף, השופטים הציעו בעבר להעביר את התיק להליך של גישור, אך היועצת המשפטית סירבה לכך והודיעה כי ההגנה רשאית לבקש הסדר טיעון.
בכיר מועצת השלום של טראמפ טוני בלייר מבקר בישראל לקידום התוכנית לעזה
ראש ממשלת בריטניה לשעבר ובכיר מועצת השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, טוני בלייר, מבקר בימים אלו בישראל. במסגרת ביקורו הוא עורך סדרה של פגישות עם בכירים, ובהם נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויושב ראש מפלגת "ישר!" גדי איזנקוט.
מטרת הביקור היא להחיות ולקדם את התוכנית האמריקנית לשיקום רצועת עזה ולסיום המלחמה. המגעים מתמקדים ביישום השלבים הראשונים של המתווה, הכוללים את הכנסתה של ועדה טכנוקרטית לרצועה ואת הקמתו של כוח ייצוב בינלאומי.
המאמצים האמריקניים מתקיימים על רקע קיפאון משמעותי במגעים מול חמאס בשטח. ארגון הטרור טרם פורק מנשקו וממשיך לשקם את שורותיו, בעוד שצה"ל ממשיך ביתר שאת בפעילות התקפית ובסיכול מחבלים ברחבי הרצועה.
לצד המצב הביטחוני, הלחץ לקדם את התוכנית של טראמפ מתנגש עם אי-הוודאות הפוליטית בישראל לאחר הבחירות. היעדרו של רוב ברור להקמת ממשלה יציבה מקשה על ירושלים לגבש מדיניות ארוכת טווח בנוגע לרצועת עזה ולהתקדם במתווה האמריקני כפי שדורשים בוושינגטון.
ירידות שערים חדות בבורסה וזינוק בשער הדולר בצל תוצאות הבחירות
המסחר בבורסה בתל אביב ננעל בירידות שערים חדות, במקביל להיחלשות ניכרת של השקל. מדד ת"א 35 צנח בשיעור של עד 3.7%, ומדד ת"א 125 ירד בכ-3.4%. בנוסף, שער הדולר התחזק ב-3% ושערו היציג נקבע על 3.16 שקלים.
המגמה השלילית בשווקים נמשכת ברציפות מאז יום הבחירות לכנסת. ברקע לירידות עומדת אי-הוודאות הפוליטית והחשש מפני קושי בהקמת ממשלה רחבה ויציבה, לצד דאגה מהשלכות תוצאות הבחירות על הכלכלה המקומית. לפי דיווח ב"וואלה", מאז הבחירות איבדו המדדים המרכזיים ומדד הבנקים כ-8% מערכם, ובענפי הבנייה והביטוח נרשמו נפילות של כ-16%.
לפי דיווח ב"כאן חדשות", המכה בשווקים הורגשה כבר ביום המסחר הראשון לאחר הבחירות, אז נרשמו ירידות חדות במדדים הענפיים, ובהם מדדי הביטוח, הנדל"ן והבנקים, יחד עם היחלשות ראשונית של השקל מול הדולר והאירו.
גל התרעות על פצצות במטוסים באירופה: עשרות טיסות הוסטו ממסלולן
גל רחב של התרעות שווא על פצצות ומטעני חבלה מופנה בימים האחרונים כלפי עשרות טיסות מסחריות ברחבי אירופה. בעקבות האיומים, מטוסים רבים הוסטו ממסלולם המתוכנן ונאלצו לבצע נחיתות חירום בשורת מדינות, בהן צרפת, בולגריה, בלגיה, ספרד, פולין ורומניה.
עם קבלת ההתרעות, רשויות התעופה והביטחון באירופה הפעילו נהלי חירום מוגברים. הצעדים שיושמו כללו, בין היתר, הזנקת מטוסי קרב שליוו את מטוסי הנוסעים עד לנחיתתם, פינוי נוסעים ואנשי צוות לאזורים בטוחים בנמלי התעופה, והקפצת יחידות חבלנים לביצוע סריקות מקיפות. עד כה, כלל האיומים התבררו כהתרעות סרק ולא אותרו מטענים כלשהם על הסיפונים.
התופעה המתמשכת גורמת לשיבושים קשים בתעופה האירופית ונושאת השלכות נרחבות. מבחינה כלכלית, כל הסטת מסלול גוררת הפסדים של עשרות עד מאות אלפי דולרים לחברות התעופה. בהיבט הביטחוני, קיים חשש כי מדובר במעין תופעת "זאב זאב", שבה שחיקת הדריכות בקרב גופי הביטחון עלולה לעלות בחיי אדם במקרה של אירוע אמת.
ההערכות בקרב מומחי ביטחון הן כי מאחורי גל ההודעות האנונימיות עשויים לעמוד גורמים מדיניים עוינים, המבקשים לייצר כאוס והפחדה במערב. אפשרויות נוספות שנלקחות בחשבון הן מעורבות של ארגוני טרור, או לחלופין מטרידנים הפועלים על דעת עצמם במטרה לשבש את שגרת התעופה.
יש לכם בקשות, הצעות או רעיונות לשיפורים? נשמח שתשתפו אותנו! לחצו להעברת הודעה