רס"ן (מיל') איתמר ספיר נהרג בקרב בדרום לבנון; מחבל ירה לעבר הכוח ממתחם כנסייה
הותר לפרסום כי רב-סרן (במיל') איתמר ספיר, בן 27 מהיישוב עלי, נפל בקרב בדרום לבנון. ספיר, ששימש כסגן מפקד פלוגה בגדוד 7008 של חטיבת המילואים 551, הותיר אחריו אישה ופעוט.
התקרית אירעה אתמול (שלישי) במהלך פעילות מבצעית בכפר קוזח שבדרום לבנון. על פי דיווחים, מחבל של חיזבאללה פתח באש מתוך או ממרחב כנסייה לעבר כוח צה"ל. ספיר נפגע מהירי ונהרג. כוחות צה"ל השיבו באש ותקפו תשתיות טרור במרחב, אך נראה שהמחבל הצליח להימלט.
מפקד חטיבה 401, אל"מ מאיר בידרמן, נפצע קשה מפגיעת רחפן נפץ בדרום לבנון
מפקד חטיבת השריון 401, אלוף-משנה מאיר בידרמן, נפצע הבוקר (רביעי) באורח קשה מפגיעת רחפן נפץ של חיזבאללה בדרום לבנון. הרחפן פגע במבנה בו שהה כוח צה"ל. בתקרית נפצעו גם קצין נוסף, סגן-אלוף במילואים, באורח בינוני עד קשה, וחייל מילואים נוסף באורח קל. כל הפצועים פונו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים רמב"ם בחיפה, ומשפחותיהם עודכנו.
מתחקיר ראשוני עולה כי רחפן הנפץ פגע בכוח בזמן ששהה בעיירה חדאתא בדרום לבנון. לפי גורם צבאי שצוטט ב-'וואלה', ההערכה היא כי מדובר ברחפן סיב אופטי שהופעל ממרחק רב.
הצעת החוק לפיזור הכנסת אושרה בקריאה טרומית ברוב של 110 תומכים
מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-25, ברוב גדול של 110 חברי כנסת וללא מתנגדים. אישור ההצעה מהווה את יריית הפתיחה הפורמלית להקדמת הבחירות, אם כי מועדן הסופי טרם נקבע וראש הממשלה בנימין נתניהו, שנעדר מההצבעה, יכול עדיין לנסות ולעכב את השלמת החקיקה.
המהלך החל בעקבות משבר חוק הגיוס והודעתו של מנהיג 'דגל התורה', הרב דב לנדו, כי הוא מאבד את האמון בנתניהו וכי "המושג 'גוש' אינו קיים יותר". בעקבות הוראתו לחברי הכנסת של המפלגה לפעול לפיזור הכנסת, הגישה הקואליציה הצעת חוק משלה על מנת לשלוט בהליך ובלוח הזמנים.
במקביל להליך פיזור הכנסת, ועדת החוץ והביטחון התכנסה לדון בחוק הפטור מגיוס, מהלך המתואר על ידי מקורות שונים כניסיון מצד ראש הממשלה להגיע לנוסח מוסכם שיגרום למפלגות החרדיות לחזור בהן מתמיכתן בבחירות. עם זאת, במפלגות החרדיות מביעים סקפטיות וטוענים כי מדובר במהלך שנועד למשוך זמן.
במערכת הפוליטית קיימת מחלוקת על מועד הבחירות, כאשר על פי הדיווחים המפלגות החרדיות דורשות לקיימן בספטמבר, בעוד נתניהו מעוניין לדחותן לסוף אוקטובר.
דיון בג"ץ בעתירות נגד אי שיתוף הפעולה של השר לוין עם הנשיא עמית
היום מתקיים דיון בבג"ץ העוסק בעתירות הדורשות לחייב את שר המשפטים יריב לוין לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. לוין אינו מכיר בחוקיות מינויו של עמית לנשיא העליון, ועל-כן נמנע משיתוף פעולה עימו במינויים הנדרשים על פי חוק, כגון נשיאים וסגני נשיאים לבתי משפט, שופטים עמיתים ורשמים. לטענת לוין, כפי שהוצגה בדיון, משרת נשיא העליון "בלתי-מאוישת בעת הזו".
בדיון השופט עופר גרוסקופף מתח ביקורת על עמדת השר, וקבע כי היא מהווה ניסיון של הרשות המבצעת להכתיב לרשות השופטת מי יעמוד בראשה. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תומכת בעתירות וקבעה כי התנהלותו של לוין נעדרת בסיס חוקי, פוגעת בציבור ומשבשת את מערך הבלמים והאיזונים.
הטענות המשפטיות של השר לוין, כפי שהוצגו על ידי נציגו של השר, עו"ד יורם שפטל, מתמקדות בכך שהוועדה לבחירת שופטים שבה נבחר עמית התכנסה בהרכב פגום וללא קוורום מספק, וכי על מינויו של עמית לא ניתנה "חתימת קיום" כנדרש. השופט גרוסקופף דחה טענות אלו וציין כי אם המינוי של עמית אינו תקף, הרי שבאותה מידה גם מינויו של המשנה סולברג ושופטים אחרים שמונו באותה ישיבה אינו תקף, וזאת בניגוד לעובדה שהשר עצמו פרסם את מינוייהם ברשומות.
חיל הים השלים את ההשתלטות על המשט לעזה והביא את פעיליו לנמל אשדוד
לאחר השתלטות חיל הים על המשט הטורקי, כ-430 הפעילים שהיו על עשרות הסירות הובאו לנמל אשדוד. מבצע ההשתלטות, שארך כ-32 שעות ובוצע על ידי שייטת 13 ושייטת 3, הסתיים ללא אירועים חריגים או פצועים, אם כי נעשה שימוש באמצעים לא קטלניים כאזהרה כלפי כלי שיט שלא נענו להוראות.
עם הגעת הפעילים לנמל, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיע למקום ופרסם תיעוד שלו לצד הפעילים, שחלקם נראו כפותים ועל ברכיהם. בסרטון נשמע בן גביר אומר להם "נגמרה הקייטנה" וכי הם "תומכי טרור". התיעוד עורר סערה פוליטית חריפה בישראל. שר החוץ גדעון סער תקף את בן גביר ואמר כי "גרם ביודעין נזק למדינה במופע המחפיר הזה". ראש הממשלה בנימין נתניהו מתח ביקורת על השר ואמר כי התנהגותו "אינה עולה בקנה אחד עם הערכים והנורמות של מדינת ישראל", והנחה לגרש את הפעילים בהקדם האפשרי.
התקרית הובילה למשבר דיפלומטי. ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, הגדירה את התיעוד "בלתי מקובל", דרשה התנצלות מישראל והודיעה על זימון שגריר ישראל לשיחת הבהרה. גם צרפת ואירלנד גינו את האירוע.
בדיון על חוק הגיוס: צה"ל מזהיר מ-90 אלף משתמטים
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דנה היום (רביעי) בחוק הגיוס (המכונה בחלק מהמקורות "חוק הפטור מגיוס"), ברקע כוונת המפלגות החרדיות לתמוך בפיזור הכנסת. במהלך הדיון, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, תא"ל שי טייב, הציג נתונים מדאיגים והזהיר כי מספר המשתמטים, העומד כיום על 32,000, צפוי להגיע בקרוב ל-80 עד 90 אלף. "זו בעיה נורמטיבית וחוקית", אמר.
לדברי תא"ל טייב, לצה"ל חסרים כ-12,000 חיילים באופן מיידי, מתוכם כ-7,500 לוחמים, והפער צפוי להעמיק לכ-17,000 חיילים עד ינואר 2027. הוא הזהיר כי "אם לא יהיה מענה מיידי בכוח האדם ולא יהיה שינוי בחקיקה, העומס הזה עלול להכריע את מערך המילואים ולהביא את הסד"כ הסדיר עד הקצה". טייב הבהיר כי הארכת השירות לבדה אינה מספיקה לסגירת הפער.
מנגד, מזכיר הממשלה יוסי פוקס הצהיר על כוונת הממשלה להשלים את הדיון ולהעביר את החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאה. לדבריו, "השאלה היא האם אנחנו רוצים להגדיל את צה"ל או להעמיק את הקרע", וטען כי החוק נועד לגייס חיילים ולא להיכנס לעימות עם הציבור החרדי.
בג"ץ הורה לוועדת המינויים לדון מחדש במינוי גופמן; הנציב הקודם הרשקוביץ ישתתף בדיון
בית המשפט העליון הורה לוועדה המייעצת למינויים בכירים, בראשות אשר גרוניס, להשלים את הליך הבדיקה בנוגע למינויו של רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. בהחלטת בג"ץ צוין כי עבודת הוועדה "לקתה בחסר", ובכלל זה "באי-חשיפה למסמכים רלוונטיים מזמן אמת ולעדויות ישירות של גורמים שהיו מעורבים בדבר".
בעקבות ההחלטה, הוועדה תתכנס מחדש ותזמן להעיד בפניה את אורי אלמקייס, שעמד במרכז "מבצע ההשפעה", ואת תא"ל ג', שחקר את הפרשה. לאחר שמיעת העדויות, על הוועדה להגיש חוות דעת עדכנית ומנומקת בנוגע למינוי.
סוגיה נוספת שעלתה היא זהות נציב שירות המדינה שישתתף בדיון, מאחר שמאז הדיון המקורי הוחלף הנציב דניאל הרשקוביץ בדורון כהן. בג"ץ קיבל את בקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וקבע כי הרכב הוועדה המקורי יתכנס, ולכן הרשקוביץ, שתמך במינוי בדיון הראשון, ישתתף בדיון המחודש.
נציב התלונות על שופטים: תלונות נגד נשיא העליון ושופטים נוספים על מתן החלטה בשבת - מוצדקות
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אשר קולה, קבע כי תלונות שהוגשו נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, והשופטים חאלד כבוב ויחיאל כשר, נמצאו מוצדקות. התלונות עסקו במתן שלוש החלטות שיפוטיות ביום שבת, ה-4 באפריל, בעתירה שעסקה באישור הפגנות נגד הממשלה והמלחמה.
בהחלטתו קבע הנציב קולה כי לא הייתה דחיפות אמיתית שהצדיקה פעילות שיפוטית אינטנסיבית בשבת, וכי ניתן היה למצוא פתרונות דיוניים חלופיים כדי למנוע את מה שהוגדר בתלונות כ"חילול שבת". לדבריו, התנהלות הרכב השופטים מהווה פגיעה בניהול המשפט הראוי ובאמון הציבור במערכת המשפט. הנציב הדגיש כי הציפייה משופטי העליון היא "שיתעטפו הן 'בגלימתם היהודית' והן 'בגלימתם הדמוקרטית'", וכי "בענייננו, לא כך נעשה".
מנגד, השופטים ביקשו לדחות את התלונות וטענו כי מדובר היה בסוגיית "פיקוח נפש" או "מניעת נזק רציני" הקשורה לביטחון המפגינים והשוטרים. לטענתם, מאחר שפיקוד העורף ביקש להגיש את תגובתו רק ביום שבת, וההפגנות היו אמורות להתקיים בכל מקרה, נדרשה הנחיה דחופה.
התלונות, שהוגשו על ידי גורמים שונים ובהם רבנים, נבחרי ציבור ועמותות ציבוריות, טענו כי מתן ההחלטות בשבת היווה "חילול שבת גמור ופגיעה בדמותה היהודית של המדינה", ונעשה בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה. הנציב קבע כי מעמדה של השבת כערך יסוד מעוגן בחוק יסוד: הלאום ובפסיקת העליון, ועל כן על בית המשפט מוטלת חובה מוגברת לכבדה.