צה"ל תקף מפקדת חיזבאללה בבית חולים לשעבר בתגובה לשיגור רחפנים
חיזבאללה שיגר הבוקר (ראשון) שני רחפני נפץ לעבר כוחות צה"ל הפועלים ברכס עלי טאהר שבמרחב הביטחוני בדרום לבנון. הלוחמים בשטח פתחו באש, הצליחו ליירט את אחד הרחפנים, ובצה"ל עדכנו כי לא היו נפגעים באירוע.
בתגובה לשיגור, שהוגדר בצה"ל כ"הפרה בוטה", פתח חיל האוויר בגל תקיפות במרחב נבטיה, ובהן בכפר ערב סלים ובעיירה נבטיה אל-פוקא. בין המטרות שהותקפו היו מחסני אמצעי לחימה, מבני טרור ומפקדה של חיזבאללה אשר מוקמה בתוך מבנה ששימש בעבר כבית חולים.
חילופי האש מגיעים זמן קצר לאחר שצה"ל השיג שליטה מבצעית ברכס עלי טאהר, הכולל תשתית תת-קרקעית ענפה. לטענת גורמי ביטחון, הירי שביצע חיזבאללה נועד לעצור או לעכב את פעילות צה"ל להשמדת התשתיות ברכס.
טרם התקיפה בערב סלים, פרסמה דוברת צה"ל בערבית אזהרת פינוי דחופה לתושבי האזור, בה נקראו להתרחק לפחות 300 מטרים מהמבנים שסומנו. משרד הבריאות הלבנוני דיווח כי בתקיפות הישראליות נהרגו כארבעה בני אדם ונפצעו עשרים, כאשר אחד ההרוגים מוגדר כמפקד בחיזבאללה.
כוחות הביטחון עצרו 10 מחבלי חמאס ואיתרו רקטה בשומרון
בפעילות משותפת של צה"ל, שב"כ וימ"מ הלילה (בין שבת לראשון), סוכלה תשתית טרור של חמאס בכפר עקאבה שבשומרון. במהלך המבצע נעצרו עשרה מחבלים המזוהים עם ארגון הטרור. הפעילות יצאה לפועל בעקבות התרעה מודיעינית ולאחר חקר מודיעיני מעמיק של מספר חודשים בשב"כ, כאשר הכוחות נכנסו לביצוע שעות בודדות לאחר שהבשילו התנאים המבצעיים.
במהלך הסריקות באחד האיתורים בכפר מצאו הכוחות רקטה מאולתרת ללא משגר. במקביל, אחד המחבלים שתוחקר בשטח חשף מקום מסתור בבור חפור ליד עץ בשדה, ממנו הוצאה שקית שהכילה חומרי נפץ רבים המיועדים לייצור מטעני חבלה וכן רובה M16 מפורק.
חבלני משמר הגבול השמידו בשטח את הרקטה ואת חומרי הנפץ, וכלי הנשק הוחרמו. בהודעה משותפת של צה"ל, המשטרה והשב"כ נמסר כי חברי החוליה שנעצרו פעלו לקידום מתווי טרור והתארגנות בכפר, והודגש כי כוחות הביטחון ימשיכו לפעול ביוזמה ובהתקפיות לסיכול תשתיות טרור.
קריאה חריגה לחיסכון במים בשל משבר האצות; מומחה מזהיר מטיפול כימי
משרד האנרגיה והתשתיות פרסם קריאה חריגה לציבור לצמצם את צריכת המים ככל הניתן, לראשונה מזה שנים ארוכות. ההנחיה מגיעה בעקבות משבר מתמשך של נחשולי מיקרו-אצות זעירות במזרח הים התיכון, שגרמו לסתימת מסננים ולנזקים כבדים. עקב המשבר, רק מתקן התפלה אחד מתוך שישה פועל כיום באופן מלא, בעוד השאר מושבתים או פעילים באופן חלקי.
חרף הפגיעה במתקני ההתפלה, משרד האנרגיה מבהיר כי אספקת המים לצרכנים הפרטיים ולמגזר החקלאי נמשכת בשלב זה כסדרה. היציבות מתאפשרת בזכות שילוב של מקורות חלופיים, בהם שאיבה מהכנרת ומקידוחים מקומיים, וכן הודות למילוי המאגרים הארציים על ידי חברת "מקורות" במהלך סוף השבוע כהיערכות להמשך המשבר.
בניסיון לפתור את המצב, החלה רשות המים לפזר בים בשבוע שעבר חומר בשם גופרת נחושת (קופרום סולפט), במטרה לגרום לאצות להתלכד לגושים כדי שלא ייכנסו למסננים. במקביל, הוחלט במשרד האנרגיה לרכוש מלאי ייעודי של ממברנות חדשות למתקני ההתפלה, שכן פיזור החומר טרם הניב תוצאות חד-משמעיות.
ההחלטה להשתמש בחומר כימי בים פתוח נתקלת בביקורת חריפה. פרופ' משה גופן, מומחה למערכות מים, מזהיר כי הצעד נעשה מתוך דחיפות ואינו שקול, וכי הוא עלול להזיק יותר משיועיל. לדבריו, החומר נועד למערכות סגורות, ופיזורו בים עלול להרעיל את הסביבה הימית, להשמיד מתחרים ביולוגיים ולהוביל להתפרצות קשה עוד יותר של האצה, ואף ליצור סיכון של שאריות נחושת במי השתייה.
משפט נתניהו התחדש: עימות בין התביעה להגנה על חשיפת רשימת העדים
עם תום פגרת הקיץ של בתי המשפט, התחדש בבית המשפט המחוזי בירושלים שלב פרשת ההגנה במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הדיון הראשון עסק בעניינים טכניים הנוגעים להמשך ההליך ולוחות הזמנים, לקראת חזרתם של עדי ההגנה לדוכן, ובהם השר זאב אלקין ונצ"מ שמעון שרביט שצפויים להעיד במהלך השבוע.
בפתח הדיון פרץ עימות חריף בין צוותי ההגנה לפרקליטות סביב דרישת השופטים לקבל הערכת זמנים מדויקת להמשך המשפט. סנגורי הנאשמים דרשו להציג את רשימת העדים המתוכננת שלהם לשופטים בלבד בדיון בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד, כדי שלא לחשוף את קווי ההגנה בפני התביעה. הסנגורים, בהם עו"ד ז'ק חן, טענו כי אי-חשיפת העדים מראש היא היתרון הדיוני היחיד שיש להגנה על פי חוק, וכי דרישת התביעה לקבל את המידע רומסת יתרון זה.
בפרקליטות התנגדו בתוקף למהלך. התובעים אלון גילדין ויהודית תירוש טענו כי התביעה חייבת לדעת אילו עדים יגיעו כדי להיערך לחקירות נגדיות ולהעריך את משכן. נציגי התביעה הביעו חשש שדיונים במעמד צד אחד יהפכו לדיונים מהותיים על נחיצותם של עדים, דבר שימנע מהם להציג את הצד השני ויפגע בחקר האמת.
הוויכוח בין הצדדים מתנהל על רקע החלטת השופטים, שהתקבלה טרם הפגרה, להאיץ את קצב המשפט לאחר חגי תשרי למתכונת של חמישה ימי דיונים בשבוע. עורכי הדין של הנאשמים מתנגדים למהלך בתוקף וטוענים כי הדבר אינו אפשרי מבחינה פיזית ומקצועית.
השר בן גביר הקפיא מינויים בכירים במשטרה ומעכב העברת תקציבים
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הודיע למפכ"ל המשטרה דני לוי על הקפאת סבב מינויים נרחב של 141 קצינים בכירים עד לאחר הבחירות. במקביל לעצירת המינויים, השר מעכב במשרדו העברת 333 מיליון שקלים מקופת האוצר המיועדים לתקציב המשטרה, מהלך המעיד על החרפה בעימות בין השר למפכ"ל.
ההחלטה על עצירת המינויים התקבלה יממה לפני אישור הסבב, חרף מחסור הקיים במערך הקצינים הבכירים. במכתב ששיגר למפכ"ל, טען בן גביר כי לוי נמנע מלקדם את הסבב במשך חודשים למרות בקשותיו, וכי ביצוע המהלך כחודש וחצי לפני בחירות עלול להיתפס בציבור כ"מחטף". בן גביר הוסיף כי יש להשאיר את המינויים לשר הבא, למעט מקרים דחופים. מנגד, גורם בכיר בלשכת המפכ"ל מסר כי המשטרה פועלת לפי נוהלי השיבוץ, והוסיף כי המפכ"ל מצפה מהשר לגבות אותו ואת סגל הפיקוד הבכיר.
לפי דיווח ב-ynet, הרקע המיידי לפיצוץ סביב המינויים הוא כוונת המפכ"ל למנות את ניצב-משנה תמר ליברטי לסגנית יועמ"ש המשטרה. גורם בלשכת השר התנגד למהלך, אשר התקיימו לגביו דיונים משמעותיים, וכינה אותו "מינוי של היועמ"שית".
באשר לעיכוב התקציב, גורמים במשטרה טוענים כי השר משתמש בכסף כ"קלף מיקוח" במסגרת עימותים שאינם קשורים לתקציב, תוך פגיעה בארגון. לעומת זאת, בסביבת בן גביר דוחים את הטענות ומסבירים כי העיכוב נועד לוודא שהמשאבים יגיעו לשוטרים בשטח ולא יבוזבזו על שדרוג רכבים למפכ"ל ולאנשי המטה.
יו"ר "ביחד" נפתלי בנט הציג את רשימת מועמדיו לכנסת
יו"ר מפלגת "ביחד" וראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, פרסם את רשימת המועמדים מטעמו לקראת הבחירות לכנסת. המהלך מגיע לאחר שותפו לאיחוד הפוליטי, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, חשף את רשימתו שלו, ולקראת פרסום הרכב הרשימה המשותפת של שתי המפלגות.
בצמרת הרשימה של בנט שובצו בכירים לשעבר בשירות הציבורי, ובהם שלוש נשים שכיהנו כמנכ"ליות: קרן טרנר (לשעבר מנכ"לית משרדי האוצר והתחבורה), לירן אבישר בן חורין (משרד התקשורת) ומיכל נגרי (עיריית רעננה). אחריהן, סוגר את החמישייה הפותחת של בנט חבר הכנסת וראש עיריית רעננה לשעבר, איתן גינזבורג.
בנט הציג את מועמדיו כ"נבחרת הטובה ביותר לתיקון מדינת ישראל", שלדבריו נבחרה לאחר תהליכי מיון עמוקים. הוא כינה את אנשי הרשימה "ביצועיסטים" שידעו להיכנס למשרדי הממשלה ולבצע תיקון, וטען כי מדובר ברשימה הטובה והאפקטיבית ביותר שהתמודדה לכנסת בדור האחרון, אשר שמה לה למטרה לקדם את מסמך "תוכניות התיקון".
על פי המסתמן, הרשימה המאוחדת של בנט ולפיד תורכב בשיטת ה"ריצ'רץ'". בנט יוצב במקום הראשון ולפיד בשני. במקום השלישי צפויה להשתבץ טרנר, ואחריה חברת הכנסת מירב בן ארי (יש עתיד) במקום הרביעי. את המקומות החמישי והשישי יתפסו אבישר בן חורין והאלוף (במיל') נעם תיבון בהתאמה.
מנהיג הזרם הליטאי הודיע כי משה גפני ואורי מקלב לא ישובצו ברשימת דגל התורה לכנסת
מנהיג הציבור הליטאי, הרב דוב לנדו, החליט באופן רשמי על הדחתם של חברי הכנסת הוותיקים משה גפני ואורי מקלב מרשימת מפלגת "דגל התורה" לכנסת. מי שצפוי להחליפם ולהעמוד בראש המפלגה הוא חבר הכנסת יעקב אשר. בהודעה הרשמית מטעמו של הרב לנדו הוסבר המהלך כצורך ב"ריענון בקרב חברי הכנסת", תוך הבעת תודה לשניים על פעילותם למען בני הישיבות והצעה לגפני להמשיך ולכהן כיו"ר התנועה הארצית מחוץ לכנסת.
מאחורי הקלעים, המהלך מוסבר בדיווחים כתוצאה של מאבק שליטה חריף בין בתי ההנהגה בציבור הליטאי, וכן כמענה לזעם ברחוב החרדי סביב המשבר בחוק הגיוס ועצירת תקציבי הישיבות. נטען כי ההדחה מהווה ניצחון לקו הניצי והבלתי מתפשר של בית הרב לנדו מול הממשלה, בהובלת מקורבו דוד שפירא, ודחייה של גישת הפשרות וההידברות שאפיינה את גפני ומקלב לאורך השנים.
על פי הדיווחים, ההחלטה התקבלה בסביבתם של גפני ומקלב בהפתעה. עד ימים ספורים לפני כן, השניים העריכו כי הצליחו לבלום את הוצאתם מהרשימה, ומקורביהם מתחו ביקורת על כך שהמהלך נרקם מאחורי גבם תוך קבלת מסרים מרגיעים. בשיחת טלפון מפתיעה שקיבל גפני בשידור חי ברדיו זמן קצר לאחר מכן, הוא שמר על עמימות, אמר כי מצבו בסדר וציין כי "נדבר על זה" בהמשך.
השינויים בדגל התורה מתרחשים פחות מ-48 שעות לפני המועד האחרון להגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית. ברשימת "יהדות התורה" המאוחדת מסתמן כי המקומות יחולקו בשיטת "ריצ'רץ'" בין דגל התורה לאגודת ישראל עד המקום השמיני, ללא הסכם רוטציה, כאשר נציגי חסידויות בעלז וויז'ניץ ישובצו במקומות השישי והשמיני בהתאמה.
לאחר פירוק השותפות ביניהם: טרופר מצטרף לאיזנקוט והנדל חובר לזליכה
חברי הכנסת לשעבר חילי טרופר ויועז הנדל הודיעו על פירוק השותפות הפוליטית ביניהם במסגרת מפלגת "בית ציוני-המילואימניקים". בעקבות הפיצול, סיכם טרופר על ריצה משותפת במסגרת מפלגת "ישר!" בראשות גדי איזנקוט. במסגרת ההסכם, טרופר יוצב במקום השישי ברשימה, ואליו יצטרפו חברי סיעתו שירה שפירא, אליסף פרץ ושלומי יחיאב.
שעות ספורות לאחר מכן, הודיע הנדל על איחוד וריצה משותפת עם "המפלגה הכלכלית" בראשות פרופ' ירון זליכה. המהלך הוגדר כחיבור טכני בין שתי מפלגות עצמאיות שירוצו יחד. הנדל הסביר כי סיעתו תתמקד במאבק לשוויון בנטל ובגיוס, בעוד זליכה יוביל את המאבק ביוקר המחיה ובמונופולים.
בהודעה המשותפת על פרידתם, הבהירו טרופר והנדל כי חברותם ארוכת השנים והשותפות הרעיונית נותרו בעינן, אך המציאות הפוליטית הסבוכה הובילה כל אחד מהם לקבל החלטה אישית. טרופר נימק את חבירתו לאיזנקוט בצורך לקבל החלטות באחריות ובהערכתו למנהיגותו של הרמטכ"ל לשעבר. מנגד, הנדל ציין כי סירב להצעות שהבטיחו לו כיסא בטוח, והדגיש כי מטרת החיבור עם זליכה היא לבנות אלטרנטיבה בגוש השלישי ולהקים ממשלה ציונית ללא המפלגות החרדיות והערביות.
עדי אלטשולר מצטרפת למפלגת "ישר!" כמועמדת לשרת החינוך
יושב ראש מפלגת "ישר!", גדי איזנקוט, הודיע על הצטרפותה של היזמית החברתית עדי אלטשולר לרשימת המפלגה לכנסת, והציג אותה כמועמדת מטעמו לתפקיד שרת החינוך בממשלה עתידית.
אלטשולר, כלת פרס ישראל ובעלת עיטור הנשיא, מוכרת כמייסדת תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו" והמיזם "זיכרון בסלון", וכן כממייסדות רשת בתי הספר והגנים המכילים "אינקלו". בנימוקיו להחלטה, הסביר איזנקוט כי אלטשולר מקדישה למעלה משני עשורים מחייה לחינוך ולבניית חברה מלוכדת, ולדבריו היא האישה המתאימה והראויה ביותר לשקם את מערכת החינוך לאחר שנים של חוסר יציבות וטלטלות. הוא הוסיף כי מורים, הורים ותלמידים יוכלו להיות רגועים כשהיא תוביל את התיק.
אלטשולר מצידה הסבירה את הצעד בכך שמדינת ישראל נמצאת ברגע היסטורי, ולדבריה אין לה זכות לעמוד מהצד. היא ציינה כי לאחר שנים שבהן ניסתה להשפיע על המערכת מבחוץ ומלמטה, החליטה להיכנס לזירה הפוליטית לאור המצוקות של הורים וילדים המתקשים למצוא מסגרות מתאימות. מצוקות אלו, כך לדבריה, החריפו בעקבות התקופה המטלטלת שעברה על ילדי ישראל, בדגש על תושבי עוטף עזה והצפון.
עוד הוסיפה אלטשולר כי בחרה לחבור לאיזנקוט בשל אמונתה במנהיגותו ובכנותו לשרת את המדינה מתוך אחריות עמוקה, והצהירה כי בכוונתה לייצג נאמנה את אנשי החינוך, המשפחות והתלמידים, גם אלו שבקצה הרצף, בשולחן מקבלי ההחלטות.
חבר הכנסת צביקה פוגל הודיע כי לא יתמודד בבחירות ברשימת עוצמה יהודית
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, חבר הכנסת צביקה פוגל, הודיע כי לא יתמודד לכנסת ה-26 מטעם מפלגת "עוצמה יהודית". פוגל פרסם את החלטתו ברשת החברתית X, והסביר כי הדרך להמשך פעילותו בכנסת או בממשלה העתידית לא מתאפשרת כפי שתכנן. הוא איחל הצלחה לחבריו למפלגה והבהיר כי ימשיך בפעילות ציבורית: "אני מסיים פרק, אך השליחות נמשכת".
בתגובה להודעתו, השר לביטחון לאומי ויו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, הודה לפוגל על עשייתו המסורה. בן גביר כינה את פוגל "לוחם אמיתי ופטריוט גדול", ושיבח את המהלכים שהוביל לחיזוק המשילות, גופי הביטחון וכיתות הכוננות.
החלטתו של פוגל מגיעה ימים ספורים לפני המועד לסגירת הרשימות לכנסת, וברקע שינויים מהותיים בצמרת המפלגה. בימים האחרונים הכריז בן גביר על צירופה של חברת הכנסת טלי גוטליב למקום השני ברשימה, לאחר שהשר יצחק וסרלאוף ויתר לה על מיקום זה. במקביל, שובצו חברי הכנסת לימור סון הר-מלך ויצחק קרויזר במקומות החמישי והשישי בהתאמה.
לפי דיווח ב-'ynet', פרישתו של פוגל נובעת מדחיקתו לאחור ברשימה ומפערים בציפיות בינו לבין בן גביר. נטען כי פוגל שאף להתקדם לתפקיד שר בממשלה הבאה, אך תיאום הציפיות לא עלה בקנה אחד עם התפקידים שייעד לו יו"ר המפלגה.
שוטרי מחוז צפון תפסו רקטת מטאדור שנגנבה מצה"ל; שניים נעצרו
בפעילות מבצעית של שוטרי המחוז הצפוני בסוף השבוע, אותרה ונתפסה סמוך לשפרעם רקטת כתף מסוג "מטאדור" שנגנבה מצה"ל. במקום נעצרו שני חשודים במעורבות בהחזקת הנשק, כאשר אחד מהם הוא שוהה בלתי חוקי.
הפעילות הממוקדת בוצעה, לפי הדיווחים, על ידי לוחמי יס"מ ויחידת יג"ל של ימ"ר צפון. שני העצורים הועברו להמשך חקירה ביחידה המרכזית של מרחב גליל, ובהתאם להתפתחויות בכוונת המשטרה להביאם לבית המשפט ולבקש את הארכת מעצרם.
רקטת המטאדור היא אמצעי לחימה אישי וחד-פעמי בקוטר 90 מ"מ, המיועד לפריצת מבנים, פגיעה ברכבים ממוגנים וחדירת קירות בטון. תפיסתה מציפה את החשש המוחשי כי נשק צבאי בעל עוצמה הרסנית כזו נועד לשמש בסכסוכים אלימים בין פעילי פשיעה, מה שמהווה סכנה אדירה באזורים אזרחיים מאוכלסים.
האנליסט הראשי של יוטרייד שהוסגר ממקסיקו הורשע בסיוע למרמה
בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את רואי קוזין, לשעבר האנליסט הראשי של חברת יוטרייד, בעבירות רבות של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. ההרשעה הגיעה בעקבות הודאתו של קוזין במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן.
על פי כתב האישום המתוקן, בין השנים 2012 ל-2015 הציעה החברה שירותי מסחר ממוחשב, אך במסגרת גיוס הלקוחות הציגה להם נתונים כוזבים ביחס לתשואות והסתירה מידע מהותי. קוזין, שפיקח על רובוט המסחר והיה בעל גישה לחשבונות, סייע להציג את מצגי השווא למרות שידע כי הנתונים אינם משקפים את ביצועי החברה בפועל.
בשנת 2015, לאחר שנעשה שימוש בלתי מורשה בכספי הלקוחות לצרכיה השוטפים של החברה, סייע קוזין לבעלי החברה, אביב טלמור, להחתים לקוחות על הסדרי פריסת חוב ועל הסכמי "חשבון מוגן" לשנה. ללקוחות הוצג כי העיכוב בהשבת כספם נובע מקשיים טכניים זמניים, מבלי לעדכן אותם על מצבה הכספי האמיתי של החברה ועל הסיכון שבו נמצא כספם.
קוזין נחקר בשנת 2016 וזמן קצר לאחר מכן עזב את ישראל. בשנת 2018 הוגש נגדו כתב אישום, וביולי 2025 הוא נעצר במקסיקו בעקבות בקשות מעצר והסגרה מטעם הפרקליטות, עד שהוסגר לישראל בתחילת 2026. במסגרת הסדר הטיעון, הצדדים יבקשו מבית המשפט לגזור עליו 22 חודשי מאסר בפועל.
הישג היסטורי למפלגת הימין הקיצוני בבחירות למדינת סקסוניה-אנהלט בגרמניה
מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) רשמה הישג תקדימי בבחירות למדינת המחוז סקסוניה-אנהלט. לפי מדגמי רשת השידור ARD שדווחו ב"וואלה", המפלגה גרפה 44.5% מהקולות, בעוד מפלגת השלטון הנוצרית-דמוקרטית (CDU) צנחה ל-18.5%. זהו הניצחון הראשון של מפלגת ימין קיצוני במדינת מחוז גרמנית מאז מלחמת העולם השנייה.
למרות הניצחון בקלפיות, דרכה של המפלגה לשלטון אינה מובטחת. כל המפלגות הגדולות מקיימות "חומת אש" פוליטית ומסרבות לשבת עמה בקואליציה. מועמד המפלגה לראשות הממשלה המקומית, אולריך זיגמונד, הבהיר כי ירכיב ממשלה לבדו רק אם ישיג רוב מוחלט בפרלמנט המונה 83 מושבים. יכולת זו תלויה בשאלה כמה מהמפלגות הקטנות לא יעברו את אחוז החסימה העומד על 5%, נתון שעשוי להגדיל את כוחה היחסי של ה-AfD בפרלמנט.
ההתחזקות של ה-AfD מוסברת בדיווחים באכזבה ממפלגות הממסד ומהמצב הכלכלי, דאגה מהגירה, תחושת הזנחה במזרח גרמניה והתנגדות לסיוע לאוקראינה. מצע המפלגה מקדם צעדים נוקשים, ובהם גירוש מהגרים, ביטול הזכות למקלט, איסור על הנפת דגלי גאווה ושינוי תכני הלימוד בבתי הספר לכיוון פטריוטית יותר.
התוצאות מהוות מכה פוליטית קשה לקנצלר גרמניה פרידריך מרץ ולמפלגתו ה-CDU, ששלטה עד כה במדינה באמצעות ראש הממשלה סוון שולצה. הניצחון נתפס כמבחן כוח דרמטי לקראת בחירות נוספות במזרח המדינה ולקראת הבחירות הפדרליות הקרובות.