צה"ל עצר שלושה שוטרים פלסטינים שעכבו ותקפו חייל מילואים בשטח C
כוחות צה"ל עצרו השבוע שלושה שוטרים ממנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, והעבירו אותם לחקירת כוחות הביטחון. המעצרים בוצעו בעקבות אירוע שהתרחש לפני כשבועיים, שבמהלכו הקימו השוטרים מחסום בשטח C סמוך לביתוניא, עכבו ותקפו אזרח ישראלי, חייל מילואים בחופשה שנשא נשק צבאי.
במערכת הביטחון הגדירו את התנהלות השוטרים הפלסטינים כחריגה חמורה מסמכותם לפעול באזור, שכללה סיכון חייו של האזרח הישראלי והפעלת כוח אגרסיבי נגדו. בהודעת צה"ל הודגש כי התיאום הביטחוני עם מנגנוני הרשות נמשך בהתאם להנחיות הדרג המדיני, אך במקביל הובהר כי הצבא לא יקבל חריגה מהנהלים ומהסמכויות שנקבעו.
ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, בירך על המעצרים והודה למפקדי פיקוד המרכז וחטיבת בנימין על הטיפול הנחוש באירוע. גנץ הצהיר כי ישראל היא הריבון בשטח C, וטען כי מדינה ריבונית אינה יכולה להבליג כשכוח חמוש חורג מסמכותו וכי אסור לאפשר למנגנונים הפלסטינים להשתמש בתיאום הביטחוני ככלי לפעולה נגד ישראלים.
צה"ל ושב"כ השמידו מחסני נשק בעזה ששימשו לביסוס שליטת חמאס
צה"ל ושירות הביטחון הכללי השמידו אתמול (שלישי) באופן ממוקד שלושה מחסני אמצעי לחימה ובור שיגור במספר אזורים ברצועת עזה. המחסנים היו שייכים לארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האיסלאמי, ובור השיגור שימש לירי רקטות לעבר שטח ישראל במהלך המלחמה.
לפי הודעת צה"ל ושב"כ, התקיפות בוצעו בעקבות זיהוי מהתקופה האחרונה, שלפיו מחבלי חמאס מגיעים למחסנים אלו. בצבא מסרו כי המחבלים השתמשו בכלי הנשק שהוסתרו במקום – בהם רקטות, רובי קלצ'ניקוב וציוד נוסף – לצורך ביצוע שמירות וניסיון לבסס מחדש את שליטת הארגון ברצועה.
בהודעה המשותפת הדגישו בצה"ל כי הכוחות בפיקוד הדרום פרוסים במרחב בהתאם להסכם הקיים. עוד הובהר כי הצבא ימשיך לפעול בנחישות להסרת כל איום מיידי, ולסיכול כל ניסיון של ארגוני הטרור לשקם את יכולותיהם או להחזיק באמל"ח במטרה לפגוע בכוחות.
בריטניה ומדינות נוספות מטילות סנקציות על התנחלויות; ישראל מגיבה בצעדי ענישה
בריטניה, יחד עם 11 מדינות נוספות, הודיעה על שורת סנקציות נגד ההתנחלויות ביהודה ושומרון. המהלך כולל איסור ייבוא סחורות פיזיות, סמכות להטלת עיצומים על חברות ואנשים המסייעים לבנייה, והגבלות על ייצוא ציוד ביטחוני. ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם ושר החוץ אד מיליבנד נימקו את ההחלטה בהסלמה בשטח מאז תחילת 2026, בקידום מכרזי בנייה בשטח E1 שלטענתם מחסלים את פתרון שתי המדינות, ובהפרת הבטחות מצד ישראל שלא לקדם צעדים חד-צדדיים לפני הבחירות בישראל.
בתגובה למהלך, הכריז שר החוץ גדעון סער על שורת צעדי נגד. הוחלט על סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים וגירוש עשרות דיפלומטים, סילוק נציגים בריטים מהמפקדה בקריית גת, הפסקת הפעילות הבריטית להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית ברמאללה, ואיסור כניסה לישראל של 12 נבחרי ציבור בריטים. נשיא המדינה יצחק הרצוג גינה את המהלך הבריטי והגדירו כהתערבות בוטה בבחירות במדינה ריבונית.
החלת הסנקציות הבריטיות צפויה לארוך בין שישה לתשעה חודשים בשל הליכי חקיקה וניסוח משפטי, כך שהן לא ייכנסו לתוקף לפני הבחירות בישראל. בבריטניה הבהירו כי הצעדים מכוונים אך ורק נגד מדיניות ממשלת ישראל הנוכחית, ואף הותירו פתח לשינוי המהלך אם הממשלה הבאה תשנה את מדיניותה. ברנהאם הדגיש כי הצעדים אינם מכוונים נגד אזרחי ישראל או נגד הקהילה היהודית, והגדיר את הטענה שיהודים אחראים למעשי ממשלת נתניהו כאנטישמיות.
בזירה האמריקנית, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עודכן מראש על המהלך הבריטי ולא ניסה לבלום אותו. שר החוץ האמריקני מרקו רוביו הבהיר כי ארצות הברית לא תצטרף לסנקציות, אך נמנע מלגנות פומבית את בריטניה, בנימוק שוושינגטון אינה מעוניינת לערער את היציבות בגדה המערבית על מנת שלא לפגוע בקידום הסדרים ויוזמות שלום הנוגעים לרצועת עזה.
עימותים בירושלים: הפגנת חרדים נגד עבודות הרכבת הקלה פוזרה בכוח
עשרות מפגינים המוגדרים כחרדים קיצוניים הפגינו ביום שלישי בערב במספר מוקדים בירושלים. לפי דיווח ב-Ynet, המחאה התקיימה ברחוב בר אילן וכוונה נגד עבודות הרכבת הקלה בשכונות החרדיות. מנגד, ב"ישראל היום" דווח כי ההפגנה החלה בכיכר השבת והתרחבה לאזור רחוב ירמיהו.
במהלך הפרות הסדר, ניסו המוחים לחסום צירי תנועה לסירוגין ולגרום לנזקים. ב-Ynet צוין כי המפגינים השחיתו גדרות של אתרי עבודות ואף הביאו להקרסת רמזור במקום.
בעקבות האירועים, כוחות משטרה, מג"ב ויס"ם פעלו בזירה. קצין משטרה הכריז על ההתקהלות כהפרת סדר בלתי חוקית והורה למוחים להתפנות מהציר. משלא נענו, החלו הכוחות להשתמש בכוח ובאמצעים לפיזור הפגנות, בהם מכת"זית. לפי דיווח ב-Ynet, המשטרה עשתה שימוש גם ברימוני הלם, ושני מפירי סדר נעצרו.
משרד החינוך פרסם במפתיע את נתוני המיצ"ב המצביעים על הישגים נמוכים
משרד החינוך ושר החינוך יואב קיש פרסמו במפתיע את תוצאות מבחני "תנופה" (לשעבר המיצ"ב). פרסום הנתונים הגיע בעקבות הנחיית היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אשר הורתה לפרסם את הנתונים לאחר שקיש אסר על פרסומם במשך חודשים בטענה כי הם מוטים. המהלך בוצע באופן עצמאי על ידי משרד החינוך וללא מעורבותה של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), באותו יום שבו פורסמו התוצאות הנמוכות של מבחן פיז"ה הבינלאומי.
הנתונים מציגים תמונה קשה באשר להישגי התלמידים. במדעים בכיתות ט', רק 3% מהתלמידים עמדו באופן מלא בדרישות תוכנית הלימודים, ו-81% נמצאו ברמות הביצוע התחתונות. במתמטיקה ובאנגלית בכיתות ו', מעט יותר משליש מהתלמידים עמדו באופן מלא בדרישות. הנתונים מצביעים על פערים ניכרים על רקע חברתי-כלכלי ומגזרי, כאשר תלמידי החינוך החרדי והפזורה הבדואית נמצאים בתחתית ההישגים, בעוד תלמידי הפיקוח הממלכתי, המגזר הערבי והדרוזי הציגו ציונים גבוהים יותר בחלק מהמקצועות.
משרד החינוך מסר בתגובה כי הנתונים פורסמו במלואם כדי להזים טענות על הסתרתם, אך הדגיש כי הם שנויים במחלוקת מקצועית משמעותית. לטענת המשרד, תהליכי העבודה ואופן הצגת הנתונים של ראמ"ה מצויים בבדיקה חיצונית בראשות פרופ' עמי מויאל. עקב כך, מנכ"ל המשרד הנחה את הצוותים המקצועיים שלא לעשות שימוש פדגוגי בנתונים עד להשלמת הבדיקה.
מנגד, בראמ"ה דוחים את טענות המשרד, וטוענים כי הניסיון לערער על הנתונים נועד להסיט את תשומת הלב מאתגרי הליבה ומהפער העצום בין תוכניות הלימודים למה שנלמד בפועל. מבקרי המהלך, בהם גורמים במערכת החינוך והתנועה לחופש המידע, טענו כי הפרסום החטוף והמעורפל, ללא פילוח ברמת בית הספר או העיר, נועד לטשטש את הנתונים ומהווה מאבק על גבם של התלמידים.
ארה"ב השמידה חמש מכליות איראניות; איראן שיגרה בתגובה טילים לבסיסים בירדן
צבא ארצות הברית השמיד חמש מכליות נפט הקשורות למשמרות המהפכה במפרץ עומאן ובסמוך לאי ח'ארג. לפי הודעת פיקוד המרכז האמריקני (סנטקום), התקיפה בוצעה בתגובה לשני ניסיונות של איראן לפגוע בספינת מלחמה של הצי האמריקני באמצעות טילים בליסטיים במהלך היומיים האחרונים. הספינה האמריקנית הצליחה להתחמק ללא נפגעים, וצוותי המכליות הונחו לנטוש אותן בטרם הושמדו.
בתגובה להשמדת המכליות, שיגרה איראן מטח טילים בליסטיים לעבר בסיסים בירדן שבהם מוצבים כוחות אמריקניים, בהם בסיס אל-אזרק. צבא ירדן הודיע רשמית כי זיהה 20 טילים ששוגרו משטח איראן, מתוכם 18 יורטו על ידי מערכות ההגנה האווירית ושניים נוספים נפלו בשטחים פתוחים, ללא נפגעים. הדי היירוטים נצפו גם בשמי ישראל. בכיר אמריקני התייחס לאירוע ומסר כי התקיפה האיראנית הייתה "לא יעילה".
ברקע חילופי המהלומות, חיל הים של משמרות המהפכה פרסם אזהרה לצוותי מכליות נפט השוהים מול חופי כווית ובחריין להתפנות מיד מכלי השיט, ואף טען כי הארגון תקף ספינות אמריקניות ומכליות נוספות במפרץ. מנגד, מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו הבהיר כי התקיפות יימשכו וכי ארצות הברית תשמיד מכליות נפט בכל פעם שאיראן תנסה לפגוע בספינות הצי.
מחלוקת נוספת בין הצדדים נוגעת לכלי שיט תת-ימי. משמרות המהפכה טענו כי הצליחו להשתלט, במארב מורכב באזור מצר הורמוז, על צוללת אמריקנית מתקדמת מדגם 2025. מנגד, גורם אמריקני דחה את הטענות ומסר כי מדובר בכלי שיט ישן ובלתי מאויש שסקר מים באזור, התקלקל מעל יממה לפני הודעת האיראנים, ולא נשא כל ציוד מסווג.
13 שנות מאסר לצעיר שהורשע בהריגת פלסטינית ביידוי אבן ב-2018
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד גזר 13 שנות מאסר בפועל על צעיר יהודי, שהיה קטין בעת ביצוע המעשה, לאחר שהורשע בהריגתה של הפלסטינית עאישה ראבי. בנוסף, נגזרו עליו מאסר על תנאי ופיצוי בסך 258 אלף שקלים למשפחת המנוחה. האירוע התרחש בסוף שנת 2018, אז יידה הנאשם סלע לעבר רכבה של משפחת ראבי, בו נסעה עם בעלה ובתה הקטנה.
הנאשם הורשע בחודש מרץ האחרון, בדעת רוב, בעבירות של הריגה, יידוי אבן לעבר כלי תחבורה וחבלה במזיד ברכב – כולן בנסיבות מחמירות ובנסיבות של מעשה טרור. בגזר הדין קבעו השופטים כי מדובר במעשה אכזרי שבוצע ממניע לאומני, תוך הדגשת הפוטנציאל הקטלני לנוסעים נוספים והמשמעות של הגברת החיכוך באזור יהודה ושומרון.
מנגד, בית המשפט ציין כי השיקול המרכזי להקלה בעונש היה גילו של הנאשם, שהיה בן 15 ועשרה חודשים בלבד במועד האירוע. בנוסף, ניתן משקל משמעותי לתהליך השיקום שעבר בשבע השנים שחלפו מאז, וכן לעובדה שעל המעשה חל נוסח חוק העונשין הישן, טרם הרפורמה בעבירות ההמתה שהחמירה את הענישה.
לאורך המשפט, הנאשם הכחיש את המיוחס לו אך הביע צער על התוצאה. עורכי דינו מארגון "חוננו" טענו כי ההרשעה התבססה על ראיית דנ"א יחידה שנמצאה על האבן, והעריכו כי בית המשפט העליון יזכה אותו, בהסתמך על דעת המיעוט המזכה של השופטת בדימוס ליאורה ברודי. מנגד, בפרקליטות בירכו על העונש ומסרו כי הוא מבטא את הסכנה שבמעשי טרור לאומניים.
ש"ס עתרה לבג"ץ נגד החלטת היועמ"שית לדחות את כנס הרב עובדיה יוסף
תנועת ש"ס הגישה עתירה דחופה לבג"ץ נגד החלטת היועצת המשפטית לממשלה, אשר קבעה כי אין לקיים את הכנס הממלכתי לזכרו של הרב עובדיה יוסף במועדו המקורי, אלא רק לאחר הבחירות.
בעתירה נטען כי קיום הכנס מעוגן בחוק ההנצחה, המחייב את המשרד לשירותי דת לערוך אירוע לזכרו ביום פטירתו או במועד סמוך לו. בש"ס טוענים כי ליועמ"שית אין סמכות להשעות חובה שנקבעה בחקיקה ראשית, ומדגישים כי "בחירות אינן משעות את ספר החוקים".
בנוסף, העותרים טוענים לאכיפה בררנית, תוך השוואה לאירועי הזיכרון הממלכתיים ליצחק רבין, שצפויים להתקיים ימים ספורים לפני הבחירות במתכונתם הרגילה. לטענת ש"ס, המשרד לשירותי דת הציע שורת מגבלות כדי למנוע חשש לתעמולת בחירות – ובהן איסור על נאומי פוליטיקאים, היעדר סמלי מפלגות ואישור מראש של פרסומים – אך הצעות אלו נדחו על ידי הייעוץ המשפטי.