בג"ץ ביטל את החלטת ועדת הבחירות ואסר דיווח על מצביעים מהקלפיות
שופטי בית המשפט העליון ביטלו פה אחד את החלטת ועדת הבחירות המרכזית, וקבעו כי נציגי מפלגות אינם רשאים להעביר בזמן אמת מידע מהקלפיות על אזרחים שמימשו או לא מימשו את זכות ההצבעה. ההחלטה, שהתקבלה על ידי השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב, אוסרת למעשה על השימוש באפליקציות ייעודיות דוגמת "אלקטור" או בכל אמצעי דיווח אחר ביום הבחירות.
בחוות הדעת העיקרית, נימקה השופטת וילנר את הפסילה בכך שלפרקטיקה זו אין הסמכה חוקית מפורשת כנדרש מכוח עיקרון חוקיות המינהל. בנוסף, השופטים קבעו כי העברת המידע מהווה פגיעה בוטה בזכות לפרטיות ומפירה את האיסור הקבוע בחוק הגנת הפרטיות. לפיכך, נקבע כי ועדת הבחירות חרגה מסמכותה כשהתירה לנציגים לפעול בדרך זו.
עד כה, איסוף המידע איפשר למפלגות להעריך מי מתומכיהן טרם הצביע, ולפנות אליהם כדי להמריצם להגיע לקלפיות. בעקבות הפסיקה, הרשות להגנת הפרטיות הבהירה כי תאכוף את האיסור בקפידה, וכי מפעילי אפליקציות ומפלגות שיפרו את החוק יהיו חשופים לקנסות כבדים ולעונש פלילי של עד חמש שנות מאסר.
הפסיקה עוררה ביקורת חריפה מצד גורמים בקואליציה. שר המשפטים יריב לוין, מפלגת הציונות הדתית וחברי כנסת נוספים טענו כי מדובר בהחלטה פוליטית שנועדה לדכא הצבעה ולפגוע ביכולתו של מחנה הימין להוציא את תומכיו לקלפיות. לטענת המבקרים, בית המשפט משנה את כללי המשחק תוך כדי התהליך, בניסיון להתערב בהליך הדמוקרטי ולהשפיע על זהות הגורמים שימנו את השופטים הבאים.
ישראל ומרוקו סיכמו על שדרוג היחסים והעלאת דרג הנציגויות
שר החוץ גדעון סער סיכם על שורה של צעדים לשדרוג יחסי ישראל ומרוקו, במסגרת פסגה מדינית משולשת שהתקיימה בניו יורק. בפגישה השתתפו שר החוץ המרוקאי נאסר בוריטה ושגריר ארצות הברית באו"ם מייק וולץ.
המהלך המרכזי עליו התחייבו הצדדים הוא העלאת דרג הנציגויות של שתי המדינות לשגרירויות רשמיות ומינוי שגרירים. בנוסף, סוכם על הרחבת מערך הטיסות הישירות בין המדינות כבר בשבועות הקרובים, כך שיכלול גם חברות תעופה מרוקאיות, וכן על חידוש הביקורים ההדדיים רמי הדרג בחודשים הקרובים.
בתחום הכלכלי, ישראל ומרוקו הסכימו להשלים עד סוף שנת 2026 הסכמים להגנה על השקעות ולמניעת כפל מס, במטרה לקדם ולהקל על הקשרים העסקיים בין המדינות.
שר החוץ סער בירך על המהלך, ציין כי לידידות בין העמים ישנם שורשים עמוקים, והצהיר כי ההצהרה שעליה חתמו מפרטת דרכים מעשיות לשדרוג הקשרים. בנוסף, הודתה ישראל לארצות הברית על חלקה בקיום הפסגה ובחיזוק היחסים עם הממלכה.
צוות ההגנה במשפט נתניהו מבקש לזמן את אביחי מנדלבליט לעדות לפני הבחירות
סנגוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הגישו לבית המשפט בקשה לזמן לעדות את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד"ר אביחי מנדלבליט. הצוות, הכולל את עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, ביקש לשבץ את עדותו לימים 11-12 ו-18-22 באוקטובר, ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת שייערכו ב-27 באוקטובר. מנדלבליט כיהן כיועמ"ש בתקופה שבה אושרה פתיחת החקירות נגד נתניהו והוא זה שקיבל את ההחלטה להגיש נגדו את כתבי האישום בתיקים השונים.
במוקד העדות המבוקשת תעמוד שאלת האישור לפתיחת החקירות. על פי חוק יסוד: הממשלה, חקירה פלילית נגד ראש ממשלה מכהן מחייבת אישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה. צוות ההגנה מבקש לעמת את מנדלבליט עם הטענה כי המשטרה ביצעה פעולות חקירה ואיסוף מודיעין ללא אישורו וידיעתו, במטרה לחלץ ממנו אמירות שיבססו טענה של "הגנה מן הצדק" ואולי אף יובילו לפסילת ראיות.
הסנגורים נשענים על עדויות של חוקרי משטרה מהעת האחרונה, וכן על פרוטוקולים פנימיים של משרד המשפטים משנת 2016. לטענת ההגנה, מהפרוטוקולים עולה כי מנדלבליט נזף בחוקרים על כך שבדקו דברים שלא אושרו על ידו, וכי לא קיים מסמך רשמי המגדיר בבירור את מועד אישור החקירה והיקפו.
מנגד, בפרקליטות דוחים את טענות ההגנה מכל וכל. התביעה גורסת כי פעולות החקירה התנהלו באופן חוקי, וכי מנדלבליט נתן אישור עקרוני לחקירות וליווה אותן מקרוב, כאשר החוק אינו מחייב אישור פורמלי בכתב. לטענת התביעה, קריאה מלאה של הפרוטוקולים מעלה כי הסתייגויותיו של היועמ"ש נגעו לאפיקי חקירה צדדיים ולא לאישור הכללי שניתן לבדיקת פרשת המתנות.
צה"ל החליט לסיים את שירותו של קצין המודיעין של אוגדת עזה ב-7 באוקטובר
צה"ל הודיע כי החליט להתיר את התחייבותו משירות של סגן-אלוף א', ששימש קצין המודיעין של אוגדת עזה במהלך מתקפת 7 באוקטובר. ההחלטה על סיום שירותו התקבלה על ידי ראש אגף כוח האדם (אכ"א), בעקבות כשלים מקצועיים ופיקודיים בתפקודו בתקופה שקדמה למתקפה.
הליך סיום השירות החל בעקבות החלטה שקיבל הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, בנובמבר 2025. הרמטכ"ל קבע אז כי שורה של מפקדים בכירים, ובהם קצין המודיעין של האוגדה, נושאים באחריות פיקודית לאירועי 7 באוקטובר, וכי יש לנקוט נגדם צעדים פיקודיים. בעקבות זאת, גיבש סגן הרמטכ"ל חוות דעת שהמליצה על התרת התחייבותו של הקצין.
ההליך התעכב לאחר שסא"ל א' העלה טענות ובקשות שונות, ואף עתר בחודש מרץ לבית המשפט נגד כינוס הוועדה המייעצת בעניינו. בחודש יוני דחה בית המשפט את עתירתו וקבע כי ההליך המנהלי בוצע כדין ובסמכות מלאה, וכי על פי פקודות הצבא, צה"ל רשאי ליזום התרת התחייבות של חייל בגין כשל מקצועי ופיקודי.
בעקבות פסק הדין, חידש צה"ל את ההליך והוועדה המייעצת שמעה את טענותיו של הקצין בעל פה ובכתב לגבי מידת אחריותו. לאחר שבחנה את ממצאי התחקירים וחוות הדעת, המליצה הוועדה על סיום תפקידו. ראש אכ"א קיבל את ההמלצה וההודעה נמסרה לקצין, שרשאי כעת להגיש ערעור על ההחלטה לרמטכ"ל.
כתב אישום: צעיר מכפר קאסם תכנן פיגוע בחוות השרתים של אמדוקס ברעננה
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד כתב אישום נגד מוסטפא עיסא, אזרח ישראלי בן 20 מכפר קאסם, בגין תכנון פיגוע טרור נגד מטרה אסטרטגית בישראל. התיק נחקר על ידי שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל.
על פי כתב האישום, עיסא התנדב בשירותי הכבאות וההצלה וניצל את פעילותו כדי לאסוף מידע על יעדים אפשריים. לאחר שסייר בחוות שרתי המחשב של חברת "אמדוקס" ברעננה, החליט למקד את הפיגוע במקום זה, מתוך הערכה שפגיעה בחוות השרתים תסב למדינת ישראל נזק מדיני וכלכלי חמור.
במסגרת ההיערכות לביצוע הפיגוע, הנאשם הוריד מדריכים וסרטונים לייצור מטעני חבלה. הוא ביצע ניסויים כושלים לייצור חומר נפץ מחומרי בערה, זיקוקים, גופרית ופחם. במקביל, במטרה להטיל את המטען מהאוויר, רכש עיסא רחפן ואביזרים מתאימים, ולמד כיצד להרכיב מטענים על גבי רחפנים.
כתב האישום מייחס לעיסא עבירות של הכנה למעשה טרור, פעולה בנשק למטרות טרור ואימונים או הדרכה למטרות טרור. הפרקליטות ביקשה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים, וציינה כי המניע למעשיו הוא לאומני-אידאולוגי על רקע מלחמת "חרבות ברזל", וכן חינוך לשנאת ישראל שלדבריו קיבל בבית הספר.
משבר הדלק מצית מחאות בעולם; בארה"ב מתרחבת המחאה נגד טראמפ
משבר האנרגיה העולמי, המוחרף בעקבות המלחמה בין ארצות הברית לאיראן, חסימת מצר הורמוז וההסלמה מול החות'ים, הוביל לזינוק במחיר חבית נפט ליותר מ-100 דולר. עליות המחירים החדות מציתות בימים האחרונים גל של הפגנות, שביתות ומהומות במדינות רבות ברחבי הגלובוס.
בסוריה פרצו המחאות הגדולות ביותר מאז הפלת משטר אסד, הכוללות חסימות כבישים והבערת צמיגים, במקביל למשברי דלק וחשמל חמורים באינדונזיה ובפיליפינים שהובילו לשביתות נהגים ודייגים. בצרפת התעמתו דייגים עם שוטרים וחסמו מסוף דלק מרכזי, ובגואטמלה ההפגנות הידרדרו לאלימות שכללה הצתת רכבים ופציעת שוטרים.
בארצות הברית, שם מחיר גלון סולר טיפס לכ-6.40 דולר ומחיר הדלק הרגיל עומד על כ-4.44 דולר, החלו מתנגדי הנשיא דונלד טראמפ להדביק על משאבות דלק מדבקות עם דמותו והכיתוב "אני עשיתי את זה!". המחאה משחזרת קמפיין דומה שהופנה נגד הנשיא לשעבר ג'ו ביידן בשנת 2022, במקביל לביקורת גוברת על התייקרות יוקר המחיה.
טראמפ התייחס למשבר הדלק בעצרת בחירות, והגן על מדיניותו כשטען כי העלייה במחירים היא "מחיר קטן מאוד לשלם" תמורת הישגי המלחמה מול איראן. הנשיא הבטיח כי המלחמה תסתיים בסמוך לבחירות האמצע שייערכו ב-3 בנובמבר, והעריך כי לאחריהן המחירים יצנחו במהירות.
ראש ממשלת שוודיה התפטר בעקבות ניצחון גוש האופוזיציה בבחירות
לאחר ארבעה ימים של ספירת קולות, קבעה ועדת הבחירות בשוודיה כי גוש השמאל-מרכז, שהיה באופוזיציה, ניצח בבחירות לפרלמנט. הגוש, בהובלת מנהיגת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית וראש הממשלה לשעבר מגדלנה אנדרסון, זכה ב-176 מתוך 349 המושבים. בעקבות התוצאות, הודיע ראש הממשלה היוצא אולף קריסטרסון, שגוש הימין-מרכז בראשותו קיבל 173 מושבים, על כוונתו להתפטר מתפקידו, וכעת תקבל אנדרסון הזדמנות להרכיב ממשלה חדשה.
למרות הניצחון, מלאכת הרכבת הקואליציה צפויה להיות מורכבת. הגוש המנצח נשען על רוב זעום של מושב אחד מעל הרף הנדרש, והוא מורכב ממפלגות עם פערי עמדות משמעותיים בסוגיות כמו מיסוי, מדיניות כלכלית ואנרגיה גרעינית, כאשר חלקן אף הציבו קווים אדומים זו לזו. קריסטרסון ציין במכתב ההתפטרות שלו כי התוצאות עלולות לסבך את התנאים להרכבת ממשלה חדשה, וקרא לשיחות בין כל המפלגות כדי למנוע מבוי סתום. אנדרסון מצדה הצהירה כי בכוונתה לנסות ולהגיע להסכמות רחבות יותר בפרלמנט.
לפי דיווח ב-ynet, במוקד מערכת הבחירות עמדה השאלה האם מפלגת הימין הקיצוני "השבדים הדמוקרטים" תיכנס לראשונה כשותפה מלאה לממשלה במקרה של ניצחון לקריסטרסון. אנדרסון, לעומת זאת, לא הציבה את סוגיית ההגירה במוקד הקמפיין ואותתה שתמשיך במדיניות הנוקשה של קודמה, תוך התמקדות בהבטחות להעלאת מסים לעשירים, חיזוק רשת הביטחון הסוציאלית וקיצור זמני ההמתנה לטיפול רפואי.