למעלה מ-100 מתפרעים ישראלים הציתו רכוש בכפר ג'אלוד ופצעו לוחמי מג"ב
הלילה (בין שני לשלישי) התפרעו למעלה מ-100 אזרחים ישראלים בכפר הפלסטיני ג'אלוד שבשומרון. המתפרעים הבעירו צמיגים, יידו אבנים לעבר כוחות הביטחון והציתו מבנים וכלי רכב פלסטיניים, ובהם רכוש של משפחת טובאסי. האירוע האלים החל בזמן שכוחות צה"ל ומג"ב פעלו כדי להשיב את בני המשפחה לביתם, לאחר שאלו נאלצו לעזוב את הכפר בחודש יולי האחרון עקב מסכת הטרדות מתמשכת.
הניסיון להחזיר את המשפחה בוצע בעקבות החלטת בג"ץ מתחילת החודש, שהורתה על השבתם ומתחה ביקורת על תפקוד המדינה באכיפת החוק באזור. בשל התלכדות המתפרעים ועוצמת האלימות, בצה"ל הודיעו כי משימת השבת המשפחה לא הושלמה והם חולצו מהמקום. במהלך העימותים נפצעו שלושה לוחמי מג"ב באורח קל, ונגרם נזק לרכב ביטחון. כוחות הביטחון השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות ועצרו שלושה חשודים, בהם שני קטינים, שהועברו לחקירת משטרת מחוז ש"י.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ גינו בחריפות את האירועים. השניים טענו כי מדובר ב"קומץ" שאינו מייצג את ציבור המתיישבים שומר החוק, והדגישו כי הפורעים מפריעים לכוחות הביטחון במשימותיהם ופוגעים במאמצי סיכול הטרור הפלסטיני. נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס גם הוא לאירוע וכינה אותו "כתם מוסרי".
מנגד, גורמים באופוזיציה דחו את הטענה כי מדובר בקומץ בלבד. חברי כנסת דוגמת גדי איזנקוט, יאיר גולן וגלעד קריב, וכן תנועת "שלום עכשיו", טענו כי האלימות היא תוצאה ישירה של מדיניות הממשלה הנוכחית, אשר לטענתם מספקת גיבוי לפורעים, מעודדת אנרכיה ומפקירה את ביטחון התושבים וחיילי צה"ל.
צה"ל ושב"כ חיסלו את מפקד חטיבת צפון הרצועה בחמאס
צה"ל ושב"כ חיסלו הלילה (שלישי) בתקיפה אווירית ממוקדת בעיר עזה את עז א-דין אל-ביכ, מפקד חטיבת צפון הרצועה בזרוע הצבאית של חמאס. לפי דיווחים, התקיפה כוונה לדירת מסתור שבה שהה בשכונת א-נצר שבמערב העיר.
על פי הודעת צה"ל ושב"כ, אל-ביכ חוסל מאחר שהיווה איום מיידי על כוחות צה"ל ואזרחי ישראל. במסגרת תפקידו הוא ניהל את פעילות מחבלי החטיבה, הכווין מתווי טרור, ופעל לשקם את הכוח הצבאי של החטיבה שספגה פגיעה אנושה במהלך המלחמה. כמו כן, הוא הוגדר כאחד ממתכנני מתקפת 7 באוקטובר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ פרסמו הודעה משותפת שבה שיבחו את כוחות הביטחון. השניים ציינו כי אל-ביכ עסק במתווי טרור ובגיוס פעילים לארגון, והצהירו כי ישראל תמשיך לצוד ולרדוף את מחבלי חמאס ומפקדיו עד להשמדתו. במקביל, בצה"ל הבהירו כי הכוחות בפיקוד הדרום נותרים פרוסים במרחב בהתאם להסכם הקיים, וימשיכו לפעול להסרת איומים מיידיים.
אל-ביכ החל לכהן כמפקד החטיבה לאחר שקודמו בתפקיד, אחמד ע'נדור, חוסל בחודש נובמבר 2023. על פי הדיווחים, אל-ביכ שרד בעבר ארבעה ניסיונות חיסול, האחרון שבהם בחודש מאי האחרון. באותה תקיפה הופצץ מבנה בעיר עזה ובו חוסל סגן מפקד חטיבת העיר עזה ומפקד גדוד זייתון, עימאד אסלים, בעוד שאל-ביכ ניצל.
ראש הממשלה נתניהו קיים ביקור חשאי באיחוד האמירויות
ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים ביקור חשאי באיחוד האמירויות, במהלכו נועד עם נשיא המדינה, השייח' מוחמד בן זאיד. לאחר חשיפת הביקור, סוכנות הידיעות האמירותית ולשכת ראש הממשלה פרסמו הודעות רשמיות המאשרות את קיום המפגש, ומסרו כי הוא עסק בחיזוק היחסים הבילטרליים ובאתגרים האזוריים. לביקור, שנמשך כשש שעות, התלוו רעיית ראש הממשלה וכן בכירים ביטחוניים ומדיניים, בהם ראש המוסד רומן גופמן וראש המל"ל.
לפי דיווחים, המפגש התרחב וכלל גם נציגים בכירים ממדינות ערביות נוספות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ובהן סעודיה. המגעים בחלק זה של הפגישה, שהתקיימו בידיעת הממשל האמריקני ובברכתו, התמקדו בסוגיית איראן, בניסיון לבסס חזית משותפת מול אפשרות להסכם בין וושינגטון לטהרן, וכן באיום החות'י ובתיאום ביטחוני וכלכלי.
סביב הביקור התעוררה סערה תקשורתית בעקבות דיווח בסוכנות הידיעות AP, לפיו נתניהו ביקש מבן זאיד להכחיש פומבית דיווחים קודמים שלפיהם הנשיא האמירותי התריע בפניו לפני טבח 7 באוקטובר. בהודעה הרשמית של האמירויות לא פורסמה הכחשה כזו, ובלשכת ראש הממשלה דחו בתוקף את הדיווח, הגדירו אותו כ"פייק ניוז" והדגישו כי מטרת הביקור הייתה אך ורק חיזוק היחסים.
המתיחות סביב סוגיית ההתרעות המוקדמות מתרחשת על רקע עימות פומבי בין נתניהו לבין בכירים במערכת הביטחון, ובראשם ראש השב"כ לשעבר רונן בר, שאותו האשים נתניהו בהסתרת מידע. ראש המל"ל לשעבר, ד"ר איל חולתא, מתח ביקורת על נתניהו, טען כי הוא מסרב לקחת אחריות בניגוד לבר (שלדבריו לקח אחריות והתפטר), והוסיף כי הביקור באמירויות היה צריך להיות גלוי. במקביל, בעקבות התבטאות של נתניהו כי "האויבים ינסו לתקוף לפני הבחירות", דרש יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד עדכון ביטחוני דחוף לוודא שההליך הדמוקרטי אינו משובש.
עימותים בירושלים: מתפרעים חסמו את הרכבת הקלה ויידו אבנים לעבר שוטרים
הלילה (שלישי) פרצו התפרעויות אלימות בירושלים בסיום אירוע הילולה של הרב שלום ארוש. המהומות החלו סביב השעה 03:00 לפנות בוקר, בעקבות קטטה שהתפתחה בתוך מתחם החגיגות, אשר זלגה לאחר מכן לרחובות הסמוכים, בדגש על ציר חיים בר-לב ורחוב זקס.
במהלך הפרות הסדר, חסמו עשרות מתפרעים את מסילת הרכבת הקלה ואת תנועת כלי הרכב באזור, ויידו אבנים וחפצים לעבר הכוחות שפעלו במקום. לפי דיווח ב-ynet, אירועי האלימות התפשטו גם לכיוון שער שכם, שם מתפרעים הקימו מחסום מאולתר, תקפו כלי רכב של ערבים, טלטלו ניידת משטרה ואף תועדו תוקפים באלימות אדם ערבי תוך השמעת קריאות נגד ערבים.
לאחר שמפקד האירוע הורה לנוכחים להתפזר והם סירבו, החלו כוחות משטרה, מג"ב ויס"מ להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות, בהם מכת"זית ורימוני הלם. האירועים נמשכו כשעתיים, ובסיומם נעצרו 11 חשודים בחשד למעורבות במהומות, ולוחמת מג"ב נפצעה באורח קל.
בג"ץ הורה לשב"כ ולמדינה לשקול את אבטחת יאיר גולן ולהשיב בתוך יומיים
בית המשפט העליון הורה לראש השב"כ דוד זיני ולממשלת ישראל לשקול מחדש ובאופן מיידי את הצורך באבטחתו של יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן. בג"ץ קבע כי ההחלטה תתקבל בהתאם להערכת איום עדכנית, וכי על המדינה לעדכן את בית המשפט בתוך יומיים. עם זאת, השופטים נמנעו מהוצאת צו ביניים כפי שביקשו העותרים.
ההחלטה התקבלה שעות ספורות לאחר שגולן ומפלגתו הגישו עתירה דחופה בנושא. הרקע לעתירה הוא החלטה שהתקבלה לאחרונה בוועדת השרים לענייני שב"כ, בראשות שר המשפטים יריב לוין, שהסמיכה את זיני לקבוע בעצמו את חבילת האבטחה לראשי מפלגות שאינם מאובטחים. לאחר ההחלטה, שלחו נציגי מפלגת הדמוקרטים מכתב התראה לראש השב"כ עם אולטימטום, ומשלא נענו – פנו לבג"ץ.
בעתירה נטען כי המשטרה העלתה לאחרונה את רמת הסיכון של גולן ל-4 מתוך 6, וכי הוא סופג עשרות איומי רצח קונקרטיים ברשתות החברתיות, וכן במכתב איומים שצורף ללבנה שהושלכה לעבר אולפני חדשות 12. העותרים טענו כי היעדר האבטחה מגביל את יכולתו של גולן לקיים פעילות ציבורית במערכת הבחירות, מותיר אותו כ"בשר תותחים", ומהווה פגיעה בהליך הבחירות עצמו.
נקודת מחלוקת מרכזית נוגעת להשוואה בין גולן לבין יו"ר מפלגת "ישר!", גדי איזנקוט. העותרים הדגישו כי לשניים רמת איום זהה, וכי השב"כ כבר החליט לאבטח את איזנקוט. מנגד, מבקרי המהלך טוענים כי מדובר בצעד פוליטי ותדמיתי. לטענת גורמים במערכת הפוליטית, כפי שדווח ב'ערוץ 14', רמת סיכון 4 אינה מזכה אוטומטית באבטחת שב"כ צמודה, ופנייתו של גולן נועדה בעיקר לייצר כותרות וליצור סימטריה בינו לבין איזנקוט.
היועמ"שית תומכת בפסילת אבו שחאדה
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן הגישו את עמדתם לבית המשפט העליון, ולפיה הם תומכים בפסילתו של יו"ר בל"ד, סמי אבו שחאדה, מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-26. העילה המרכזית לפסילה, שאושרה בשבוע שעבר בוועדת הבחירות המרכזית, היא תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
עמדת היועצת ופרקליט המדינה נשענת בעיקרה על מאמר שפרסם אבו שחאדה ב-8 באוקטובר 2023, יממה לאחר פרוץ מתקפת חמאס. לטענתם, המאמר מבטא תמיכה במתקפה "בנסיבות קיצוניות ובעיתוי שאין חמור ממנו", בעוד הקרבות מתנהלים. השניים דחו את ההסברים שסיפק אבו שחאדה בדיעבד, וכינו אותם "מיתממים, חלקיים ואינם מתמודדים עם הטענות המרכזיות".
מנגד, אבו שחאדה טוען כי המאמר כלל ניתוח פוליטי וקריאה לפתרון מדיני, ולא תמיכה במאבק מזוין. הוא הבהיר כי לא היה מודע להיקף הזוועות בעת כתיבת הדברים, וכי אילו ידע על כך – לא היה מפרסם את המאמר באותו עיתוי. ארגון "עדאלה" המייצג אותו תקף את עמדת היועמ"שית, טען כי היא מפלה בינו לבין מועמדים יהודים שהסיתו לפשעי שנאה, והאשים כי העמדה מעמיקה "משטר אפרטהייד". בתגובתו לבית המשפט העליון הוסיף אבו שחאדה כי התנגדות לציונות כשלעצמה אינה מהווה עילת פסילה.
תשעה שופטי בית המשפט העליון צפויים לדון ביום חמישי בפסילתו של אבו שחאדה, כמו גם בפסילתן של מפלגות רע"ם והרשימה המשותפת וח"כ עופר כסיף. החלטת העליון מגיעה לאחר שוועדת הבחירות המרכזית פסלה את אבו שחאדה ברוב של 31 מול ארבעה, הצבעה שבה השתתף באופן חריג גם יו"ר הוועדה, שופט העליון נעם סולברג, בנימוק שתשובותיו של אבו שחאדה לא הניחו את הדעת.
משרד האוצר מתנגד למתווה הנוכחי למכירת צים לחברת האפאג-לויד
משרד האוצר הודיע על התנגדותו לעסקת המיזוג של חברת הספנות הישראלית "צים" עם החברה הגרמנית "האפאג-לויד", שבמסגרתה צפויה מעורבות של קרן פימי. בחוות דעת שגובשה על ידי גורמי המקצוע באוצר נקבע כי במתווה הנוכחי, הסיכונים הכרוכים בעסקה גוברים על היתרונות שלה ועל הסיכונים שבאי-אישורה.
האוצר מונה מספר סיבות מרכזיות להתנגדותו. ראשית, נטען כי החברה הישראלית החדשה שתוקם תהיה תלויה במידה רבה בחברה הגרמנית לאספקת מכולות ושירותים, בעוד שזו תהווה לה מתחרה ישירה במקביל. שנית, מובע חשש מאובדן הקווים העצמאיים למזרח הרחוק, צעד שעלול לפגוע בביטחון האספקה לישראל בשגרה ובחירום. כמו כן, באוצר מתריעים כי התוכנית העסקית נשענת על תחזיות אופטימיות מדי, וכי במקרה של כשל כלכלי, המדינה עלולה למצוא את עצמה תחת לחץ לסייע לחברה ולהזרים כספים.
סוגיה אסטרטגית נוספת שעמדה במוקד חוות הדעת היא מעורבותן של מדינות זרות בחברה הרוכשת. באוצר מזהירים מפני השפעה זרה ואף מצד "גורמים עוינים", לאור העובדה שקטאר מחזיקה בכ-12.3% ממניות האפאג-לויד וסעודיה מחזיקה בכ-10.2% מהמניות.
עם זאת, משרד האוצר אינו סוגר את הדלת בפני עסקה עתידית. המשרד הבהיר כי אם יוצג מתווה מתוקן שיצמצם משמעותית את התלות בגורמים זרים, יבטיח את רציפות האספקה ויציג מודל פיננסי יציב לטווח ארוך, ניתן יהיה לבחון אותו מחדש.
בתגובה לחוות הדעת, מסרה חברת האפאג-לויד כי עמדת האוצר מתייחסת להצעה המקורית ואינה לוקחת בחשבון שיפורים שכבר הוכנסו בשיח מול המדינה. החברה ציינה כי בכוונתה להגיש בתוך 45 ימים מתווה משופר שיכלול את הרחבת סמכויות המדינה במסגרת "מניית הזהב" וחיזוק של הצי הישראלי באמצעות אוניות מכולה חדשות ויעילות יותר.
יש לכם בקשות, הצעות או רעיונות לשיפורים? נשמח שתשתפו אותנו! לחצו להעברת הודעה