חזרה לשגרה בגליל המערבי לאחר סריקות בעקבות חדירת עצם לא מזוהה
אמש (שבת) זיהו תצפיות צה"ל עצם אווירי בלתי מזוהה שחצה משטח לבנון למרחב הגליל המערבי. בעקבות הזיהוי הופעלה התרעה מחשש לחדירת כלי טיס עוין באזור היישוב ערב אל-עראמשה, וכוחות צה"ל הוקפצו לזירה.
עם תחילת האירוע, הכריז פיקוד הצפון באופן זמני על נוהל כוננות "אביר לילה ב'" בשורה ארוכה של יישובים בצפון, בהם נהריה, שלומי, חניתה, כברי וראש הנקרה. כוחות תגבור נפרסו במספר צמתים, בשלב ראשון ללא חסימות פיזיות, ופתחו בסריקות נרחבות מהאוויר ומהקרקע במטרה לשלול אפשרות לפעילות חבלנית עוינת.
לפי הודעת דובר צה"ל, בסריקות שבוצעו בשטח לא אותרו ממצאים חריגים, וזהותו של העצם – האם מדובר ברחפן, כלי טיס או עצם מסוג אחר – טרם התבררה. בתום הערכת מצב של גורמי הביטחון, הוחלט להוריד את רמת הכוננות לסטטוס "אביר לילה א'", ותושבי האזור חזרו לשגרה אזרחית מלאה.
היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט החל למסור עדות במשפט נתניהו
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד"ר אביחי מנדלבליט, החל להעיד כעד הגנה במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. הדיון, שנערך בנוכחותו של נתניהו, מתמקד בשאלת חוקיותן של פעולות החקירה שבוצעו נגד ראש הממשלה, וביתר שאת בשאלה האם ניתן להן אישור כדין.
סנגוריו של נתניהו, ובראשם עו"ד עמית חדד, טוענים כי המשטרה ביצעה פעולות חקירה מהותיות מבלי לקבל את אישורו של היועמ"ש, כפי שמתחייב מחוק יסוד: הממשלה. מנגד, הפרקליטות טוענת כי כל פעולות החקירה התנהלו באופן חוקי ובהתאם לאישורים שניתנו, גם אם הללו ניתנו בעל פה ותועדו בפרוטוקולים פנימיים בלבד.
בעדותו אישר מנדלבליט כי אישר את פתיחת החקירות בעל פה, שכן סבר באותה עת כי אין חובה להנפיק אישור בכתב. עם זאת, הוא הודה כי המשטרה פעלה לעיתים כ"סוסים דוהרים", וכי היו מקרים שבהם בוצעו פעולות חקירה חמורות ללא אישורו. מנדלבליט הדגיש כי ביקש לאשר בעצמו את הפעולות המרכזיות כדי לשמור על מעמדו של ראש הממשלה, והבהיר כי ההחלטה הסופית להגיש את כתב האישום הייתה החלטה אישית שלו.
במהלך הדיון התעמת חדד עם מנדלבליט סביב כתב האישום המתוקן, והציג דמיון בין החתימה שעליו לזו שעל כתב האישום המקורי. מנדלבליט ציין כי אין לו זיכרון עובדתי שחתם על המסמך המתוקן, אך דחה את טענת הסנגור כי חתימתו הועתקה. בנוסף, מנדלבליט ציין כי לא זיהה בשום שלב חשד נגד נתניהו ב"תיק 3000" (פרשת הצוללות).
העדות עוררה תגובות חריפות. שר המשפטים יריב לוין טען כי העדות מוכיחה ש"התיק היה תפור מלכתחילה", וקרא לבטל את המשפט, להשלים את הרפורמה המשפטית ולהקים ועדת חקירה לבדיקת התנהלות גורמי אכיפת החוק.
המשטרה בוחנת את מעורבות ח"כ קרויזר בעימות במצפה יריחו שבו נפצעו שוטרים
משטרת מחוז ש"י מנהלת חקירה בעקבות עימות אלים שהתרחש במצפה יריחו בראשית אוקטובר, שבמהלכו נפצעו שלושה שוטרים. האירוע החל כאשר כוחות בילוש ויס"מ ניהלו מרדף אחר חשוד שניסה להימלט, ונכנס לאזור שבו התקיימה אזכרה לחללי צה"ל. עם הגעת הכוחות למקום, התפתח עימות בינם לבין משתתפים באירוע שניסו למנוע את המעצר. במהלך העימות הותקפו שוטרים, ולוחם יס"מ ספג אגרוף שגרם לשבר באפו.
במסגרת החקירה, המשטרה בוחנת סרטונים ותיעודים מהזירה ושוקלת לזמן לחקירה או למסירת עדות את חבר הכנסת יצחק קרויזר ואת מנכ"ל מפלגת "עוצמה יהודית" איתיאל ניימן, שנכחו במקום. גורמים במשטרה מסרו כי כל מי שנכח באירוע ומזוהה בתיעודים עשוי להיות מזומן כדי לברר את מעורבותו בפרשה.
מנגד, ח"כ קרויזר הכחיש כל מעורבות בתקיפה וכינה את הטענות נגדו "אוסף שקרים חסר בסיס". לדבריו, הוא נקלע לדין ודברים במקום, הזדהה כחבר כנסת וניסה להרגיע את הרוחות, אך הותקף בעצמו על ידי השוטרים שלטענתו הפעילו כוח בלתי סביר. בעקבות זאת, קרויזר הגיע למשרדי מח"ש במטרה להגיש תלונה נגד השוטרים.
לאחר מכן טען קרויזר כי חוקרי מח"ש סירבו לגבות את תלונתו למרות שהמתין במקום כארבע שעות, בנימוק שאין מי שיבצע את החקירה בצורה מקצועית. לטענתו של קרויזר, ההנחיה שלא לגבות ממנו עדות הגיעה מהיועצת המשפטית לממשלה. בנוסף, הוא מתח ביקורת חריפה על ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב בועז בלט, וטען כי הוא פועל פעם אחר פעם בניגוד למדיניותו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
צה"ל ושב"כ חיסלו מפקד נוח'בה שהוביל את הפשיטה למוצב כיסופים
צה"ל ושב"כ תקפו מהאוויר במרחב ח'אן יונס שבדרום רצועת עזה וחיסלו את השאם גמאל מחמד אבו גלאלה, מפקד מחלקת נוח'בה בזרוע הצבאית של חמאס. התקיפה הממוקדת יצאה לפועל בשבוע שעבר.
על פי הודעת כוחות הביטחון, אבו גלאלה היה ממובילי הפשיטה למוצב כיסופים במהלך אירועי 7 באוקטובר, ולקח חלק בחטיפת ישראלים באותו היום.
החיסול מהאוויר בוצע במטרה להסיר את האיום שהיווה המחבל. גורמי הביטחון ציינו כי לאורך המלחמה ובעת האחרונה, קידם אבו גלאלה מתווי טרור נגד כוחות צה"ל ואזרחי ישראל. במקביל, הוא פעל לשיקום יכולותיו של ארגון הטרור חמאס, וזאת תוך הפרה שיטתית של הפסקת האש.
צה"ל חשף תיעוד של מחבלים חמושים בבית החולים כמאל עדואן בג'באליה
צה"ל חשף תיעוד ומידע מודיעיני המציגים מחבלים חמושים של ארגון חמאס פועלים בבית החולים כמאל עדואן שבג'באליה, בצפון רצועת עזה. לפי התיעודים, המחבלים משתמשים במתחם בית החולים ובסביבתו כמוקד פעילות מרכזי.
על פי הודעת דובר צה"ל, חמאס ממשיך לנצל את המתקן הרפואי כדי לקדם פעילות טרור ולשקם את יכולותיו. בצה"ל מציינים כי הארגון עושה זאת תוך שימוש בחולים, בצוותים הרפואיים ובאזרחים השוהים במקום כמגן אנושי.
לפי דיווח ב"ערוץ 14", התיעודים שחשף הצבא כוללים מחבלים שתועדו מטמינים מטען חבלה סמוך למבנה בית החולים, וכן חקירה שבה מחבל מודה בשימוש במתקן למטרות טרור.
טראמפ הכריז על החלת "הפסקת אש בתחום האנרגיה" בין רוסיה לאוקראינה
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז כי רוסיה ואוקראינה הסכימו ל"הפסקת אש בתחום האנרגיה", שתיכנס לתוקף באופן מיידי. בהודעה שפרסם ברשת החברתית שלו, הודיע טראמפ כי שני הצדדים הסכימו לחדול מתקיפות הדדיות על מתקני אנרגיה, וקרא להם שלא להפר את ההבנות.
ההכרזה מגיעה על רקע עסקת סולר שקידם טראמפ מול רוסיה, שבמסגרתה יוקלו הסנקציות על מוסקבה כדי לאפשר לה לייצא דלקים ולהוריד את מחירי הדלק בעולם. לאור העסקה, הביע טראמפ זעם על כך שאוקראינה ממשיכה לתקוף בתי זיקוק רוסיים, צעד שלטענתו מייקר את עלויות הדלק. בשל כך, מתח טראמפ ביקורת חריפה על נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, טען כי ניתן היה לסיים את המלחמה כבר לפני שנתיים, וקרא להחליפו בנשיא חדש שיוכל להגיע לעסקה.
למרות הכרזתו של טראמפ, נראה כי ההבנות אינן מאושרות על ידי הצדדים. זלנסקי ציין כי הפסקת האש המדוברת היא "חדשות בשבילי", ובדיווחים זרים צוטט בכיר אוקראיני שהכחיש את קיומה. עם זאת, זלנסקי הבהיר כי קייב תהיה מוכנה לחדול מתקיפת תשתיות הנפט ברוסיה בתנאי שמוסקבה תפסיק להפציץ את תשתיות האנרגיה האוקראיניות, תוך דרישה לערבויות ממשיות למהלך שכזה.
בתגובה ישירה לקריאה להחליפו, הדגיש זלנסקי כי העם האוקראיני הוא היחיד שיקבע מי ינהיג אותו. לדבריו, אוקראינה תהיה מוכנה להכריז על הליכה לבחירות רק אם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין יסכים תחילה להפסקת אש בת 60 יום.
12 הרוגים במתקפת טילים חות'ית על נמל התעופה בריאד; נתניהו מגנה
לפחות 12 בני אדם נהרגו ו-309 נפצעו מפגיעת טיל בליסטי ששיגרו המורדים החות'ים לעבר טרמינלים 3 ו-4 בנמל התעופה הבינלאומי "המלך חאלד" בריאד, בירת סעודיה. בעקבות המתקפה הקטלנית הושבתה לחלוטין הפעילות בנמל התעופה, וטיסות בוטלו או הוסטו ליעדים חלופיים. בהמשך, דווח על רקטה או טיל שיוט נוסף שפגע בטרמינל 4 וגרם לשריפה במקום.
דובר צבא החות'ים, יחיא סריע, הצהיר כי כוחותיו אוכפים "מצור אווירי" על סעודיה בתגובה להפצצות הקואליציה הסעודית בתימן. הוא הזהיר חברות תעופה זרות שלא לפעול בשמי הממלכה שהוגדרו כעת כזירת לחימה, למעט באזורי מכה ואל-מדינה. מנגד, הקואליציה הסעודית הגדירה את הפגיעה בנמל התעופה כפשע מלחמה וכמעשה טרור, והבטיחה להגיב בנחישות ובהתאם למשפט הבינלאומי.
בעקבות ההסלמה, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הבהיר כי הוא שוקל להצטרף לתקיפות נגד החות'ים לסיוע לסעודיה, אך טרם קיבל החלטה סופית. במקביל, פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM) הודיע כי מטוסי קרב אמריקניים תקפו והשביתו את מערכת ההנעה של ספינת משא מסחרית במפרץ עומאן, לאחר שזו התעלמה מאזהרות וניסתה לפרוץ את המצור הימי המוטל על איראן.
בישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם גינוי פומבי וחריג למתקפה. בהודעתו כינה נתניהו את האירוע "מתקפת טרור מזעזעת", שלח תנחומים למשפחות ההרוגים – בהם אזרחים סעודים, בנגלדשים, אמריקני ומספר אזרחים ממדינות ערב – ואיחל החלמה לפצועים. הוא הדגיש כי יש להתייצב מול הטרור בנחישות וכי ישראל מצפה למזרח תיכון חזק ומאוחד מול איומים.
שנת הלימודים האקדמית נפתחת עם צמיחה מתונה וירידה בביקוש למדעי המחשב
שנת הלימודים האקדמית (תשפ"ז) נפתחת ב-57 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ, עם כ-350,900 סטודנטים וסטודנטיות. נתון זה משקף גידול של כ-2.1% בהשוואה לשנה שעברה, כאשר עיקר הצמיחה נרשמת במספר הנרשמים ללימודי התואר הראשון.
מבחינת תחומי הלימוד, נרשמו עליות בולטות במספר הסטודנטים בחינוך, משפטים, מדעי החברה ומדעי הרוח, וכן התרחבות בלימודי הרפואה ומקצועות הבריאות. מנגד, חלה ירידה בולטת של 7.4% במספר הלומדים במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב.
הירידה בביקוש למדעי המחשב מיוחסת, בין היתר, להשפעתה הגוברת של הבינה המלאכותית על שוק ההייטק, המקשה על עובדים מתחילים להשתלב בתעשייה. בנוסף נטען כי מלחמת "חרבות ברזל" ותהיות לגבי נחיצותם של תארים אקדמיים מובילות צעירים לעכב את תחילת לימודיהם, וכי ישנה ירידה בשיעור הניגשים להשכלה גבוהה מתוך שנתון הגיל.
המלחמה השפיעה עמוקות גם על הסטודנטים הפעילים. בשנה החולפת שירתו במילואים כ-70 אלף סטודנטים, שהם כ-20.4% מכלל הלומדים במערכת. עם זאת, בעקבות אימוץ מתווה לאומי שהעניק התאמות אקדמיות ומלגות, שיעור הנשירה בקרב משרתי המילואים היה נמוך מזה של שאר האוכלוסייה הסטודנטיאלית.
יש לכם בקשות, הצעות או רעיונות לשיפורים? נשמח שתשתפו אותנו! לחצו להעברת הודעה