כוחות ימ"מ ושב"כ עצרו בכביש 1 שני חשודים בתכנון פיגוע
כוחות הימ"מ ושירות הביטחון הכללי עצרו אתמול (שני) בערב שני חשודים בכביש 1, סמוך למחלף לטרון, בחשד שתכננו לבצע פיגוע נגד אזרחים ישראלים. המעצר בוצע בעקבות מידע מודיעיני מדויק שהתקבל במערכת הביטחון, שהצביע על כוונת השניים להוציא לפועל מתקפה בטווח הזמן המיידי.
בעקבות ההכוונה המודיעינית, הכוחות איתרו את רכבם של החשודים ועצרו אותם בטרם הספיקו לממש את תוכניתם. הפעילות המבצעית, שהובלה על ידי היחידה הלאומית ללוחמה בטרור, הסתיימה ללא נפגעים לכוחות הביטחון.
העצורים הועברו באופן מיידי להמשך חקירה בשירות הביטחון הכללי, בין היתר כדי לחשוף את התארגנות הטרור שעמדה מאחורי התכנון. לפי דיווח ב"ישראל היום", החשודים הם תושבי ענאתא שבבנימין, ובעקבות המעצר החריג נרשמו עומסי תנועה כבדים באזור לטרון.
צה"ל תקף מחבלים שחצו את "הקו הצהוב" והשמיד מחסני אמל"ח ברצועה
כוחות צה"ל זיהו שני מחבלים שחצו את "הקו הצהוב" בדרום רצועת עזה וניסו לחבל בתשתית מבצעית, באופן שהיווה איום מיידי. מיד לאחר הזיהוי, הותקפו השניים מהאוויר במטרה להסיר את האיום. לפי דיווח ב"מעריב", המחבלים חוסלו בעת שניסו לגנוב מכוחות הנדסה קרבית מקדחים המשמשים לאיתור מנהרות עמוקות.
בפעולה משותפת נוספת של צה"ל ושב"כ, הושמדו שלושה מחסני אמצעי לחימה של ארגון הטרור חמאס ברחבי הרצועה. המחסנים שהותקפו הכילו עשרות אמצעי לחימה, בהם רקטות, משגרי RPG וכלי נשק מסוג קלצ'ניקוב. בצה"ל ציינו כי הפעולה נועדה לפגוע בשרשרת האספקה של חמאס וביכולות ההתחמשות של הארגון.
טרם תקיפת המחסנים, פורסמו אזהרות מקדימות לאוכלוסייה המקומית ונעשה שימוש בתצפיות ובחימוש מדויק כדי לצמצם את האפשרות לפגיעה באזרחים בלתי מעורבים. בפיקוד הדרום הבהירו כי הכוחות ממשיכים להיות פרוסים במרחב בהתאם להסכם, ופועלים כדי להסיר כל איום מיידי.
שר ההגנה האמריקני נועד בחשאי עם נתניהו ברקע היערכות לתקיפה באיראן
שר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', ערך אתמול (שני) בערב ביקור שלא הוכרז מראש בישראל ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בבסיס חיל האוויר עובדה שבדרום. הפגישה, שבה נכח גם שר הביטחון ישראל כ"ץ, התקיימה שמונה ימים בלבד לפני הבחירות בישראל. הגעתו של נתניהו לבסיס נעשתה באופן חריג בטיסה פרטית, מה שהוביל לביטול הגעתו המתוכננת למשחק כדורגל.
הדיונים התמקדו לפי הדיווחים באפשרות של חידוש פעולות צבאיות נרחבות נגד תוכנית הגרעין של איראן. הדחיפות לשיחות נובעת, בין היתר, ממידע מודיעיני שלפיו איראן מקדמת העברת צנטריפוגות לעומק האדמה ומחזיקה בכמות גדולה של אורניום מועשר. לפי דיווח ב"ישראל היום", בניגוד לעבר, גורמים בממשל האמריקני הם אלו שדוחפים כעת לתקיפה מיידית לפני שחלון ההזדמנויות ייסגר, בעוד שבישראל נוקטים גישה זהירה יותר ומעדיפים להמתין להשפעת הלחץ הכלכלי על טהרן.
ברקע המתיחות, צה"ל העלה את רמת הכוננות והודיע על שורת צעדים חריגים, ובראשם עוצר יציאות בכלל יחידות הצבא החל מיום חמישי. שר ההגנה האמריקני לא אישר פומבית את הגעתו לישראל והסתפק בציוץ על ביקור חיילים אמריקנים בפיקוד המרכז (CENTCOM). במקביל, נתניהו פרסם סרטון מבסיס חיל האוויר שבו הזהיר כי אויבי ישראל "יספגו מכות קשות יותר מאלו שספגו עד כה".
הפגישה הביטחונית נערכת על רקע התפתחויות פוליטיות, ימים ספורים לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פרסם הודעת תמיכה פומבית בנתניהו לקראת הבחירות. טראמפ שיבח את שיתוף הפעולה במערכה מול איראן, והזהיר כי אם ייבחר מנהיג אחר, ארצות הברית עלולה להידרש לפעול נגדה לבדה.
היועץ המשפטי לשעבר מנדלבליט העיד על אישורי החקירות במשפט נתניהו
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, המשיך את עדותו במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. הדיון התמקד באישורים שנתן מנדלבליט לפתיחה בחקירות בתיקי 1000, 2000 ו-4000, ובשאלה האם אישר במפורש לחקור את נתניהו בחשד לעבירת שוחד.
סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הציג מסמכים ונוסחי אזהרה מהחקירות בתיק 4000, מהם עולה כי המילה "שוחד" לא הופיעה, אלא ניסוחים הנוגעים להפרת אמונים ולטוהר המידות. מנדלבליט אישר כי נתניהו לא הוזהר מפורשות בשוחד והודה כי ייתכן שמדובר ב"תקלה", אך הסביר כי בעת מתן האישורים לא קבע מראש את סעיף העבירה כדי להשאיר לחוקרים שיקול דעת בין עבירת שוחד להפרת אמונים בהתאם להתפתחויות.
במהלך הדיון התפתח עימות סביב טענת ההגנה כי כתב האישום הוגש מתוך שיקולים זרים ומניעים פוליטיים, במטרה להביא לחילופי שלטון. חדד ביקש לחקור את מנדלבליט על אמירה שיוחסה לו בשיחה עם התובעת יהודית תירוש, לפיה ניהול התיק נועד "להציל את הדמוקרטיה" מפני הידרדרות לדיקטטורה.
התובעת תירוש התנגדה בחריפות למהלך, טענה כי המשפט אינו ועדת חקירה לתביעה, ומחתה על ייחוס מניעים פוליטיים לצוות הפרקליטות. שופטי ההרכב קבעו כי אף שקיים קושי מהותי בחקירת תובע על מניעיו, טענה לשיקולים זרים יכולה להוות בסיס משפטי ל"הגנה מן הצדק". לפיכך קבעו השופטים כי שאלות בנושא יותרו רק לאחר שההגנה תציג תשתית עובדתית קונקרטית לטענותיה.
שר החינוך ביטל את מבחני המיצ"ב והקפיא את פעילות ראמ"ה
שר החינוך יואב קיש הודיע על השעיית קיום מבחני "תנופה" (מיצ"ב לשעבר) ואסר על כניסת אנשי הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) למשרד החינוך. ההחלטה התקבלה שבוע לפני הבחירות, על רקע משבר חריף ומתמשך בין השר למנכ"ל ראמ"ה, גל אלון, ולאחר פרסום נתוני הישגים נמוכים במבחנים הארציים.
ההודעה של קיש התפרסמה יממה לאחר שפורסם דוח של ועדה מקצועית בראשות פרופ' עמי מויאל, אותה מינה השר בעצמו. הדוח קבע כי לא נמצאה תשתית עובדתית המטילה ספק במהימנות הבחינות וכי ראמ"ה התנהלה כגוף מקצועי. עם זאת, הוועדה קיבלה את טענתו של קיש כי הצגת רמת הביצוע העליונה בלבד כ"עמידה בדרישות" היא בעייתית ועלולה להטעות את הציבור.
השר קיש הודיע כי הוא מאמץ את מסקנות הדוח במלואן, והורה על שורת צעדים לתיקון המערך, בהם עדכון רמות ההישגים והגדרת רף בסיס, הרחבת הבחינות באנגלית, הסדרת העברת נתונים גולמיים למשרד, ובחינת מעבר למבחנים מזוהים. קיש הבהיר כי עד להשלמת הטיפול בהחלטות ותיקון הליקויים, לא תתבצע עבודה של ראמ"ה במשרד ולא יתקיימו מבחנים.
המהלך עורר ביקורת חריפה מצד גורמים במערכת החינוך, אנשי מקצוע ופוליטיקאים, שטענו כי קיש פועל בניגוד להמלצת מויאל להבטיח רציפות במדידה. מבקרי ההחלטה, ובהם "הקואליציה להצלת החינוך הממלכתי", טוענים כי השר מייצר כאוס ומבטל את המבחנים במטרה להתחמק מהתמודדות עם התוצאות העגומות, ומשווים את הצעד ל"שבירת המדחום כשהוא מראה חום".
כתוצאה מההנחיה, מבחנים ארציים מתוכננים צפויים להתבטל, בהם מבחן במתמטיקה לכיתות ט' שתוכנן לחודש הקרוב. לפי דיווח ב-ynet, היועצת המשפטית של משרד החינוך קבעה כי ההוראה בעייתית, ומי שצפויה להכריע בשאלה אם המבחנים והסקרים יתקיימו היא היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה.
עשרות חסידי חב"ד עוכבו בנתב"ג בחשד לעריקות, כ-15 מהם נעצרו
מעל ל-40 חסידי חב"ד עוכבו ונעצרו הבוקר (שלישי) על ידי כוחות המשטרה הצבאית בנמל התעופה בן גוריון, מיד עם נחיתתם מטיסה מארצות הברית. הצעירים, ששבו משנת לימודים מסורתית בחצר הרבי מליובאוויטש בניו יורק, נעצרו מאחר שהם מוגדרים כעריקים ומחויבי גיוס, עקב היעדר הסדר חוקי המקנה להם מעמד של תלמידי ישיבה. מדובר צה"ל נמסר כי הצבא פועל לאכיפת החוק באופן שוטף ושוויוני במעברי הגבול, וכי מחויבי הגיוס יישפטו בהתאם לחוק.
לאחר העיכוב, הועלו הבחורים על אוטובוסים והועברו לדין משמעתי בבסיס תל השומר. מתוך 42 העצורים, 27 הביעו נכונות להתגייס, נשפטו לעונש על תנאי ושוחררו להמשך הליכי גיוס במסלולים מותאמים. 13 עצורים שסירבו להתחייב לגיוס נשלחו למחבוש בכלא הצבאי, ושני עצורים נוספים, שהוגדרו כ"משתמטים פרקליטותיים" לתקופה העולה על 540 יום, הועברו להמשך הליכים בכלא 10.
המעצרים חוללו סערה פוליטית חריפה. במקביל לאירוע, התראיין ראש הממשלה בנימין נתניהו לרדיו "קול ברמה", הביע התנגדות למעצרי העריקים והגדירם כפעולה "לא מקובלת" וכניסיון מכוון לפגוע בתהליך של גיוס ללא כפייה. נתניהו טען כי יש לשמר את עולם התורה, אך הדגיש כי מי שלא לומד חייב להתגייס. באותו ריאיון הוא נשאל על דרישת המפלגות החרדיות לאשר חוק פטור מגיוס עוד בטרם הקמת הממשלה הבאה, והשיב כי "הלוואי שנוכל לעשות את זה" ותלה זאת ברצון טוב ושיתוף פעולה.
דברי נתניהו עוררו מתקפה מצד ראשי מפלגות באופוזיציה, בהם יאיר לפיד, נפתלי בנט, גדי איזנקוט ואביגדור ליברמן, שהאשימו אותו בקידום "דיל השתמטות תמורת שלטון" ובפגיעה בצבא ערב הבחירות. בליכוד מיהרו לפרסם הבהרה, דחו את הביקורת כ"פייק ניוז", והדגישו כי עמדתו העקבית של נתניהו היא שמי שלא לומד תורה ילך לצבא, ומי שיסרב ילך לכלא.
במקביל, הפנו המפלגות החרדיות אצבע מאשימה כלפי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. גורמים בש"ס, ביהדות התורה ובמפלגת נעם תקפו אותה בטענה שהיא עומדת מאחורי המעצרים מתוך מניעים פוליטיים של התערבות בבחירות ויצירת כאוס. בעקבות האירוע, התעורר במפלגות החרדיות חשש שמא ייעשו ניסיונות לעצור עריקים גם בסמוך לקלפיות, למרות שוועדת הבחירות הבהירה כי ההחלטה שלא לבצע מבצעי אכיפה ביום ההצבעה נותרה בעינה.
21 אזרחים ואנשי קבע נעצרו בחשד להונאה ושוחד בעבודות בעזה
כוחות של להב 433, המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) ורשות המסים עצרו הבוקר (שלישי) 21 חשודים בחשד למעורבות בפרשת שחיתות, הונאה והלבנת הון בהיקף של מיליוני שקלים. העצורים כוללים קבלנים אזרחיים וחמישה נגדים בשירות קבע, אשר פעלו יחד בזמן ביצוע עבודות תשתית עבור הצבא ברצועת עזה.
הרקע לפרשה נעוץ בצרכי הלחימה, שבמסגרתם נדרש צה"ל להסתייע בחברות אזרחיות לצורך הפעלת ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) בשטח הרצועה. על פי החשד, המעורבים ניצלו את הצורך הצבאי הדחוף כדי להוציא במרמה כספים מקופת המדינה.
מחקירת המשטרה עולה כי שיטת הפעולה התבססה על כך שהקבלנים הגישו חשבוניות פיקטיביות ודיווחו על עבודות שלא ביצעו או שבוצעו באופן חלקי בלבד. הנגדים, שהיו אמונים על הפיקוח בשטח מטעם צה"ל, העלימו לכאורה עין ואישרו את הנתונים הכוזבים בתמורה לתשלום שוחד.
המעצרים בוצעו בתום חקירה סמויה של מספר חודשים. כלל החשודים הועברו לחקירה במשרדי להב 433, ובהמשך יובאו לדיונים בבקשות להארכת מעצרם: האזרחים בבית משפט השלום בבאר שבע, ומשרתי הקבע בבית הדין הצבאי במחנה בית ליד.
הייעוץ המשפטי: מחלוקת בין צה"ל למשטרה מעכבת מעצרי עריקים
מסמך מטעם הייעוץ המשפטי לממשלה, שחובר לקראת הגשת עדכון המדינה לבג"ץ, חושף כשלים משמעותיים בשיתוף הפעולה בין המשטרה לצה"ל באכיפת גיוס חרדים. על פי המסמך, המסכם דיון בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ד"ר גיל לימון, לאחרונה אירעו 143 מקרים שבהם משתמטים עוכבו באקראי על ידי המשטרה – אך שוחררו לדרכם עם זימון בלבד, מבלי שהועברו לידי המשטרה הצבאית.
הסיבה לשחרור, לטענת המשטרה, היא שנציגי צה"ל לא הגיעו לזירת המעצר בתוך חצי שעה כפי שנקבע בנוהל המשותף. מנגד, נציגי המשטרה הצבאית טענו בדיון כי הנתונים הללו אינם מוכרים להם. המשנה ליועמ"שית קבע כי מדובר במספר גבוה המעיד על כשל ביישום הנוהל, ודרש מהמשטרה להעביר את פירוט המקרים לבדיקה והפקת לקחים בצה"ל.
בנוסף, מהדיון עולה כי מבצע מעצרים יזום ורחב היקף שתוכנן לחודש אוקטובר נדחה בפעם השנייה. העיכוב נובע מדרישת המשטרה להקצות מאות חיילי צה"ל לסיוע באבטחת המבצע. צה"ל התנגד לדרישה זו, בנימוק שחלוקת הסמכויות קובעת כי הצבא אחראי על ביצוע המעצרים עצמם, בעוד שהטיפול בהפרות סדר במרחב הציבורי מוטל אך ורק על המשטרה.
הייעוץ המשפטי גיבה את עמדת צה"ל בסוגיה זו. ד"ר לימון הבהיר כי בהתאם לפסיקת בית המשפט, אין להתנות את האכיפה בהקצאת חיילים למשימות סדר ציבורי. הוא דרש מהגופים לפעול בשיתוף פעולה ולגבש בהקדם מתווה לחידוש פעולות האכיפה היזומות ללא דיחוי. לפי דיווח ב"ישראל היום", הדרישה היא לגבש את המתווה עד ה-1 בנובמבר 2026.
במסגרת שורת מינויים בצה"ל: יוקמו חטיבות חלל ורובוטיקה ותוחזר חטיבה 500
בדיון שיבוצים בראשות הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, סוכמה שורת מינויים בצה"ל, במרכזה הקמת חטיבות חלל ורובוטיקה והקמתה מחדש של חטיבת השריון 500, שפורקה בשנת 2003. המינויים שאושרו, הכוללים שורת תפקידים ביחידות השדה, במפקדות ובנציגויות צה"ל בחו"ל, כפופים כולם לאישורו של שר הביטחון ישראל כ"ץ.
חטיבת החלל תוקם בחודשים הקרובים באגף התכנון במסגרת התוכנית הרב-שנתית "חושן", ובראשה יעמוד תת-אלוף ש'. המהלך נובע מלקחי מלחמת "חרבות ברזל" והעימות הישיר מול איראן והחות'ים, מתוך הבנה כי ממד החלל הפך לזירת לחימה פעילה. מטרת החטיבה היא לרכז את בניין הכוח בתחום החלל, לאפשר שליטה צבאית, ולהפעיל סנסורים ויכולות יירוט מחוץ לאטמוספירה.
במקביל, תוקם חטיבת רובוטיקה במפקדת העומק בראשות תת-אלוף י', מתוך צורך שבלט בלחימה בעזה בה הופעלו כלים אוטונומיים ורובוטים לסריקת מנהרות ולמשימות נוספות. בנוסף, חטיבת השריון 500 תוקם מחדש כחלק מהתאמת הכוחות לצורכי הצבא ולתפיסת הפעלת הכוח, וסגן-אלוף ר' יועלה לדרגת אלוף-משנה וישמש כמפקדה הראשון מזה שני עשורים.
במסגרת סבב המינויים המבצעיים, סוכם גם מינויו של סגן-אלוף דניאל אלה למפקד חטיבת המילואים 14, תוך העלאתו לדרגת אלוף-משנה. אלה פיקד על גדוד השריון 52 ונפצע באורח בינוני בהיתקלות ברפיח, והוא חוזר כעת לתפקיד פיקוד מבצעי בכיר.
בריטניה תשלח מטוסי קרב להגן על סעודיה; 73 הרוגים במתקפה בתימן
בריטניה הודיעה על הרחבה משמעותית של היקף הסיוע הצבאי לסעודיה, במסגרתה תשלח מטוסי קרב מדגם "יורופייטר טייפון" כדי להגן על הממלכה מפני מתקפות הטילים והכטב"מים של המורדים החות'ים. שר ההגנה הבריטי, ווס סטריטינג, הבהיר כי חיל האוויר המלכותי יבצע פעולות יירוט בשמי סעודיה כדי לשמור על הערים והתשתיות, אך הדגיש כי המטוסים הבריטיים לא יתקפו יעדים חות'יים בתוך תימן.
לצד מטוסי הקרב, בריטניה תשלח גם מטוס תובלה כבד ותאריך את מבצע התדלוק האווירי של כלי הטיס הסעודיים. שר ההגנה נימק את ההחלטה כמענה לצורך להגן על סעודיה ועל ממשלת תימן, וכן כצעד למניעת מצב שבו תנועת הספינות הבינלאומית במצר באב אל-מנדב תהפוך לבת ערובה בידי החות'ים.
ההחלטה הבריטית מתקבלת על רקע הסלמה חריפה בתקיפות החות'ים מאז קריסת הפסקת האש בחודש יולי. פגיעות קטלניות של המורדים, בהן פגיעה בנמל התעופה הבינלאומי בריאד שהובילה ל-13 הרוגים ולמעלה מ-300 פצועים, פוגעות בכלכלת הממלכה ואף אילצו אותה לדחות כנס השקעות בינלאומי מרכזי שתוכנן לשבוע הבא.
במקביל, הלחימה הקרקעית בתוך תימן גובה קורבנות רבים. במתקפה הקטלנית ביותר מאז תחילת ההסלמה, שיגרו החות'ים טילים לעבר בסיס הטירונים "אל-עלם" של כוחות הממשלה במחוז שבווה. כתוצאה מכך נהרגו 73 מגויסים חדשים ויותר מ-200 נוספים נפצעו.
יש לכם בקשות, הצעות או רעיונות לשיפורים? נשמח שתשתפו אותנו! לחצו להעברת הודעה