הובאו למנוחות הלוחמים שנפלו בפיגוע; צה"ל אטם את בתי המחבלים
אלפים ליוו למנוחות את סמ"ר רון יונתן רויטמן בן ה-23 ואת סמל יובל שי סוילם בן ה-20, לוחמי גדוד "ארי" של חטיבת החילוץ וההדרכה, שנהרגו בפיגוע הירי בצומת יהודה ביום שישי האחרון. באירוע נפצעו שלושה לוחמים נוספים באורח קל.
הפיגוע התרחש סמוך לשעה 07:10 בבוקר, כאשר שני מחבלים פלסטינים הגיעו ברכב, ירדו ממנו ופתחו באש לעבר כוח צה"ל. במקום התפתחו חילופי אש שנמשכו למעלה מ-20 דקות, עד שכוחות נוספים הגיעו לזירה, איגפו את המחבלים וחיסלו אותם. ברכבם אותרה כמות גדולה של תחמושת, ובמערכת הביטחון מעריכים כי הלוחמים מנעו פיגוע גדול יותר נגד אזרחים.
במהלך הלווייתו של סמל סוילם, העלה אביו אמנון טענות קשות וציין כי בנו דיווח לו בעבר על תקלה בנשקו. האב טען כי במהלך ההיתקלות, כשבנו ניסה להציל את חברו, היה לו מעצור בנשק, והצהיר כי המשפחה תדרוש תשובות. בנוסף, דרש האב מהמדינה לגרש את משפחות המחבלים עד תום ימי השבעה, והזהיר כי אם המדינה לא תעשה זאת, האזרחים ייקחו את החוק לידיים.
בעקבות הפיגוע, פתח צה"ל במבצע נרחב לסיכול טרור במרחב חברון. מפקד פיקוד המרכז חתם על צו החרמה ואטימה זמנית לבתיהם של שני המחבלים שביצעו את הפיגוע, והכוחות אטמו אותם לקראת הריסה. במקביל, נמשכים המעצרים והסריקות אחר חשודים ואמצעי לחימה ברחבי העיר.
כוחות הביטחון עצרו חשוד שתכנן פיגוע בטווח המיידי בציר מרכזי בבנימין
כוחות צה"ל עצרו היום (ראשון) חשוד שתכנן, על פי החשד, לבצע פיגוע בטווח הזמן המיידי בציר מרכזי בגזרת חטיבת בנימין. המעצר בוצע בעקבות מידע מודיעיני מדויק שהתקבל משירות הביטחון הכללי, אשר הצביע על כוונתו של החשוד לפעול בזמן הקרוב.
הלוחמים שפעלו בגזרה הצליחו לעצור את החשוד בטרם הספיק להוציא את תוכניתו לפועל. לאחר תפיסתו, הועבר העצור להמשך חקירה של כוחות הביטחון במטרה לברר את נסיבות האירוע ואת פרטי תוכנית הפיגוע שסוכלה.
בעקבות המעצר וסיכול הפיגוע המתוכנן, התייחס לאירוע ראש מועצת בנימין, ישראל גנץ. לדבריו, יש צורך להרחיב את הפעילות ההתקפית של כוחות הביטחון ברחבי יהודה ושומרון.
מפגינים דרוזים חסמו את כביש 6 במחאה על דקירת צעיר
עשרות מפגינים דרוזים חסמו הערב (ראשון) את התנועה בכביש 6 לכיוון דרום סמוך למחלף אליקים, והבעירו צמיגים. החסימה התקיימה במחאה על דקירתו ופציעתו באורח בינוני של צעיר בן 18 ממוצא דרוזי, במהלך קטטה שפרצה מחוץ למועדון ביפו בלילה שבין חמישי לשישי.
כוחות משטרה שהגיעו למקום הכווינו את התנועה, ולאחר כשעה פיזרו את המפגינים ופתחו את הכביש בשני הכיוונים. במהלך פיזור המחאה, המשטרה עצרה שני חשודים בהפרת הסדר הציבורי, ושני צעירים נוספים שזוהו מכים אדם ששכב על שול הדרך ונפצע באורח קל.
באשר לאירוע הדקירה ביפו, המשטרה עצרה שלושה חשודים בני 18–19. מהחקירה הראשונית עולה כי ויכוח שהחל בתוך המועדון הסלים לקטטה אלימה בחניון. בית המשפט האריך את מעצרם של שניים מהחשודים, ואילו החשוד השלישי שוחרר למעצר בית.
הרקע לדקירה שנוי במחלוקת. בעוד שמפגינים וגורמים פוליטיים טוענים כי מדובר בתקיפה גזענית שהתרחשה משום שהצעירים דיברו בערבית, במשטרה מבהירים כי לא עלה כל חשד לרקע דתי או גזעני. לפי גורמים המעורים בחקירה, גם הנדקר עצמו לא טען בעדותו כי הותקף בשל היותו דרוזי, אלא מסר כי הותקף על ידי אנשים שאינו מכיר.
שני אזרחים גרמנים נעצרו לאחר שתיעדו את כלא דמון ומתקנים ביטחוניים
שני אזרחים גרמנים נעצרו הלילה (בין שבת לראשון) מחוץ לכלא דמון שבהר הכרמל, המשמש לכליאת אסירים ביטחוניים. המעצר התבצע לאחר שהשניים נצפו כשהם מתעדים את הכניסה לבית הסוהר.
לפי דיווח ב"ישראל היום", לוחמי כליאה במקום הם שהבחינו בהתנהלות החשודה של השניים והזעיקו כוחות לזירה. בבדיקה שנערכה בטלפונים הניידים של החשודים, נמצאו צילומים של מתקנים ופעילות ביטחונית ברחבי הארץ.
החשודים נמצאים כעת תחת חקירה משותפת של משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי. בהמשך הם יובאו בפני שופט לדיון בבקשה להארכת מעצרם.
צה"ל ושב"כ חיסלו שני מחבלים שהעבירו כספים מטורקיה ומאיראן לחמאס
צה"ל ושב"כ הודיעו כי חיסלו מהאוויר במהלך השבוע שעבר שני מחבלים ברצועת עזה, אשר עסקו בהעברת מיליוני שקלים מאיראן ומטורקיה לזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס. על פי הודעת כוחות הביטחון, הסיכולים הממוקדים נועדו להסיר איום מיידי.
בתקיפה שבוצעה ביום רביעי באזור העיר עזה, חוסל עלאא' אבראהים נמר ערשי, אשר שימש כמפקד חוליה בזרוע הצבאית של חמאס. יום קודם לכן, בתקיפה במרחב נוציראת, חוסל כרם ריאד חסן אבו בטיחאן, מחבל בארגון הג'יהאד האיסלאמי שפעל להעברת כספים לזרוע הצבאית של חמאס.
בצה"ל מסבירים כי לאורך המלחמה, הכספים שהעבירו השניים סייעו לחמאס בניסיונותיו לשקם את יכולותיו הצבאיות ולקדם פעולות טרור נגד חיילים ואזרחים, וזאת תוך הפרה שיטתית של הפסקת האש. בנוסף, ביום חמישי השמידו כוחות צה"ל ושב"כ מהאוויר מחסן במרכז הרצועה ששימש את חמאס לאחסון אמצעי לחימה, בהם רובי קלאצ'ניקוב, משגר ורקטות.
יו"ר ועדת הבחירות אישר את פגישת נתניהו, בן גביר והמפכ"ל
ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר קיימו פגישת היערכות לקראת יום הבחירות עם מפכ"ל המשטרה דני לוי. קיום הדיון אושר לאחר שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, דחה עתירה שדרשה לבטלו. עם זאת, סולברג התנה את קיום הפגישה בכך שתעסוק בשמירה על הסדר הציבורי בלבד, וקבע כי הדרג המדיני אינו מוסמך להנחות את המשטרה בענייני טוהר הבחירות וניהולן.
העתירה נגד הפגישה הוגשה על ידי מפלגת "ישר!" בראשות גדי איזנקוט. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תמכה בביטול הדיון ואף הורתה למפכ"ל שלא להשתתף בו. לטענת היועמ"שית, אין תקדים לפגישה כזו, וניהול מערכת הבחירות מסור בלעדית לוועדת הבחירות המרכזית ולא לדרג הפוליטי.
מטעם נתניהו נטען כי הדיון נועד להשלים הערכת מצב ביטחונית שנערכה קודם לכן, בעקבות התרעות חמורות על כוונת גורמי טרור לשבש את מהלך הבחירות. השר בן גביר גיבה את קיום הפגישה, וטען כי בחינת היערכות המשטרה למניעת פגיעה בחיי אדם היא חובתו של הדרג המדיני. מטעם נתניהו אף הוצע כי נציג מטעם ועדת הבחירות ישתתף בדיון כדי להיווכח בתכליתו הביטחונית.
מנגד, איזנקוט ומפלגתו טענו כי נתניהו מתמודד בעצמו בבחירות ופועל בניגוד למנהל התקין כדי לחבל בהליך ולערער מראש את אמון הציבור בתוצאות. לטענתם, מדובר בהפעלת לחץ פסול על משרתי ציבור הנובעת מחששו של נתניהו להפסיד בבחירות.
עדות מנדלבליט במשפט נתניהו: עימות סביב ביצוע האזנת סתר לנתן אשל
ביומו השישי של שלב העדות של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, התמקד הדיון בהאזנת סתר שביצעה המשטרה בחודש מרץ 2017 לקווי הטלפון של נתן אשל, מקורבו של ראש הממשלה. החקירה הנגדית נוהלה על ידי סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד.
מנדלבליט העיד כי המשטרה לא דיווחה לו ולא ביקשה את אישורו מראש לביצוע האזנת הסתר לאשל. לדבריו, כאשר נודע לו על הפעולה בדיעבד הוא הופתע וכעס מאוד, שכן פעולה רגישה כלפי אדם כה קרוב לראש הממשלה דורשת את אישורו המוקדם. בעקבות הגילוי, העיד מנדלבליט, הוא הורה למשטרה לפרק ולהסיר את עמדת ההאזנה באופן מיידי.
במהלך הדיון הציג עו"ד חדד את הבקשה המשטרתית להוצאת הצו, בה נכתב כי צפויות להיקלט בה שיחות עם ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת, וצוינו חשדות לעבירות שוחד, הלבנת הון ושיבוש חקירה. לטענת ההגנה, המשטרה השתמשה בצו נגד אשל כנתיב עוקף כדי להאזין לשיחותיו של נתניהו מבלי לקבל אישור חוקי. מנגד, התביעה התנגדה לפרשנות זו וטענה כי הצו והחשדות שהופיעו בו כוונו באופן בלעדי כלפי אשל, וכי אזכורו של נתניהו נועד לשמש כרקע עובדתי כללי.
עו"ד חדד הציג סתירה בין גרסתו של מנדלבליט לעדותו הקודמת של חוקר המשטרה תת-ניצב כורש ברנור, שטען כי נושא נתן אשל כן עלה בישיבה אצל היועץ. מנדלבליט דבק בגרסתו כי הנושא לא עלה מראש. בנוסף, באשר לסעיפי העבירות החמורים שהופיעו בבקשת המשטרה, מנדלבליט הבהיר כי אישר נושאי חקירה כלליים, ולא אישר מראש חקירת עבירות ספציפיות כמו הלבנת הון, והגדיר את הכללתן במסמך המשטרתי כ"יותר גרוע מטעות".
שירות הביטחון הכללי קיבל את האחריות לאבטחת גולן, איזנקוט ווינטר
החל מהבוקר (ראשון), יומיים בלבד לפני הבחירות, קיבל שירות הביטחון הכללי את האחריות על אבטחתם של שלושה ראשי מפלגות: יאיר גולן (הדמוקרטים), גדי איזנקוט (ישר!) ועופר וינטר (עמך ישראל).
אבטחתו של גולן תתבצע באחריות ישירה של השב"כ ובמימון מלא של המדינה. במקביל, אבטחתם של איזנקוט ווינטר תתבצע באמצעות חברות אבטחה פרטיות, שיונחו ויופעלו באופן ישיר על ידי יחידת 730 של השב"כ.
ההחלטה בעניינו של גולן התקבלה בהמשך לעתירה שהגישה מפלגתו לבג"ץ נגד ראש השב"כ, דוד זיני. במסגרת העתירה, נציגי המדינה הציגו מתווה אבטחה ראשוני והבטיחו לעדכן אותו בהתאם להערכות מצב שוטפות, התחייבות שהובילה כעת להחלת האבטחה הממלכתית.
ההודעה על אבטחתו של איזנקוט מגיעה לאחר שבאוגוסט האחרון המליצה הוועדה המייעצת לאבטחת אישים ברוב דעות כי הוא יאובטח על ידי השב"כ. למרות ההמלצה, רק בחודש שעבר הודיע הארגון כי אין בכוונתו לספק לו אבטחה, החלטה ששונתה כעת.
נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס פורש מראשות ועדת הצוללות
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אשר גרוניס, מסיים את תפקידו כיושב ראש ועדת החקירה הממלכתית לעניין רכש הצוללות וכלי השיט. גרוניס הודיע לנשיא בית המשפט העליון המכהן, יצחק עמית, כי בשל נסיבות רפואיות לא יוכל להשתתף בדיוני הוועדה בחודשים הקרובים. הוא הסביר כי ביקש לסיים את תפקידו מאחר שדחיית הדיונים תפגע בעבודת הוועדה.
בעקבות פרישתו, הנשיא עמית מינה את שופט העליון בדימוס צבי זילברטל ליושב ראש הוועדה החדש. זילברטל אינו דמות חדשה בהליך, שכן הוא מכהן כחבר בוועדה מאז הקמתה. במקביל, מונתה נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד לשעבר, השופטת הבכירה רות לורך, כחברה חדשה. הרכב יתר חברי הוועדה, הכולל את פרופ' קרנית פלוג, גדעון פרנק ותא"ל פרופ' יעקב בורטמן, יישאר ללא שינוי.
חילופי התפקידים מתרחשים ימים ספורים לפני פתיחת שלב שמיעת העדויות של הוועדה, המתוכנן להתחיל ב-1 בנובמבר ולהתנהל בדלתיים סגורות. בחודשים נובמבר ודצמבר צפויים להעיד בפני הוועדה אישים בכירים במסגרת בירור מכתבי האזהרה שנשלחו לחמישה גורמים בשנה שעברה. בין העדים המתוכננים נמנים ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכבר העיד בעבר בפני הוועדה, הרמטכ"ל אייל זמיר ונשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין.
בית המשפט קבע: הפרופסור המואשם בתכנון פיגועים לא יישלח לבדיקה פסיכיאטרית
בית המשפט המחוזי מרכז בלוד קבע כי פרופ' שחר נבו, המואשם בתכנון מעשי טרור ורצח המוני של ערבים, לא יישלח לבדיקה פסיכיאטרית בניגוד לרצונו. ההחלטה התקבלה במסגרת דיון בתנאי מעצרו של המרצה למתמטיקה מאוניברסיטת בר אילן, בן כ-60 מפתח תקווה, נגדו הוגש כתב אישום בגין הכנה לביצוע מעשה טרור, סחיטה באיומים ושיבוש מהלכי משפט ממניעים לאומניים-אידיאולוגיים.
במהלך הדיון התנגד נבו נחרצות לאפשרות שיעבור אבחון פסיכיאטרי. הוא טען כי הוא "בסדר גמור" והדגיש כי החזיק במשרת פרופסור באוניברסיטה במקביל להכנת התוכנית. בנוסף, קבל נבו על כך שפורסם רק העמוד הראשון מתוך 20 עמודי התוכנית שלו, מה שלטענתו מציג אותו באופן שגוי, וטען כי אנשי הימין משה פייגלין ואורי מלמד קיצוניים ממנו והיו צריכים לעמוד לדין לפניו.
התביעה תמכה בהחלטה שלא להפנות את נבו להסתכלות, וציינה כי הוא התנהל בצורה הגיונית, שקולה ועניינית במהלך חקירותיו ובדיונים. סנגוריו של נבו הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה ולעילות מעצר, אך טענו כי התמונה המצטיירת מחומר הראיות מתונה ומורכבת יותר מזו המשתקפת בכתב האישום.
השופטת אליאנא דניאלי קבעה בהחלטתה כי מאחר שאף צד לא ביקש חוות דעת פסיכיאטרית, ולאור התנגדותו המפורשת של הנאשם, אין מקום לכפות זאת עליו. השופטת נימקה כי הפניה לבדיקה בתנאי אשפוז היא צעד קשה ופוגעני, ובמיוחד כאשר גם המדינה מאשרת שהתנהלותו שכלתנית. הדיון בעניינו נדחה ל-30 בנובמבר, אז יוחלט אם יישאר במעצר עד תום ההליכים.
גל מחאות ברחבי אירופה: עימותים אלימים, הפגנות ענק ומאות עצורים
גל מחאות נרחב פוקד בימים אלה את אירופה, כאשר מאות אלפי מפגינים יצאו לרחובות בצרפת, איטליה וספרד. הרקע להפגנות משלב דרישות כלכליות וחברתיות, בהן מחאה על יוקר המחיה, משבר הדיור ושחיקת הפנסיות והשירותים הציבוריים. בעוד שחלק מהמחאות מתנהלות בשקט, מוקדים רבים ברחבי היבשת גלשו לעימותים אלימים מול כוחות הביטחון ולמעשי ביזה.
בספרד, עשרות אלפים צעדו במדריד בדרישה להגן על מערכת הפנסיה ועל זכויות השוכרים במחאה שהתנהלה ללא אלימות. לעומת זאת, בברצלונה התאספו מאות צעירים רעולי פנים, התעמתו עם השוטרים, הציתו רכוש ובזזו חנויות. המשטרה המקומית, שדיווחה על 128 עצורים שרובם קטינים, מסרה כי הפורעים תיאמו את פעולותיהם ברשתות החברתיות. בתגובה, איים ראש עיריית ברצלונה בהשלכות משפטיות חמורות שיוטלו גם על הורי הקטינים המעורבים.
בצרפת, שבוע לאחר שההפגנות הידרדרו למהומות קשות, נפרסו כ-70 אלף שוטרים ברחבי המדינה. בפריז צעדו כ-110 אלף בני אדם במסלול שהוסט ממרכז העיר על ידי המשטרה, במטרה להגן על בתי עסק, ואתרי תיירות מרכזיים כדוגמת הלובר נסגרו. למרות השקט היחסי בבירה, בערים אחרות כמו ליון נרשמו עימותים שכללו שימוש בגז מדמיע, ושר הפנים הצרפתי עדכן כי כ-1,000 בני אדם נעצרו. מנהיגי השמאל בצרפת תקפו את הרשויות וטענו כי שינוי מסלולי ההפגנות נועד לשבש את המחאה.
באיטליה תוגברה האבטחה משמעותית ברומא ובמילאנו, ובעלי חנויות יוקרה חסמו את חלונות הראווה שלהם בלוחות עץ מבעוד מועד. המפגינים מחו נגד מדיניותה הכלכלית של ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני ושרפו חשבונות חשמל. ברומא נרשמו עימותים כאשר קבוצות מפגינים ניסו לפרוץ לקולוסיאום, והמשטרה עשתה שימוש במכת"זית ובגז מדמיע כדי לפזרם.
יש לכם בקשות, הצעות או רעיונות לשיפורים? נשמח שתשתפו אותנו! לחצו להעברת הודעה