מאמצים להרכבת ממשלה בצל התיקו הפוליטי; מגעים להחלפת יו"ר הכנסת
תוצאות הבחירות לכנסת ה-26 הובילו למבוי סתום פוליטי, כאשר אף אחד מהגושים לא השיג רוב של 61 ממליצים להרכבת ממשלה. על פי התוצאות, גוש נתניהו עומד על 53 מנדטים, גוש איזנקוט על 48, והמפלגות הערביות התחזקו ל-19 מנדטים. על רקע זה, יו"ר מפלגת "ישר!", גדי איזנקוט, הודיע כי בכוונתו לפעול להקמת "ממשלת גיוס ציונית" חדשה והגדיר את הקואליציה היוצאת כ"גוש המשתמטים". לשם כך, איזנקוט קיים פגישות עם יו"ר "ביחד" נפתלי בנט ועם יו"ר "הדמוקרטים" יאיר גולן במטרה לתאם מהלכים.
הצעד המיידי שמקדם גוש השינוי הוא החלפת יו"ר הכנסת המכהן, אמיר אוחנה מהליכוד, מיד עם השבעת הכנסת החדשה ב-10 בנובמבר. על פי דיווח ב"כאן חדשות", אחד המועמדים הנשקלים לתפקיד הוא יאיר לפיד, לצד מועמדים נוספים מישראל ביתנו, ישר! והדמוקרטים. מהלך זה, כמו גם התרחיש של הקמת ממשלת מיעוט הנשענת על 41 חברי כנסת בלבד, דורש את תמיכתן של המפלגות הערביות מבחוץ.
ראשי המפלגות הערביות אותתו על נכונותם לשתף פעולה פוליטית כדי להביא לסיום שלטון נתניהו. הרשימה המשותפת הוציאה הודעה רשמית על נכונותה לסייע מבחוץ, וח"כ אחמד טיבי הבהיר כי הם אינם דורשים שרים בממשלה, אלא התחייבויות לשינוי מדיניות. במקביל, יאיר גולן נפגש עם יו"ר רע"מ מנסור עבאס. מגעים אלו מתקיימים בצל חקירת משטרה של שבעה חשודים בחשד לשוחד בחירות וחלוקת כספים לטובת רע"מ, וכן חקירת שב"כ נפרדת לגבי חשד להתערבות זרה בבחירות בחברה הערבית, שעליה הורה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
בליכוד ובגוש נתניהו פתחו בקמפיין הדורש לפסול קלפיות, בטענה כי "הבחירות נגנבו על ידי המפלגות הערביות". במקביל, גוברים הלחצים הציבוריים להקמת ממשלת אחדות רחבה כדי למנוע הליכה לבחירות שישיות. נשיא המדינה יצחק הרצוג קרא למפלגות לבוא בראש פתוח כדי להימנע מסבב נוסף, וקריאות דומות נשמעו גם מצד אישי ציבור וראשי רשויות מטעם הליכוד, בהם חיים ביבס ושי חג'ג', שהבהירו כי הציבור מיצה את סבבי הבחירות וכי נדרשת יציבות.
השב"כ חוקר חשד למימון והתערבות זרה בבחירות
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, שלח מכתב חריג לראש השב"כ דוד זיני, בו הורה לו לפתוח בחקירה של חשדות חמורים לשוחד בחירות והשפעה פסולה באמצעות מימון זר. על פי הדיווחים, החשד המרכזי הוא שמדינות זרות, ובהן קטאר, העבירו סכומי כסף גדולים במטרה לעודד ולהמריץ את ההצבעה בחברה הערבית.
בעקבות חשיפת המכתב, פרסם השב"כ הודעת הבהרה רשמית לפיה החקירה עדיין מתנהלת והיא ממוקדת נגד מי שפעל בניגוד לחוק, מבלי להטיל דופי במגזר שלם. השב"כ הדגיש כי המידע נאסף באופן עצמאי במסגרת תפקידו של הארגון, ולא התקבל מגורם פוליטי. במקביל, המשטרה וממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות, דין ליבנה, הבהירו כי אין ראיות לפגיעה שיטתית בטוהר הבחירות וכי ההליך הדמוקרטי בקלפיות נשמר כסדרו.
על רקע החקירה, במפלגת הליכוד ובגוש הימין פתחו במתקפה חריפה, כינו את האירוע "רע"מגייט" וטענו כי מדובר ב"גניבת בחירות" שנועדה להפיל את שלטון הימין. בכירים בקואליציה דרשו לעצור את ראשי המפלגות הערביות, וקראו שלא לשתף פעולה עמם או לאפשר את החלפת יו"ר הכנסת באמצעות מה שהגדירו כקולות שנקנו בשוחד.
מנגד, ראשי המפלגות הערביות דחו את ההאשמות מכל וכל, וכינו אותן "עלילת דם גזענית" וקמפיין דה-לגיטימציה של צד שמסרב להשלים עם הפסדו בבחירות. גם ראשי גוש המרכז-שמאל, בהם גדי איזנקוט ויאיר גולן, בירכו על החקירה אך האשימו את נתניהו בניצול ציני של חשדות שטרם התבררו כדי לערער את אמון הציבור ולעכב את פרסום התוצאות ואת השבעת הכנסת החדשה. משרד החוץ הקטארי פרסם אף הוא הכחשה גורפת למעורבות בבחירות.
בג"ץ הקפיא את חוק התקשורת והורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל
הרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון בראשות השופט יצחק עמית, יחד עם השופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר, הורה להקפיא את כניסתו לתוקף של חוק התקשורת שיזם השר שלמה קרעי. בנוסף, הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה לממשלה לנמק מדוע לא יבוטל החוק בשל פגמים בהליך חקיקתו.
הצו הוצא, בין היתר, בעקבות בקשתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שהזהירה כי החוק התקבל ב"הליך משובש" וכולל "צבר קיצוני של פגמים מהותיים". לטענתה, מאחר שהחוק נוגע בליבת חופש העיתונות, יש להימנע מקביעת עובדות בשטח לפני השלמת הבירור השיפוטי, במיוחד בתקופת בחירות. השופטים ציינו בהחלטתם כי הממשלה בחרה שלא להגיש את תגובתה לבקשות לצו הביניים למרות שניתנה לה שהות לעשות זאת, ולכן ההחלטה התקבלה על בסיס הטענות הכתובות ללא דיון בעל פה.
בג"ץ הבהיר כי בשלב זה הדיון מתמקד אך ורק בתקינות הליך החקיקה, ולא בטענות הנוגעות לתוכן החוק עצמו. המשך הדיון בעתירות יועבר להרכב מורחב של תשעה שופטים, והמדינה תידרש להגיש את תצהירי התשובה שלה עד ל-7 בינואר.
חוק התקשורת, שאושר בקיץ האחרון, קובע בין היתר את הקמתה של רשות חדשה לתקשורת משודרת שתחליף את הרשות השנייה ואת מועצת הכבלים והלוויין. כמו כן, החוק נועד לאפשר הקמת ערוצי חדשות שכמעט לא יהיו כפופים לרגולציה, ולבטל את ההפרדה המבנית בין הערוצים לחברות החדשות שלהם.
עימותים אלימים בהפגנת חרדים בכביש 4; בן גביר תקף את המפכ"ל
עשרות מפגינים חרדים חסמו הערב (חמישי) את כביש 4 באזור צומת גהה, במחאה על מעצרו של צעיר חרדי בגין עריקות מצה"ל. המפגינים התיישבו על הכביש, חסמו את התנועה וקראו קריאות נגד הגיוס, ובמקביל נחסמו גם תחנות הרכבת הקלה באזור פתח תקווה.
לאחר שקצין משטרה הכריז על ההפגנה כבלתי חוקית, החלו הכוחות בפינוי המוחים תוך שימוש בכוח פיזי, אלות ורימוני הלם. מנגד, חלק מהמפגינים יידו אבנים לעבר השוטרים. כתוצאה מהעימותים נפצעו שלושה שוטרים, בהם אחד שנפגע בראשו מאבן ואחר שסובל משברים בצלעות. מספר מפגינים נפצעו ופונו לטיפול רפואי, בהם צעיר עם צרכים מיוחדים שתועד כשהוא חבול.
בעקבות התיעודים מהשטח, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף בחריפות את מפכ"ל המשטרה דני לוי. השר טען כי המפכ"ל חורג מהמדיניות שלו, ומפעיל כוח בלתי סביר נגד חרדים מתוך ניסיון "להתחנף לשמאלנים" ולרצות את השלטון הבא כדי למצוא חן בעיני יאיר גולן.
במקביל, נציגי המפלגות החרדיות, בהם חברי הכנסת יעקב אשר ומאיר פרוש מיהדות התורה ומפלגת ש"ס, גינו את האלימות המשטרתית ודרשו לפתוח בחקירה נגד השוטרים המעורבים. ח"כ פרוש טען לאכיפה בררנית והשווה בין היחס הנוקשה כלפי החרדים בבני ברק לבין היחס הסלחני, לדבריו, שלו זוכים מפגינים ברחוב קפלן בתל אביב.
ספינת משא המוחכרת לחברת צים הוטבעה בים השחור; הצוות חולץ
ספינת המכולות CONTSHIP JET, המוחכרת לחברת "צים" הישראלית, הוטבעה בים השחור מול חופי בולגריה לאחר שהותקפה על ידי שלושה כלי שיט בלתי מאוישים. הספינה, שהפליגה תחת דגל ליבריה, הייתה בדרכה מנמל חיפה לנמל קונסטנצה שברומניה.
כל 18 אנשי הצוות שהיו על הסיפון, בהם 14 אזרחי הפיליפינים וארבעה אוקראינים, חולצו ללא פגע והועברו לנמל ורנה בבולגריה. האונייה עצמה שקעה יחד עם 421 מכולות, שהכילו בין היתר ציוד רב ערך, סוללות ליתיום-יון וחומרים קורוזיביים.
ההערכה הרווחת היא כי הספינה לא הותקפה בשל זיקתה לחברה הישראלית, אלא כחלק מהשלכות מלחמת רוסיה-אוקראינה על הספנות המסחרית באזור. לפי דיווח ב-כאן חדשות, גורם ישראלי אישר כי האונייה נפגעה בטעות, וכי כלי השיט התוקפים כוונו למעשה לעבר מכלית רוסית ששהתה באזור.
מחברת "צים" נמסר בתגובה כי הספינה אינה בבעלותה, כל הצוות פונה בשלום, והנזק הכספי המוערך לחברה הוא מזערי. החברה פועלת למציאת אונייה חלופית. יו"ר ועד עובדי החברה, אורן כספי, ציין כי האזור ידע תקיפות דומות בתקופה האחרונה, הוסיף כי מדובר באירוע יוצא דופן וציין כי החברה עוד לומדת את פרטיו.
הוגש כתב אישום נגד חייל בגין ריגול עבור המודיעין האיראני
הפרקליטות הצבאית הגישה היום (חמישי) כתב אישום חמור נגד חייל צה"ל, בטענה שפעל במשך כשנה עבור גורמי מודיעין איראניים. החייל נעצר במהלך חודש ספטמבר בפעילות משותפת של גופי הביטחון, ומעצרו הוארך עד ל-12 בנובמבר.
כתב האישום, שיתברר בבית הדין הצבאי, מייחס לחייל עבירות של מסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מסירת ידיעה לתועלת האויב ומגע עם סוכן זר.
על פי ממצאי החקירה, החייל היה מודע לכך שהוא מופעל על ידי גורם איראני, ובתמורה לפעילותו קיבל תשלום במטבעות דיגיטליים. במסגרת ההפעלה הוא העביר מידע על בסיסים צבאיים, נקודות ציון, כוננויות ופעילות היחידה שבה שירת. כמו כן, הוא צילם עבור מפעיליו מיירטים, כלי רכב צבאיים ומטוסי תדלוק אמריקניים שחנו בשדה תעופה בישראל.
בנוסף נטען כי החייל מסר למפעילו פרטים על חבריו ומפקדיו ביחידה, בידיעה שהמפעיל ינסה ליצור עמם קשר ולגייס אותם לפעילות ריגול. במהלך הקשר, המפעיל אף הציע לחייל 200 אלף דולר תמורת הגעה לאיראן, והנחה אותו להתקין אפליקציות תקשורת זדוניות ומוצפנות ולתאם סיפור כיסוי למקרה שייתפס.
לפי הודעה משותפת של שב"כ, משטרת ישראל ודובר צה"ל, האירוע מוגדר כ"מקרה חמור ביותר של פגיעה בביטחון המדינה". גופי הביטחון קראו לציבור לדווח על פניות מגורמים לא מזוהים, והדגישו כי ימשיכו לפעול כדי למצות את הדין בחומרה עם כל מי שיסייע לאויב.
מחיר הדלק יורד ל-7.35 שקלים אך צפוי לזנק בתחילת נובמבר
משרד האנרגיה והתשתיות הודיע כי בחצות הלילה שבין שבת לראשון יעודכן מחיר הדלק, ויירד ב-42 אגורות. המחיר המרבי לליטר בנזין בשירות עצמי יעמוד על 7.35 שקלים. התוספת בעד שירות מלא תישאר ללא שינוי ותעמוד על 26 אגורות לליטר.
עם זאת, ההוזלה עשויה להיות קצרת מועד. ב-4 בנובמבר יפוג תוקפה של הוראת השעה (צו הבלו) שהעניקה סבסוד למס על הדלק. ללא התערבות ממשלתית שתממן את המשך ההוזלה, המחיר המרבי צפוי לזנק ב-5 בנובמבר בשקל שלם, ולעמוד על 8.35 שקלים לליטר.
לפי דיווח ב"כאן חדשות", בסביבת שר האוצר פועלים כדי להאריך את תוקף הצווים ולמנוע את עליית המחירים. המהלך להארכת הצווים צפוי לעבור מבחינה משפטית, שכן הוא מתוכנן להתרחש לאחר שייערכו הבחירות.
יש לכם בקשות, הצעות או רעיונות לשיפורים? נשמח שתשתפו אותנו! לחצו להעברת הודעה