ועדת השרים לחקיקה אישרה את קידום "חוק המינויים" חרף התנגדות חריפה של היועמ"שית
ועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, אישרה היום (ראשון) לקדם את הצעת החוק המכונה "חוק המינויים", המעניקה לממשלה סמכות כמעט מלאה למנות ולפטר שורה של בכירים בשירות המדינה, בהם היועץ המשפטי לממשלה, הרמטכ"ל והמפכ"ל.
ההצעה, שאותה יזם ח"כ שלום דנינו (הליכוד), קובעת כי כהונתם של בכירים תפקע באופן אוטומטי בתוך 100 ימים מיום הקמת ממשלה חדשה, אלא אם זו תחליט להאריך את כהונתם. כמו כן, הממשלה תוכל לפטר בכיר בכל עת לפי שיקול דעתה, לאחר שימוע. הליך המינוי ישונה כך שיבוטלו מנגנונים קיימים כמו ועדות איתור, ויוחלפו בוועדת כשירות שתבדוק רק עמידה בתנאי סף ושימוע לא מחייב בכנסת.
תומכי החוק, ובראשם השר לוין וח"כ דנינו, טוענים כי המהלך נחוץ כדי להחזיר את המשילות ולאפשר לממשלה נבחרת ליישם את מדיניותה. לדבריהם, "האחריות הציבורית המוטלת על הממשלה מחייבת לאפשר לה שליטה אפקטיבית על הדרג הביצועי, אחרת יישבר הקשר בין אחריות לבין סמכות".
מנגד, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הביעה התנגדות נחרצת וקבעה בחוות דעתה כי ההצעה "צפויה לפגוע אנושות באופיו הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי ולהפוך אותו לשירות פוליטי, לא מקצועי ואף מושחת". לדבריה, החוק יהפוך את השירות הציבורי לנתון לחסדי הדרג הפוליטי, אשר חב לו חובת נאמנות אישית במקום נאמנות לאינטרס הציבורי.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ: יש לבטל את מינוי האלוף רומן גופמן לראש המוסד
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה עמדתה לבג"ץ לפיה יש לבטל את מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד, וקבעה כי ההחלטה למנותו "לוקה בחוסר סבירות קיצוני" ואינה יכולה לעמוד מבחינה משפטית.
במוקד עמדתה של היועמ"שית עומדת מעורבותו של גופמן ב"פרשת אורי אלמקייס", שבמסגרתה אישר, בעת שהיה מפקד אוגדה, הפעלה של נער קטין ללא סמכות. לאחר שהנער נעצר ונכלא, העובדה שהופעל על ידי האוגדה לא דווחה לגורמים הרלוונטיים. בעקבות הפרשה, קיבל גופמן הערה פיקודית. לדברי היועמ"שית, הפרשה "מטילה צל כבד על טוהר המידות של גופמן".
המינוי אושר בדעת רוב בוועדה המייעצת למינויים בכירים, אך יו"ר הוועדה, נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, התנגד לו בדעת מיעוט, בקובעו כי נפל פגם בטוהר מידותיו של המועמד. היועמ"שית אימצה את עמדת המיעוט של גרוניס. בנוסף, ראש המוסד היוצא, דדי ברנע, הביע התנגדות נחרצת למינוי, הן בפני ראש הממשלה והוועדה והן במכתב חסוי שהועבר ליועמ"שית, וטען כי מי שקיבל הערה פיקודית אינו יכול לעמוד בראש הארגון.
הרמטכ"ל בוועדת החוץ והביטחון: 'צבא המילואים יקרוס' ללא חקיקת גיוס והארכת שירות
הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, הזהיר היום (ראשון) בדיון חסוי בוועדת החוץ והביטחון כי ללא קידום מיידי של חקיקה מתאימה, "צבא המילואים יקרוס אל תוך עצמו". זמיר הופיע בפני הוועדה לסקירה ביטחונית והפציר בחברי הכנסת לקדם שלושה חוקים מרכזיים שלדבריו קריטיים לביטחון המדינה: חוק גיוס חדש, הארכת שירות החובה בחזרה ל-36 חודשים, וחוק להסדרת שירות המילואים.
כלי התקשורת השונים פרסמו ציטוטים נרחבים מהדיון, על אף שהוא מוגדר חסוי.
לדברי הרמטכ"ל, הצורך בחקיקה דחוף במיוחד לקראת ינואר 2027, אז צפוי שירות החובה להתקצר ל-30 חודשים, מהלך שיגרע אלפי לוחמים מסדר הכוחות. ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם, תא"ל שי טייב, הוסיף כי ללא שינוי, לוחמי המילואים ימשיכו לשרת בין 80 ל-100 ימים בשנה.
זמיר הדגיש כי צה"ל זקוק לחוק גיוס "לא וירטואלי" וכי הנושא הוא "של ביטחון המדינה", אך נמנע מלהביע תמיכה בנוסח חוק ספציפי. הוא הבהיר כי הצבא ערוך לקלוט כל מתגייס ואמר: "לא נוותר על אף אחד, לא נשים, לא דתיים ולא חרדים". עוד הוסיף כי "כל חרדי שרוצה יוכל להתגייס חרדי ולצאת חרדי".
בג"ץ דן בסמכות מבקר המדינה לחקור את מחדלי 7 באוקטובר
בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של חמישה שופטים, דן היום (ראשון) בעתירות הדורשות לעצור את בדיקת מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בנושאי הליבה של מחדלי 7 באוקטובר. במהלך הדיון, רמזו השופטים כי הם סבורים שחוק יסוד: מבקר המדינה אינו מסמיך אותו לבדוק החלטות מדיניות ואסטרטגיות של הממשלה והקבינט בתחומי ביטחון.
השופטים העלו שוב ושוב את השאלה המשפטית בדבר היקף סמכותו של המבקר. השופטת יעל וילנר ציינה כי החוק אינו חל על החלטות ממשלה וקבינט בענייני ביטחון, והשופט אלכס שטיין אמר לנציג המבקר כי "החוק עומד בסתירה לטענות המבקר וגם לפעולות המבקר". השופטת דפנה ברק-ארז הוסיפה כי לא מדובר בביקורת על החלטת ממשלה רגילה, אלא ב"שאלות של מדיניות ואסטרטגיה".
מנגד, מבקר המדינה אנגלמן, שנכח בדיון, טען כי בדיקתו אינה מונעת או סותרת הקמת ועדת חקירה ממלכתית בעתיד. "אל לו למבקר להדיר רגליו בשעה שקורה אסון", אמר, והוסיף כי מטרתו היא תיקון ליקויים. נציגו, עו"ד מתן גוטמן, טען כי זו הפעם הראשונה שבה מוטל ספק בסמכות המבקר לבצע ביקורת, וכי אם לא יוכל לבדוק נושאים כאלה, תפקידו מתרוקן מתוכן.
העתירות הוגשו בין היתר על ידי התנועה לאיכות השלטון והסנגוריה הצבאית, בטענה כי חקירת המבקר עלולה לשבש ראיות, לפגוע בעבודתה של ועדת חקירה ממלכתית עתידית ובזכויות הנחקרים. היועצת המשפטית לממשלה תמכה בעמדת העותרים, והבהירה כי "דרך המלך" לחקירת האירועים היא ועדת חקירה ממלכתית, שהממשלה טרם החליטה על הקמתה.
תושב רהט נורה למוות בידי שוטרי מג"ב במהלך מרדף משטרתי; מח"ש פתחה בחקירה
אחמד אל-נעאמי, תושב רהט כבן 50, נורה למוות בשבת לפנות בוקר על ידי לוחם מילואים של משמר הגבול במהלך מרדף. האירוע הועבר לחקירת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), והשוטר היורה הורחק מפעילות מבצעית למשך שבועיים.
לפי גרסת המשטרה, לוחמי מג"ב זיהו רכב חשוד וסימנו לו לעצור, אך נהגו נמלט תחילה ברכב ולאחר מכן רגלית. במהלך המרדף, נטען כי אל-נעאמי התנגד בכוח למעצר ותקף שני לוחמים "אשר חשו סכנה לחייהם", ובעקבות כך בוצע ירי לעברו. לאחר האירוע התברר כי אל-נעאמי לא היה חמוש.
משפחתו של אל-נעאמי דוחה את גרסת המשטרה וטוענת כי מדובר ב-"רצח". לטענת אחיו, אל-נעאמי, חייל לשעבר בגדס"ר הבדואי, סבל מבעיות רפואיות קשות, כולל גידול בראשו, פוסט-טראומה ונכות כתוצאה מאירוע מוחי, ולא היה מסוגל פיזית לתקוף את השוטרים. המשפחה טוענת שהוא נורה מיד כשיצא מהרכב, וישנם עדי ראייה שלדבריהם הרים את ידיו לפני הירי.
תושב רהט בן 24 הואשם בהסתה לטרור ובהזדהות עם חמאס ברשתות החברתיות
פרקליטות מחוז דרום הגישה כתב אישום נגד באדר חסנאת, תושב רהט בן 24, בגין עבירות של הסתה לטרור והזדהות עם ארגון טרור. חסנאת נעצר בחודש שעבר בפעילות משותפת של המשטרה והשב"כ.
על פי כתב האישום, חסנאת הפעיל חשבונות ברשתות החברתיות, בהם פרסם במספר רב של הזדמנויות תכנים הכוללים דברי שבח, אהדה ועידוד למעשי טרור, וכן הזדהות עם ארגון חמאס. לטענת המדינה, לפרסומים הייתה חשיפה וישנה אפשרות ממשית שיביאו לביצוע מעשי טרור.