צה"ל תקף בדרום לבנון; חיזבאללה: איראן התחייבה לקשור את הסכם הגרעין בנסיגה ישראלית
משרד יחסי הציבור של חיזבאללה מסר לסוכנות הידיעות רויטרס כי הארגון קיבל הבטחות מאיראן, לפיהן טהרן לא תחתום על הסכם גרעין סופי עם ארה"ב אלא אם ישראל תיסוג מדרום לבנון. לפי ההודעה, הנסיגה אינה תנאי מקדים למזכר ההבנות הנוכחי, אלא דרישה שתוצג במשא ומתן העתידי. "לא תהיה עסקת גרעין בין איראן לארה"ב אלא אם הישראלים ייסוגו", נמסר.
במקביל, התרחשו מספר תקריות צבאיות בדרום לבנון. דובר צה"ל הודיע כי חיל האוויר יירט מספר רקטות ששיגר חיזבאללה לעבר המרחב בו פועלים כוחות צה"ל, ותקף והשמיד את המשגר ממנו נורו חלק מהרקטות. עוד נמסר כי צה"ל תקף רכב חשוד במרחב לאחר ירי אזהרה. במקביל, כלי תקשורת בלבנון דיווחו על ארבעה הרוגים ומספר פצועים בתקיפות כטב"מ ישראליות בכפרים מיפדון ושוכין.
משפט נתניהו: הסתיימה החקירה
החקירה הנגדית של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשפטו הסתיימה היום (שלישי) לאחר 94 ימי דיונים. הדיון האחרון, שעסק בתיק 2000, קוצר והסתיים בשעה 14:45 במקום 16:30 "מטעמים מדיניים וביטחוניים", כפי שהודיע בית המשפט.
במהלך עדותו, הציג נתניהו את שיחותיו עם מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, כמאבק פוליטי לגיטימי. הוא טען כי מוזס היה "יריב פוליטי", והתנהלותו נועדה לנהל "מלחמה קרה" כדי למנוע השמצות נגד משפחתו, תוך שימוש באמירה "שמור על חבריך קרובים, ועל אויביך קרוב יותר". נתניהו הדגיש כי מטרתו הייתה להציל את עיתון "ישראל היום" מחקיקה שתביא לסגירתו, וכי הסיקור התקשורתי לא עניין אותו.
מנגד, התובע מטעם הפרקליטות, עו"ד יהונתן תדמור, טען כי נתניהו ניסה "למשוך" את מוזס ולגרום לו להאמין שיפעל לקידום חקיקה נגד "ישראל היום", וזאת במטרה לצמצם את הסיקור השלילי נגדו בתקופת הבחירות.
הדיון התנהל בטונים גבוהים. לפי דיווחים, נתניהו הרים את קולו על התובע, דפק על השולחן והאשים את מערכת אכיפת החוק ב"רדיפה פוליטית" ובשימוש באמצעים פסולים. השופטת רבקה פרידמן-פלדמן התערבה מספר פעמים וביקשה ממנו להנמיך את קולו.
עם סיום החקירה הנגדית, עדותו של נתניהו צפויה להסתיים לאחר חקירה קצרה מטעם סנגוריו של נוני מוזס, ולאחריה חקירה חוזרת של סנגוריו שלו.
סמוטריץ' הודיע על ביטול הסכמי חברון; משרד החוץ הבהיר: שונו רק סמכויות התכנון והבנייה
השר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', הודיע היום (שלישי) כי "ביטל את הסכמי חברון". לדבריו, המהלך, שהושלם אתמול, מחזיר לישראל את האחריות המלאה על סמכויות התכנון והבנייה ביישוב היהודי בחברון ובמקומות הקדושים, שהיו נתונות עד כה בידי עיריית חברון.
סמוטריץ' הגדיר את ההסדר הקודם כ"אחד מסעיפי אוסלו האבסורדיים ביותר" וטען כי הסמכויות היו תלויות ב"עיריית הטרור של חברון". הוא הוסיף כי מדובר ב"תיקון היסטורי" ובצעד להעמקת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון.
שעות לאחר הצהרתו של סמוטריץ', משרד החוץ פרסם הודעת הבהרה שבה נאמר כי הסכם חברון לא בוטל. לפי המשרד, מדובר בהחלטת קבינט שהתקבלה לפני מספר חודשים ונוגעת באופן ספציפי לסמכויות התכנון והבנייה, וזאת בעקבות "שנים של חוסר שיתוף פעולה מוחלט מצד עיריית חברון" בנושאים אלו.
המהלך החל בהחלטת קבינט בפברואר והושלם, לדברי השר, במועצת התכנון העליונה. השינוי חל על אתרים כמו מערת המכפלה, קבר אבנר בן נר, ובתי העלמין היהודיים העתיקים, וכעת פיתוחם יהיה תלוי במוסדות התכנון הישראליים בלבד.
בית המשפט קבע: חסינות חלקית לח"כ גוטליב בתביעת לשון הרע של שקמה ברסלר
בית המשפט המחוזי בלוד קבע כי לח"כ טלי גוטליב (הליכוד) עומדת חסינות פרלמנטרית חלקית בתביעת לשון הרע שהגישה נגדה פעילת המחאה שקמה ברסלר. השופט רמי חיימוביץ קיבל את טענת החסינות של גוטליב בכל הנוגע לפרסומים המהווים הבעת דעה או ביקורת על פעילותה הציבורית של ברסלר, אך דחה את בקשתה לסלק על הסף את התביעה בנוגע למספר פרסומים עובדתיים.
ההחלטה קובעת כי טענותיה של גוטליב בנוגע לחשיפת זהותו של בעלה של ברסלר, איש שב"כ, וכן טענות על פגישה נטענת שלה עם ראש המוסד ועל יירוט שיחה בין בעלה ליחיא סינוואר, אינן חוסות בשלב זה תחת החסינות ודורשות בירור עובדתי. השופט ציין כי חסינות חברי הכנסת היא רחבה אך אינה מוחלטת, וכי לפי פסיקת בית המשפט העליון, "חשיפה מכוונת של זהותו של איש שירותי הביטחון אינה זוכה לחסינות".
השופט הדגיש כי הפרסום על איש השב"כ לא נעשה בהקשר ביטחוני ניטרלי, אלא קושר אליו את ברסלר ואת השפעתה לכאורה על המלחמה. הוא הבהיר כי החלטתו נוגעת למישור האזרחי (תביעת לשון הרע) בלבד, ואינה קשורה להליך הפלילי נגד גוטליב, שבו בקשת החסינות שלה צפויה לעלות להצבעה במליאת הכנסת מחר.
בתגובה, ח"כ גוטליב טענה כי בית המשפט דחה את "מרבית תביעתה של ברסלר", ותהתה על תזמון פרסום ההחלטה. מנגד, בא כוחה של ברסלר, עו"ד עידן סגר, בירך על ההחלטה ומסר כי זהו "יום חשוב לשלטון החוק ולשוויון בפני החוק".
מבקר המדינה הנבחר ראבילו משיב לבג"ץ: "בחירתי חוקית, אין בי תלות פוליטית"
מבקר המדינה הנבחר, עו"ד מיכאל ראבילו, הגיש את תגובתו המקדמית לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד בחירתו. בתשובתו טען ראבילו כי בחירתו התקיימה על פי חוק, וכי העתירות אינן מגלות עילה להתערבות בית המשפט. הוא דחה את הטענות בדבר תלות פוליטית והדגיש כי הוא מקבל את התפקיד "בתחושת אחריות עמוקה ומחויבות מלאה לכל אזרחי ישראל".
העתירות נגד המינוי מתמקדות בשני נושאים מרכזיים. הנושא הראשון הוא פגמים נטענים בהליך ההצבעה החשאית בכנסת, שלטענת העותרים "זוהם" לאחר שחברי כנסת מהקואליציה נדרשו לצלם את פתקי ההצבעה שלהם. המתמודד שהפסיד, השופט בדימוס יוסף אלרון, הצטרף לטענות אלה. הנושא השני הוא חשש לניגוד עניינים, בשל קשריו המקצועיים של ראבילו בעבר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בהתייחס לחשש מניגוד עניינים, טען ראבילו כי הדין הישראלי אינו פוסל מועמד בשל קשרים קודמים, וכי "ניתן למצוא אנשים הגונים, ישרים ובעלי יושרה וחוט שדרה" שימלאו את תפקידם נאמנה למרות קשרים כאלה. הוא הבהיר כי מעולם לא היה חבר במפלגה פוליטית וכי כל חשש פוטנציאלי לניגוד עניינים ייפתר באמצעות "הסדרים מקובלים", שימנעו ממנו לטפל בנושאים ספציפיים שבהם יש לו נגיעה אישית.
עוד הוסיף ראבילו כי בחר להתמודד על התפקיד מתוך תחושת שליחות, וכי הוא "בחר לנטוש חיים נוחים ושקטים על מנת לנסות ולתרום כמיטב יכולתו למדינת ישראל ואזרחיה".
ה-FBI הודיע כי סיכל פיגוע שתכונן נגד אירוע בבית הלבן ביום הולדתו של טראמפ
הבולשת הפדרלית של ארה"ב (FBI) סיכלה מזימה לביצוע פיגוע במהלך אירוע UFC שנערך במדשאת הבית הלבן ביום ראשון, במסגרת חגיגות יום הולדתו ה-80 של הנשיא דונלד טראמפ. כך הודיע היום (שלישי) ראש ה-FBI, קאש פאטל.
לפי הדיווחים, שאושרו על ידי פאטל, התוכנית הייתה לבצע מתקפה רב-שלבית. השלב הראשון כלל שימוש ברחפנים נושאי חומרי נפץ כדי לפגוע במבנים סמוכים לאירוע, במטרה לעורר בהלה ולגרום להמונים להימלט. בשלב השני, צוות צלפים היה אמור לפתוח באש לעבר הקהל הנמלט, ובמקביל קבוצת תוקפים נוספת תכננה להסתער על שערי הבית הלבן.
ראש ה-FBI מסר כי בעקבות מידע שהתקבל ב-10 ביוני, יצא לפועל מבצע רב-מדינתי שהוביל למעצרם של מספר חשודים וסיכל את התוכנית. לפי דיווח ב-ynet, נעצרו עד כה חמישה חשודים.
לפי דיווח ב-ynet, אחד החשודים אמר בחקירתו כי מטרת המתקפה הייתה לפגוע ב"אליטות קפיטליסטיות", "מיליארדרים" ובפוליטיקאים המקבלים כספים מהשדולה הפרו-ישראלית איפא"ק.
ספינת קרב רוסית ירתה ירי אזהרה לעבר יאכטה אזרחית בתעלת למאנש
ספינת מלחמה רוסית ירתה היום (שלישי) יריות אזהרה לעבר יאכטה אזרחית בתעלת למאנש, לאחר שלפי הדיווחים היאכטה התקרבה אל כלי השיט. הפריגטה הרוסית זוהתה כ"אדמירל גריגורוביץ'". לפי הדיווחים בכלי התקשורת הבריטיים, בתקרית לא היו נפגעים ולא נגרם נזק.
האירוע מגיע על רקע מתיחות גוברת בין מוסקבה ללונדון, יומיים בלבד לאחר שכוחות קומנדו בריטיים פשטו והשתלטו על מכלית נפט רוסית מ"צי הצללים" באותה תעלה. הייתה זו הפעולה הראשונה מסוגה שביצעה בריטניה במטרה לשבש את הכנסות הנפט של רוסיה, המשמשות למימון המלחמה באוקראינה.
משרד ההגנה הבריטי אישר כי הוא חוקר תקרית ימית באזור, אך לא מסר פרטים נוספים. יום קודם לכן, הודיע הצי הבריטי כי שתי ספינות בריטיות עקבו אחר אותה פריגטה רוסית, "אדמירל גריגורוביץ'", באזור שממערב לחופי צרפת.