מכשיר ניווט צבאי אבד בשטח סוריה ונמצא בידי מקומיים; צה"ל: המקרה מתוחקר
לוחמי צה"ל איבדו מכשיר ניווט צבאי מסווג במהלך פעילות מבצעית בכפר עאבדין שבדרום סוריה. המכשיר אותר על ידי תושבים מקומיים, שפרסמו תמונות וסרטונים שלו ברשתות החברתיות.
האירוע התרחש על רקע חיכוכים בין כוח מילואים של צה"ל לתושבים מקומיים. לפי דיווחים, האירועים החלו בירי לעבר מוצב צה"לי, שבעקבותיו צה"ל השיב אש ארטילרית והתפתחו במקום התפרעויות. במהלך המהומה, אחד הלוחמים איבד את המכשיר.
בצה"ל מבהירים כי מדובר במכשיר מסוג "אול"ר", המשמש לניווט ומבוסס על טלפון חכם, ולא במכשיר הסלולר הצבאי (סל"צ) שדרכו מפקדים מנהלים לחימה. גורמים צבאיים מסרו כי המכשיר מוגן בסיסמה וכי בוצעו פעולות מרחוק לחסימתו ונעילתו כדי למנוע דליפת מידע. נכון לעכשיו, לא זוהתה יציאת נתונים מהמכשיר.
בצה"ל שקלו לחזור לכפר כדי להשיב את המכשיר, אך החליטו שלא לעשות זאת כדי להימנע מהסלמת ההתפרעויות במקום. מדובר צה"ל נמסר כי "המקרה מוכר ומתוחקר. האירוע נמצא בטיפול בצירים הרלוונטיים".
צה"ל חיסל בכיר בג'יהאד האסלאמי; שורד השבי רום ברסלבסקי: "הוא התעלל בי וכמעט הרג אותי"
צה"ל והשב"כ הודיעו כי ביום ראשון האחרון חוסל בדרום רצועת עזה טלאל ג'אבר מחמד עבד אלעאל, בכיר בארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי. לפי ההודעה, אלעאל פיקד על חוליית מחבלים שפשטה לשטח ישראל ב-7 באוקטובר, ובמהלך המלחמה היה מעורב בהחזקת חטופים שהיו בידי הארגון.
בעקבות החיסול, פרסם שורד השבי רום ברסלבסקי תגובה נרגשת, וחשף כי עבד אלעאל היה המחבל שהחזיק בו בשבי והתעלל בו. "זה היום המרגש בחיי", כתב ברסלבסקי, "קיבלתי שיחה אמיתית שמרעידה את החיים שלי ושינתה לי אותם מקצה לקצה. אני בדמעות שיא ובהתרגשות".
ברסלבסקי זיהה את המחבל, שכונה בשבי "אבו יוסוף", כמפקד החוליה שהחזיקה בו במשך שנה. הוא תיאר מעשי התעללות קשים שביצע בו אלעאל באופן אישי והוסיף כי עבד אלעאל הוא שנתן את ההוראה "להתעלל בו", ובאופן שכמעט גרם למותו מספר פעמים. בפוסט שפרסם פנה ישירות למחבל שחוסל: "זוכר שאמרת לי להעביר מסר לשב"כ?... המסר הועבר. תהנה בגיהינום יא זבל".
מערכת הביטחון השלימה בהצלחה סדרת ניסויים לשדרוג מערכת "כיפת ברזל" ושילוב מערכת לייזר
משרד הביטחון וחברת רפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים מקיפה במערכת ההגנה האווירית "כיפת ברזל". במסגרת הניסויים נבחנו שדרוגים טכנולוגיים שנועדו לשפר את יכולות המערכת להתמודד עם איומים קיימים ועתידיים, בהם רקטות, טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), וכן עם ירי בקצבים ובהיקפים גבוהים.
נדבך מרכזי וחדש שנבחן בניסוי הוא השילוב המבצעי של מערכת הלייזר רבת-העוצמה "אור איתן" עם "כיפת ברזל". במהלך התרגול, מערכת הלייזר הופעלה ממערך השליטה והבקרה של "כיפת ברזל", כחלק מתפיסה של מערכת הגנה משלימה.
השדרוגים והניסויים בוצעו, בין היתר, על בסיס לקחים מבצעיים שנלמדו במהלך המלחמה והמבצעים האחרונים מול איראן. במערכת הביטחון ציינו כי היכולות החדשות מהוות צעד משמעותי בשיפור המוכנות האסטרטגית של ישראל.
במקביל לשדרוג היכולות הטכנולוגיות, מנהלת "חומה" במשרד הביטחון פועלת להאצת קצב ייצור מיירטי "כיפת ברזל" בישראל ובארה"ב, במטרה לחזק את המוכנות לכל תרחיש.
חוק יסוד: לימוד תורה אושר בוועדה לקריאה ראשונה לאחר ריכוך הנוסח השנוי במחלוקת
ועדת הכנסת אישרה היום (שלישי) את הצעת "חוק יסוד: לימוד תורה" לקריאה ראשונה, ברוב של עשרה תומכים מול ארבעה מתנגדים. ההצעה צפויה לעלות להצבעה במליאת הכנסת מחר, על רקע דרישת המפלגות החרדיות שקבעו את קידומו כתנאי לתמיכתן בחוקי הקואליציה.
החוק מבקש לעגן את לימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל. הנוסח שאושר הוא גרסה מרוככת של ההצעה המקורית, ממנה הוסר סעיף שקבע כי לומדי תורה ייחשבו כמי שממלאים "שירות משמעותי" למדינה, בדומה למשרתי צה"ל. סעיף זה עורר התנגדות עזה גם בתוך הקואליציה, והוביל למגעים שבסופם הוחלט להסירו. בנוסח הנוכחי נכתב כי לימוד התורה הוא ערך יסוד ו"תרומה משמעותית למדינת ישראל ולעם היהודי".
קידום החוק מתרחש על רקע משבר קואליציוני, במהלכו המפלגות החרדיות מחרימות הצבעות עד להסדרת מעמד תלמידי הישיבות. מבחינתן, החוק הוא חלק ממערכה רחבה להגנה על עולם התורה, הכוללת גם מהלכים להקפאת האכיפה נגד חייבי גיוס.
הדיון בוועדה היה סוער. נציגי המפלגות החרדיות טענו כי החוק נועד להעניק הכרה ממלכתית ראויה לערך לימוד התורה, ששמר על העם היהודי לאורך הדורות. מנגד, באופוזיציה טענו כי גם בנוסחו המרוכך, החוק נועד להכשיר השתמטות מגיוס וליצור בסיס חוקתי לפגיעה בעקרון השוויון. גם לאחר הריכוך, צפויים מספר חברי כנסת מהקואליציה להתנגד לחוק בהצבעה במליאה.
דיון בוועדת החוקה על הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש
דיון סוער התקיים בוועדת החוקה של הכנסת בהכנת הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. באופן חריג, התייצבו בדיון כל המשנים ליועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, והציגו עמדה אחידה ונחרצת נגד המהלך.
הצעת החוק מבקשת לפצל את מוסד היועץ המשפטי לממשלה לשני תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה, שיהיה כפוף לממשלה, ותובע כללי עצמאי. לפי הדיווחים החוק צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027, אך היועמ"שית הנוכחית, גלי בהרב-מיארה, תמשיך להחזיק בסמכויות התביעה עד לסיום כהונתה בפברואר 2028.
לטענת המשנים, הצעת החוק אינה מהלך של "פיצול" אלא של "ביטול" ו"הרס" מוסד היועמ"ש. הם הזהירו כי החוק יוביל לפוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק, יסיר בלמים חיוניים על כוחה של הממשלה ויפגע בטוהר המידות בשירות הציבורי. לדבריהם, ייעוץ משפטי שאינו עצמאי יאפשר לממשלה שימוש לרעה בסמכויות חירום, יפגע בפיקוח על מינויים בכירים ויחשוף את ישראל לתביעות בערכאות בינלאומיות.
המשנים פירטו את הסכנות בתחומים שונים. שרון אפק, ממלא מקום המשנה למשפט פלילי, הזהיר כי אכיפת החוק תהפוך פוליטית, ותיווצר אפשרות לשתי פרשנויות משפטיות סותרות לפעולות המשטרה או הצבא. גיל-עד נועם, המשנה למשפט בינלאומי, טען כי המהלך יפגע ב"כיפת הברזל" המשפטית של ישראל מול בית הדין בהאג. אביטל סומפולינסקי, המשנה למשפט חוקתי, העלתה חשש מפגיעה בפיקוח על ניגודי עניינים של שרים ועל השימוש בתקנות שעת חירום.
מנגד, חברי כנסת מהקואליציה, ובראשם יו"ר הוועדה שמחה רוטמן, רואים במהלך צעד הכרחי לחיזוק המשילות. ח"כ אביחי בוארון אמר למשנה ליועמ"שית כי "הפקרתם שמירה, אנחנו מארגנים מחדש את הכוח שניתן לכם".
במהלך הדיון יו"ר הוועדה רוטמן הורה להוציא מהאולם את המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, לאחר שלימון העיר לו על כך שהוא קוטע את דבריה של עמיתתו, עו"ד סומפולינסקי. ההרחקה עוררה מחאה מצד חברי האופוזיציה בוועדה.
מטוסי קרב של חיל האוויר הוזנקו לעבר מטוס נוסעים עקב התרעת מצוקה
שני מטוסי קרב של חיל האוויר הוזנקו היום (שלישי) לעבר מטוס נוסעים של חברת "אלקטרה איירווייז" שטס מוורשה, לאחר שהתקבל דיווח על אובדן קשר והתרעת מצוקה מהמטוס. לאחר בדיקה, חודש הקשר עם המטוס והאירוע הסתיים ללא חשש לאירוע ביטחוני.
הסיבה להתרעה אינה ברורה וישנם דיווחים סותרים. לפי גרסה אחת, טייס המטוס לחץ על כפתור המצוקה, שמתריע על חטיפה, ואז ביטל את ההתרעה. לפי גרסה אחרת, המיוחסת לגורם ביטחוני, נבדקת אפשרות לתקלה טכנית במטוס, והטייס כלל לא היה מודע לכך שלחצן המצוקה הופעל.
האירוע התרחש כשהמטוס טס בשמי הים התיכון, באזור קפריסין. לפי דיווח ב-ynet, המטוס הסתובב וחזר על עקבותיו לאחר שלא קיבל אישור נחיתה בקפריסין. בוואלה דווח כי המטוס עושה דרכו לנחיתה בבולגריה.
אזרח אמריקני כבן 20 נעצר בחשד לריגול למען איראן בישראל
המשטרה ושירות הביטחון הכללי הודיעו על מעצרו של אזרח אמריקני, כבן 20, בחשד שריגל למען איראן. לפי החשד, הצעיר עמד בקשר עם גורמי מודיעין איראניים, ביצע עבורם משימות ותיעד אתרים רגישים בישראל. היום (שלישי) הוגשה נגדו הצהרת תובע, וכתב אישום צפוי בימים הקרובים.
על פי ממצאי החקירה, במהלך החודשים האחרונים ביצע החשוד משימות שונות עבור מפעיליו האיראניים, שכללו צילום ותיעוד. בתמורה, הוא קיבל תשלום כספי המוערך בעשרות עד מאות דולרים עבור כל משימה. העבירות המיוחסות לו הן מגע עם סוכן זר ופגיעה בביטחון המדינה.
מעצרו של הצעיר בוצע ב-9 ביוני, בעקבות מידע שהתקבל מגופי ביטחון בין-לאומיים. החקירה נוהלה במשותף על ידי היחידה המרכזית של מחוז ירושלים והשב"כ. מעצרו הוארך מעת לעת בבית המשפט.
קצין החקירות במפלג התשאול בימ"ר ירושלים, פקד עמיחי פנטה, מסר כי "בחודשים האחרונים נחשפו מספר נאשמים בריגול לטובת האויב, חלקם ביצעו את המעשים בשעת מלחמה ובכך סייעו לאויב לממש את זממו בתוך שטחי ישראל. נמשיך... לעצור ולהעמיד לדין כל אדם שיפגע ויסכן את ביטחון המדינה והאזרחים".
דוח מבקר המדינה על 7 באוקטובר: כשל מערכתי ונתק בתיאום בין צה"ל למד"א הובילו לקריסת מערך פינוי הפצועים
דוח של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קובע כי מערך פינוי הפצועים ב-7 באוקטובר קרס באופן מערכתי. שורש הכשל, על פי הדוח, נבע מכישלונו של צה"ל במשימת ההגנה על יישובי הדרום, מה שהוביל לכאוס מוחלט בפינוי, שהתנהל במשך שעות ללא פיקוד ושליטה סדורים.
אחד הכשלים המרכזיים שהדוח מצביע עליו הוא נתק חמור בתקשורת והעברת מידע בין צה"ל למד"א. בעוד המידע על חיילים פצועים עבר בערוצים הצבאיים, המידע על אלפי האזרחים הפצועים היה מרוכז במד"א אך לא הגיע לכוחות הצבא בשטח. הדוח חושף כי גורמי הרפואה באוגדת עזה כלל לא השתמשו במערכת דיגיטלית של מד"א שהותקנה במפקדתם, אשר הציגה בזמן אמת את מיקום הפצועים ופריסת האמבולנסים, וזאת לטענתם מחוסר היכרות עם המערכת. כתוצאה מכך, ההנחיה המסודרת הראשונה מצה"ל למד"א על נקודות מפגש לפינוי ("נקודות שחלוף") ניתנה רק בשעה 14:23, קרוב לשמונה שעות לאחר תחילת המתקפה.
הכאוס בפינוי הוביל לעומס קריטי על בתי החולים בדרום, שקלטו כ-70% מכ-1,340 הפצועים שהגיעו באותו יום לבתי חולים ברחבי הארץ. הדוח מותח ביקורת על משרד הבריאות, וקובע כי הגוף האמון על ויסות פצועים בין בתי חולים ("הרשות העליונה לאשפוז") התכנס לראשונה רק בשעה 14:00, שעות לאחר שבתי החולים סורוקה וברזילי כבר הוצפו וביקשו סיוע בוויסות. במקביל, בתי חולים במרכז הארץ היו ערוכים ופנויים לקבלת פצועים נוספים.
הדוח מצביע על כך שכמחצית מהפצועים שהגיעו לבתי החולים בדרום פונו באופן עצמאי ולא על ידי מד"א, מהלך שלדברי מפקד פיקוד הדרום הציל חיים אך ממחיש את קריסת המערכת. עוד עלו כשלים מתמשכים שלא טופלו טרום המתקפה, כמו מחסור חמור באמבולנסים ממוגני ירי והיעדר הסדרה של שיתוף הפעולה בין מד"א לאיחוד הצלה. לבסוף, המבקר מציין בחומרה כי עד למועד סיום הביקורת, צה"ל ומד"א לא השלימו תחקיר מבצעי מקיף על פינוי הפצועים.
דוח מבקר המדינה: כשלים חמורים במערך השיקום לפצועי המלחמה במשרדי הבריאות והביטחון
דוח מבקר המדינה חושף שורה של כשלים חמורים במערך השיקום הרפואי ובטיפול בזכויותיהם של כ-20,000 אנשי כוחות הביטחון שנפצעו במלחמת "חרבות ברזל". הדוח קובע כי מערכת השיקום, הן במשרד הבריאות והן באגף השיקום במשרד הביטחון, לא הייתה ערוכה להתמודד עם היקף הפצועים, מה שהוביל לעומסים כבדים, פגיעה באיכות הטיפול ועיכובים משמעותיים בהליכים בירוקרטיים ובמימוש זכויות.
מערכת הבריאות נכנסה למלחמה כשהיא סובלת ממחסור חמור של אלפי מטפלים, בהם פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק, ומתקני כוח אדם שלא עודכנו מאז 2003. כתוצאה מכך, נוצר עומס כבד על מספר מצומצם של בתי חולים, בעיקר במרכז הארץ. כ-72% מהפצועים שנזקקו לאשפוז שיקומי טופלו בשלושה בתי חולים, כאשר בית החולים שיבא לבדו קלט 47% מהם. הביקורת מצאה שבשיבא, ככל שעלה מספר המאושפזים, ירד מספר הטיפולים היומי שקיבל כל פצוע, לעיתים מתחת לסטנדרט המקובל.
הדוח מצביע על היעדר תוכנית חירום לאומית לניהול מערך השיקום ועל כשל בניהול המידע. משרד הבריאות ניהל את נתוני התפוסה באמצעות שיחות טלפון וקבצי אקסל, ללא מערכת מידע מרכזית שאפשרה מעקב בזמן אמת אחר זמני המתנה וצרכים עתידיים. כמו כן, נמצא כי פצועים ובני משפחותיהם לא קיבלו מידע מסודר על כלל אפשרויות השיקום, והחלטות התקבלו לעיתים על בסיס המלצות מפה לאוזן.
באגף השיקום במשרד הביטחון נמצאו עיכובים קשים בטיפול בבקשות להכרה בנכות. נכון למאי 2025, כ-7,000 בקשות עדיין המתינו להכרעה, מתוכן כ-2,200 טופלו במשך יותר משנה – פי שלושה מהזמן המרבי שנקבע. מדיניות "שיקום תחילה", שדחתה את הוועדות הרפואיות, יצרה אי-ודאות בקרב הפצועים ועיכבה את קבלת הזכויות התלויות בקביעת דרגת נכות.
עוד עלה כי פצועים רבים אינם מכירים את זכויותיהם באופן מלא. סקר של אגף השיקום מצא שכ-80% מהפצועים מכירים את זכויותיהם במידה בינונית או פחות. נמצאו זכאים שלא קיבלו הטבות כמו רכב שכור או החזרי שכר דירה, וכן פגיעה בזכויות סוציאליות בשווי מוערך של עשרות מיליוני שקלים בשל אופן תשלום השכר שלא כלל הפרשות סוציאליות.
דוח מבקר המדינה: פיקוח לקוי, ליקויי בטיחות חמורים וכשלים בהתקנת מצלמות במעונות היום
דוח מבקר המדינה חושף ליקויים חמורים בפיקוח של משרד החינוך על מעונות היום לפעוטות, ארבע שנים וחצי לאחר שהאחריות על התחום הועברה לידיו. המבקר, מתניהו אנגלמן, קובע כי למשרד אין מיפוי מלא של כלל המעונות הפועלים ללא רישיון, הפיקוח אינו מתבצע בתדירות מספקת, ובמעונות רבים נמצאו מפגעי בטיחות מהותיים.
על פי הדוח, למרות עלייה של יותר מ-140% במספר המפקחות, הפיקוח בשטח נותר חלקי. בשנת הלימודים תשפ"ד (2023-2024), בכ-14% מהמעונות שנבדקו לא נערך כלל ביקור פיקוח, ובכ-43% מהם נערך ביקור אחד בלבד. המבקר מציין כי כל מפקחת עדיין אחראית על מספר רב של מסגרות, כ-83 בממוצע ארצי.
הדוח מצביע על ליקויי בטיחות חמורים שנמצאו בשיעור גבוה מהמעונות, בין היתר במערכות החשמל, במבנה ובחצרות. נקבע כי מערך הבקרה של משרד החינוך אינו יעיל, והמשרד אינו מבצע מעקב אפקטיבי אחר תיקון הליקויים, באופן ש"מעמיד את הפעוטות במעונות אלה בסיכון מהותי".
כשלים נמצאו גם ביישום "חוק המצלמות". במעונות רבים לא מותקנות מצלמות כלל, או שקיימות בהן תקלות, אף שהתקנתן היא תנאי לקבלת רישיון. עוד עולה כי למשרד החינוך אין מנגנון יעיל לוודא התקנת מצלמות תקינות לפני מתן הרישיון, והטיפול בתקלות שמתגלות אינו מספק.
דוח המבקר: כשלים חמורים במשרד התחבורה הובילו לזינוק של 501% במספר תווי החניה לנכים
דוח חריף של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חושף כשלים מערכתיים מתמשכים והיעדר פיקוח במערך הנפקת תווי חניה לנכים, שהובילו לזינוק של 501% במספרם בין השנים 2006 ל-2025. בעוד שאוכלוסיית ישראל גדלה בתקופה זו ב-43% בלבד, מספר התווים הפעילים קפץ מכ-74 אלף לכ-445 אלף, וכיום כ-17% מכלל כלי הרכב בישראל משויכים לתו נכה, לעומת 6% בשנת 2014.
מרכז הכשל, על פי הדוח, נמצא בהליך אישור הבקשות. נמצא כי רופאי אגף הרישוי במשרד התחבורה, שאמורים לטפל במקרים מורכבים, אישרו בשנת 2024 כ-93% מהבקשות שהגיעו אליהם. במקרים מסוימים, זמן ההחלטה הממוצע של רופא עמד על דקה וחצי בלבד לבקשה. לפי הערכת משרד התחבורה המובאת בדוח, כ-150 אלף תגי חניה ניתנו שלא כדין.
הדוח מצביע על פרצות נוספות, בהן העובדה שישראל היא המדינה היחידה מבין 15 שנבדקו שמאפשרת לשייך שני כלי רכב לתו חניה יחיד, במקום להנפיק תו אישי לאדם. כמו כן, חל גידול חד במספר התווים המונפקים לצמיתות, כאשר בין 2021 ל-2024 הונפקו למעלה מ-30 אלף תווים כאלה מדי שנה, לעומת כ-14 אלף בשנת 2020.
המבקר קובע כי הבעיות המערכתיות הובילו למצוקת חניה ממשית עבור הזכאים, וכי האכיפה נגד שימוש לרעה בתווים (כאשר הנכה אינו ברכב) כמעט ואינה קיימת. למרות שהוקם צוות בין-משרדי והתקבלה החלטת ממשלה לגיבוש נוהל חדש כבר בדצמבר 2025, המלצותיו טרם הוגשו נכון למאי 2026.
כתב אישום נגד חברת "אביליטי" ושני בכירים בה בגין הברחות, שיווק ביטחוני ללא רישיון והלבנת הון
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד חברת "אביליטי תעשיות מחשבים ותוכנה בע"מ" ושני נושאי משרה בחברה. כתב האישום, שהוגש במסגרת הסדר טיעון, הוא תוצאה של חקירה משותפת של משרד הביטחון, יחידת להב 433 במשטרה ורשות המסים.
לפי כתב האישום, החברה והבכירים נאשמים בעבירות של הברחה בנסיבות מחמירות ושיווק ביטחוני ללא רישיון. עבירות ההברחה, כך נטען, מבוססות על הפרת ההגבלות הקבועות בחוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני.
בנוסף, לאחד מנושאי המשרה מיוחסת עבירת מס, ולחברה עצמה מיוחסת עבירה של הלבנת הון.
בהתאם להחלטת בית המשפט, פרטי הפרשה ותוכן כתב האישום המלא חוסים תחת צו איסור פרסום, ורק המידע שנמסר בהודעות הרשמיות הותר לפרסום.