שני תושבי שועפאט נעצרו בחשד שתכננו לבצע פיגוע מיידי בירושלים
כוחות הביטחון עצרו הלילה שני חשודים במחנה הפליטים שועפאט, בחשד שתכננו לבצע פיגוע בטווח הזמן המיידי בירושלים. שני העצורים הם תושבי המקום והועברו להמשך חקירה בשירות הביטחון הכללי.
המעצר בוצע בפעילות משותפת של מסתערבי מג"ב ירושלים ובהכוונה מודיעינית של שב"כ. על פי הדיווחים, כוח המסתערבים נכנס למחנה באופן סמוי, ולאחר מכן עבר לפעילות גלויה.
במהלך הפעולה, הכוחות פשטו במקביל על שני מבנים, איתרו את החשודים בבתיהם ועצרו אותם. הפעילות הסתיימה ללא אירועים חריגים או נפגעים לכוחות.
איראן שיגרה טילים לעקבה, טראמפ מאיים: "על כל תקיפה בהורמוז נשמיד גשר או תחנת כוח"
איראן שיגרה הבוקר (רביעי) מספר טילים לעבר העיר עקבה שבירדן, מה שהוביל ליירוטים של צבא ירדן והדי פיצוצים שנשמעו באילת. צבא ירדן הודיע כי יירט ארבעה מתוך שישה טילים, ושני טילים נוספים נפלו בשטחים פתוחים. האירוע גרם לשיבושים זמניים בתנועת הטיסות באזור. במקביל, צבא ארה"ב השלים לילה 11 ברציפות של תקיפות באיראן במטרה לפגוע ביכולתה לאיים על השיט במצר הורמוז.
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, החריף את איומיו כלפי טהרן וקבע משוואה חדשה. בהצהרה שפרסם, קבע כי "בכל פעם שהרפובליקה האסלאמית של איראן תירה על ספינה במצר הורמוז... ארצות הברית תפציץ ותשמיד גשר אחד או תחנת כוח אחת, כולל אלה הממוקמים ליד, או בתוך, עיר הבירה טהרן".
איראן הגיבה באיום נגדי, ולפי דיווח בסוכנות הידיעות "תסנים", גורם צבאי איראני הזהיר כי אם וושינגטון תתקוף תשתיות אזרחיות, טהרן תגיב בפגיעה במתקני תשתית ואנרגיה אזוריים הקשורים לאינטרסים אמריקאיים. בנוסף, מפקדת החירום האיראנית מסרה כי תקיפה אמריקנית על אתרי גרעין תיחשב להרחבת המלחמה ותיענה בתגובה חזקה.
ההסלמה מול ירדן הובילה למחאה פנימית בממלכה, כאשר עשרות אישי ציבור ירדנים פרסמו קריאה לממשלתם לעצור את הנוכחות הצבאית האמריקנית במדינה, בטענה שהיא חושפת את ירדן לסיכונים. על רקע ההתפתחויות, הקבינט המדיני-ביטחוני בישראל יתכנס ביום ראשון.
דיווחים: ממשל טראמפ אישר הסכם גרעין עם סעודיה שאינו מותנה בנורמליזציה עם ישראל
ממשל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אישר הסכם גרעין אזרחי רחב היקף עם סעודיה, כך עולה מדיווחים בכלי תקשורת אמריקניים. ההסכם, לתקופה של 30 שנה, צפוי לאפשר לחברות אמריקניות להקים תשתית גרעין בממלכה, ועשוי לפתוח בפני ריאד נתיב להעשרת אורניום על אדמתה, בכפוף למחקר משותף עם ארה"ב.
בניגוד למדיניות שהוביל ממשל ביידן, ההסכם המתגבש אינו מותנה בנורמליזציה בין סעודיה לישראל. בכך, מפריד ממשל טראמפ בין שני הנושאים, ומאפשר לסעודיה לקבל נכס אסטרטגי משמעותי גם ללא כינון יחסים רשמיים עם ירושלים.
לפי הדיווחים, ההסכם אינו כולל את מנגנוני הפיקוח המחמירים ביותר, הידועים כ"תקן הזהב", שהיו אוסרים במפורש על העשרת אורניום ועיבוד דלק גרעיני. כמו כן, הוא אינו מחייב את סעודיה לאמץ את "הפרוטוקול הנוסף" של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, המאפשר בדיקות פתע.
התפתחות זו מעוררת דאגה בישראל. גורמים ישראלים בכירים ובכירים לשעבר רואים במהלך "התפתחות שלילית" ו"מכה קשה", שכן היא מציבה בפני ישראל סיכון ביטחוני של תפוצה גרעינית במזרח התיכון, מבלי שתקבל תמורה מדינית בדמות נורמליזציה. מומחים מזהירים כי המהלך עלול להצית מרוץ חימוש גרעיני אזורי, כאשר מדינות כמו טורקיה ומצרים עשויות לדרוש יכולות דומות.
סנגורי נתניהו ואלוביץ' ליועמ"שית: הכריעי בעניין המלצת השופטים לסגת מאישום השוחד
סנגוריהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שאול ואיריס אלוביץ' פנו ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בבקשה לקבל את עמדתה בנוגע להמלצת בית המשפט לסגת מאישום השוחד בתיק 4000. הסנגורים, עורכי הדין עמית חדד וז'ק חן, הודיעו לבית המשפט המחוזי בירושלים על פנייתם.
הפנייה מגיעה לאחר שהרכב השופטים, בראשות השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, חזר והבהיר בסוף החודש שעבר כי עמדתו, לפיה יש קשיים בביסוס עבירת השוחד, נותרה בעינה גם לאחר סיום חקירתו הנגדית של ראש הממשלה. זוהי חזרה על המלצה דומה שנתנו השופטים לפרקליטות כבר ביוני 2023.
בפנייתם טוענים הסנגורים כי החלטה של היועמ"שית בנושא היא בעלת "משמעות מהותית-דרמטית" וגם "פרקטית-דיונית". לדבריהם, אם היועמ"שית תאמץ את המלצת השופטים ותיסוג מאישום השוחד, ניתן יהיה לוותר על עדי הגנה רבים ולייעל את המשך ההליך. לטענתם, ללא הבהרה, "הדבר יקשה מאוד על הצדדים להיערך באופן יעיל ואפקטיבי להמשך שמיעת ההליך".
לאחר המלצתם הראשונה של השופטים, הודיעו היועמ"שית והפרקליטות כי בכוונתן להמשיך בניהול התיק כסדרו ולהוכיח את אישום השוחד. חזרתם של השופטים על עמדתם לאחר עדות נתניהו מתפרשת ככישלון ניסיון זה בעיניהם.
מדינת האי נאורו הודיעה על פתיחת שגרירות בירושלים, שתהיה העשירית בבירה
מדינת נאורו הודיעה היום (רביעי) על החלטת ממשלתה לפתוח שגרירות בישראל, שתמוקם בירושלים. בכך תהפוך נאורו למדינה העשירית שמפעילה נציגות דיפלומטית רשמית בבירת ישראל.
ההחלטה התקבלה בהמשך לסיכום שהושג בחודש שעבר בין שר החוץ גדעון סער לסגן נשיא ושר החוץ של נאורו, ליונל אניגימאה. הפגישה בין השניים נערכה בפיג'י, לרגל פתיחת שגרירות ישראל במדינה.
שר החוץ גדעון סער בירך על ההחלטה והודה לנשיא נאורו דיוויד אדאנג ולשר החוץ אניגימאה. "נאורו היא ידידת אמת של ישראל ופתיחת השגרירות תתרום ללא ספק להעמקת היחסים בין המדינות", מסר סער, והוסיף כי משרד החוץ יעניק את כל הסיוע הנדרש לפתיחה מהירה של הנציגות.
נאורו, מדינת אי באוקיינוס השקט, נחשבת לאחת התומכות העקביות של ישראל בזירה הבינלאומית, בין היתר במוסדות האו"ם. המדינה הכירה בירושלים כבירת ישראל בשנת 2019, והגישה חוות דעת מדינית לטובת ישראל בתביעה נגדה בבית הדין הבינלאומי בהאג.
השר סמוטריץ' עיגן את מעמד מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון והאריך את כהונת סגן ראש המנהל האזרחי
שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', הודיע על הפיכת מנהלת ההתיישבות לגוף רשמי וקבוע במשרד הביטחון. בנוסף, הוארכה כהונתו של סגן ראש המנהל האזרחי, הלל רוט, מארבע לשש שנים, כך שימשיך בתפקידו גם לאחר הבחירות הקרובות.
מנהלת ההתיישבות הוקמה במרץ 2023 כחלק מההסכמים הקואליציוניים, אך עד כה פעלה כגוף לא רשמי. המהלך הנוכחי נועד לקבע את מעמדה ואת המבנה הארגוני של המערכת האזרחית ביהודה ושומרון, מתוך מטרה להבטיח את המשך פעילותם גם במקרה של חילופי שלטון לאחר הבחירות.
לפי הודעת השר סמוטריץ', המהלך נועד לחזק את ההתיישבות ביהודה ושומרון ולשים דגש על הפן האזרחי בניהול החיים באזור. המנהלת שהקים הייתה אחראית בשנים האחרונות על קידום תוכניות בנייה, הקמת יישובים ואכיפה נגד בנייה בלתי חוקית.
ההחלטה התקבלה בתיאום עם משרד הביטחון ונציבות שירות המדינה, ואושרה בוועדת השירות של הנציבות. עם זאת, בדיווחים צוין כי המהלך, על אף היותו מאתגר, הפיך עבור ממשלה עתידית שתחליט לשנות את המדיניות.
הפרקליטות הגישה בקשה תקדימית לשלילת אזרחותם של שני אסירים ביטחוניים בגין הפרת אמונים
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה תקדימית לשלול את אזרחותם של שני האסירים הביטחוניים, ראני עוף ושאדי עאידי, בגין "הפרת אמונים". זוהי הפעם הראשונה שמוגשת בקשה מסוג זה במסלול הפלילי של חוק האזרחות, והיא הוגשה לאחר שהשניים הורשעו בעבירות ביטחון חמורות.
עוף ועאידי, עובדי חברת סלקום לשעבר, הורשעו על סמך הודאתם בקשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה ובמסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה. על פי כתב האישום, הם ניצלו את גישתם הנרחבת למערכות המחשוב של החברה כדי לקדם תוכנית להשבתת תשתיות התקשורת של סלקום בזמן מלחמה או מבצע צבאי, במטרה לסייע לחמאס. במסגרת זו, הם העבירו מידע רגיש לבכירי חמאס בטורקיה.
בשנת 2024 נגזרו על עוף 11 שנות מאסר בפועל ועל עאידי 5.5 שנות מאסר. הבקשה לשלילת אזרחותם הוגשה בעקבות פניית ראש הממשלה בנימין נתניהו, המחזיק בסמכויות שר הפנים לעניין זה, ובאישור היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.
בעמדת המדינה, שהוגשה לבית המשפט, נטען כי מעשיהם של השניים מהווים "מקרה קיצוני וחריג של הפרת חובת האמונים שחבים האזרחים כלפי המדינה" ועולים כדי "מעשי בגידה של ממש". עוד הודגש כי הפעולות נועדו לפגוע בתשתית תקשורת מרכזית בעת מלחמה, וכי הנזק הפוטנציאלי מהפיגוע שתכננו היה גבוה.
המשטרה ורשות המסים: נעצרו חשודים בהפעלת רשת הלבנת הון בהיקף של חצי מיליארד שקלים
המשטרה ורשות המסים חשפו פרשת הונאה והלבנת הון בהיקף של כחצי מיליארד שקלים, ועצרו שלושה חשודים מרכזיים. המעצרים בוצעו בתום חקירה סמויה משותפת של היחידה המרכזית (ימ"ר) במחוז ירושלים ופקיד שומה חקירות מס הכנסה ירושלים והדרום, אשר נמשכה יותר משנה.
על פי החשד, החשודים הפעילו מנגנון פשיעה כלכלי בינלאומי, שכלל רשת מסועפת של חברות ועמותות פיקטיביות בארץ ובחו"ל. באמצעות רשת זו, הם הלבינו הון עבור חברות מקומיות, הבריחו כספים מחו"ל והחדירו אותם לישראל, תוך העלמת מס ופגיעה בקופת המדינה.
שיטת הפעולה החשודה כללה קבלת כספים במזומן, הפצת חשבוניות כוזבות והסתרה מתוחכמת של הכספים. ההסתרה בוצעה, לפי החשד, באמצעות העברות בנקאיות, שימוש בחשבונות בנק של בני משפחה, וכן שימוש נרחב בשוברי תשלום הקשורים לעסקאות נדל"ן.
החקירה הפכה לגלויה ב-14 ביולי, אז פשטו כוחות על בתיהם של 16 חשודים, עצרו חלק מהם ותפסו עשרות נכסים. עד כה נחקרו עשרות מעורבים, החשודים כי השתמשו בשירותי הרשת. מעצרם של שני חשודים מרכזיים, תושבי קריית יערים ותל אביב, הוארך בבית המשפט.
האלוף במיל' כמיל אבו רוקן מצטרף למפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט
האלוף במילואים כמיל אבו רוקן, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, הודיע על הצטרפותו למפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט. אבו רוקן, תושב עספיא ודמות בולטת בציבור הדרוזי, שירת במשך עשורים בתפקידים בכירים במערכת הביטחון.
יו"ר המפלגה, גדי איזנקוט, בירך על ההצטרפות ומסר: "כמיל הוא איש ביטחון מנוסה, עם עמוד שדרה ערכי מברזל. הוא דוגמה ומופת לשותפות הגורל, לברית הישראלית-ציונית והמשרתת". איזנקוט הוסיף כי "המשרתים הדרוזים ואחיהם מכל חלקי החברה הישראלית יקבלו הוקרה ותגמול רחב על תרומתם".
אבו רוקן נימק את הצטרפותו באמון שהוא רוחש לאיזנקוט. "גדי הוא האיש הנכון ביותר בעת הזו לאחד את כל חלקי העם ולהתמודד עם אתגרי הביטחון שעל הפרק", מסר. הוא הוסיף כי בכוונתו לפעול לטיפול באתגרי החברה הדרוזית ולחיזוק "הברית ההיסטורית" בינה לבין מדינת ישראל.
ארגון המורים ביטל את סכסוך העבודה לאחר שהגיע להסכמות עם משרדי האוצר והחינוך
ארגון המורים העל-יסודיים הודיע על ביטול סכסוך העבודה שהוכרז בחודש מאי, לאחר שהגיע לשורה של הסכמות עם משרדי האוצר והחינוך ומרכז השלטון המקומי. בכך הוסר איום השביתה בבתי הספר התיכוניים ובחטיבות הביניים.
אחת ההסכמות המרכזיות היא ביטול ניכוי השכר שתוכנן למורים בגין "יום המלחמה" שהתקיים ב-8 ביוני, שבו בתי הספר היו סגורים. לפי הדיווחים, הניכוי בוטל לאחר שהוכר כי המורים המשיכו להכין את התלמידים לבחינות הבגרות באופן מקוון.
בנוסף, סוכם כי מודל שבוע עבודה של חמישה ימים, הכולל חמש שעות שהייה של מורים בביתם, יימשך. בתי ספר שכבר עברו למתכונת זו, או יעברו אליה עד 1 בספטמבר 2026, ימשיכו לפעול כך לפחות עד סוף שנת 2028. במסגרת זו, בוטל חוזר של הממונה על השכר שדרש להפסיק את ביצוע שעות השהייה מהבית.
ההסכם כולל גם הטבות נוספות למורים, ובהן מתן מענק שנתי למחנכי כיתות שילוב (600 שקלים למשלב תלמיד אחד ו-2,000 שקלים ליותר מתלמיד אחד), והגדלת מכסת הפורשים לפנסיה מוקדמת מ-320 ל-350 מורים בשנה.
יו"ר ארגון המורים, רן ארז, מסר כי הארגון הצליח להשיג את "רוב הדברים" ו"מרבית היעדים" שהציב. לדבריו, הארגון ימשיך לפעול לתיקון "עוולות" שנוצרו במערכת תחת אחריותו של שר החינוך, יואב קיש.
בעקבות מחאה ציבורית: נשיא אוקראינה זלנסקי הדיח את מפקד הצבא
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע על הדחתו של מפקד הצבא, אולכסנדר סירסקי, ועל מינויו של מיכאילו דרפאטי לתפקיד. ההחלטה התקבלה לאחר ימים של הפגנות המוניות בקייב ובערים נוספות ברחבי המדינה, בהן דרשו המפגינים את פיטוריו של סירסקי.
גל המחאה פרץ לאחר שבשבוע שעבר הדיח זלנסקי את שר ההגנה הפופולרי, מיכאילו פדורוב. הדחתו של פדורוב הגיעה על רקע עימותים מתמשכים בינו לבין סירסקי, שנבעו מהבדלי גישות בנוגע לרפורמות טכנולוגיות ודיגיטליות בצבא שאותן קידם פדורוב.
בעוד פדורוב, שהגיע מתחום ההייטק, נתפס כמי שמוביל מודרניזציה ונאבק בשחיתות, סירסקי נחשב בעיני רבים לדמות שמרנית בעלת גישה "סובייטית". מבקריו של סירסקי כינו אותו "הקצב" והאשימו אותו בזלזול בחיי חיילים.
זלנסקי הסביר בעבר כי נאלץ לפטר את פדורוב כדי לפתור את המאבק בין משרד ההגנה למטכ"ל, וטען כי לא יכול היה להדיח את שניהם בו-זמנית. כעת, בעקבות הלחץ הציבורי, הוא נענה לדרישת המפגינים והדיח את סירסקי. עוד מסר זלנסקי כי הציע לפדורוב המודח תפקיד חדש כאחראי על תחום הטכנולוגיה במדינה. הטלטלה בצמרת הביטחונית מתרחשת בתקופה של הצלחות צבאיות לאוקראינה, כולל מתקפות כטב"מים בעומק רוסיה.