כוחות צה"ל חיסלו מחבל בכפר עקרבה ועצרו ארבעה מבוקשים בשומרון
במהלך הלילה (בין שני לשלישי) פעלו כוחות צה"ל ומשמר הגבול, בהכוונת שב"כ, במבצע לסיכול טרור במספר כפרים בחטיבת שומרון. במהלך הפעילות בכפר עקרבה, חיסלו לוחמי סיירת נח"ל מחבל לאחר שניסה לפגוע בכוחות.
הלוחמים הגיעו למבנה בכפר במטרה לתחקר את המחבל, המשויך לארגון טרור. עם הגעתם, המחבל השליך לעברם בקבוק תבערה ומטען נפץ מאולתר. בתגובה, הפעילו הכוחות נוהל "סיר לחץ", במסגרתו סגרו על המבנה מכל הכיוונים ולבסוף פרצו פנימה.
עם הפריצה, הלוחמים זיהו את המחבל כשבידו סכין שבאמצעותה התכוון לפגוע בהם, וחיסלו אותו. מדובר צה"ל נמסר כי האירוע הסתיים ללא נפגעים בקרב כוחות הביטחון.
במקביל לאירוע הממוקד בעקרבה, הכוחות עצרו ארבעה מבוקשים נוספים במרחב. בין העצורים שלושה שסחרו באמצעי לחימה ומחבל נוסף שתכנן לבצע פיגוע בטווח הזמן המיידי. כמו כן, נמצאו והוחרמו בשטח תחמושת, מטול וציוד צבאי נוסף.
בג"ץ פסק: בוטלו מינויי בן חי-שגב, בראשי ושיין לרשות השנייה
בית המשפט העליון ביטל פה אחד את החלטות הממשלה למנות את ד"ר יפעת בן חי-שגב ליושבת ראש מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ואת עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין לחברי המועצה. המינויים, שקודמו בהמלצת שר התקשורת שלמה קרעי, נפסלו בגין פגמים מנהליים מהותיים בהליך וניגוד עניינים.
בעניינה של ד"ר בן חי-שגב, ששימשה עדה במשפטו הפלילי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, קבע בית המשפט כי נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים החל עליו. השופטים דחו את טענת הממשלה כי ניגוד העניינים פקע עם סיום עדותה בשנת 2022, והבהירו כי ההסדר נועד למנוע גם מראית עין של מתן הטבה לעד לאחר סיום עדותו. כמו כן, נקבע כי הצבעה חוזרת שקיימה הממשלה ללא נוכחות נתניהו לא ריפאה את הפגם.
בנוגע לבראשי ושיין, בג"ץ קבע כי הוועדה לבדיקת מינויים קיבלה את החלטתה על בסיס תשתית עובדתית חסרה. לפי פסק הדין, מידע רלוונטי על התבטאויות פומביות קשות וחוזרות שלהם נגד גופי תקשורת מרכזיים שעליהם הם עתידים לפקח, לא הונח בפני הוועדה, אף שמדובר בנתון שעשוי לעורר חשש למשוא פנים.
בעקבות הפסילה, בית המשפט הורה להחזיר את עניינם של המועמדים לבחינה מחודשת בוועדה לבדיקת מינויים, ככל ששר התקשורת יבקש לקדמם מחדש. השופט אלכס שטיין ציין בהחלטתו כי אין מניעה לבחור שוב בבראשי ובשיין, בכפוף לעריכת הסדרי ניגוד עניינים מתאימים.
בריטניה הכריזה על סנקציות נגד ההתנחלויות; ישראל תסגור את הקונסוליה בירושלים
שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הכריז על שורת סנקציות כלכליות נגד ההתנחלויות ביהודה ושומרון, הכוללות איסור ייבוא מוצרים וסנקציות על חברות המספקות שירותים באזור. לטענת מיליבנד, המהלך נובע מהרחבת הבנייה, בפרט באזור E1 שלדבריו מחסלת את פתרון שתי המדינות, וכן בשל טענות ל"טיהור אתני" המבוצע על ידי מתנחלים קיצונים תוך עצימת עין של ממשלת ישראל.
ההכרזה הבריטית היא חלק מיוזמה בינלאומית רחבה יותר. 12 מדינות, בהן קנדה ומספר מדינות באירופה, פרסמו הצהרה משותפת המביעה תמיכה בהטלת הגבלות על סחר עם ההתנחלויות. במקביל, צרפת הודיעה רשמית על איסור לאומי משלה על ייבוא מוצרי התנחלויות, בנימוק שההסלמה בגדה מסכנת את ביטחון האזור ואת פתרון שתי המדינות.
בתגובה למהלך, שר החוץ גדעון סער הודיע על ארבעה צעדי נגד רשמיים של ישראל מול בריטניה. צעדים אלו כוללים את סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, סילוק נציגים בריטים ממרכז הסיוע בקריית גת, הפסקת פעילות בריטית להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית, ומניעת כניסתם לארץ של 12 נבחרי ציבור בריטים שלטענת ישראל מעורבים בפעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית.
ההנהגה המדינית בישראל מתחה ביקורת חריפה על המהלך. השר סער ונשיא המדינה יצחק הרצוג טענו כי מדובר בהתערבות בוטה במערכת הבחירות בישראל, אשר נובעת משיקולים פוליטיים פנימיים בבריטניה לקראת ועידת מפלגת הלייבור. גורמים בישראל טענו בנוסף כי חרמות מסוג זה פוגעים בסופו של דבר גם בתעסוקה ובכלכלה הפלסטינית.
ההחלטה ספגה גינויים מרוב הקשת הפוליטית בישראל, כאשר ראש האופוזיציה יאיר לפיד כינה אותה טעות חמורה המעניקה עידוד לטרור. מנגד, בתנועת "שלום עכשיו" בירכו על ההחלטה, וטענו כי ההבחנה שעושה בריטניה בין ישראל הריבונית לבין מפעל ההתנחלויות חיונית ומהווה אינטרס ישראלי ביטחוני ומדיני.
נתניהו הציג את רשימת השריונים בליכוד שעות לפני סגירת הרשימות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג את רשימת המועמדים המשוריינים מטעמו לרשימת הליכוד לכנסת, ומזכירות המפלגה אישרה אותם בהצבעה גלויה שעות ספורות לפני המועד האחרון להגשת הרשימות. המשוריינים המרכזיים כוללים את טליק גואילי, אמו של חלל צה"ל החטוף רן גואילי (מקום 9); איש התקשורת יעקב ברדוגו (11); לוחם המילואים קטוע הרגליים אלישע מדן (15); חוקר קהלת עו"ד דוד פטר (16); יו"ר סיעת העבודה לשעבר אלי גולדשמיט (26) ואיציק בונצל, אביו של חלל צה"ל עמית בונצל (29).
הבחירה במועמדים משקפת, על פי הודעות הליכוד, מענה למספר נושאים מרכזיים בקמפיין: התמודדות עם השלכות 7 באוקטובר והמלחמה באמצעות נציגי משפחות שכולות ופצועים, חיזוק המאבק המשפטי והאידאולוגי מול מערכת המשפט, והצגת דמויות שעברו שינוי אידאולוגי מהשמאל. בסביבת נתניהו הופעלו לחצים לשריין אנשי ימין מובהקים, מתוך חשש לעריקות במקרה של שוויון בין הגושים לאחר הבחירות.
שני מועמדים שיועדו לשריון לא ישולבו לבסוף ברשימה לכנסת, אלא מיועדים לתפקידי שרים חיצוניים: יזם ההייטק אורן דוברונסקי ויתר על שריון בעשירייה הראשונה כדי שלא לאבד את אזרחותו האמריקנית, ויכהן כשר מקצועי לענייני בינה מלאכותית. יו"ר תנועת הביטחוניסטים, תא"ל (במיל') אמיר אביבי, ששובץ במקום ה-35 הנחשב ללא-ריאלי, ויתר על מקומו מתוך כוונה לשמש כפרויקטור ביטחוני חיצוני.
הליך אישור השריונים לווה במתיחות פנימית. נתניהו הציג את הרשימה לאחר שהתעלם מאולטימטום של בית הדין של הליכוד, שדרש לפרסם את השמות ערב קודם כדי לאפשר דרישה להצבעה חשאית. בישיבת המזכירות התגלע עימות פומבי כאשר ח"כ דוד ביטן, שהוביל את ההתנגדות לשריונים ועתר נגדם, סירב ללחוץ את ידיהם של נתניהו ושל שר הביטחון ישראל כ"ץ. מחוץ לליכוד, מפלגתו של גדי איזנקוט תקפה את הרשימה וטענה כי השריונים, ובפרט אנשי תקשורת, הם פרס על נאמנות עיוורת ופילוג.
מועצת חכמי התורה אישרה את רשימת ש"ס לכנסת ה-26
מועצת חכמי התורה אישרה באופן רשמי את רשימת מפלגת ש"ס לכנסת ה-26, בראשותו של יו"ר המפלגה אריה דרעי. המהלך משקף רענון מבוקר של שורות הסיעה, ומתבצע בין היתר בעקבות פרישתם של השרים לשעבר יעקב מרגי ומשה ארבל, שביקשו מיוזמתם שלא להיכלל ברשימה הבאה.
השינוי הבולט ביותר בצמרת הוותיקה הוא הזינוק של חבר הכנסת ינון אזולאי, שקפץ מהמקום השביעי בבחירות הקודמות למקום השני, ובכך קיבע את מעמדו כבכיר בסיעה אחרי דרעי. אחריו שובצו מיכאל מלכיאלי במקום השלישי, יואב בן צור ברביעי וחיים ביטון בחמישי. בן צור וסגן השר משה אבוטבול (שקודם למקום השביעי) הבטיחו את מקומם הריאלי לאחר ימים של מתיחות וחשש הדחה, שבמהלכם קיימו שיחות אישיות עם רבני המועצה כדי להבטיח את עתידם.
הפנים החדשות והבולטות ברשימה שייכות לדרור עמוס, קצין צה"ל במילואים ששירת כ-25 שנה בחיל הלוגיסטיקה ומכהן כיו"ר המועצה הדתית בחיפה, אשר שוריין במקום השישי הריאלי. צירופו של עמוס מהווה צעד אסטרטגי שנועד להרחיב את התמיכה במפלגה בקרב הציבור הדתי-מסורתי והמשרתים במילואים. יו"ר המפלגה דרעי בירך על ההצטרפות והצהיר כי ש"ס היא הבית "גם של לומדי התורה וגם של החיילים".
בנוסף, שובץ במקום ה-11 יוסף אלנתנוב, המשמש כמנהל תלמוד תורה ורב בית כנסת. צירופו נועד להעניק ייצוג מגזרי לקהילה הבוכרית, המהווה חלק מבסיס התמיכה המסורתי של התנועה.
האלוף (במיל') יוסי בכר וסא"ל (במיל') איתמר איתם מצטרפים ל"ציונות הדתית"
יושב ראש מפלגת הציונות הדתית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הודיע על צירופם של שני קצינים בכירים במילואים לרשימת המפלגה לקראת הבחירות לכנסת: האלוף (במיל') יוסי בכר וסגן-אלוף (במיל') איתמר איתם. צעדים אלו מתרחשים על רקע החלטתו של תא"ל (במיל') עופר וינטר לדחות את הקריאות לחבור למפלגה ולהתמודד באופן עצמאי.
האלוף בכר, תושב קיבוץ בארי ששימש בעברו בשורת תפקידי פיקוד בכירים וכסגן מפקד פיקוד הדרום במלחמה הנוכחית, לחם במחבלים בקיבוצו בבוקר ה-7 באוקטובר. עם כניסתו לפוליטיקה, הסביר בכר כי הוא מצטרף מתוך אמונה עמוקה בדרכה של המפלגה ומחויבותה לביטחון ולהתיישבות, וכן מתוך מטרה לדאוג שאף משפחה לא תעבור את מה שמשפחתו עברה. סמוטריץ' בירך על המהלך, וציין כי החיבור עימו מסמל את חיבורן של "קדומים ובארי" לטובת בניית רצועת הביטחון של ישראל.
לצד בכר, הודיע סמוטריץ' על צירופו של סא"ל במיל' איתמר איתם, ששימש כמג"ד מאז פרוץ המלחמה. איתם נפצע קשה מירי צלף ברצועת עזה, אך לאחר החלמתו שב לפקד על לוחמיו וצבר קרוב ל-700 ימי מילואים. איתם, איש חינוך ובנו של השר לשעבר אפי איתם, הסביר כי בחר להמשיך את שליחותו משדה הקרב לזירה הציבורית כדי לחזק את המשרתים בצה"ל ולהבטיח את ניצחון ישראל. סמוטריץ' שיבח את איתם ותיאר אותו כנציג מובהק של "דור הניצחון המופלא" שהתגלה מתוך השבר הנורא.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה להקפאת מכרז הבנייה ב-E1
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה בקשה להוצאת צו ביניים שיקפיא את מכרז הבנייה בשטח E1, הממוקם בין ירושלים למעלה אדומים. משמעות ההחלטה היא כי הליך שיווקן של 1,234 יחידות דיור בבנייה רוויה בשבעה מתחמים בשכונה המתוכננת "מבשרת אדומים" (E1 דרום) יוכל להימשך כסדרו, כאשר המועד האחרון להגשת הצעות נקבע ל-19 באוקטובר.
בהחלטתו קבע בית המשפט כי לא חל שינוי נסיבות המצדיק את עצירת המכרז, וכי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המדינה ועיריית מעלה אדומים. השופטים נימקו כי מימוש המכרז בפועל אורך זמן וכולל בדיקת הצעות והליכי רישוי, ולכן המשך ההליך אינו יוצר בשלב זה מצב בלתי הפיך בשטח. הודגש כי העתירות המרכזיות נגד התוכנית אינן מוכרעות כעת, אלא עדיין תלויות ועומדות.
העותרים חויבו בתשלום הוצאות משפט לטובת המדינה ולטובת עיריית מעלה אדומים. ראש העיר מעלה אדומים, גיא יפרח, בירך על ההחלטה ואמר כי "יש שופטים בירושלים". לדבריו, לאחר למעלה משלושה עשורים של עיכובים ולחצים, התוכנית הופכת מנייר למציאות, והיא תאפשר לעירו לגדול ולהתחבר לירושלים.
המפכ"ל והאוצר בוחנים צעדים לעקיפת הקפאת המינויים והתקציבים של השר בן גביר
העימות בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר למפכ"ל המשטרה דני לוי מחריף, ברקע החלטת השר להקפיא סבב מינויים בכירים ואת העברתם של מאות מיליוני שקלים לתקציב המשטרה. בעקבות זאת, המפכ"ל וגורמים במשרד האוצר בוחנים בימים אלה מהלכים שונים כדי להוציא לפועל את המינויים ולהעביר את התקציבים שלא דרך השר.
השר בן גביר נימק את החלטתו להקפיא את המינויים בכך שלא ניתן לבצע קידומים לדרגות בכירות בתקופת מערכת בחירות. עם זאת, לפי דיווח ב-ynet, הרקע להקפאה הוא כוונת המפכ"ל למנות את ניצב-משנה תמר ליברטי לסגנית יועמ"ש המשטרה – מהלך שנתקל בהתנגדות חריפה בלשכת השר, שם כינו זאת "מינוי של היועמ"שית". חרף התנגדות השר, המפכ"ל הוציא את סבב המינויים לדרך ביום ראשון, ומינה בין היתר את נצ"מ ליברטי וקצינים נוספים, אם כי המינויים עדיין דורשים את חתימת השר.
בניסיון לעקוף את ההקפאה, המפכ"ל נועד עם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כדי לבחון אפשרות להמשיך ולקדם את השיבוצים שאושרו בסגל הפיקוד הבכיר חרף עמדת השר. במקביל, גורמים במשרד האוצר מנהלים שיח עם גורמים במשטרה במטרה לגבש "ציר עוקף" שיאפשר להעביר את התקציבים המוקפאים ישירות לארגון, תוך עקיפת המשרד לביטחון לאומי.
החלטותיו של השר עוררו זעם רב בקרב מפקדים במשטרה, שהזהירו את המפכ"ל כי הקפאת התקציבים והמינויים תפגע ביכולת המשטרה להיערך כראוי לחגי תשרי ולמערכת הבחירות. מנגד, בסביבת השר בן גביר גינו את פגישת המפכ"ל עם היועמ"שית, ותיארו את המהלך ככניעה של לוי לתכתיביה. במקביל, המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, הבהיר כי חלה מגבלה חמורה על מינויים בתקופת בחירות, וכי הם דורשים המלצה של סגל הפיקוד והודעה מראש ליועמ"שית.
משרד הבריאות מבהיר כי האמבה תישאר בכנרת וממליץ למנוע כניסת מים לאף
בעקבות אשפוזו במצב קשה של ילד בן 9 שנדבק באמבה נגלריה ("אמבה אוכלת מוח"), הבהיר משרד הבריאות כי האמבה מצויה במי הכנרת ותמשיך להימצא שם. ראש חטיבת בריאות הציבור, פרופ' סיגל סדצקי, הסבירה כי האמבה קיימת באגם בריכוז נמוך מאוד, דבר המקשה על גילויה ומונע אפשרות מעשית לטפל במים, למשל באמצעות הכלרה של האגם כולו. המקרה הנוכחי הוא הרביעי מסוגו, והמשרד הגדיר את רצף ההדבקות כעובדה מדאיגה.
למרות החששות, משרד הבריאות לא הוציא הנחיה לסגור את חופי הכנרת לרחצה. מכיוון שדרך ההדבקה המרכזית היא חדירת מים דרך האף אל המוח, ההמלצה המרכזית שהועברה לציבור היא להימנע ככל האפשר מהכנסת מים לאף ומהשפרצת מים לעברו בעת השהייה באגם. במשרד מבהירים כי מטרת פרסום המידע היא לאפשר לכל אדם להעריך את הסיכון ולקבל החלטה אישית בנוגע לרחצה.
במקביל, הוסבר כי האמבה משגשגת בטמפרטורות גבוהות. בשל כך, הוחלט על דחיית אירועים המוניים כמו צליחת הכנרת לחודש נובמבר, תקופה שבה טמפרטורת המים צפויה לרדת ל-24 מעלות צלזיוס ומטה – מצב המפחית משמעותית את רמת הסיכון. במשרד הדגישו כי חרף חומרת המחלה מדובר באירוע נדיר ביותר, בהתחשב בכך שמיליוני בני אדם רוחצים באגם מדי קיץ.