ארבעה לוחמי שריון, בהם מג"ד, נהרגו מפגיעה בטנק בדרום לבנון
הותר לפרסום כי ארבעה לוחמי שריון מגדוד 52 של חטיבה 401 נהרגו בלילה שבין חמישי לשישי בקרב בדרום לבנון. הלוחמים הם מפקד הגדוד, סא"ל דור בן שמחון, בן 32; סמ"ר יואב קליין, בן 21 מהרצליה; סמ"ר ליאב כבביה, בן 20 מהוד השרון; וסמ"ר נוה חבשוש, בן 20 מגבע בנימין.
הארבעה נהרגו לאחר שהטנק שבו שהו, טנק המג"ד, נפגע במהלך פעילות מבצעית להשתלטות על מתחם מבוצר של חיזבאללה באזור רכס עלי טאהר, סמוך לעיר נבטיה. כל ארבעת אנשי הצוות נהרגו בתקרית.
מתחקיר ראשוני עולה כי הטנק נפגע ככל הנראה ממתקפה משולבת של חיזבאללה, שכללה ירי טילי נ"ט ושימוש ברחפן נפץ. לפי דיווח ב'כאן חדשות', הרחפן חדר לתוך הטנק דרך הדלת האחורית והתפוצץ בפנים, מה שהוביל לתוצאה הקטלנית. בצה"ל שללו אפשרות של תקלה טכנית או תאונה, וממשיכים לתחקר את נסיבות האירוע.
דיון בבג"ץ בעתירות נגד החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים
בית המשפט העליון, בהרכב מלא של 11 שופטים, דן היום (ראשון) בעתירות נגד התיקון לחוק יסוד: השפיטה, המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. במרכז התיקון עומדת הוצאת נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה והענקת רוב לנציגי הקואליציה והאופוזיציה, באופן שמעניק לגורמים פוליטיים שליטה במינוי שופטים.
במהלך הדיון, שופטי העליון, ובראשם הנשיא יצחק עמית, הביעו חשש כבד מפני פוליטיזציה של מערכת המשפט. הנשיא עמית הזהיר כי המהלך יוביל לכך ש"בגופו של כל שופט שייבחר יושתל שבב פוליטי", וכי בתוך 15 שנים, המערכת תשתנה לחלוטין. הוא ונציג הממשלה, ד"ר יעקב בן שמש, הסכימו כי מדובר ב"שינוי משטרי". שופטים נוספים מתחו ביקורת על ההיגיון מאחורי הוצאת נציגי הלשכה בשל טענות לשחיתות, ותהו אם לאור מקרים מוכחים של שחיתות בקרב פוליטיקאים, יש להוציא גם אותם מהוועדה.
נציגי הכנסת והממשלה טענו מנגד כי התיקון נועד להגביר את השפעת נבחרי הציבור על הליך המינוי, וכי לחברה הישראלית מותר "להתנסות במשטר חוקתי אחר". לטענתם, מעורבות הלשכה יצרה ניגודי עניינים, והמצב הקודם העניק כוח בלתי סביר לגורמי מקצוע על פני הדרג הנבחר. עוד נטען כי לבית המשפט אין סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד.
היועצת המשפטית לממשלה, שתומכת בעמדת העותרים, טוענת כי התיקון פוגע באופן קשה בעצמאות הרשות השופטת.
משפט נתניהו: חוקר בכיר הודה כי הפיק חומרים על ראש הממשלה ללא צו שיפוטי
במהלך עדותו בבית המשפט המחוזי בירושלים, הודה היום (ראשון) אלי לוי, חוקר בכיר מרשות ניירות ערך שחקר את תיק 4000, כי הפיק עשרות מיילים ומסמכים הנוגעים לראש הממשלה בנימין נתניהו ללא צו שיפוטי ובניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה דאז.
במהלך חקירה נגדית שניהל סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, עומת לוי עם הטענה שפעל ללא סמכות. בתשובה, אישר לוי כי הפיק את החומרים ונימק זאת ב"התפתחות בחקירת פילבר". כשנשאל אם הוציא צו כנדרש, השיב: "יכול להיות שהייתי צריך לעשות את זה, ולא עשיתי".
בנוסף, עלו במהלך העדות טענות לכשלים נוספים בחקירה. לוי הודה כי ריכז קלסר בשם "וואלה חומר רגיש" שמסר לפרקליטות, ומאז, לטענת ההגנה, עקבותיו נעלמו. כמו כן, הוצג בפניו זיכרון דברים עם תאריכים סותרים, ולוי התקשה לספק הסברים לכך.
ההנחיה של היועץ המשפטי לממשלה, שלפי הטענה הופרה, הורתה במפורש שלא לעסוק בראש הממשלה בשלב החקירה המדובר. העובדה שלוי הודה כי פעל בניגוד להנחיה זו, וללא אישור שיפוטי, עומדת במרכז טענות ההגנה לפעולה מכוונת שחרגה מגבולות החוק.
יו"ר הכנסת הודיע על דחיית הצעת בג"ץ: לא תתקיים הצבעה חוזרת למבקר המדינה
יושב-ראש הכנסת, אמיר אוחנה, הודיע היום (ראשון) על דחיית הצעת בג"ץ לקיים הצבעה חוזרת לתפקיד מבקר המדינה. בהודעה רשמית שפרסם, כתב אוחנה כי "הכנסת כבר אמרה את דברה", ובכך החזיר את ההכרעה בעניין לבית המשפט.
ההחלטה מגיעה לאחר שביום חמישי הציעו שופטי בג"ץ לכנסת לקיים בחירות חוזרות, בעקבות עתירות שהוגשו נגד בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו. העתירות התמקדו בטענות להפרת עקרון החשאיות, לאחר שחברי כנסת מהקואליציה צילמו את פתקי ההצבעה שלהם מאחורי הפרגוד. במהלך הדיון, הבהירו השופטים כי בכוונתם להוציא צו על תנאי בנושא החשאיות, אך לא בטענות לניגוד עניינים שהועלו נגד ראבילו בשל היותו עורך דינו לשעבר של ראש הממשלה.
השופט נעם סולברג נימק את הצעת בית המשפט בכך שנוצרה "עננה לא רצויה" מעל ההליך, וכי חלק מההצבעות נראות "בעייתיות על פניהן". לדבריו, חברי הכנסת פעלו בניגוד להנחיות היועצת המשפטית לכנסת.
שני ישראלים ששבו מקונגו חשודים כחולים באבולה; משרד הבריאות: הסבירות נמוכה
משרד הבריאות הודיע על שני מקרים נפרדים של ישראלים ששבו מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וחשודים כחולים בנגיף האבולה. בשני המקרים, החשודים פנו לקבלת טיפול רפואי לאחר שפיתחו תסמינים הכוללים חום וכאבי ראש, ואחד מהם סבל גם משלשולים. משרד הבריאות מדגיש כי מדובר בחשד בלבד וכי טרם אובחן מקרה מאומת של אבולה בישראל.
שני האנשים מטופלים בתנאי בידוד מלאים בבתי חולים שהוגדרו מראש לטיפול במקרים מסוג זה. במקביל, משרד הבריאות מבצע בדיקות מעבדה, שתוצאותיהן צפויות להתקבל בימים הקרובים, וכן חקירות אפידמיולוגיות לאיתור מגעים רלוונטיים. לפי דיווח בכאן חדשות, בכיר במשרד הבריאות, פרופ' טל ברוש, מסר כי החשד במקרה הראשון נשלל בוודאות גבוהה וכי הסבירות נמוכה גם במקרה השני.
האירועים מגיעים על רקע התפרצות נגיף האבולה בקונגו ובאוגנדה. במשרד הבריאות ציינו כי מערכת הבריאות נערכה לתרחיש כזה, וכי הופצו הנחיות מקצועיות לצוותים הרפואיים והושלמה הצטיידות באמצעי מיגון. המשרד שב והדגיש כי הנגיף אינו מועבר באוויר אלא במגע ישיר עם נוזלי גוף של אדם חולה ותסמיני.
משרד הבריאות קרא לציבור להימנע מנסיעות לא חיוניות לאזורים בהם המחלה פעילה. נוסעים ששבו מאזורים אלה ופיתחו תסמינים כגון חום תוך 21 יום, מתבקשים להישאר בביתם, להימנע ממגע עם אחרים וליצור קשר עם מוקד משרד הבריאות.
דוח מבקר המדינה: הביטוח הלאומי צפוי לגירעון עד 2035; כשלים חמורים בהיערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה
דוח מיוחד של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתריע כי המוסד לביטוח לאומי צפוי להיכנס לגירעון תזרימי ולא יוכל לעמוד במלוא התחייבויותיו כבר בשנת 2035, תשע שנים מוקדם מהתחזית הקודמת. במקביל, הדוח חושף שורת כשלים מערכתיים בהיערכות מדינת ישראל ומערכת הבריאות להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה.
הסיבה המרכזית להקדמת מועד הגירעון של הביטוח הלאומי היא הרפורמה בסיעוד משנת 2018, שהזניקה את ההוצאה השנתית על גמלאות סיעוד מכ-7 מיליארד שקלים לכ-21 מיליארד שקלים בשנת 2025. המבקר קובע כי למרות האזהרות, הקבינט החברתי-כלכלי לא קיים בשנים האחרונות דיון בנוגע ליציבותו הפיננסית של המוסד, והממשלה לא גיבשה מענה מערכתי לבעיה.
בתחום הבריאות, הדוח מצביע על כך שלמשרד הבריאות אין תוכנית אופרטיבית רב-שנתית להיערכות להזדקנות האוכלוסייה. נמצאה ירידה בביצוע רוב בדיקות הרפואה המונעת לקשישים בקופות החולים בין 2019 ל-2024, וישנו מחסור חמור ברופאים גריאטריים ובמיטות אשפוז גריאטרי, כאשר היחס לאלף קשישים צפוי להמשיך ולרדת בשנים הבאות.
הדוח קובע כי למרות החלטות ממשלה שהתקבלו כבר בשנת 2015, לא גובש מענה מתואם וארוך טווח לאתגר הזדקנות האוכלוסייה, וכי בישראל אין גוף מרכזי אחד שמוביל מדיניות לאומית סדורה בנושא. כמו כן, נמצאו כשלים באיתור וטיפול בקשישים הסובלים מבדידות: 82% מהם כלל לא אותרו על ידי הגורמים הממשלתיים.
שיחות ארה"ב-איראן נפתחו בשווייץ; טהרן דורשת הפסקת אש בלבנון, טראמפ מאיים מרחוק
המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן החל היום (ראשון) באתר הנופש בורגנשטוק שבשווייץ, בתיווכן של קטאר ופקיסטן. בראש המשלחת האמריקנית עומד סגן הנשיא ג'יי די ואנס, ואת המשלחת האיראנית מוביל יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קליבאף.
הנושא המרכזי והראשון על סדר היום הוא דרישתה של טהרן להפסקת אש מיידית ומלאה בלבנון. לפי דיווחים, השיחות נפתחו ב"דיון חירום" בנושא, ואיראן מבהירה כי יישום סעיף הפסקת המלחמה הוא תנאי להתקדמות בסוגיות אחרות. במקביל, בלבנון דווח על "רגיעה זהירה" ועל הפסקה של התקיפות הישראליות מאז שעות הערב אתמול.
בזמן שבשווייץ נרשמו אמירות דיפלומטיות, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שיגר מסרים מאיימים מוושינגטון. טראמפ דרש מאיראן "לעצור מיד" את חיזבאללה, ואיים כי אם לא תעשה זאת, ארה"ב "תכה באיראן קשה מאוד שוב... רק חזק יותר". בנוסף, איים כי אם איראן תסגור את מצר הורמוז, הוא "יפוצץ להם את הצורה".
בצד האיראני, הנשיא מסעוד פזשכיאן הצהיר כי במסגרת ההבנות, שישה מיליארד דולר מכספי איראן שהוחזקו בקטר יושבו לידיה. עם זאת, נציגו של המנהיג העליון חמינאי במשמרות המהפכה הדגיש כי המשא ומתן נועד "להשיג זכויות" וכי איראן "לעולם לא" תהיה חברה של ארה"ב או תוותר על מטרתה להשמיד את ישראל.
ח"כ דוד ביטן עתר לבית הדין של הליכוד בדרישה למנוע את ביטול הפריימריז
חבר הכנסת דוד ביטן הגיש עתירה לבית הדין של הליכוד נגד הכוונה, המיוחסת לראש הממשלה בנימין נתניהו, לבטל את הבחירות המקדימות (פריימריז) לקביעת רשימת המפלגה לכנסת ולהחליפן ב"וועדה מסדרת".
בעתירה, שהוגשה כארבעה חודשים לפני הבחירות, טוען ביטן כי המהלך הוא "מחטף חוקתי" המהווה "שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק". לדבריו, ביטול הפריימריז פוגע בזכותם הדמוקרטית של עשרות אלפי מתפקדי הליכוד לבחור את נציגיהם, וזאת בניגוד לחוקת התנועה ולהחלטות קודמות של בית הדין. "הליכוד היה ויישאר תנועה דמוקרטית", מסר ביטן.
העתירה כוללת דרישה להוצאת צו מניעה זמני שיאסור על קידום המהלך, ולקבוע כי כל שינוי בחוקה יחול רק מהבחירות הבאות ואילך. כמו כן, נטען בעתירה כי ביטול זכות הבחירה של המתפקדים עלול לחשוף את התנועה לתביעות להחזר דמי חבר בסך של כ-30 מיליון שקלים. בית הדין של הליכוד טרם קבע מועד לדיון בעתירה.